כמה מחשבות
ראשית, הייתי ממליצה בביקורך הבא בישראל לקבוע פגישת התייעצות עם יועצ/ת פנסיוניים שאתה סומך על דעתם ויתנו לך עצה בנושא. זה לא יהיה בחינם, אבל "מה שעולה בזול עולה ביוקר" - לדעתי שווה להשקיע כמה מאות שקלים בפגישה הזו.
נשמע שאתה צעיר יחסית אז יש לכסף הזה המון שנים לצמוח. לכן חשוב לבחור עכשיו אפיק שימזער את דמי הניהול. בטווח הארוך יש לזה השלכה משמעותית. הם לא יכלו את הסכום, אבל הם בהחלט יכולים "לאכול ממנו יפה מאוד /יפה מדי".
שנית, אני יכולה לחלוק שלי היה חסכון פנסיוני לא מאוד גדול בישראל - נדמה לי שזה היה משהו כמו 50 אלף שקל. ובזמנו העדפתי כן לפדות אותו, למרות שהיה איזה קנס דרקוני של 35 אחוז או משהו כזה (? זה מהזכרון - כל זה היה לפני 9 שנים). הסיבה העיקרית היתה שרציתי/העדפתי להשקיע את הכסף הזה כמקדמה (דאון פיימנט) לדירת השקעה בארה"ב. הסיבה המשנית היתה שכל עיסוק בבנקים/כספים בישראל כולל כל כך הרבה מכשלות/מחסומים וקשיים (שהזונות שם מערימים בכוונה כמובן, כדי להקשות על אנשים לפדות את כספם שלהם וכך להרוויח עליהם דמי ניהול לנצח). על כל פנים, לנוכח הקשיים האלה, העדפתי לשלם את הקנס אבל לסגור את הפינה/טירחה הזו כל עוד יש לי יועץ פנסיוני שאני מכירה וסומכת עליו והוא היה קרוב לפרישה בעצמו - כך שידעתי שלא יהיה לי אותו בעתיד (עם השנים, הקשרים לישראל מתרופפים...).
גם ככה, עם היועץ הפנסיוני האהוב/מוכר, לקח המון זמן לשחרר את הפקקטה 50 אלף שקל ההם. לדעתי זה לקח לפחות חצי שנה, ולא בגלל עצלות מצידו אלא בגלל עיכובים יזומים מטעם חברת כלל שנהנתה בינתיים מהכסף הזה.
אבא שלי, שגר בארה"ב הרבה שנים (למעלה מ-30) מנסה כבר מעל שנה לקבל כספים פנסיוניים שלו. והוא כבר בגיל פרישה והכל. לצורך זה הוא נאלץ לקחת עורך דין שם. ועדיין הוא לא ראה גרוש (וזה כסף שלו, כן?). בנוסף, אחרי שהוא כבר יראה משהו, הוא יצטרך כל חייו פעם ב-6 חודשים לארגן להם אישור נוטריוני שהוא עדיין בחיים (לא יודעת אם דרך הקונסוליה הישראלית או מה) - אחרת הכסף יפסיק (כסף שלו, כן? שהוא חסך במו ידיו....)
אגב - אם מישהו רוצה המלצה על עורך הדין שהוא לקח אשמח לתת במסר. הוא איש יקר וחרוץ, לא יקרן, ובעיקר - רואה בעבודה כזו שליחות כנגד המוסדות הפנסיוניים הגנבניים שעושים כל שביכולתם (ויש להם הרבה יכולת
) כדי לעשוק אנשים מהכסף שחסכו לפנסיה ולא לשחרר אותו, כי ככה הם מרוויחים עליו עוד עמלות למיליון שנה
אני שלמה/שמחה עם הבחירה שלי[ משלוש סיבות.
ראשית, בינתיים עברו 9 שנים. אז עוד 6 שנים (אולי קצת קודם אם אסגור אותה קודם) תסתיים המשכנתא ודירת ההשקעה הזו תהיה בבעלותי free and clear. בזמן הזה הדירה מייצרת אצלי תזרים חיובי + "הפסד" מבחינה מיסויית (החזר מס). הריבית על המשכנתא שלה היא הוצאה מוכרת ויש כמובן פחת על המבנה של 28 שנה.
שנית, אני מעדיפה נכס עצמאי שכזה על פני איזו חשבון בישראל שאני לא יכולה לנהל ישירות (כל החסכון הפנסיוני בישראל מעוות ונעול מאחורי כל מיני "יועצים פנסיוניים" כך שלבעליו החוקיים של הכסף יש מעט מאוד שליטה על מה שקורה שם). אם מתחשק לי - אני יכולה למכור את הדירה, או למכור ולקנות אחת אחרת בלי לשלם מס על עליית הערך שלה וכו'. אני לא צריכה להתחנן לשום חברת "כלל" שתתן לי את הכסף שלי....
שלישית, בלי הכסף הזה, לא הייתי יכולה בזמנו לרכוש את הדירה הזו.
ורביעית, אני עם העורך דין של אבא שלי בדעתי על המוסדות הפנסיוניים בישראל. אז מעדיפה מבחינה עקרונית לא להחזיק את הכסף שלי שם.
טוב - יצאה לי מגילה. וסביר שהיא לא מתאימה לך אם יש לך שם סכום מכובד. אבל חלקתי, שיהיה.
