מה-עם-סיפורים-על-הבר?!
- פותח הנושא ידידותית1
- פורסם בתאריך
suki da yo
New member
ומה עם שעון!-שסופר!-קדימה! ../images/Emo46.gif
זו לא בדיחה, זו שאלה שלא נענתה.
אמנם לא בפורום הזה שבו אתה המנהל ולפיכך קורא הכל, אלא בפורום שכן שבו אולי פספסת, ואולי כשאנשי חה! או סוקי פרסמו הודעות כאלה הם לא התכוונו לכך, אבל זו דוגמא נוספת להערה שהופנתה אליך ולא זכתה להתייחסות.
אמנם לא בפורום הזה שבו אתה המנהל ולפיכך קורא הכל, אלא בפורום שכן שבו אולי פספסת, ואולי כשאנשי חה! או סוקי פרסמו הודעות כאלה הם לא התכוונו לכך, אבל זו דוגמא נוספת להערה שהופנתה אליך ולא זכתה להתייחסות.
חה!
PARTY POOPER זה שירשור משעשע. זה עוזר שיש מקום להוציא בו קצת תיסכולים. עכשיו כשנתת תשובה עניינית בקשר לשעון, בוא נגיד שזה באמת כבר פחות מצחיק. אבל מה יקרה עם רשומת המיליון, ומתי תהיה רשומת סטטוס על הבלוגיה (ארבע שנים לבלוגיה ו X ימים...) זה כן מצחיק! ואנחנו (לא רק אנחנו, אלא כל מי שמתעקשים על השרשור הזה כל יום) משתדלים לגוון, ולעשות את זה משעשע. נו באמת, אתה חייב להודות שזה קצת משעשע אותך... ההתעקשות הילדותית על נושאים טריוויאליים? אפילו לא קצת? אנשי חה!
PARTY POOPER זה שירשור משעשע. זה עוזר שיש מקום להוציא בו קצת תיסכולים. עכשיו כשנתת תשובה עניינית בקשר לשעון, בוא נגיד שזה באמת כבר פחות מצחיק. אבל מה יקרה עם רשומת המיליון, ומתי תהיה רשומת סטטוס על הבלוגיה (ארבע שנים לבלוגיה ו X ימים...) זה כן מצחיק! ואנחנו (לא רק אנחנו, אלא כל מי שמתעקשים על השרשור הזה כל יום) משתדלים לגוון, ולעשות את זה משעשע. נו באמת, אתה חייב להודות שזה קצת משעשע אותך... ההתעקשות הילדותית על נושאים טריוויאליים? אפילו לא קצת? אנשי חה!חה!
(בוא'נה, ממש שימושי ה"חה!" הזה שלכם) לדעתי אפשר כבר לוותר על הסיכוי לקרוא אי פעם רשומת סיכום 4 שנים לבלוגיה, היות ועבר יותר מדי זמן ולדעתי די ברור שלמרות הרצון העז שמשותף לחלק מאיתנו, ולמרות שלדעתי יש לזה פוטנציאל לרשומה מרתקת מאוד - בצלאל לא מתכוון לכתוב אחת כזאת (אתה מוזמן לתקן אותי, בצלאל, כי הלוואי ואני טועה). חוצמזה, אפשר כבר לרדת לדעתי מעניין רשומת המיליון - אף אחד לא אמר שהולכים לבחור רשומה שתזכה בתואר כזה או אחר, המספר נתפס (לדעתי ע"י בצלאל בעצמו או מישהו אחר בתפוז) וכבר נכתבו מעל 40,000 רשומות אחריו. לא ברור לי למה מפריע למישהו שתהיה רשומה עם המספר הזה, אבל הוא תפוס, וחלף זמנו, ודי. מה שעדיין מטריד אותי, אישית - למה העיכוב בפרסום 20 הרשומות שיועמדו להצבעת הגולשים בתחרות סיפורים על הבר? האם הייתה תקלה טכנית? האם בגלל המורכבות היחסית של "צוות הבחירה התפוזי" שמורכב לשם שינוי מבצלאל ועוד מישהו? למה אף אחד לא הודיע על עיכוב או נתן איזשהו הסבר?
(בוא'נה, ממש שימושי ה"חה!" הזה שלכם) לדעתי אפשר כבר לוותר על הסיכוי לקרוא אי פעם רשומת סיכום 4 שנים לבלוגיה, היות ועבר יותר מדי זמן ולדעתי די ברור שלמרות הרצון העז שמשותף לחלק מאיתנו, ולמרות שלדעתי יש לזה פוטנציאל לרשומה מרתקת מאוד - בצלאל לא מתכוון לכתוב אחת כזאת (אתה מוזמן לתקן אותי, בצלאל, כי הלוואי ואני טועה). חוצמזה, אפשר כבר לרדת לדעתי מעניין רשומת המיליון - אף אחד לא אמר שהולכים לבחור רשומה שתזכה בתואר כזה או אחר, המספר נתפס (לדעתי ע"י בצלאל בעצמו או מישהו אחר בתפוז) וכבר נכתבו מעל 40,000 רשומות אחריו. לא ברור לי למה מפריע למישהו שתהיה רשומה עם המספר הזה, אבל הוא תפוס, וחלף זמנו, ודי. מה שעדיין מטריד אותי, אישית - למה העיכוב בפרסום 20 הרשומות שיועמדו להצבעת הגולשים בתחרות סיפורים על הבר? האם הייתה תקלה טכנית? האם בגלל המורכבות היחסית של "צוות הבחירה התפוזי" שמורכב לשם שינוי מבצלאל ועוד מישהו? למה אף אחד לא הודיע על עיכוב או נתן איזשהו הסבר?
חה!
כן זה נורא יעיל, אבל אחרי כמה זמן מסתבר שזה מעצבן אנשים. ואתה הורס לנו עם המרירות! אל תהיה מריר! צריך לשכנע את בצלאל בטוב. רשומה של הבלוגיה בת ארבע שנים וחודש נראית לנו הגיונית לגמרי. ואפשר גם לתת לה את הכתובת של רשומת המיליון! אפשר להביא את כל עורכי הבלוגיה לדורותיה ושכל אחד יבחר כמה רשומות שהוא ממש ממש אהב. שהוא זוכר. שהשפיעו עליו. ואז גם שידברו ביניהם על איך הבלוגיה התקדמה מאז ועד היום, ולאן היא הולכת בעתיד. אנחנו גם מציעים שזה ייכתב בצורת ראיון, כשלא בצלאל כותב את זה, אלא מישהו חיצוני. אולי אחד מ"המאושפזים" שכתבו פה פעם בלוג משעשע למדי עד שנחשפו. והנה, הרגנו שתי ציפורים במכה אחת. מה שכן, זה יהיה נחמד אם על עיכובים כמו שקרו הפעם עם התחרות, נקבל הודעה מערכתית כלשהי. בין אם כאן בפורום או בבלוג הבית. פשוט כי זה יעזור לאנשים להרגיש פחות כאילו שכחו מהם. אנשי חה!
כן זה נורא יעיל, אבל אחרי כמה זמן מסתבר שזה מעצבן אנשים. ואתה הורס לנו עם המרירות! אל תהיה מריר! צריך לשכנע את בצלאל בטוב. רשומה של הבלוגיה בת ארבע שנים וחודש נראית לנו הגיונית לגמרי. ואפשר גם לתת לה את הכתובת של רשומת המיליון! אפשר להביא את כל עורכי הבלוגיה לדורותיה ושכל אחד יבחר כמה רשומות שהוא ממש ממש אהב. שהוא זוכר. שהשפיעו עליו. ואז גם שידברו ביניהם על איך הבלוגיה התקדמה מאז ועד היום, ולאן היא הולכת בעתיד. אנחנו גם מציעים שזה ייכתב בצורת ראיון, כשלא בצלאל כותב את זה, אלא מישהו חיצוני. אולי אחד מ"המאושפזים" שכתבו פה פעם בלוג משעשע למדי עד שנחשפו. והנה, הרגנו שתי ציפורים במכה אחת. מה שכן, זה יהיה נחמד אם על עיכובים כמו שקרו הפעם עם התחרות, נקבל הודעה מערכתית כלשהי. בין אם כאן בפורום או בבלוג הבית. פשוט כי זה יעזור לאנשים להרגיש פחות כאילו שכחו מהם. אנשי חה!
לא אוהב מריר. אוהב לבן.
העליתם יופי של רעיונות לרשומת 4 שנים, לא לרשומת 4 שנים וחודש. ורשומה כזו צריכה הייתה להתפרסם ב-1/7, כמו רשומת השנתיים לבלוגיה, כלומר צריך היה להתחיל לעבוד עליה עוד לפני. אבל זה לא קרה. בכלל, עכשיו כשהעליתם את נושא עורכי הבלוגיה לדורותיה, עלו בי געגועים לצציק. עם כל הכבוד לבצלאל ונעמה, פעם היה פה הרבה יותר כיף.
העליתם יופי של רעיונות לרשומת 4 שנים, לא לרשומת 4 שנים וחודש. ורשומה כזו צריכה הייתה להתפרסם ב-1/7, כמו רשומת השנתיים לבלוגיה, כלומר צריך היה להתחיל לעבוד עליה עוד לפני. אבל זה לא קרה. בכלל, עכשיו כשהעליתם את נושא עורכי הבלוגיה לדורותיה, עלו בי געגועים לצציק. עם כל הכבוד לבצלאל ונעמה, פעם היה פה הרבה יותר כיף.
המתי זה לא החלק החשוב
החלק החשוב זה זה שהגיע הזמן כבר לרשומה שכזאת. זה לא באמת כזה משנה אם זה לא יהיה מוצמד לתאריך ספציפי. נכון שזה יה יכול להיות נחמד, אבל זה לא העניין המרכזי. אנחנו לא יודעים מה היה כאן פעם, כי לא היינו כאן (מה שאומר שבטח היה קצת פחות כיף... כי אנחנו גם מצחיקים וגם צנועים) אבל לנו כיף כאן עכשיו. בכלליות, נורא קל להסתכל על דברים בצורה נוסטלגית, אבל נוסטלגיה זאת לא מציאות, אלא מציאות שמעוותת על ידי הזמן והרצון האנושי לזכור בעיקר את הטוב ופחות את הרע. ואנחנו אומרים, מה בעצם אתה צריך כדי שיהיה כאן יותר כיף? אנשי חה!
החלק החשוב זה זה שהגיע הזמן כבר לרשומה שכזאת. זה לא באמת כזה משנה אם זה לא יהיה מוצמד לתאריך ספציפי. נכון שזה יה יכול להיות נחמד, אבל זה לא העניין המרכזי. אנחנו לא יודעים מה היה כאן פעם, כי לא היינו כאן (מה שאומר שבטח היה קצת פחות כיף... כי אנחנו גם מצחיקים וגם צנועים) אבל לנו כיף כאן עכשיו. בכלליות, נורא קל להסתכל על דברים בצורה נוסטלגית, אבל נוסטלגיה זאת לא מציאות, אלא מציאות שמעוותת על ידי הזמן והרצון האנושי לזכור בעיקר את הטוב ופחות את הרע. ואנחנו אומרים, מה בעצם אתה צריך כדי שיהיה כאן יותר כיף? אנשי חה!
יופי ששאלתם. עכשיו קחו אוויר, זה יהיה ארוך -
לא אמרתי שלא כיף עכשיו. אמרתי שפעם היה יותר. למען הסדר הטוב, אני אדגיש שהבלוגיה של תפוז היא עדיין המקום המועדף עלי ביותר באינטרנט, מעולם לא קראתי יותר בלוגים מאשר בתקופה האחרונה (אולי זה קשור לעובדה שאני כרגע בין עבודות, מה שאומר שיש לי יותר מדי מדי זמן פנוי...), ורשימת הבלוגים שאני מנוי עליהם רק הולכת ומתארכת, כך שלדעתי יש הרבה יותר כותבים איכותיים בבלוגיה היום מאשר אי פעם. כיף. גם עניין התחרויות שנכנס בתקופת נעמה וממשיך כיום הוא דבר מבורך בעיני - פרט לכל הפיאסקו של סיפורים על הבר. א-ב-ל. לא יודע איך, אבל פעם הייתה יותר תחושת חמימות מצד ההנהלה. אני לא יכול לשים בדיוק את האצבע, אבל הייתה הרגשה שהמנהל הוא אחד מאיתנו, שאכפת לו ביחד איתנו מה קורה עם חידושים ותקלות, שהבלוגיה באמת מעניינת אותו. בצלאל, לעומתו, שומר יותר על דיסטנס, כמעט ולא מגיב להערות או ביקורת, הודעות חדשות שנפתחות על ידיו בפורום מצטמצמות לשרשור ההמלצות היומי בלבד (אגב, "על מה כותבים היום?" היה רעיון מצוין, לא ברור לי למה הוא נעלם, עם כל הכבוד לסוקי) - והאם כמנהל פורום אתה לא אמור לרצות להגדיל את התנועה בפורום שלך? למשל, בתקופת אורי צציק בלוג הבית היה מתעדכן לעיתים תכופות יותר, וכלל גם רשומות שלא היו קשורות לשום דבר טכני (למשל, רשומה שבה הובאו דוגמאות לפוסטים שנכתבו סביב נושא מסוים, כגון אריק שרון, כלבים וכו'). כיום בלוג הבית בכלל לא ממלא את כל מה שנכתב בתיאור הבלוג שלו: "בלוג הבית של תפוז. כאן נעדכן אתכם מה בדיוק קורה בבלוגים, מה התחזיות שלנו לעתיד, ומה קורה עם ההצעות שלכם". מי יגיד לי מה התחזיות שלנו לעתיד? מה קורה עם ההצעות שלנו (כמו השעון! שסופר! קדימה! למשל)? הוא הפך לבלוג-עדכונים-טכניים-ותחרויות. וגם עניין חוסר תשומת הלב לפרטים הקטנים בעמוד השער של הבלוגיה, למשל, מעצבן בעיני. נכון לרגע כתיבת שורות אלה כבר פורסמו 20 הרשומות בגמר סיפורים על הבר, אבל שער הבלוגיה עדיין מזמין אותנו לכתוב סיפורים. והשורה הרצה (שנעלמה בינתיים, לדעתי, עם הוספת הזירות החדשות) נטתה לפרסם דברים לא רלוונטיים (אני כבר לא לגמרי זוכר, אבל חיפוש פשוט ימצא דברים כאלה לגבי סיפורים על הבר וגם לגבי ארץ אהבתי). מה הבעיה לשים לב למועד תום התחרות ולהחליף את הפרסום? ואני באמת צריך לחזור ללימודים שלי כרגע (מחר המבחן האחרון בתואר הראשון שלי, אני בטוח שכולכם מחזיקים לי אצבעות), אז אני לא אפתח את הנושא של אי התמיכה המספק בנושא מפגש הבלוגרים האחרון (לא קודם מספיק בבלוגיה ולא הגיע אף נציג מתפוז, כמו בצלאל. אגב, אורי צציק, כמנהל הבלוגיה במפגש הקודם, הגיע גם הגיע), ואני גם לא אפתח את עניין המומלצים שטרם הבינותי את תדירות החלפתם (לפעמים אני מוצא שם רשומות מלפני ארבעה ימים. עד כדי כך אין מה לקרוא בין כל הרשומות של כולנו?), ושקלתי לזרוק פה איזה מילה על הבלוג של הכותב המסתורי, שאורי היה אחראי עליו, שעשה לי את הקיץ בשנה שעברה וחבל שנמוג, אבל כמו שאמרתי יש לי מבחן מחר ועדיין לא ביררתי מה ההבדל בין גרף CML לגרף SML ומה לעזאזל זה CAPM. יסודות המימון, עזבו. בקיצור - נוצרה אצלי תחושה שלאורי היה באמת אכפת מהיותו אחראי על הבלוגיה, ובצלאל רואה בזה עול ועושה את המינימום ההכרחי. בגלל זה אני מריר, בגלל זה אני עושה היום הרבה רעש. אני באמת לא כזה בדרך כלל.
לא אמרתי שלא כיף עכשיו. אמרתי שפעם היה יותר. למען הסדר הטוב, אני אדגיש שהבלוגיה של תפוז היא עדיין המקום המועדף עלי ביותר באינטרנט, מעולם לא קראתי יותר בלוגים מאשר בתקופה האחרונה (אולי זה קשור לעובדה שאני כרגע בין עבודות, מה שאומר שיש לי יותר מדי מדי זמן פנוי...), ורשימת הבלוגים שאני מנוי עליהם רק הולכת ומתארכת, כך שלדעתי יש הרבה יותר כותבים איכותיים בבלוגיה היום מאשר אי פעם. כיף. גם עניין התחרויות שנכנס בתקופת נעמה וממשיך כיום הוא דבר מבורך בעיני - פרט לכל הפיאסקו של סיפורים על הבר. א-ב-ל. לא יודע איך, אבל פעם הייתה יותר תחושת חמימות מצד ההנהלה. אני לא יכול לשים בדיוק את האצבע, אבל הייתה הרגשה שהמנהל הוא אחד מאיתנו, שאכפת לו ביחד איתנו מה קורה עם חידושים ותקלות, שהבלוגיה באמת מעניינת אותו. בצלאל, לעומתו, שומר יותר על דיסטנס, כמעט ולא מגיב להערות או ביקורת, הודעות חדשות שנפתחות על ידיו בפורום מצטמצמות לשרשור ההמלצות היומי בלבד (אגב, "על מה כותבים היום?" היה רעיון מצוין, לא ברור לי למה הוא נעלם, עם כל הכבוד לסוקי) - והאם כמנהל פורום אתה לא אמור לרצות להגדיל את התנועה בפורום שלך? למשל, בתקופת אורי צציק בלוג הבית היה מתעדכן לעיתים תכופות יותר, וכלל גם רשומות שלא היו קשורות לשום דבר טכני (למשל, רשומה שבה הובאו דוגמאות לפוסטים שנכתבו סביב נושא מסוים, כגון אריק שרון, כלבים וכו'). כיום בלוג הבית בכלל לא ממלא את כל מה שנכתב בתיאור הבלוג שלו: "בלוג הבית של תפוז. כאן נעדכן אתכם מה בדיוק קורה בבלוגים, מה התחזיות שלנו לעתיד, ומה קורה עם ההצעות שלכם". מי יגיד לי מה התחזיות שלנו לעתיד? מה קורה עם ההצעות שלנו (כמו השעון! שסופר! קדימה! למשל)? הוא הפך לבלוג-עדכונים-טכניים-ותחרויות. וגם עניין חוסר תשומת הלב לפרטים הקטנים בעמוד השער של הבלוגיה, למשל, מעצבן בעיני. נכון לרגע כתיבת שורות אלה כבר פורסמו 20 הרשומות בגמר סיפורים על הבר, אבל שער הבלוגיה עדיין מזמין אותנו לכתוב סיפורים. והשורה הרצה (שנעלמה בינתיים, לדעתי, עם הוספת הזירות החדשות) נטתה לפרסם דברים לא רלוונטיים (אני כבר לא לגמרי זוכר, אבל חיפוש פשוט ימצא דברים כאלה לגבי סיפורים על הבר וגם לגבי ארץ אהבתי). מה הבעיה לשים לב למועד תום התחרות ולהחליף את הפרסום? ואני באמת צריך לחזור ללימודים שלי כרגע (מחר המבחן האחרון בתואר הראשון שלי, אני בטוח שכולכם מחזיקים לי אצבעות), אז אני לא אפתח את הנושא של אי התמיכה המספק בנושא מפגש הבלוגרים האחרון (לא קודם מספיק בבלוגיה ולא הגיע אף נציג מתפוז, כמו בצלאל. אגב, אורי צציק, כמנהל הבלוגיה במפגש הקודם, הגיע גם הגיע), ואני גם לא אפתח את עניין המומלצים שטרם הבינותי את תדירות החלפתם (לפעמים אני מוצא שם רשומות מלפני ארבעה ימים. עד כדי כך אין מה לקרוא בין כל הרשומות של כולנו?), ושקלתי לזרוק פה איזה מילה על הבלוג של הכותב המסתורי, שאורי היה אחראי עליו, שעשה לי את הקיץ בשנה שעברה וחבל שנמוג, אבל כמו שאמרתי יש לי מבחן מחר ועדיין לא ביררתי מה ההבדל בין גרף CML לגרף SML ומה לעזאזל זה CAPM. יסודות המימון, עזבו. בקיצור - נוצרה אצלי תחושה שלאורי היה באמת אכפת מהיותו אחראי על הבלוגיה, ובצלאל רואה בזה עול ועושה את המינימום ההכרחי. בגלל זה אני מריר, בגלל זה אני עושה היום הרבה רעש. אני באמת לא כזה בדרך כלל.
קראנו ואהבנו. נכון שמה שאתה מתאר נשמע טוב, אבל היות ואנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים במשרדי תפוז, אנחנו לא יודעים כמה מזה באמת נכון וכמה מזה רק נראה ככה. לדוגמה, יש מצב טוב שכל העניין של הזירות יצר עומס על בצלאל, ושזה מה שגרם לעיכוב בפירסום המועמדים לתחרות, לאיטיות בהוספת מומלצים, ולחוסר תשומת הלב לפרטים קטנים במסך הבלוגיה. בכלליות, יכול להיות שבצלאל מעדיף להתמקד בדברים שמאחורי הקלעים, בליזום ולשפר ולהוסיף דברים שישפרו את היכולות והחוויה של כולנו. אין לנו מושג. כל מה שאנחנו יכולים, זה לקוות שבצלאל קרא את מה שכתבת, לקח לתשומת ליבו, וינסה לשפר את מה שנראה לו מתאים. אנשי חה!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.