אכן ניצלתי את השבת היפה כאן בגבול שווייץ-צרפת.
אביב מוקדם, תחילת פריחה.
Pietra Viva
ספרה של לאונור דה רקונדו, סיפורת אוטוביוגרפית שמתארת את חיי מיקלאנג'לו החל מנקודת זמן מסויימת. רק התחלתי אז קשה לשפוט. זה נקרא עד כה פשוט, כאילו מדובר בספרות לנוער. עד רגע אחד די מורבידי, ועם משחקי מילים, ואז מתחיל משהו.
הנחתי לעכשיואת ספרה של ויגאן שנכתב בשנת 2021 - מפורש מדי, קרוב מדי, אני שמחה להתרחק מעט לתקופת הרנסנס באיטליה, אבל אשוב אליו.
