הלוואי
זה קטע מרק להיום זה ספרות של האנ איי 17 בפברואר לשאת את המסר לא את המכור "אפשר לתת להם טיפול פסיכולוגי, לייעץ להם, לדבר אתם בהגיון, להתפלל למענם, לאיים אליהם, להכות אותם, להכניס אותם למוסד סגור - אבל הם לא יפסיקו להשתמש עד שלא ירצו להפסיק." טקסט בסיסי, עמוד 62 ייתכן שאחת האמיתות הקשות ביותר שאיתן עלינו להתמודד בהחלמה, היא שאנו חסרי אונים מול ההתמכרות שלנו. אנו יכולים לחשוב כי משום שהייתה לנו התעוררות רוחנית בחיינו, נוכל לשכנע מכור אחר לחפש החלמה. אבל יש גבול למה שאנו יכולים לעשות כדי לעזור למכורים אחרים. אנו לא יכולים להכריח אותם להפסיק להשתמש. אנו לא יכולים לקחת מהם את בדידותם ואת כאבם. אין דבר שאנו יכולים לומר ואשר ישכנע מכור מבוהל לוותר על הסבל המוכר של ההתמכרות תמורת חוסר-הוודאות המפחיד של ההחלמה. אנו לא יכולים להיכנס לעורם של אחרים, לקבוע את המטרות שלהם, או להחליט עבורם מה הכי טוב בשבילם. אולם, אם אנו מסרבים לנסות להפעיל את הכוח הזה של ההתמכרות של האחר, נוכל לעזור להם. הם יגדלו אם נאפשר להם להתמודד עם המציאות, מכאיבה ככל שתהיה. הם יהיו יותר פרודוקטיביים, לפי ההגדרה שלהם, כל עוד אנו לא מנסים לעשות את זה עבורם. הם יכולים להפוך לסמכות בחיים שלהם, בתנאי שאנו הסמכות בחיים שלנו. אם נוכל לקבל את כל הדברים האלה, נוכל להיות מה שאנו אמורים להיות - נושאי הבשורה, לא נושאי המכור. רק להיום: אשלים עם זה שאני חסר-אונים לא רק מול ההתמכרות שלי אלא גם מול זו של אחרים. אני אשא את הבשורה, לא את המכור. בגדול אני חושבת שאם ישראל יכלה להיות כמו שאתה מתאר זה היה טוב אבל לא נראה לי שזה אפשרי לפחות לא בשנים הקרובות אולי עוד הרבה שנים האנשים בארץ יש להם מנטליות אחרת כולםן פרימטיבים אולי לא בדור של עכשיו , אבל בכול מקרה איפה שיש סם יש פשע אני מאמינה שגם בבריטניה כי ככה זה מה אני יגיד הלוואי שזה היה ככה טניה