הערה קטנה.
הפעם לא עניתי לטופיק הזה כי דשנו בזה פעם. אבל אם כבר בא מישהו חדש (ברוך הבא) אז הענין שווה התייחסות נוספת. להזדקנות שני צדדים עיקריים. הראשון הוא הזדקנות של ממש הנובעת מקיומם של "שעונים ביולוגים" שונים. השני הוא בלאי. הזדקנות מהסוג הראשון קיימת בבע"ח מסויימים (כולל כמעט כל אלה שאנו נוטים לקרוא להם "בע"ח גבוהים") ויש לה סיבות אבולוציוניות משלה. אבל אני הייתי רוצה להתיחס דווקא לסוג השני; הבלאי. הבלאי הוא כל הנזקים שבעה"ח סוחב עמו לאורך כל חייו. כל פציעה, מחלה או מחסור משאירים את הרושם שלהם על בעה"ח ומחלישים אותו, וכך גם החיים הסדירים. אם הוא חולייתן למשל הוא צפוי לסבורל משחיקה באיזור עמוד השדרה, מהתסתיידות בעורקים, מצלקות, מדלקות בשיניים, ומעוד תחלואים רבים. באופן טבעי בעה"ח גדל, מגיע לשיא ואז נחלש אט-אט עד שגופו קורס(כלומר מזדקן). ועתה לשאלה, מדוע לא עולה תוחלת החיים של בני המין באופן עקבי לאורך הדורות? ובכן מפני שלעליה כזו יכול להיות מחיר. מובן מאליו שגופו של היצור, שהתפתח באבולוציה, מכיל מנגנונים משוכללים לשמירה על בריאותו ועל חייו של היצור, וגם להתאוששות מפציעות ומחלות שהוא עשוי ללקות בהן (ולהחלים מהן) לאורך חייו. אבל המנגנון הזה לא מושלם. הוא פשוט "מספיק טוב". והשאלה היא למה? ובכן הסיבה היא ששלמות עשויה לעלות ביוקר. נאמר שבעה"ח שיכול לצפות להחזיק מעמד 20 שנה בבריאות טובה בתנאים רגילים אם הוא מוצלח כשיר ובר מזל יחסית, מתוכן 4 שנים כצעיר לא פורה. הוא יכול להעלות את אורך החיים שלו בתנאים אופטימליים אלה ב-5 שנים נוספות, אבל הדבר יעלה לו בשנה נוספת של חיים כצעיר אשר דרושה כדי לעצב את הגוף החסון יותר שיחזיק מעמד זמן רב יותר. זה לא בהכרח שווה את זה. הלוא כפי שהזכיר שפם המקובלים רוב בעה"ח בכלל לא זוכים להגיע לבגרות מינית, אז מהם סיכוייו של פרט שמבלה 25% יותר זמן כצעיר? ואם יש סיכויים אפסיים להגיע לגיל 20 בכל מקרה, אז מה משמעותן של 5 שנים נוספות? האבולוציה של בניית הפרט היא הרבה פעמים פשרה בין הצורכים לבנות את היצור הכי חזק/מהיר/פורה והצרכים לבנות אותו כמה שיותר מהר ובעל תוחלת חיים כמה שיותר ארוכה. כמעט כל שיפור בא עם עלות, והמבחן היחיד הוא הצלחה בהפצת הגנים. עדיף להוציא מוצר "קצת דפוק" מהר, מלהשקיע יותר מדי זמן ואנרגיה במוצר "מושלם" שלא יזכה להגיע אל הארץ המובטחת.