מוזה

[מרשמלו ושוקולד]

אני רואה שענו כבר אבל אספר מה היה אצלי

אני ילדתי שתי בנות בהפרש של שנה ושבע בתוך הדוקטורט. עם הראשונה חזרתי ללימודים אחרי חודש (כי התחיל קורס מאוד מענין שמועבר פעם בשנתיים ולא רציתי לפספס). דווקא היה לי מעולה- להתאוורר פעמיים בשבוע. בזמן הזה היו איתה הסבתות. בגיל 12 שבועות שלה חזרתי גם ללמד יומיים בשבוע. סה"כ היו יום מלא אחד ושני חצאי ימים שהתחלקו בין הסבתות לאבא. במקביל כשישנה ישבתי וכתבתי מאמר. היא היתה תינוקת נוחה ובילתה הרבה שעות בשינה (רק לא בלילה). התוצאה היתה שלא היתה לי שניה לנשום והתקופה ההיא זכורה לי כמאוד קשה. סביב גיל 5 חודשים שלה לקחתי בייביסיטר במקביל אלי וכך עבדתי כל יום ארבע שעות. בקיצור, עבדתי בהספק מאוד נמוך בתקופה עד שנכנסה לגן. עם השניה הייתי צריכה להגן על הצעת המחקר שלי כשהיתה בת חודש... כתבתי מצגת עם תינוקת תלויה עם הציצי. אח"כ נחתי חודש ואז התחלתי לחפש מטפלת. בקיצור- אני מחכה לילד הבא שתהיה לי חופשת לידה כמו שצריך

ואני מאוד ממליצה למי שמתכוונת לחזור ללימודים למצוא מטפלת/בייביסיטר, גם אם לחצי משרה, כדי שתאפשר לה לעבוד כמו בן אדם.

 

[סתם שם לעכשיו]

שאלה על קורס עם תינוק בבית

אני מתלבטת לגבי הסמסטר הקרוב.... אני אמורה ללדת (

) בחופשה בין הסמסטרים, ונשאר לי עוד קורס אחד להשלמת החובות לדוקטורט. אני מתלבטת אם לקחת הסמסטר קורס שכבר לא כ"כ מעניין אותי, אבל יהיה לי קל ו"יחסל" נקודות או לחכות לסמסטר הבא (שבו יהיה תינוק/ת בן חודשים ספורים בבית) ולקחת קורס יותר מעניין. איך מסתדרים עם תינוק + קורס + קצת לעבוד על המחקר?

 

[מרשמלו ושוקולד]

לי זה התאים

מהקורס מאוד נהנתי. על אף שהייתי צריכה לרוץ לשאוב בשירותים ב-10 דקות הפסקה... אבל זה נורא תלוי בתחושה אישית. ואם יש לך מי שיהיה עם התינוק. יש אפשרות לא רעה שמישהו יהיה עם התינוק בחוץ ואת תוכלי להניק בהפסקה... אצלי זה לא היה מעשי בגלל מרחק בין הבית לאוניברסיטה.

 

[משוש30]

לדעתי זה לא ריאלי.

בחופשת לידה לא התקרבתי לתזה/דוקטורט (יש לי בן מתקופת התואר השני ובת מהדוקטורט) ואני לגמרי שלמה עם זה. יש לי חודשים בודדים ואני משקיעה אותם בילדים שלי בלי רגשי אשמה. מצד שני כשחזרתי (בגיל 3 חודשים של הגדול ו-5 של הקטנה) לעבודה זה היה מיד פול טיים ג'וב. הילדים נכנסו למסגרת ואני המשכתי כמעט כרגיל. הייתי בספריה מהבוקר עד חמש בצהרים ואז חזרתי לילדים. לא עבדתי בכלל בסופשים (עם הקטנה זה היה בארהב אז היו יומיים מלאים מוקדשים רק לילדים). התקדמתי לא רע בכלל. הנה סיימתי את הדוקטורט (שאפילו קיבל הצטיינות מ-3 קוראים וסתם עבר בלי הערות אצל הרביעי) בארבע וחצי שנים. אז כן זה אפשרי, למרות שזה באמת הרבה יותר קשה. בהצלחה

 

[klavtulit]

אויר לעצמי זו פריוילגיה

שכרגע אני לא שואפת אליה אפילו (מי אמר פולניה ?). תראי, זה תלוי באיזה ילד/ים מדובר. יש נוחים יותר ויש פחות. הראשון שלי עשה לי חתיכת בית ספר, בואי נגיד שעברו מחשבות של החזרה לבית חולים : ) לא ישן יותר מרבע שעה ברצף, ינק כל שעה וחצי במשך חודשיםםםם. עכשיו מדובר בתינוקת שכן ישנה (טפו טפו), אבל עדיין צריכה כמובן תשומת לב, שלא לדבר על כל מיני חולי שנפל עלינו מרגע שנולדה (ע"ע דלקת ריאות, אישפוז בבי"ח, פעמיים מיון וכו'). בקיצור, אין רגע דל גם עם ילדה נוחה יחסית. נכון שבאחהצ אני כבר עם שניים, אבל זה פחות מטריד אותי מבחינת *לימודים* (על קושי של טיפול בשניים קטנים אני לא מדברת), כיון שמבחינתי הלימודים הם עד שלוש. טוב, יצאה הודעה קוטרית משהו, ובכלל תכננתי לדבר על מוזה : ) אז אני מבינה שאני לבד בעיניין המוזה..

 

[חתולבורדו]

ובכל זאת שאלה

למה התינוקת לא יכולה להיות בחדר השינה בעריסה שלה לידך?

 

[klavtulit]

אין מקום

ואין בייבי סנס. המסקנה שלי היא שאין לי ברירה, אלא להתרגל לתנאי העבודה החדשים.

 

[משוש30]

ואם היא תהיה על המיטה שלך מה יקרה?

 

[משוש30]

אי אפשר לעבוד עם תינוק בבית. באמת. זה פשוט

לא הולך. כשבת החודש תתחיל ללכת למסגרת המוזה תחזור ובגדול. בינתיים וותרי על המוזה ותתמקדי בפלא החדש בעריסה

 

[klavtulit]

את לא מעודדת !

ואני צריכה עידודים כרגע. הצעתך בלתי אפשרית מבחינתי, כיון שהמעון אליו אני מתכננת לשלוח אותה (ה"גדול" שם) מקבל תינוקות רק החל מגיל 9 ח', לכן התכנון שהיא תתחיל שם כשתהיה בת 9 ח', מה שאומר ספטמבר. באוק' צריכה להגיש כבר את התזה. אמאלה. משפחתון אינו עומד על הפרק מבחינתי. מה גם שאני רוצה להניק כמה שיותר (אבל זה לא השיקול). הזכרת לי שאתמול אמרתי לבן זוגי שבאמת אני רוצה לשם שינוי "חופשת לידה" מבלי לעשות שום דבר - רק לטפל בתינוקת ובענייני בית מקסימום : )

 

[מעיןבר]

קראתי את השרשור קצת ברפרוף

כי אני מאוד מאוד עייפה, ואני מצטערת אם אני חסרת רגישות, אבל יש לי תחושה שהתקבעת על איזה רעיון של "מוזה" ואת מנסה לסובב את הכל כדי שזה יתאים לרעיון הזה. צר לי, אני מסכימה כמעט עם כל מה שכתבו לך ואני חושבת שלא יהיה מנוס מלהתפשר באחת מהגזרות: 1. כתיבה זה לא עניין של מוזה, זה עניין של פשוט לעבוד. נכון שלפעמים המוזה שורה ואז יש כמה שעות פוריות של עבודה, אבל שאר הזמן עובדים עם "מה שיש". 2. תנאים סביבתיים הם תנאי מאוד מהותי ביכולת לעשות את העבודה הזו. הסחות הדעת שסביבת העבודה של הסלון כנראה יוצרות סיטואציה שאינה אופטימלית לעבודה, זה בשילוב עם תינוקת פצפונת בת חודש וחצי וחוסר הפניות המנטלי והרגשי כל כך קרוב למועד הלידה אומרים שתהיי חייבת כרגע להרפות קצת. אז כשהיא תגדל קצת, תצטרכי ליצור לעצמך מחדש את התנאים האופטימליים לכתיבה, בין אם על-ידי מציאת עזרה עם הילדה עוד לפני ספטמבר, שתאפשר לך לחזור למקום שבו קל לך לעבוד ובין אם מציאת פתרון אחר שאיננו דווקא בסלון. והכי חשוב - שיהיה במזל טוב!

 

[משוש30]

הייתי בכל מקרה מחכה לגיל 3 חודשים שלה

ונותנת לעצמי מנוחה. בנוסף הייתי לוקחת בייביסיטר ליומיים שלושה בשבוע (או חצאי ימים, מה שמתאים) שתהיה בבית במקביל אלי. תוציא אותה אולי לטיול קצר פה ושם וכד'. שאת תשבי לך בחדר שלך והיא תהיה עם הילדה בסלון ומדי פעם תצאי, תניקי, תסניפי ותחזרי לעבוד. אני באמת לא מאמינה בלהיות לבד עם תינוקת ותזה בבית ושמשהו מזה יתקדם

 

[KYT1]

סליחה שאני מתפרצת אבל ...

אני חושבת שזה כן זמן טוב להתקדם (כך אני עשיתי). נסי לחלק את הזמן, היות ובוודאי יש לך "גג" שעתיים-שלוש שקט וגם זה לא תמיד ברצף, הגדירי לעצמך מראש מה את עושה בשעתיים הללו. אם סיימת קודם, צ'פרי את עצמך, במנוחה, או שיטוט ברשת, או כל דבר אחר. הקפידי על מטלות קטנות וסבירות, לא יותר, המטרה היא לחזור לשטף של עבודה ולא להתנתק לחלוטין, מתחילים מקטן, לאט לאט. את יכולה לשים את הילדה לידך בחדר בעגלה, סלסלה, גיגית כביסה, או כל דבר אחר, (את הביבי-סנס אפשר להעביר בקלות ממקום למקום, ואם היא ממש לידך ואת ערה, אין צורך בו). העיקר הוא להמשיך על שטף עבודה, גם אם לא יהיו הספקים "משמעותיים".

 

[מרשמלו ושוקולד]

גם לי זה לא נשמע ריאלי.

לסיים כתיבת תזה לבד עם תינוקות בבית. תמצאי לך בייביסיטר לשעות הבוקר (אני לקחתי תיכוניסטית ב-20 ש"ח לשעה) לשלוש-ארבע שעות, ושבי בזמן הזה ותעבדי כמו שצריך.

 

[תריגה]

מותר להתפרץ?

(קצת מציצה כאן מפעם לפעם בזמן האחרון) דווקא כמי שעשתה דברים כאלה (סמינריוניות עם תינוקת פיצית, עכשיו עם ילדה בבית ובמקביל עשיתי את רוב המחקר לתזה וכאלה) אני מרשה לעצמי להגיד שלרוב האנשים זה לא אפשרי, וגם לאלה שכן זה קשה מאד. אני לא חושבת שהיתי יכולה לעשות דבר כזה כאמא טריה (הנוכחית היא התינוקת הרביעית שלי) כשהבכורה נולדה לקחתי צעד אחורה והיתי רק איתה בבית. הג'ינגול היה גדול עלי. נורא נורא נורא קשה להתרכז אחרי לידה בכלל, ובטח עם התינוקת שלך לידך. קודם כל אני מציעה להרפות כרגע, ולתת לעצמך באמת באמת לנוח. תני לעצמך כמה שבועות שאת לא כותבת בכלל. אחר כך תחפשי מישהו שיכול לעזור לך - בעלך, סבתא, ביביסיטר בתשלום - לא משנה מה. זה עוד גיל שאם מישהו מחזיק אותם הם בסדר, ולא באים להגיד לך במילים שהם רוצים לינוק (ששם אני עכשיו, אבל אני כבר יודעת להניק ולהקליד יחד. לקח לי שנים לפתח את המיומנות הזו אבל עכשיו אני יכולה לעבוד תוך כדי הנקה...) את חייבם שיהיו לך משבצות זמן שבהם את רק כותבת. אחרת חוששתני שזה לא ילך.

 

[מעיןבר]

../images/Emo24.gif טוב לראותותך גם כאן ../images/Emo13.gif

 

[ניצת הגפן]

אמנם לא מניסיון אישי בעניין הזה

אבל אני עברתי "לידה" מחדש בכל מיני מקרים אחרים, ו.. אינ מבינה את הלחץ, ואת ה"מוזה" וכו'. כמו שאמרו לך כולם כאן, אין כאן עניין של ,מוזה". יש כאן עניין אובייקטיבי של קושי להיות מרוכזת, במיוחד אחרי התקופה הבאמת מסובכת שעברת אחרי הלידה. קשה להיות בלחץ של זמן, וגם םהליות אפשקטיבי. זה חלק מהעניין, כלומר, ברגע שאת גם לחוצה, בעיקר לחוצה, את עוד פחות פרודוקטיבית מאשר אילו ללחץ לא היה כאן תפיקיד. ולכן, כמו שכתבתי לא אחת כאן, קודם כל יש לנטרל את הלחץ. אם רואים שלא הולך, מניחים. אם רואים שיש סבלנות רק לזמן קצר של עבודה, עובדים במטלות קטנות. את משטרת הפורום את כבר מכיר,ה אינ מזמינה אותך להצטרף שוב לשירותיה. ובעיקר- עניין הלחץ העודף שלך גם לגבי להשאיר את הילדה מחוץ לטווח ראייה. אינ מבינה אותו,א בל אינ חושבת שהוא בעיקר משתק אותך. כי ברגע שהיא בטווח ראייה, היא גם מחייבת התייחסות. כמו, להבדיל, כשהאינטרנט פתוח כל הזמן ברקע, הוא ממש "מזמין" כל הזמן "לדלג" ולגלוש לותוכו, לעומת אם אהוא לא מחובר, או חסום לשעת העבודה. תגדירי לעצמך מה השעות שאת רוצה לעבוד הבהן, תני לתינוקת להיות בחדר שלך או בחדר אחר בבית, שבו היא לא בטווח ראייה ממך, ותעבדי ככל שאת יכולה. בלי יידסורי מצפון, ובלי לחשוב עכמה את לא מרוכזת המחשבות האלה הן שלא מאפשרות לנו לחשוב ולעבוד. בהצלחה!!

 

[הגמדה מסביליה]

אפשר הסבר על משטרת הפורום?

הזכרתם אותה כמה ופעם ואני קצת באאוט...

 

[klavtulit]

עונה במרוכז

קודם כל, תודה לכל המגיבים. עדיין אני טוענת שמדובר במוזה, אבל ברור לי שהיא רק חלק קטן מתוך מכלול דברים שכרגע מונעים ממני מלכתוב. בעקבות חלק מהדברים שנכתבו כאן פניתי לבייביסיטר הקבוע שלי - אבא שלי : ) בקשתי שיעזור עם הקטנה כמה שיוכל, ואכן הוא יהיה איתה כשעתיים ליום. עדיף מבחינתי על כלום כרגע. רציתי לכתוב עוד כמה דברים, אבל מישהי כאן רעבה : )

 

[תריגה]

שעתים ליום זה הרבה

מצויין שיש לך עזרה זמינה.