חחחחחחחח
אל... גמלי לי היו את רגע המשבר האלה שאמרתי לעצמי, בשביל מה אני צריכה את זה? למה לא נשארתי באנגליה והלכתי לקולג', או התחלתי לבסס את החיים שלי כמו כל החברים שלי... למה הייתי צריכה לבוא לכאן? לבד? להתגייס? כשאני לא מכירה בארץ אפחד חוץ מסבא וסבתא שלי ואיזה שני בני דודים... אבל היום, אני שמחה שעשיתי את זה. זאת חוויה מדהימה...אני חושבת שלא הייתי אותה אחת אם לא הייתי עושה צבא, והכרתי את החבר שלי מזה שלוש שנים...ואני כ"כ מאושרת כאן... ועובדה שאמרתי שאני הולכת לתת ת'שנתיים שלי ולחזור ישר לאנגליה, ובסוף עשיתי קורס קצינים, וחתמתי עוד שנה (כי יצאתי לקורס מאוחר), והשתחררתי וראי איזה פלא, אני עדיין כאן! חחחחח את תביני כמה החוויה הזאת מעצבת משנה ומדהימה רק יותר מאוחר...