לדעתי אנשים שומעים שירים שבעצם בהם הזמר או הלהקה אומרים (או צועקים) בקול דברים שהם בעצמם תומכים בהם או רוצים להגיד ולא יכולים, ובעצם השמיעה של השיר הם מבטאים את עצמם. סתם ככה מחשבה שחלפה לי ועכשיו היא מופיעה כאן לכולכם שתקראו.
כי אם האדם אכן שומע את המלים, אז זה בהחלט הגיוני. אבל רוב האנשים שומעים שירים רק בגלל "איך שהשיר נשמע", ולא מקשיבים למלים. אולי גם הלחן יכול לבטא את מצבו הרגשי של האדם ואת הדברים שהוא רוצה להגיד.
