מוזמנים לשוטט באתר החוג להיסטוריה כללית, חיפה

[החוג להסטוריה חיפה]

מוזמנים לשוטט באתר החוג להיסטוריה כללית, חיפה

שלום לבאי הפורום, אתם מוזמנים לבקר באתר החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה ולהתרשם ממה שיש לנו להציע. אם אתם חושבים ברצינות על לימודי היסטוריה ברמה אקדמית, צרו אתנו קשר ותאמו ביקור ופגישה עם אחד מאנשי הסגל. כיון שאנו לא עוקבים באופן שוטף אחרי הפורום והמסרים, עדיף ליצור איתנו קשר לפי המפורט באתר (מזכירות, רשימת אנשי סגל). שנה טובה ומוצלחת לכולם, ד"ר צור שלו 04-8240919

 

[קוכולין]

תודה על הפרסום

 

[69הרצל69]

מדוע יש חובה ללמוד לטינית?

מה רע בשפה מודרנית או עתיקה אחרת, ולמה יש ללמוד דרך מכינה שהיא אמצעי לגביית תשלום נוסף על התואר.

 

[קוכולין]

כי התרבות המערבית

המסורתית מתבססת במידה רבה על השפה הלטינית, ולא יזיק למי שלומד היסטוריה מערבית לדעת אותה. אני לא אומר שבהכרח חייבים לשים לטינית כשפת חובה (בתל אביב ביטלו את זה), אבל יש בזה היגיון מסויים.

 

[69הרצל69]

רק אם לומדים היסטוריה של מערב אירופה

אבל עם לומדים היסטוריה על סין, יוון העתיקה, המזרח תיכון וכו'... אין שום צורך. ומלבד זאת, את השפה הלטינית יש ללמוד בכל מקרה כחלק מהתואר ולא כתשלום נפרד למכינה.

 

[קוכולין]

באמת? אתה בטוח?

כל מי שמתעסק ביוון העתיקה, חייב לדעת לטינית על בוריה- משום שחלק גדול מהמקורות שיש לנו על יוון הם בלטינית. גם מי שמתעסק במזרח התיכון- רצוי שיידע לטינית- כי גם לו יש שורשים רומיים ושורשים בעולם העתיק. מי שמתעסק עם סין, זה כבר פחות נחוץ, אבל רצוי מאד להכיר גם את ההיסטוריה של תרבות המערב. מאד טוב ללמוד לטינית במכינה, דרך אגב, כך אתה כבר יודע משהו כשאתה מגיע ללמוד.

 

[masorti]

אני לא מסכים איתך...

אני לא חושב שלטינית נחוצה לכל הסטוריון באשר הוא הסטוריון. מי שתחום התמחותו הוא רומא, יוון העתיקה, אירופה עד סוף ימי הביניים, האימפריה הביזנטית, ואולי עוד משהו ששכחתי... צריך לטינית. מי שעוסק בתחומים אחרים - לא צריך. לכן לדעתי לימוד לטינית בתואר ראשון צריך להיות מצומצם רק לאותם חוגים שכל עיסוקם הוא בטקסטים הקשורים ללטינית (בעיקר החוג ללימודים קלאסיים). לכל היתר - לימוד הלטינית צריך להיות מקצוע שנלמד בתואר שני, כשכל חוג או התמחות (או מנחה / ועדת הוראה) מחייבים את הסטודנטים הרלוונטיים לכך (ורק אותם!) לקחת את הקורס. אני כלל לא בטוח שאפילו בחוג ללימודים קלאסיים צריך לטינית בתואר ראשון. היום מרבית הטקסטים הבסיסיים מתורגמים לאנגלית, ויש מספיק חומר ללמד גם בלי להגיע למקור הלטיני. רק תלמידי מחקר נזקקים לבדוק את צ'ופצ'יקו של הקומקום כולל התעמקות בניואנסים של חומר מקורי הכתוב בלטינית. תמיד טוב שכל אחד יידע כל דבר, אבל מבחינה מעשית - לימוד לטינית לכלל הסטודנטים בצורה גורפת הוא בזבוז זמן משווע ועינוי.

 

[Boogieman]

מסכים עם מסורתי, וכך זה באונ' העברית.

ובנוסף, בלימודי תואר שני מחייבים לימודי שפה אירופאית נוספת לאנגלית, כדי שתהיה גישה לספרות מחקרית נוספת.

 

[hastings]

הסתייגות אחת

אני לא חושב שכל היסטוריון *צריך* לדעת לטינית. אני כן חושב שכדי להבין כמה מהמושגים הבסיסיים שאנו משתמשים בהם בחיי היום-יום, לא יזיק לדעת יותר לטינית. אני קצת מצטער על כך שמעולם לא למדתי לטינית ויוונית. אה, ועוד אחת. אני לא חושב שתלמיד לימודים קלאסיים, ולא משנה באיזה תואר, יכול לוותר על לטינית. גם אם *כל* המקורות קיימים באנגלית עצם הלימוד של הנושא ברמה אקדמית משמעו שעל הסטודנט להיות מסוגל לגשת למקורות בעצמו.

 

[masorti]

תגובה...

בשביל לדעת מושגים בסיסיים שנמצאים בשימוש, צריך פשוט ללמוד את המושגים האלה. אני באמת לא צריך ללמוד דקדוק לטיני על בוריו כדי לדעת מה זה "סטטוס קוו אנטה", "הביאס קורפוס" או "קאזוס בלי". אפשר לרכז את כמה עשרות המושגים הרלוונטיים לימינו וללמד אותם במרוכז לכל מי שנזקק להם. אין ספק שלא יזיק לדעת לטינית ויוונית (וסינית ואכדית), אבל יחס העלות/תועלת מכריע לדעתי לרעת הלטינית. לגבי תלמידי לימודים קלאסיים... מכיון שאיני מקצוען בתחום איני רוצה לקבוע מסמרות, והבעתי דעה לכאן ולכאן. אני רק יכול לומר שמהמגע המסוים שהיה לי עם החוג הזה לא התרשמתי שהסטודנטים לתואר ראשון הם גאוני הדור ושולטים בחומר הבסיסי ברמה וירטואוזית כשכל הבעיה היא בגישה למקורות הלטיניים. אינטואיטיבית נראה לי שמי שבאמת רציני בתחום (ולא הגיע/ה לשם רק כדי לתפוש חתן או להתהדר אח"כ בתואר אקדמי) יגיע במוקדם או במאוחר ללימודי תואר שני, ואז באמת יהיה אפשר לדחוף לו לגרון לטינית עד שייחנק.

 

[hastings]

אז ככה

מי דיבר על דקדוקי עניות של לטינית? דיברתי על יותר לטינית. מאיפה מגיעה המילה "פגאני"? מה ההבדל בין "אימפריה" ו"קיסרות"? מהו "פאשיסט"? יחס העלות/תועלת הוא, כרגיל, שיפוט אישי. אין לי שמץ מושג אילו תלמידי לימודים קלאסיים אתה מכיר, אבל זו ממש לא הנקודה. אוניברסיטה צריכה לדרוש מתלמידיה להיות מסוגלים לגשת למקורות הראשוניים. בכל רמה שהיא. מי שלא מסוגל לעשות את זה, אין לו מה לחפש באקדמיה. לא לרווחתם או השכלתם, אלא כדי להציב רף מסוים של השכלה אקדמית למען המוסד עצמו. זו הגישה האקדמית שאני מצדד בה. זה הרציונל ש*אני* הייתי מציב מאחורי דרישה כזו.

 

[Boogieman]

ולא לשכוח את המשפט ה"לטיני" שהכי חשוב לדעת

DONTA MAFISHTRA CONTRA LA VENTA

 

[Y. Welis]

בעבר הלא רחוק אלה היו שפות שנלמדו בתיכון

כך שסטודנט היה אמור לדעת לטינית ויוונית קלאסית ברמה מסויימת כדי להתקבל לאוניב' (סטודנטים למשפטים היו חייבים לדעת לטינית לצורך לימוד החוקים). אני חושב שקורס כזה (ברמה התחלתית כמובן) הוא חיוני ללימודי היסטוריה, כי שפה חדשה מכניסה אותך לתקופה ולאוירה שבה חיו הדוברים בה, בצורה 'חיה' יותר מכל דבר אחר. זה מקרב אותך לאנשים שעליהם אתה קורא. אני למשל התחלתי ללמוד בעצמי מהספרון הידוע The Clarendon Latin course הוותיק. אבל יש היום אמצעים יותר מעניינים, שכוללים טקסטים שמעניין לפענח.

 

[קוכולין]

זה לא עובד כך

אם אתה רוצה שסטודנטי מחקר ידעו לטינית, הם חייבים להתחיל ללמוד אותה כבר בשנה הראשונה של התואר הראשון. לוקח בערך שנתיים להגיע לרמה של קריאת טקסטים- לפיכך חובה ללמד לטינית בתואר ראשון בחוגים הרלוונטיים. אני מסכים איתך שלא צריך לחייב לטינית בכל החוגים, אבל אני בהחלט מבין מי שחושב אחרת. קריאת טקסטים מתורגמים היא ברירת מחדל. באופן עקרוני צריך ללמד כל סטודנט, בכל תואר ראשון שהוא בהיסטוריה, שפות זרות- כדי שיוכל לקרוא טקסטים בשפת המקור. כמובן שסטודנט ללימודים קלאסיים חייב ללמוד גם לטינית או יוונית בתואר ראשון, כפי שסטודנט למזרח אסיה חייב ללמוד יפנית, סינית, הינדי או סנסקריט. מבחינתי, הדרישה בתואר ראשון צריכה להיות שפה זרה שלישית הרלוונטית לחוג. בהיסטוריה אירופית- לטינית, יוונית או שפה אירופית מודרנית הרלוונטית לחוג. במזרח אסיה- סינית, יפנית, הינדי או סנסקריט, ובמזרח תיכון- ערבית. לתואר שני, צריך לדרוש שפה זרה רביעית- בין אם שפה אירופית נוספת, בין אם פרסית או טורקית (לתלמידי מזרח תיכון), ובין אם שפה מזרח אסייתית נוספת לתלמידי מזרח אסיה. כך זה באוניברסיטאות הטובות בארצות הברית, הרווארד למשל, ואין שום סיבה שזה לא יהיה כך אצלנו.

 

[69הרצל69]

לא זילזלתי בשפה הלטינית

התקוממתי נגד שני דברים: 1. נסיון לגבות כסף נוסף דרך מכינה. 2. התעקשות דווקא על הלטינית שיש עוד שפות עתיקות ומודרניות.

 

[החוג להסטוריה חיפה]

Errata, corrigenda

שלום שוב לכולם, שמחתי לראות שהתעורר דיון חשוב על מקום הלטינית בעולם הידע שלנו. אבל, העניין מקורו בטעות מצערת שלנו שאני שמח שעזרתם לנו להציף. הסעיף האמור עלה לאתר בשגגה במהלך העדכון. אין חובת לימוד לטינית בחוג להיסטוריה בחיפה. אין חובת לימוד שפה כל שהיא (למעט אנגלית, שהיא תנאי קבלה אוניברסיטאי) במסגרת מכינה. לימודי השפה מתנהלים כחלק מלימודי התואר. אני מקווה שכעת העניין ברור. להסברים נוספים אנא צרו קשר עם מרכזת החוג שלנו, אתי מרום. אני מזמין אותכם שוב לטייל באתר, ברשימת הקורסים, אנשי הסגל, הקישורים בדף הספריה, ובמיוחד בעמוד פרסים ומלגות. ויש גם קליפ חדש. שנה טובה, צור שלו

 

[69הרצל69]

שימי לך לסעיף מספר 4 בקבלה

4. תלמיד צריך לסיים מכינה ללטינית ואנגלית כשפה זרה לפני לימוד סמינריונים וקורס היסטוריוגרפי.

 

[I Was Hoping]

שזה אומר

לפני השנה השלישית של התואר, זה הכל.

 

[שינובי5]

הרצל לידיעתך

היודע לטינית מקבל רקע גדול ואוצר מילים בשורה ארוכה של שפות אירופאיות. נוכחתי בכך בקורס לאנגלית מתקדמים, היה עמנו בחור שלמד לימודים קלאסיים, לא פתחנו את המילון בכיתה בזכותו....

 

[I Was Hoping]

אני מסכימה איתך

ודוגמה לנחיצות בידע השפה הלטינית אירעה אצלי - זה עזר בקורסים בשלב החובה בהיסטוריה עתיקה, בימי הביניים (בקורסים העוסקים בנצרות, אפיפיורות וכו') וגם בעיסוק שלי בהווה בהיסטוריה מודרנית - לא יכולתי לשלב ספרות דתית כמקור ראשון תומך לתזה שלי בלי היכולת הזאת. לטינית היא שפת הדת, ודת היא חלק בלתי נפרד בשום תחום בהיסטוריה, לצערי או לשמחתי.