מוזר מה שמגלים כשמסתובבים בקניון
במיוחד יחד עם חבר שלך. והחברה. שלושתינו זה כמו זוג. טוב סתם, לא באמת. אבל היה מצחיק לא?
חיפשנו מקום שקוראים לו מרטיניק בארנה, מסתבר שהם עברו ולא לקחו את השולחנות ביליארד שלהם איתם. עברנו ליד חנות כזו של בנות (נו אתם יודעים, דברים לשיער והכל בוורוד כזה) ושמעתי מבפנים את Against all the Odds, היה מאוד יפה בפעם הראשונה, בפעם השניה התקרבתי מעט לחנות ככה בשביל להקשיב טוב יותר. מריה קארי שרה. וואו, זה פשוט התפשט בתוכי. ואז היא הסתובבה. אז כן, הצמה הזו הייתה מעט מוכרת לי, אבל מה יש לה לחפש בקניון השנוא עליה בהרצליה? אה. אחותה לידה. הסתובבתי משם ישר מהר, לפני שהיא תקלוט. היא בטח קלטה. מזל שמשם המשכנו מהר למקום אחר (אגב, הפאב האירי, ממש ליד הקניון, ממש אחלה. הנקניקיות טלה מומלצות. רק עם הייניקן!). אבל אותה השניה שלקחה אותי שנה וחצי אחורה... אויש, כמה שהיה לי קשה איתה. לפני שאני ממשיך, כבר שנה וחצי אחרי, אני אחר לגמרי, אני כבר לא שומע את Against all Odds (בשביל לקצר - נכתוב מעכשיו נכ"ס) בלופ אינסופי אחרי שהיא נפרדה ממני. אבל השילוב הזה. ממש בלתי אפשרי. גם השיר, גם היא. פעם ראשונה אחרי שנה וחצי. Take a good look at me now !!! אחרי שנה וחצי וטוב לי. זה מדהים נכון? איך ששיר שהיה כ"כ נכון לפני שנה וחצי במצב כ"כ הפוך מזה שאני נמצא בו עכשיו. נכון גם עכשיו. אגב, מי עוד פעם חשב\ה שהשם של השיר הוא בעצם take a look at me now? כולנו עד פורום זיהוי שירים
And you coming back to me is agaisnt all odds, יודעת מה? טוב שלא חזרנו ישר אחרי. שנינו התפתחנו בכיוונים אחרים, ויצא רק טוב, גם בלי הביחד. אז לכם זה גם קרה? שמעתם שיר שלקח אתכם אחורה? אם כן, תשתפו, אני במצב רוח רטרוספקטיבי בימים אלו. אה כן, ואני צריך עוד כמה שירים יפהפיים כאלו לשמוע בלופ. אני לא יכול להמשיך לשמוע את מריה קארי. כלומר אני יכול. זה הסביבה שלי. הם עדיין מתקשים להחלים משבתות וחגים, אבל זו כבר הודעה לפעם אחרת. ארז.
במיוחד יחד עם חבר שלך. והחברה. שלושתינו זה כמו זוג. טוב סתם, לא באמת. אבל היה מצחיק לא?