מוח ואהבה
זה ידוע שכשאתה מאוהב אתה מאבד את הראש...
השאלה היא - האם לדעתכם לאבד את הראש זה תנאי הכרחי?
כלומר, בנאדם שמאוהב ועדיין חושב בצורה רציונאלית, הם תטילו ספק באהבה שלו?
אני אתן לכם דוגמא, שזו בעצם הסיבה שאני שואלת...
היא והוא יצאו, נהנו, הסתובבו והזמן חלף ועבר כמו טיל... הוא מציץ לשעון ואומר שמאוחר, הוא חייב לחזור, ללכת לישון, כי הוא קם מוקדם למחרת. היא רוצה שישאר עוד קצת. הוא מסרב.
האם הוא באמת מאוהב בה (הרי אם כן הוא גם היה אמור לרצות להשאר עוד)? האם החשיבה ההגיונית של ללכת לישון מוקדם-כי מחר קמים מוקדם לא קשורה לכמה הוא אוהב אותה?
האם זה תלוי באופי של הבנאדם או שאתם מאמינים שאהבה=/=מוח?
מה דעתכם?
זה ידוע שכשאתה מאוהב אתה מאבד את הראש...
השאלה היא - האם לדעתכם לאבד את הראש זה תנאי הכרחי?
כלומר, בנאדם שמאוהב ועדיין חושב בצורה רציונאלית, הם תטילו ספק באהבה שלו?
אני אתן לכם דוגמא, שזו בעצם הסיבה שאני שואלת...
היא והוא יצאו, נהנו, הסתובבו והזמן חלף ועבר כמו טיל... הוא מציץ לשעון ואומר שמאוחר, הוא חייב לחזור, ללכת לישון, כי הוא קם מוקדם למחרת. היא רוצה שישאר עוד קצת. הוא מסרב.
האם הוא באמת מאוהב בה (הרי אם כן הוא גם היה אמור לרצות להשאר עוד)? האם החשיבה ההגיונית של ללכת לישון מוקדם-כי מחר קמים מוקדם לא קשורה לכמה הוא אוהב אותה?
האם זה תלוי באופי של הבנאדם או שאתם מאמינים שאהבה=/=מוח?
מה דעתכם?