שאלה מעניינת..
אני חושבת שהעניין של להפסיק לאבד את הראש (ברמה של מה שאמרת- ללכת הבייתה כי זה הדבר האחראי לעשות כשקמים מוקדם יום למחרת) קשור יותר לגיל.. או בעצם יותר לנסיון עשיר בזוגיות ואהבה.
כשבנאדם מתאהב בפעם הראשונה, שניה, שלישית.. הוא כל כולו מתמסר ושוכח ממה שיש מסביב (לפחות ככה אני הייתי, ברמות באמת מוקצנות), אבל אני חושבת שבשלב מסוים בחיים, משהו שבא עם גיל ונסיון, לומדים להתייחס להתאהבות הזו קצת אחרת וכן יודעים למתן את האובר-רגשות האלו שמשתלטים והופכים הכל ללא רציונלי.
אני יכולה להגיד על עצמי שחשבתי שהגעתי לשלב הזה עכשיו עם בן הזוג הנוכחי,
שאני כן רציונלית וכן חושבת בהגיון ולא רק על פי רגש והתאהבות,
אבל מהר מאוד גיליתי שלא כך,
אני נורא לא רציונלית לפעמים, אני נותנת לאהבה כלפיו לפעמים לשבש תוכניות (לטובתו) ומוציאה כספים שלא הייתי צריכה ומה לא..
אני מנסה לעבוד על זה, אבל זה נורא קשה..
אז התשובה היא, בקיצור, שאפשרי אבל קשה מאוד וצריך להיות מאוד בוגרים ומנוסים כדי להגיע למקום כזה.
אני חושבת שהעניין של להפסיק לאבד את הראש (ברמה של מה שאמרת- ללכת הבייתה כי זה הדבר האחראי לעשות כשקמים מוקדם יום למחרת) קשור יותר לגיל.. או בעצם יותר לנסיון עשיר בזוגיות ואהבה.
כשבנאדם מתאהב בפעם הראשונה, שניה, שלישית.. הוא כל כולו מתמסר ושוכח ממה שיש מסביב (לפחות ככה אני הייתי, ברמות באמת מוקצנות), אבל אני חושבת שבשלב מסוים בחיים, משהו שבא עם גיל ונסיון, לומדים להתייחס להתאהבות הזו קצת אחרת וכן יודעים למתן את האובר-רגשות האלו שמשתלטים והופכים הכל ללא רציונלי.
אני יכולה להגיד על עצמי שחשבתי שהגעתי לשלב הזה עכשיו עם בן הזוג הנוכחי,
שאני כן רציונלית וכן חושבת בהגיון ולא רק על פי רגש והתאהבות,
אבל מהר מאוד גיליתי שלא כך,
אני נורא לא רציונלית לפעמים, אני נותנת לאהבה כלפיו לפעמים לשבש תוכניות (לטובתו) ומוציאה כספים שלא הייתי צריכה ומה לא..
אני מנסה לעבוד על זה, אבל זה נורא קשה..
אז התשובה היא, בקיצור, שאפשרי אבל קשה מאוד וצריך להיות מאוד בוגרים ומנוסים כדי להגיע למקום כזה.
