זאת שאלה מעניינת
אני לוקחת אותה לקלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. רוצים להתחיל גם הידרו. לכאורה גם בגן היא אמורה לקבל את הטיפולים האלה פעם בשבוע, אפילו טיפולים קצרים יותר של 30 דקות ולא 45-60 כמו עכשיו. עם זאת, הסייעות במעון השיקומי מקבלות הדרכה מהצוות הפרא-רפואי וממשיכות את העבודה כל הזמן. למעשה הן מתרגלות את מה שעובדים עליו בטיפול כל יום. אם זה עמידה ומשחק בעמידה, אם זה הליכה עם הליכון, אם זה לגלגל ולמסור כדור, אם זה לחזור על הברות... ברור שגם בבית אנחנו מקבלים הדרכה ומתרגלים, אבל נדמה לי שפחות, כי יש גבול למה שאת יכולה לעשות עם הילדה בבית אחד על אחד. מתישהו גם משעמם לה לשחק איתך בכדור. לעומת זאת אני לוקחת אותה לחוג אמהות ותינוקות והיא זוחלת בשמחה להסתכל על תינוקות אחרים ואפילו יוזמת אינטראקציה, כי הם ברמה שלה פחות או יותר וזה מענין לה.
יש במעון 10 ילדים על גננת ושלוש סייעות. פלוס צוות פרא. הם מקבלים המון יחס. באמת. היא בת שנתיים, לא הולכת, לא מדברת, שוקלת 8.5 קילו. היא תלך לאיבוד בגן כמו ויצ"ו עם 30 ילדים. אפילו עם סייעת. וגם אני חושבת שהילדים האחרים יהיו בכזה פער ממנה שהיא אפילו לא תוכל לחקות אותם כדי להתקדם. ולהכניס אותה לתינוקיה אני לא מסכימה כי זה לדכא כל סיכוי להתפתחות קוגניטיבית שעוד יש לה.
הייתי שוקלת גן פרטי קטן רגיל, אבל שם אני לא יכולה לקבל סייעת וגם העלות של גן פרטי פלוס טיפולים מביאה אותי לסכומים שאני לא אוכל לעמוד בהם.
מצד שני נכנסנו למעון והדבר הראשון שאמרו לנו זה פחות או יותר תשכחו מכל ניסיון להשפיע על מה שקורה פה. אנחנו מחליטים על כל מה שקורה בגן. שזה החל מכך שאסור להוציא אותה מוקדם וכלה בזה שגם אם אני מתנגדת לשיטת טיפול מסוימת הם יעשו את זה בכל זאת. לא ממש ברור לי איך אני אמורה להתמודד עם זה.
יש לי ממש ספק בזה.