מומחית בליווי תהליכי אימוץ- יונית טרנר מתארחת

fatfat

New member
פתיחת תיק אימוץ - שאלה שהופנתה אלי וקיבלתי

את אישור השואלת להעלותה פה. מעלה אותה כלשונה:

"פטפט חביבה.
בנינו בן ה- 22 אומץ על ידינו בהיותו בן שש. (בנוסף יש לנו עוד בת גדולה ממנו בארבע שנים שאומצה בברזיל. היא נסעה לטיול שורשים והצליחה לאתר אח ביולוגי. האם הביולוגית נעלמה). הבן בחור מוכשר שעד היום זכה להצלחה בכל התחומים. מאז הגיעו אלינו כמעט ולא דיבר על האימוץ למרות שאנחנו מדברים על כך גלויות בבית. הוא יודע את הרקע שלו ולמה בית המשפט החליט שיש להוציאו לאימוץ, אך טוען שיודע זאת מאיתנו ושבעצם לא זוכר כלום מהתקופה שקדמה לאימוץ, לא שמות, לא פרצופים ולא אירועים.
הוא גם לא מתעניין בפתיחת תיק האימוץ, לדבריו זה לא מעניין אותו, מבחינתו אנחנו הוריו היחידים, טוב לו בחייו העכשוויים ואין לא כל רצון לדעת על הוריו הביולוגים או להכיר אותם. בהקשר לכך רציתי לשאול אותך מספר שאלות:
1) האם יתכן שהוא באמת לא זוכר כלום מעברו?
2) האם כדאי שאנחנו כהורים נכוון אותו כן לפתוח את תיק האימוץ? קראתי הרבה מאמרים שמדברים על החשיבות של פתיחת התיק אבל מצד שני אנחנו לא רוצים שיחשוב שאנחנו דוחפים אותו לפתוח את התיק מתוך סקרנות שלנו.
3) איך אנחנו יכולים לדעת שהוא באמת לא מעוניין לפתוח את התיק ולא אומר זאת כי הוא פוחד שיפגע בנו או חושב שיביע חוסר נאמנות כלפינו אם יפתח את התיק? או שאולי הוא לא רוצה לפתוח את התיק בגלל שהוא כועס על הוריו הביולוגיים? הוא אומר שהוא לא כועס עליהם, שאין לו שום רגש כלפיהם.

אודה לך אם תוכלי לענות לי אפילו רק חלק מהתשובות. מודה לך על העזרה אם מתלבטת.
 

יונית109

New member
פתיחת תיק - תנו לילד להחליט...

ערב טוב לאמא של הבחור בן ה- 22 ,
אני חייבת להתחיל בזה שריגשת אותי.
קראתי את מכתבך והוא נגע בי. מדהים איך מכמה מילים אפשר לחוש באהבה האדירה ובכבוד שאת רוחשת לבנך. איזה כייף לו...
אני אנסה לענות בקצרה ולהקיף את כל השאלות.

זיכרון
זיכרון, לדעתי, הוא דבר נשלט. זיכרון טוב ושמח אנו רוצים להמשיך ולשמר אותו ולכן אנו נזכרים בו עוד ועוד, וכך למעשה משרים אותו בהכרה שלנו. זיכרון קשה, אנו מדחיקים ולא מעוניינים לזכור. את מתארת את הבחור כמוכשר ומוצלח. ילד שאומץ בגיל 6 והיום הוא בן 22, בהחלט יכול להיות מצב שהוא הדחיק את עברו כך שבשאלה רגילה הוא אומר את האמת שאינו זוכר. כנראה שהנושא כל כך הודחק והושתק בנפשו שאינו רוצה להעלות אותו ואכן אינו זוכר. אני יודעת שתשובתי לשאלתך אולי לא תהיה כל כך אהודה, אך הצעתי היא שתניחי לו.

תיק האימוץ
כל אחד מהמאומצים שאני מכירה מתמודד עם האימוץ אחרת, בדרכו. אין דרך אחת נכונה והשנייה שגוייה. אין צורך לדעתי, לכוון אותו לפתוח את התיק. הוא בחור מבוגר שמכיר את זכויותיו. הוא צריך להגיע בשל ושלם להחלטה, תני לו את הזמן וגם אם יחליט שלא לפתוח את התיק- זה שלו. יש הגורסים שפתיחת התיק היא חובה, הם רואים בכך סגירת מעגל או סתימת החור שחור. אני מאמינה שכל אחד מאתנו המאומצים עושה את הכי נכון לו ושיקוליו הם המכריעים. זה נכון שפתיחת התיק נותנת מענה לחלק מהתשובות ששואלים מאומצים את עצמם כל החיים אך לאחר הפגישות משתנות השאלות באחרות- האם מה שאומרים לי אכן נכון? האם זה מה שבאמת היה לפני 22 שנה? או למה היא לא רוצה לפגוש אותי? - נטישה שנייה.
לכל מאומץ יש את שיקוליו לעצם פתיחת התיק – הצעתי באמת הניחי לו להחליט, תסמכי עם המון אהבה על החלטתו, אשר תהיה.
את צריכה לזכור שכבר בגיל ההתבגרות התחילה החקירה העצמית והסקרנות להכיר ולדעת. יש מאומצים שלא פותחים את התיק באמת כדי לא פגוע במאמצים וזה בסדר. הם לוקחים בחשבון שאולי כשהם יפתחו, "הביולוגיים" כבר לא יהיו בין החיים. אולי אז ירגישו סוג של פספוס. כרגע, אין לך יותר מידי מה לעשות. הניחי לו להתלבט, אם בכלל יש כזה מצב, ואם לא - תהיני אתו במה שיש ולא במה שאין.
חשוב ביותר שכל אמירה שלך בתחום זה תעביר לו מסר ברור וחזק, שכל החלטה שהוא מקבל בכל גיל את אתו! בכל החלטה את תומכת! אם יחליט שהוא רוצה ליווי, כתף או עצה את שם אתו ובשבילו!
אשרייך שיש לך בן כזה, ולו – כאלו הורים!
ערב טוב יונית
 
שאלות קשורות ביניהן....שלום לך יונית


1- מה הם האלמנטים המרכזיים שלדעתך צריכים להיות כלולים בהדרכה הורית לפני אימוץ?
2- לאור מה שאת יודעת היום- מה הן הקונטראינדיקציות לאימוץ? האם יש אנשים שלא היית ממליצה להם לפנות לאופציית אימוץ?
 

יונית109

New member
בין תאוריה לפרקטיקה

ערב טוב חייכנית2
הערב הזה מוקדש כולו לשאלות ספציפיות הנוגעות לתחום האימוץ. לקשיים שמאמצים עוברים, להתלבטויות קונקרטיות, לדילמות ולקשיים. השאלות שהפנית מאוד כלליות ואני לא סבורה שקשורות לערב זה.הן צריכות להיבחן על ידי הגופים האמונים על העברת הסדנאות להכנה לאימוץ מטעם השירות למען הילד.
לעניין שאלתך על האופציה לאמץ - אני סבורה שכל אחד שרוצה להקים משפחה- חייב לבדוק את כל האופציות העומדות בפניו.
בכל מקרה, אשמח לשוחח אתך בנושא. את מוזמנת להשאיר את פרטייך המלאים במערכת, או לכתוב אלי מייל ובשמחה נחליף דעות.
ערב טוב יונית
 

KallaGLP

New member
ברוכה הבאה! מאומצת בת כמעט 13 ורילוקיישן.

בעוד כ-3 שבועות משפחתנו עוברת לקליפורניה בעקבות הצעת עבודה. בתנו אומצה בגיל שנה מרוסיה. ילדה חברותית מאוד, שיש לה המון חברים והקשרים החברתיים שלה מאוד חשובים לה. יש לה גם 3 אחים, שהם ילדים ביולוגיים שלנו. אחד חייל בצבא שכבר לא חוזר לעיתים קרובות הביתה וחתום קבע לשנים רבות, שלא יעבור איתנו ורק יבוא לביקורים, ועוד שני אחים שבאים איתנו: אח המבוגר ממנה בחודש בלבד, הלומד בכיתה המקבילה בחטיבה, ואחות קטנה בת 10. היחסים בין כל האחים טובים מאוד. מטבע הדברים, בד בבד עם ההתרגשות, לכל הילדים יש חששות וכולנו נמצאים במצב של חוסר ודאות. בפרט הבת המאומצת עצובה מאוד להיפרד מחבריה, ופוחדת שלא תצליח לשמור איתם על קשר כפי שהייתה רוצה. היא פחות מודאגת מכך שלא תמצא חברים חדשים (כי היא מתחברת מאוד מהר ובקלות), אלא מהקושי שבפרידה מחברים הוותיקים, כי היא ילדה מאוד נקשרת ואוהבת והכיתה שהיא לומדת בה מגובשת מאוד (ויש לה חברים רבים גם בכיתות המקבילות). בנוסף, היא נמצאת עכשיו בשיא גיל ההתבגרות, והדבר כמובן מוסיף לקושי משלו. אין לי שאלה קונקרטית, אך הייתי שמחה לשמוע עצות ותובנות על המצב מפי אשת מקצוע ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי להקל עליה .
תודה מראש על התייחסותך.
 
קאלה ככה את מודיעה לנו שאת עוברת לקליפורניה??

מה עם מסיבת פרידה, חיבוק וכולי?

מקווים שאת לוקחת איתך מקלדת ומערכת הפעלה בעברית כדי להמשיך להיות איתנו משם!
 

KallaGLP

New member
דניאלה יקרה, ריגשת אותי!

האמת שנורא קשה לי לכתוב הודעות שמטרתן העיקרית היא חשיפה אישית. יותר קל לי לכתוב דברים כאלה כשהם חלק מצורך קונקרטי, כגון הרצון להתייעץ או לייעץ. לא רואה את עצמי יוצאת בהכרזה בראש חוצות רק לשם ההכרזה. ידעתי שהעניין יעלה מתישהו, כשיהיה רלוונטי, והנה באמת האירוח הזה בא לי בדיוק בזמן, כשהתחלתי לחשוב שכדאי להתייעץ בעניין הזה.
ובאשר ללהמשיך להיות אתכם - מבחינתי היופי בכל הווירטואליה הזו היא שאני יכולה ובהחלט מתכוונת להמשיך לפגוש אתכם כאן בדיוק כפי שעשיתי עד עכשיו (אני מניחה שבתקופת המעבר התדירות תרד, אך אני מקווה שלא לתקופה ארוכה). ולכן אני גם לא נפרדת, לצערי יש לנו ועוד צפויים לנו הרבה סבבי פרידות עכשיו, ואני שמחה שלפחות מהחברים הווירטואליים שלי אני יכולה לחסוך מעצמי את הפרידה.
ובכלל, האמת היא שאני בעצמי עדיין לא מעכלת, זה נראה לי כאילו זה קורה למישהו אחר ולא לי ולמשפחתי. עד כה אפילו לא ביקרתי בארה"ב, אז פתאום לעבור לחיות שם, ועוד לתקופה ארוכה, נראה לי הזוי, לא מציאותי, גדול עליי. אני מקווה שכשזה יהפוך למציאות אתאפס על עצמי מהר כי אין ברירה , אבל בינתיים מלאה ספקות וחששות. לכן אני שמחה שאפשר לסמוך על כך שגם כשאהיה שם אתם עדיין תהיו כאן - לפחות קבוע אחד בעולם המשתנה וחסר הוודאות שלי.
 
נסיעה טובה ושיהיה בהצלחה!


עם כל הקשיים והאי נוחות זו הזדמנות נפלאה לחיות גם במקום אחר.
בטח לא פשוט עם בן אחד שנשאר בארץ, אך מאחלת לכם שהכל ילך חלק ותפיקו את המירב!
 
מנסיון של פעמיים תוך שנה לשתי יבשות שונות

אמנם זה היה לפני עידן החברים הוירטואלים, והיינו נטולי ילדים, אך זה פחות נורא מאשר הפרפרים בבטן לפני המעבר רומזים שזה יהיה.
מה שכן, תני לעצמכם זמן להסתגל. זה לא קורה ביום אחד, וגם לא ביומיים. אבל אחרי זמן מה, פתאום קולטים שהבעיות ההסתגלות עברו, והחיים די נחמדים.
 
הי קאלה נסיעה טובה

לפעמים דווקא הילדים שלנו הם אלופי ההסתגלות. בייחוד אם מי שעושה איתם צמוד את המעבר אלה הם.....אנחנו.
 

China8

New member
בבקשה לפתוח שרשור חדש

המון בהצלחה לקאלה ומשפחתה בהרפתקה החדשה.
לכל המברכים, אנא מכם, פתחו שרשור חדש לברכות מפני שהשרשור הזה מיועד לאירוח בלבד. תודה על ההבנה
 

יונית109

New member
רילוקשיין

ערב טוב קלה,

לעבור ממדינה למדינה זה לא קל ופשוט למבוגרים, כל שכן לילדה. לא פירטת לכמה זמן אתם נוסעים כך שהנחתי בתשובתי שמדובר בכמה שנים.
גיל 13, הוא גיל ההתבגרות. גיל שחברים וחברות זה כמעט כל העולם, ומעבר כזה, עם שפה ומנטליות חדשים, בהחלט גורם לכל ילדה לחששות. שמחתי לקרוא שיש לילדה אחים נוספים שמצטרפים לנסיעה, דבר שבטוח יקל עליה. ברור לי שיהיה קשר הדוק עם הבן שנשאר בארץ. באותה דרך, ובאמצעים דומים יהיה ניתן לשמר את הקשרים של הילדים עם חבריהם. העולם היום...קטן ונגיש.
למיטב הבנתי את המצב הילדה חברותית ואינך מציגה קשיים מיוחדים הקשורים להיותה מאומצת, כך שהתייחסותי מתמקדת בהיותה נערה בגיל ההתבגרות על כל המשמע מכך.

חשוב להראות את חצי הכוס המלאה, והמעבר יהיה קל יותר.
נסיעה טובה והרבה הצלחה, ותזכורת - לפורום תפוז ניתן להתקשר גם מחו"ל.
יונית.
 

יונית109

New member
שמחה לפתוח את האירוח

ערב טוב לכולם, שמחה להיות כאן אתכם!
האימוץ, הוא הוויית חיי ואני מכירה אותו מכל הצדדים. התמזל מזלי ומעבר להכרות זו יש לי הזכות לעסוק בתחום ולסייע במקצועיות ובאהבה למי שזקוק.
אני שמחה להאיר עוד פן על הצד הלא מוכר של האימוץ. הצד של הילדים ואכן היום, התשובות שלי מתייחסות לזווית שלהם, זווית שאולי חדשה לחלקכם, ההורים המאמצים.
 

גילעד 63

New member
הכנה לאימוץ ופוסט אימוץ בישראל

כמישהי שעוסקת בנושא גם ברמה האישית וגם ברמת הליווי הטיפולי, מעניינת אותי דעתך על תחום ההכנה לאימוץ והתמיכה פוסט אימוץ בארץ? אם אני מבין נכון, יש את השירות למען הילד שבעצם אמון על העניין מבחינת המדינה, יש את עמותת פסיפס, יש את עמותת אומץ לאמץ, אם אני לא טועה יש גם איזה עמותת מאומצים, יש את הקבוצה של אריאנה מלמד בפייסבוק, קבוצות מאומצים בפייסבוק וכמובן עכשיו אני יודע שיש גם אותך (גם חייכנית 2 שלנו פה עוסקת בתחום). השאלה האם לדעתך הצורך מכתיב את ריבוי הגופים או שהיה יותר נכון לאגד את כל זה לגוף אחד גדול שיישר קו גם מבחינת הפעילות למען זכויות מאומצים, מאמצים וכו' וגם מהפן המקצועי יספק את המענה למאמצים וגם למאומצים?
 

יונית109

New member
קהילת אימוץ אחת ועכשיו

ערב טוב גלעד,
אני שמחה מאד על השאלה.
האימוץ מתחיל בהחלטה לאמץ ילד, ממשיך בהכנה לאימוץ ובהגיע הילד הביתה התהליך ..רק מתחיל... תופעות של פוסט אימוץ מתחילות לצוץ כבר מגילאי 6-7 אך הן הופכות לעוצמתיות בגיל מבוגר מעל 20. אין ספק שאיחוד כוחות ומטרות, כאשר מטרת העל היא העזרה למאומץ ולמשפחתו, צריכה להוביל את כולנו העוסקים במלאכה לוותר במעט על האגו וללכת יחד להגשמת מטרה זו.
תודה על הערה יונית
 

יונית109

New member
נפרדים היום - אך שומרים על קשר

שלום לכולכם,

שמחתי מאד להתארח בפורום ומקווה שהייתי לעזר.

אמנם כרגע אנחנו נפרדים אבל אמשיך לעקוב אחר תגובותיכם. אשמח אם תשתפו אותי בשאלות או קשיים איתם אתם מתמודדים.
מוזמנים לפנות במייל.

ערב טוב ותודה רבה יונית
 

fatfat

New member
רבה ליונית על האירוח המפרה

ועל התשובות המעשירות.
 
למעלה