הסבר
יעקב חזן (1899-1992) היה ממייסדי השומר הצעיר, ממייסדי מפ"ם ויו"ר מפ"ם, ממייסדי הקיבוץ הארצי והיה הדמות המרכזית בקיבוץ הארצי בפרט ובציונות הסוציאליסטית בכלל. מדובר באדם שהייתה לו הילה מיתית כמעט, של 'הכוהן הגדול' של הסוציאליזם הציוני, בגירסא המפ"מניקית-מרקסיסטית. במהלך כל חייו הוא סירב להתמנות לתפקיד שר מתוך תפיסה שעל השר להתעסק יומם וליל בעניינו המינסטריאלים ועליו לזנוח את עיסקיו האחרים - האידיאולוגים, תנועתיים, פרלמנטרים וחינוכיים, דבר שהוא העדיף להתעסק בו וקידם אנשים צעירים (בינהם ויקטור שם טוב) לתפקידי שרים. היה מועמד המערך לתפקיד נשיא המדינה כשנפטר, ומועמד מס' 120 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה13-. בגבעת חביבה יש מרכז מחקר על תנועות הנוער והסוציאליזם על שמו, הדשא שמשתרע לצידו הוא מקום מומלץ להתגופפויות שונות בסמינרים של נוער מרצ, השמו"ץ ושאר תנועות נוער ברוח המקום...
מאיר יערי (1897-1987) היה מראשי השמו"ץ באוסטריה, מייסד הקיבוץ הראשון של הקיבוץ הארצי "ביתניה" (המחזאי י. סובול כתב ע"פ יומני המשתתפים את "ליל העשרים" שנלמד בתוכניות הלימודים לבגרות*), אחד ממייסדי ההסתדרות (ומופיע בתמונת כנס הייסוד שלה שתלויה בסלון של סבי וסבתי), ממייסדי מפ"ם ומזכ"ל המפלגה, אידיאולוג בעל עוצמה מוסרית ורוחנית. כמו חזן, גם הוא (כחלק מהחלטה משותפת בינהם) פינו את הבמה המינסטריאלית למרות שהחזיקו בשני המקומות הראשונים ברשימת מפ"ם לכנסת והיו יכולים להתמנות בנקל לתפקידי שר, והעדיפו להתעסק בחיזוק היסודות האידואולוגים-חינוכיים בתנועה, בהפצת הערכים ובפעילות פרלמנטרית וקיבוצית. ניתן להגיד כי יערי וחזן היוו מודל מיוחד מאוד שאין לו מקבילה בהיסטוריה הפוליטית של הציונות, של שני מנהיגים, כל אחד מהם בעל עוצמה בקנה מידה בלתי ישוער, שלא פנו זה נגד זה והיוו יחדיו את ההנהגה הדו-ראשית של מפלגת הפועלים המאוחדת ושל הקיבוץ הארצי, והיו 'פוסקי הדור' בהשאלה מעולם התורה בכל הנוגע לציונות הסוציאליסטים והתנועה הקיבוצית. למרות שלכל אחד מהם היה את העוצמה להרוס את השני - אף אחד מהם לא עשה זאת, ולמרוח מתיחויות מבית שידעו ככל פוליטיקאים, הצליחו לשמור על יחסים טובים, שיתוף פעולה פורה והובילו את מפ"ם להישג היסטורי שלא הצלחנו לשחזר מאז -
19 מנדטים, בבחירות לכנסת הראשונה ב1949-.
יצחק בן אהרון (1906-) היה מנהיג השומר הצעיר ברומניה (כפי שניתן להבין מכל הקטעים הנ"ל - השומ"ץ היה בתחילת המאה הקודמת תנועת נוער עצומה בגודלה עם קנים בכל שטייטעל), איש הסתדרות שכיהן בכמעט כל התפקידים האפשריים כולל מזכ"ל, חבר קיבוץ גבעת חיים, כיהן מטעם מפ"ם בשתי הכנסות הראשונות ואז לאחר הפילוג (שאותו ניסה למנוע בכל כוחו) עבר למפא"י. החזיק במוקדי כוח רבים בתל-אביב בגלל עברו ההסתדרותי, ובשל כך היווה איום משמעותי על אנשי התנועה הקיבוצית שזכו לעמדות כוח רק בקיבוץ, קומוניסט במובן הלא-מהפכני של המילה, מעריץ את סין, יצא נגד ברה"מ אינספור פעמים, בעל השכלה רחבה ושליטה בשפות רבות שאותה רכש ב...שבי הגרמני בתור חייל בריטי שם קרא מספרים שאוניברסיטת אוקספורד שלחה לשבויים, הנהיג את ההסתדרות למאבקים רבים נגד ממשלות מפא"י (דבר שלא היה נהוג באותם ימים), היה השר הראשון מטעם מפא"י שהתפטר מתפקידו דבר שזעזע את אמות הסיפים, פירסם את המאמר שגרם להקמת המערך "עוז לתמורה בטרם פורענות" והביע תמיכה בתנועות הסרבנות עוד מימי מלחמת לבנון, פרש מהפוליטיקה ב1977- לאחר שאמר שהוא לא מקבל את הכרעת העם, פרש ממפלגת העבודה בשנות ה90- בעקבות אכזבה מדרכה והצטרף שוב לאחר היבחרותו של עמרם מצנע וטען כי זוהי הזדמנות משמעותית לחשבון נפש עבור השמאל והמפלגה. לאחרונה פורסמה ביוגרפיה מקיפה עליו, "ילד לא רצוי - ביוגרפיה אינטימית" שהצליחה מאוד בשוק וזכתה לברכתו של בן-אהרון עצמו גם כן. גם בגילו המופלג נוהג להשתתף בדיונים אידיאולוגים, לעקוב אחר ההתרחשויות ולעסוק בעתיד הקיבוץ. התנגד לכיבוש יום לאחר סיום המלחמה.
ויקטור שם (1915-) החל את דרכו הפוליטית בהסתדרות, מטעם סיעת מפ"ם, כיהן כחבר מועצת העיר והתקדם עם הזמן עד שהגיעה לתפקיד מזכ"ל התנועה. שימש כשר הבריאות, שר הסעד ושר ללא תיק. סירב להתמנות לשר בממשלת האחדות עם הליכוד 1984-. מבין "נותני החסות" האידיאולוגים והפוליטים לאיחוד בין רצ למפ"ם. בנו, רופא במקצועו, יזם את "מכתב השמינסטים" הראשון אל גולדה מאיר, אך שם-טוב סירב לתמוך או להתנגד ליוזמת הבן. תמך בפריימריז האחרונים ביח"ד ברן כהן, הרבה לדבר על הצורך בשינוי התדמית המתנשאת של מרצ. התנגד למלחמת לבנון מהיום הראשון. נכדתו, שדרנית בערוץ הספורט ושותפה לעמדותיו הפוליטיות.
העמוד האישי של שם-טוב באתר הכנסת