אני לא מצליחה להבין את הבסיס למוסר
כפי שהסבירה דאגרו,
אבל אני מקבלת את מה שרינת אמרה, שמדובר בעניין תלוי תרבות.
ומוסיפה על מה שאמרתי בדיון על המאהבת, אני חושבת שיש שיקולים אחרים לגמרי מאשר מוסר.
עובדה שאין חוק כזה נגד ניאוף בספר החוקים, אלא רק סעיף בקודקס התרבותי של כל עם.
אני מעדיפה לראות זאת כחלק מההתפתחות שלנו מאדם קדמון לחברה "תרבותית".
אני חושבת שזה עניין אבולוציוני יותר מאשר מוסרי, מהתקופה שבה דווקא לא היו חוקי בעלות וזוגיות ברורים.
בזמן שהאנשים חיו בעדרים/שבטים/להקות/חמולות, היה צורך להסדיר את הרכוש האישי שכלל נקבות.
כשיצאו לצוד או להילחם בשבט אחר על אדמה או שלל, כי כך התפרנסו אז רבים באנושות המתורבתת,
לגברים היה צורך להסדיר את העובדה שהנקבה שלהם תישאר שלהם לא משנה מה יקרה.
משם צמחו חוקי הניאוף, כפי שגם דנו בהם בפורום שלי.
יכול להיות שזה קשור גם לעובדה שכדי לשמור על אחוות הלוחמים וכדי להבטיח שחברך
לא יתקע לך חנית בגב כדי לגזול ממך נקבה היית חייב להרתיע מפני ניאוף.
אני לא קונה את המוסר כאן כמשהו שמובנה באישיות שלנו או במצפון האנושי.
יש טבע אנושי, ויש סיפור חברתי תלוי צייטגייסט שאנחנו מספרים לעצמנו וחיים לפיו.