מועקה כבדה, דיכאון עמוק אולי ט'

[מחבקת עצים סדרתית]

רשימת אפיסת כוחות

יש גם ימים כאלה, שהכל עייף מדי בשביל להוקיר תודה על דברים או להתנהל בכלל. זה בסדר לקחת צעד אחורה ולהתיישב. את לא צריכה תמיד לטפל ולדאוג ולסדר. מותר לך גם קצת לנוח. תיזכרי את זה

 

[Lady Stark]

איך את היום?

 

[אלומת האור]

אני בסדר יחסית

סליחה שלא עניתי לך למסר!

 

[Lady Stark]

זה בסדר, מותק

חיבוק גדול וצולע מליידי שפופה

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

יקירה

אין ספק שהאוכל והשומן משרתים תפקיד כל שהו בחייך, אולי הגנה הסביבה כמו שרמזת.
זו לא פסיכולוגיה בגרוש, ממש לא.

חשבת אולי ללכת למטפל שמתמחה בהפרעות אכילה?
לפי מה שאת מתארת, ניתוח לא יעזור,
יש מקרים של אנשים שהצליו להשמין גם אחרי ניתוח.
הניתוח יכול לעשות את השלב הראשון בהרזייה, אבל חשוב מאוד לעבוד על הבעיה הרגשית שמאחורי ההשמנה.

אולי עכשיו, את מרגישה מוגנת מהסביבה, ולכן רוצה לחיות.
קחי את עצמך בידיים.

בהצלחה.

 

[Lady Stark]

נעמה

אני חושבת שהדבר האחרון שאלומה צריכה לשמוע כרגע זה שניתוח לא יעזור.
הניתוח הוא כרגע משהו שהאפשרות שיקרה נותנת לה תקווה. להגיד דבר כזה זה הרסני.
תודה.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

אז אבהיר טוב יותר

ניתוח יעזור, אך צריך לשלב גם טיפול בבעיות האכילה ( והבעיות הרגשיות שבבסיסן)
אחרת המצב עלול להידרדר חזרה.

 

[אלומת האור]

ספרי לי משהו שאני לא יודעת... טריגר

ברור שהניתוח הוא רק פוש ראשוני וברור שהטיפול צריך להתבצע גם במישור הנפשי ולא רק הגופני, אבל אין לי מושג איך לעשות את זה. אני חולה כל כך הרבה שנים. יותר מעשרים שנים של טיפול נפשי לא הועילו. אפילו פסיכולוגית בריאטרית שהלכתי אליה להתייעצות חד-פעמית אמרה לי שכל מה שאני צריכה זה שיאהבו אותי ללא תנאי. אמרתי לה שהיחידים שאמורים היו לאהוב אותי ללא תנאי לא עשו את זה מספיק טוב, וגם ככה הם קבורים באדמה יותר מעשור (למעשה גם יותר משני עשורים). אין דבר כזה אהבה ללא תנאי, לא מאמינה בזה. האמנתי בזה כשהלכתי לקבוצות של OA וגם חוויתי את זה במשך תקופה ארוכה, אבל כשהידרדרתי ועליתי את כל מה שירדתי (וירדתי המון) והתחלתי לשתף בלי מעצורים על האשפוזים ועל דברים קשים אחרים, אמרו לי מפורשות ועקיפות שאקח את הישבן החביב שלי ואת הסיפורים הטורקיים שלי למקום אחר, כי אי אפשר להכיל אותי שם. אז הלכתי. ונורא עצוב לי שכך. מעניין שדווקא כשרזיתי המון הייתה להם הרבה סבלנות לשמוע גם את הדברים הקשים. זה המקום היחיד שבאמת עזר לי אי פעם, ויותר ממה שיכולתי לחלום עליו, אבל שרפתי את עצמי שם ואני לא יכולה לחזור.

אי אפשר לרפא אותי רגשית. היחידה שעושה את זה עוזבת אותי בעוד פחות מחודשיים והלב שלי מרוסק.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

מאמינה שתמיד אפשר

נראה שההורים עשו עבודה לא טובה, אך היום החיים הם בידייך, ובכוח שלך לעשות את השינוי.
תאהבי את עצמך ללא תנאי. לא אומרת שקל לעשות זאת אבל אפשרי.

חוזרת גם פה, אם תרצי אפשרות נוספת שתוכלי לעשות אשמח להציע

 

[אלומת האור]

אויש ט'

תאהבי את עצמך ללא תנאי זה כמו להגיד לי תעשי דיאטה. רעיון מצוין, איך לא חשבתי עליו באמת. סליחה שאני כותבת בציניות, אבל אני באמת כבר יותר מעשרים שנה בטיפול און אנד אוף ושום דבר (חוץ מבאו.איי) לא זז. נאדה. ואני טורפת כדי לא להרגיש, כדי לאלחש. לפחות אני עושה את זה בצורה חוקית...

ואת יודעת מה אירוני? אני באמת לא עד כדי כך מתעבת את עצמי היום. עשיתי עבודה טובה בOA. יש לי עדיין התקפים של שנאה עצמית שבהם מצאתי את עצמי גורמת לעצמי כוויות, בולמוסים מטורפים וחתכים וכו', אבל אני בהחלט יודעת לדבר לעצמי יפה וברכות ומתרגלת את זה בכל מקום והזדמנות אפשריים.

אי אפשר לאהוב את עצמך בלי שיאהבו אותך. אני יודעת שזה נוגד את כללי הניו-אייג'יזם, אבל זו עובדה בשטח. עוד לא הכרתי מישהו שהתחיל לאהוב את עצמו פשוט כי מישהו אמר לו שזה מה שהוא צריך לעשות. מעולם לא התחברתי לתרגילים של חיוך מול המראה או של יוגה צחוק, של כאילו. רק מתוך עבודה באמת קשה ומתוך חוויה של להיות נאהבת ללא תנאי (כתבתי על זה בתגובה הקודמת) התחילה ההחלמה שלי, שלצערי הרב זנחתי עקב הנסיבות העגומות.

ולהציע תמיד אפשר, אני מנסה לשמור על ראש פתוח.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

זה באמת אפשרי

יכולה לספר לך על עצמי, אומנם לא הייתי במצבך, וכן יש אנשים שאוהבים אותי, אך השינוי במחשבה שלי הוא שעשה את ההבדל, ממצב של דיכאון קשה מאוד, חוסר תפקוד ( אשפוז בכפייה במחלקה סגורה)
הגעתי למצב שאני מאוד אוהבת את עצמי ונהנית מהחיים.

ההצעה שלי,
כמובן מוזמנת לא להתייחס אם לא מדבר אלייך!

את יכולה לנסות טיפול בדישה של גוף, נפש.
דווקא החיבור עם הגוף יכול לעזור לדעתי.
הבנתי שיש לך בעיה כספית לממן טיפולים,
יש אופציה לסטאז'ים עם סטודנטים או אפילו קליניקת מתמחים, שזה סטודנטים או בוגרים צעירים שרוצים לצבור ניסיון, ונתמחים על ידי צוות המכללה.
אומנם מדובר במטפלים מתחילים, אך העלות היא סימלית.
לפחות ברידמן ( איפה שאני לומדת) יש אופציה כזו. ( מוסיפה את הלינק הרלוונטי)
http://www.reidman.co.il/campus.php?op=cat&id=250


בהצלחה, בכל דרך שתבחרי.

 

[אלומת האור]

אכן, אמירות כאלה מדכאות אותי יותר

הניתוח לא יעזור. יש כאלו שהשמינו חזרה. אני יודעת, יש לי שני חברים כאלה. אבל אין לי עוד רעיון. אני במסת גוף כל כך אדירה ששום תכנית דיאטה פה כבר לא תעזור מלבד אולי 10 קילו, שזו בדיחה בשבילי.
"קחי את עצמך בידיים."
אולי גם 'תעשי דיאטה'?
את יודעת כמה פעמים שמעתי את הדברים האלה? אני לא מבינה את זה. אנשים באמת חושבים שאני מרוצה מהמצב שלי? אף אחד לא מבין שזו מ-ח-ל-ה שלא בחרתי בה בדיוק כמו שאנורקסיות לא בחרו במחלה שלהן?

ובאשר לטיפול: אושפזתי לפני כמה שנים במחלקה להפרעות אכילה ורק יצאתי משם עוד יותר מופרעת. אין לי כסף לטיפול פרטי, אבל יש לי מחר אינטייק במכון 'אגם' ונראה.

כרגע מרגישה שאין בשביל מי, אין בשביל מה, אבל אני פוחדת למות ככה. או בכלל.

תודה לך.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

סליחה

לא התכוונתי לפגוע, ומצטערת שכך יצא.
אם תרצי, אוכל להציע עוד אופציה.
אכתוב רק אם תגיבי בכן.

ושוב סליחה

 

[אלומת האור]

בטח, בשמחה. אין לי מה להפסיד

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

עניתי בתגובה השניה

 

[היי48]

היי אלומונת

מצטערת לשמוע על העניין עם הניתוח, אני מאוד מקווה שזה יסתדר בסוף.

ולגבי המודעות (אני משערת שמדובר במודעות למציאת שותפה לדירה)-אני לא יודעת אם באמת יש אופציה כזו אבל אולי כדאי לשקול לנסות לשלוח מודעה במייל למכללות/אוניברסיטאות באזור המגורים שלך. אולי יש לאגודת הסטודנטים לוח לחיפוש דירות לסטודנטים ואפשר לפרסם שם, או אולי דרך מזכירות זו או אחרת. אני לא יודעת אם באמת ניתן לעשות את זה כי לא ניסיתי בעצמי, אבל סתם רעיון.
ובנוסף-שולחת

 

[עייפה רוצה לישון]

אלומונת חיבוק אוהב

שימרי על עצמך יקרה אוהבת ....אל תישכחי שאני מעריצה סודית שלך