מורכבות קצת אחרת

[down under 1]

בשמחה

 

[פרצלה]

את נודניקית שחושבת שרק דעתך נחשבת

אם אמא שלו חושבת אחרת זכותה ליישם. את לא רוצה לסוע להביא אותם משדה התעופה? אל תסעי,היא כן רוצה. אם הילד שלי היה חוזר מחו"ל הייתי מתייצבת בלי לחשוב פעמיים בשדה עלמנת לאסוף אותו,בדיוק כמו שאני עושה עם בעלי שנוסע לחו"ל לעבוד,הוא חוזר ואני מחכה לו בשמחה,גם עלמנת להקל עליו ובעיקר כי התגעגעתי. הבן שלי בן 18 ואני עדיין מקפיצה אותו כשצריך וכו' וברור שהא גם גר בבית. היא לא אקסית מתוסכלת היא אמא שלו ואת לא אמא של אף אחד מהם ובכל זאת משתוקקת לכפות עליהם את רצונותיך,השקפותייך וכו'. נודניקית כבר אמרתי?

 

[azaria]

גם אם היית צודקת לא צריך לרדת על אנשים.

בכותרת עוד מילא. במיוחד שכל גוף ההודעה שלך ענייני ומסביר את הדיעה שלך בנושא המדובר. אבל השורה האחרונה סתם פוגענית. חבל.

 

[פרצלה]

מה פוגע במילה נודניקית?

לא צריך להסחף,אני באמת חושבת שהיא מנדנדת להם יותר מידי עלמנת להחדיר בהם את ראיית העולם שלה בשני חבר'ה שאף אחד מהם הוא לא הילד שלה,שיש להם הורים עם ראיית עולם אחרת,זו התנהגות ממש חודרנית ומעצבנת,אני חושבת שהייתי עדינה לו אישה שניה של בעלי היתה מחליטה שהיא מחנכת את הילד שלי בצורה שמנוגדת לתפיסת עולמי הייתי אגרסיבי הרבה יותר מאשר אישתו לשעבר של בעלה

 

[iridium77]

עדכון: נכתיר את הטיול הצלחה

נראה שהיו כאן שני סוגים של תגובות. סוג אחד אומר: "עזבי אותך, שחררי, תני גם לאחרים להשפיע על הבת, בסוף היא תעשה מה שמתאים לה" וסוג אחר אומר: "אין לך ממש רשות להשפיע בניגוד לדעה הרווחת במקום". עם הראשון מאד התחברתי, והשני העיר את תשומת ליבי לאיך זה נראה לאחרים. אז תודה לכולכם על נקודת המבט. אחרי שהם חזרו וסיפרו חוויות ורשמים, מאד שמחתי לשמוע ש: - הם שרדו את הטיול - הם היו מרוצים ממה שהם עשו, על בסיס תוכניות שהם עשו לבד - הם רוצים לעשות עוד טיול כזה - הם רוצים לעשות טיול אפילו יותר גדול לאירופה. מאד שמחתי לשמוע שזה פתח להם את התאבון ונתן להם השראה להעיז אפילו יותר רחוק בפעם הבאה. לגבי הבת והחמות שלה - ממש אין לי מה לחשוש - הבת שפכה לי חצי שעה של קיטורים על החמות: מתערבת בכל דבר, מבקרת כל דבר, משתלטת על כל דבר... אני לא יודעת אם הם סיפרו לה על הרעיון לנסוע לאירופה. לא נראה לי שהיא תקבל את זה בברכה. אבל זה לא משהו שייצא לפועל בשנה-שנתיים הקרובות (אם בכלל), אז דיה לצרה בשעתה.

 

[iridium77]

אנחנו רואות דברים בצורה מאד שונה

בעינייך, מאד חשוב לאסוף את הבן. את רואה בזה סימן לאכפתיות ולתמיכה. במקרה שלנו, בנוסף לאכפתיות, יש גם את עניין העצמאות. במקרה שלנו, אני חושבת שכרגע יותר חשוב לפתח עצמאות אצל הבת וגם אצל החבר שלה (אם כי החבר פחות מטריד אותי). את האכפתיות והתמיכה אנחנו מבטאים בדרכים אחרות. את רואה בהשפעה שלי על הבת כפיה, ואני רואה בה - השפעה. את מאמינה שרק להורה ביולוגי יש זכות להשפיע, ואני מאמינה שאני אחת המבוגרות המשמעותיות בחייה של הבת, ולכן יש לי השפעה בכל מקרה. אז חשוב לי שההשפעה תהיה בכיוון שאני מאמינה בו. נכון שלא ילדתי אותה, נכון שלא גידלתי אותה יותר מארבע שנים. אבל אכפת לי ממנה. אני מאמינה שבעידן הזה, לאישה עדיף להיות כמה שיותר עצמאית, וכמה שפחות להיות תלויה באחרים. אני מאמינה שעצמאות מפתחים בהדרגה. את רואה בזה נידנוד - ואני פועלת מתוך עקביות והתמדה. אז יש לנו, לך ולי, נקודות מבט מאד שונות אחת מהשניה. כתבתי את שלי. תודה שכתבת את שלך.

 

[פרצלה]

בהחלט שונה

אני מאמינה שלהסיע לשדה תעופה או להחזיר ממנו זה לא עניין של עצמאות,עצמאות לומדים בדרכים שונות. בדיוק כמו שכשהבן שלי יחזור מהצבא עם הקיטבג,אני יותר מאשמח להחזיר אותו ברכב ולא לתת לו להסחב באוטובוס. הוא עדיין יהיה עצמאי מאוד,בדיוק כמו שהיום כשיש לו חצי שנה עד הגיוס ואת הלימודים הוא סיים הוא יוצא יום יום לעבוד ומכניס משכורת ועושה את זה בצורה אחראית ומופלאה ויודע את חובותיו ועדיין אני מחזירה אותו בסוף היום מהעבודה לבית שלו שהוא גם הבית שלנו!!! הוא עצמאי בלי לעזוב את הבית ובלי להסחב בתחבורה ציבורית כשאנחנו פנויים ויכולים להסיע. אני מאמינה שאם יש פער גדול בין הגישה של ההורה הביולוגי לבין בן הזוג של ההורה אז כן,בן הזוג צריך לכבד את דעתו של ההורה הביולוגי. ובטח ובטח לא להרים גבה כשההורה הביולוגי פועל לפי דרכו ולא מוכן להתיישר לפי דרכך. את לא רצית להחזיר משדה התעופה היא כן רצתה ולך זה נראה לא בסדר. את מאמינה שברגע שהגעת למשפחה זכותך לבטל את האמא הביולוגית וזאת עלמנת להוכיח שאת נשואה עכשיו לבעלה ולהוכיח את מקומך!!!......זו לא גישה פמינסטית זו גישה חרדתית גם אני מאמינה שבעידן הזה אישה צריכה להיות עצמאית ועדיין לא הבנתי מה הקשר של זה לבין העובדה שהחזירו אותה משדה התעופה יש לנו בהחלט נקודות שונות שאולי עיקרן נובעות מכך שאת עדיין לא שלחת ילד רחוק מהבית ומאוד קל להתגלח על ילד של אחרים בנושא ה"משלוח" לעצמאות

 

[iridium77]

אצלנו זה אחרת

הרבה ממה שאת מעלה נשמע לי מאד חשוב. אני בטוחה שהנושאים האלה יעלו מול האמא של החבר בשלב כזה או אחר, אז תודה רבה לך על ההזדמנות שאת נותנת לי להתכונן

. אני אענה לגופו של העניין שהצגתי כאן. נסיעות לשדה התעופה מאד נפוצות במשפחה שלנו. מישהו מהמשפחה נוסע בערך פעם בחודש. נדיר מאד שמסיעים מישהו או אוספים מישהו משדה התעופה עצמו. זה קורה אולי פעם או פעמיים בשנה. בדרך כלל אנחנו מסיעים (או אוספים) מתחנת רכבת בדרך. אוספים מישהו ממש מהשדה רק כשיש נסיבות מיוחדות: למשל, אם הבנאדם לא כשיר להתמודד עם מערכת הרכבות (קשיי שפה, עייפות, זיקנה), או אם הנוסע לא עומד בצד המעשי של הנסיעה (יותר מדי תיקים, חולשה, מחלה וכו'), או אם השעה מאוחרת מדי. במקרה הזה, לא ראינו סיבה לאסוף אותם משדה התעופה. אני אומרת "ראינו", אבל בעלי היה זה שניהל את כל השיחה ההיא. הוא הציע להם (ואני לגמרי מסכימה איתו) לאסוף אותם מתחנת הרכבת, כמו שעושים בדרך כלל. אמא של החבר כן רצתה לאסוף אותם, זה נכון, אבל השאלה היא מאיזה מקום זה בא. לדעתך זה מתוך געגועים ואהבה. אני בטוחה שהיא מתגעגעת ואוהבת, אבל לדעתי זה בא ממקום אחר. במקור היא רצתה שאנחנו נאסוף אותם - ואז היא לא היתה רואה אותם למשך עוד יומיים. אז זה לא היה עניין של געגועים. לדעתי זה בא מתוך פחד שהם יחזרו ברכבת בעצמם. והפחד הזה משדר להם: "זה קשה מדי. אתם לא יכולים. אנחנו נעשה את זה בשבילכם". אני לא רוצה לשדר להם כזה מסר. אני רוצה לשדר להם שהם יכולים, ושאני סומכת עליהם שהם יצליחו. ויותר מזה: שגם אם הם יעשו שגיאות, וגם אם דברים יתפשלו - אז לא סוף העולם. שילמדו מהשגיאות וימשיכו הלאה. נשמע שאת לא מודאגת מהעצמאות של בנך - ובצדק. הילדים בישראל הרבה יותר עצמאיים ממה שאני רואה כאן. אבל אני כן מודאגת מעניין העצמאות. אני כן מודאגת מגישה של "זה קשה מדי, שאחרים יעשו את זה בשבילי" שאני רואה רווחת כאן. לי כן היה חשוב שהבת תעבור את החוויה של לקנות כרטיס רכבת במכונה, למצוא את הרציף הנכון, לרדת בתחנה הנכונה. זה לא קורה לה הרבה. וחבל לי שהבת פיספסה הזדמנות להתמודד עם משהו שונה רק בגלל חרדות של מישהו אחר. את כנראה לא מודאגת - כי נראה שלבן שלך יש הרבה הזדמנויות להיות עצמאי. את חושבת שהגישה שלי נובעת מזה שהיא לא הבת שלי. אבל גם את הבת שלי אני מגדלת להיות עצמאית - הרבה יותר מאשר את הבת של בעלי - כי אני מאמינה שזה לטובת הבנות.

 

[פרצלה]

תשמעי,לא נעים לי להגיד את זה

אבל המשפט הבא ממש עשה לי תחושה לא טובה:לי כן היה חשוב שהבת תעבור את החוויה של לקנות כרטיס רכבת במכונה, למצוא את הרציף הנכון, לרדת בתחנה הנכונה זה לא נשמע כמו חינוך לעצמאות אלא ייותר כמו נסיון לתת לילד "מיוחד" הדרכה בחיים. לגבי האמא ההיא,אני לא חושבת שהיא פחדה שהם יסעו ברכבת אחרי שהיא נתנה להם ליסוע לטיול לבד............. והרי את אומרת שהם יתנהלו נהדר בטיול והכל היה טוב ולכן ברור שקניית הכרטיס ברכבת ובחירה ברציף הנכון............לא היו ממש מחוייבים המציאות להמשך חיים עצמאיים... ברגע שהם נסעו והיא לא קפצה להם מהמזוודה בניו זילנד היא שידרה להם שהיא סומכת עליהם ולצד זה שהיא גם כשהם חוזרים,את משדרת להם יותר משהו בכיוון של.......תלמדו מהר להסתדר לבד כי אנחנו לא מחכים לכם בסוף הדרך

 

[פרצלה]

יתנהלו=התנהלו

 

[פרצלה]

ועוד משהו קטן שמוכיח שאת טועה

כתבת ככה:אחרי שהם חזרו וסיפרו חוויות ורשמים, מאד שמחתי לשמוע ש: - הם שרדו את הטיול - הם היו מרוצים ממה שהם עשו, על בסיס תוכניות שהם עשו לבד - הם רוצים לעשות עוד טיול כזה - הם רוצים לעשות טיול אפילו יותר גדול לאירופה. הם הצליחו בעצמם להסתדר לבד,להנות,לחוות ולחזור בשלום ולחשוב כבר על הטיול הבא,מה זה אומר לך? לי זה אומר שהאמא של הבחור ובעלך כן הצליחו כן לחנך את ילדיהם לעצמאות בדרכם שלהם שפשוט שונה מהדרך המאוד קשוחה שלך

 

[iridium77]

נצטרך להסכים שלא-להסכים

אנחנו רואות דברים באופן מאד שונה זו מזו, ולא נראה שנצליח לשכנע אחת את השניה. אני שלמה עם ההתנהלות שלי. בעינייך זה באופן ברור לא מוצא-חן. כנראה ששתינו נצטרך לקבל את זה שיש בעולם אנשים חושבים אחרת מאיתנו, וחיים אחרת ממה שנראה לנו נכון. אני מאחלת לך הרבה שמחה ושבוע טוב.

 

[azaria]

תוכלי להגיע לאותה תובנה גם לגבי המחותנת?

 

[down under 1]

מה אתה מנסה להגיד בזה?

 

[azaria]

שאירידיום תסכים שלא להסכים איתה. ולשחרר.

אירידיום בדיעה שצריך לאפשר לצעירים האלה כמה שיותר עצמאות. כולל להגיע בכוחות עצמם אל ומשדה התעופה כשנוסעים לטיול בחו"ל. המחותנת דווקא נוסעת הלוך ושוב לשדה כדי להביא אותם ולאסוף אותם. אני מניח שאלה לא ההבדלים היחידים, ושכל יום יש התערבויות של המחותנת שהם טעות לדעתה של אירידיום. אבל אם אירידיום תוכל להסכים שאין הסכמה בינה לבין המחותנת, להבין שלא תצליח לשכנע אותה או לגרום לה לשנות מדרכיה. אולי כך תוכל אירידיום להשלים עם העובדה שכמו שלה יש דיעה איך נכון להתנהל מול הזוג הצעיר - גם לאחרים יש דיעה משלהם, והם גם פועלים לפי הגישה שלהם.

 

[down under 1]

דברים שרואים מפה לא רואים משם

אני יכולה לראות דברים אצל הילדים של בן זוגי שמקפיצים אותי, לי אין ספק שישנן התנהלויות לא נכונות גם שלו וגם של אמא שלהם. התנהלויות שאם אני אנסה להסביר לך אותם אתה לא תבין מה כל כך בעייתי בהם. אנחנו לא גרים ביחד, אין לנו ילדים משותפים - אין לנו נסיון הורי משותף. אני לא מכירה אותם כל כך הרבה זמן לכן אני נושכת את הלשון ברב המקרים ולפעמים בדברים מסויימים אני אומרת לבן זוגי, בקצרה פעם אחת וזהו עוזבת למרות שמטבעי אני נודניקית וזה מאוד קשה לי..

לו היתי במצבה של האוסטרלית השניה אני בטוחה שגם אני היתי מרגישה ומגיבה כמוהה. זה אכיפתיות לבן אדם שהוא גם ילד של הורה אחר. לא רק להורה מותר לגלות איכפתיות, לאהוב (בצורה אחרת) להשפיע. גם לאנשים אחרים מותר. אבל בהורות וגם בטיפול צריך ללמוד שאפשר להגיד ולהסביר ולתת, מה שהצד השני עושה עם זה, זה כבר עניין אחר. הרבה אורך רוח סבלנות ותפילה לאלוהי הילדים