מותר להתבכיין קצת?
מבטיחה שלא הרבה....
אז ככה, בחודשיים האחרונים עברתי המון בדיקות אני מדברת על סדר גודל של שתי בדיקות דם בשבוע, איסופי שתן, צילומים וכו... בכל מקרה, המצב לא משהו... איסופי שתן מראים שמצב הכליות...רע... כלומר, בזכות הטיפולים בציטוקסן, הכמות חלבון ירדה אבל עדין מה שיש זה מאוד גרוע.... מעל שני גרם חלבון....אוף, זה המון.... בנוסף, אחרי התקרית הקטנה של הכאבים בחזה (אם מישהו זוכר, דברתי על ביקור באיכילוב לפני כמה זמן- אז זה זה) נמצא שיש לי דלקת בקרום הריאה כדי לאשר את זה סופית\לשלול דברים אחרים, עשיתי מיפוי ריאות שאת התוצאות אני אקבל שבוע הבא, אבל רוב הסיכויים שזה זה- דלקת בקרום הריאה בנוסף, למי שלא יודע\זוכר, היתי לי דליפה קלה מהשסתום בלב (איוושה) עברתי א.ק.ג ומסתבר שהדליפה ממש על הפנים כתוצאה מהלופוס או כתוצאה מעבודה כפולה של הלב החלש, השסתום התעבה (נהיה עבה) ועכשיו ממש קשה לו להסגר בגלל זה והדליפה רצינית. כמו כל שריר בגוף, כשהוא מתאמץ יותר מהרגיל, הוא ממשיך לבנות את עצמו וכך נוצר עוד שריר... הרופא הנחמד, אמר לי שבקלות אפשר להאשים את הלופוס, אבל האמת היא שאין לו תשובה חד משמעית ממה זה נגרם, אפשר רק להניח שזה מהלופוס בכל מקרה, המצברוח שלי די ירד, הכל בא בבת אחת- כליות, ריאות, לב.... קצת נלחצתי כי אלו הם איברים מאוד חשובים, זה לא סתם כאבי פרקים... ועוד הודעה מרגיזה שקבלתי זה שאני אצטרך להמשיך לטיפול רביעי עם הציטוקסן(אחרי הטיפול השלישי, הרופאה שלי אמרה לי שלפי תוצאות של איסוף שתן היא תקבע אם להמשיך לרביעי או שלא צריך יותר...), טיפול שהיה היום, ואני רק יכולה לשבת בבית ולחכות בקוצר רוח לתופעות לוואי.... כמובן שביום שני, הרופאה שלי תודיע לי אם ממשיכים לטיפול חמישי... בנוסף, בעוד שבוע וחצי יש לי תור אצל קרדיולוג, שיקבע מה עושים עם הלב... תקשיבו, המילה "ניתוח" עולה לי בראש יותר מידי אני יודעת שאני לא צריכה לחשוב על זה, עוד מוקדם לחשוב על זה.. אבל זה מאוד מטריד אותי מה יהיה....... אתם יודעים שבדרך כלל אני בחורה חזקה ומתמודדת יפה עם מצבים, אבל הכל הגיע בבום, הרופאה שלי כבר עשתה לי סדר עדיפויות במה מטפלים קודם, והרשימה ארוכה מידי..... הציטוקסן גומר אותי, המחשבות על ניתוח משגעות לי את הראש.... ההמתנה לתשובות של המיפוי ריאות....זה פשוט לא נגמר... בנוסף, אני חסרת גרוש על התחת, לא יכולה להתחייב לשום עבודה.... אני כל היום יושבת בבית, מנסה להעסיק את עצמי במליון דברים.... אני מתה לחזור לעבוד, אבל לפחות פעם בשבוע קורה משהו שאני יודעת שזה היה גורם לי להשאר בבית ולא ללכת לעבודה.... טוב, הוצאתי הכל, עכשיו אני בהחלט מרגישה יותר טוב...קצת יותר טוב... אנשים, מקווה שכולכם במצב יותר טוב משלי, שיהיה לכם יום נפלא, תרגישו טוב.
מבטיחה שלא הרבה....
