כשאני מציינת יום הולדת לאדם קרוב אליי שנפטר, אני עושה זאת כי אני מעדיפה לזכור לו את חייו ולא רק את מותו. את מותו הרי אני מרגישה כל יום. בלנסות לזכור את החיים, אני מקבלת תמונה יותר שלמה ונזכרת שלפני שהיה מאוד עצוב וקשה, היה מאוד שמח וכיף. אני מעדיפה יום הולדת על אזכרה. אבל זה כנראה, כמו כל דבר אחר בחיים, עניין אישי.