נכון
במקרה של הקטע הנכתב התרבות שממנה הדמות הראשית, תום, הגיעה לעולם בו היא נמצאת היא התרבות ה"שמרנית", התרבות אותה אנחנו מכירים. ואני מציינת שמרנית במרחאות כי מצד אחד ללכת לים ערומים או ללא חזיה (מה שנהוג למשל בצרפת) לא מקובל אצלנו, ומצד שני, ללכת עם חולצות שקופות, חושפניות או לרוץ עם חזית ספורט ברחוב זה מקובל (דרך אגב, ניראה אותך רצה עם חזית ספורט בצרפת ולא מקבלת דוח... אני הייתי פעם במעין פנימיה בצרפת בה היה נוער מכל העולם. אני זוכרת שהלכנו עם המדריכה לים, והיא הורידה את הבגדים שלה ונשארה עם תחתונים בלבד ושאלה מי רוצה לבוא איתה לים, לרוב הילדים זה היה שוק, אבל זאת התרבות בצרפת, זה מקובל שם)
ונחזור למה שאני מנסה להסביר, אותה תום מגיעה לכוכב אחר בו התרבות שונה, אבל פה קשה לה להתאים את עצמה לסביבה ולתרבות, כי התרבות שלה מנוגדת לזה, ומבין כל המכשולים שיש לה בהכרת התרבות של אותם האנשים, זה אחד השיעורים הגדולים שיש לה, שיעור שבעתיד גם ישפיע על היחס שלה לאחרים (כשתחזור לכדור 'ארץ' זה קטע שאני עובדת עליו כיום)
 
בעצם התרבות שלנו מעצבת אותנו בצורה כזאת שאנחנו הופכים להיות ביקורתיים כלפי האחרים, אם הם הולכים אחרי התרבות ואם הם הולכים כנגד התרבות.
אני אתן דוגמא ממקום קצת אחר. הקהילה ההומו לסבית בארץ, זה דבר מקובל מבחינה תרבותית. בבתי הספר והגנים כבר מלמדים את דור הילדים העכשוי שאבא ואבא או אמא ואמא זה דבר נורמלי. אבל אם תשאלי מישהו מהקהילה אם הוא מרגיש בנוח בתרבות שלנו הוא יציין שלא. הוא יציין שאין קבלה שלהם בחברה, שלא כל המוסדות מותאמים להם. וזה נכון! בארץ רואים את זה בנושא העליה, בנושא הנכים, בנושא הקהילה ההומולסבית, בנושא הנשים! (עדיין יש פערים בשכר בין נשים לגברים, עדיין קמים ארגונים שהמטרה שלהם היא לקדם נשים בתחום ההיטק! הדרת נשים עדיין קיימת בשנת 2016!) פה אין להתאים את עצמנו לסביבה, פה הסביבה צריכה לדעת לקבל אותנו. התרבות לא באמת משתנה, הנורמות לא משתנות. והשינויים האלו לא יגיעו עם הזמן... כי גם אם הם יגיעו עדיין לא יהיה שיוויון עדיין יהיה מצב בו הסתיגמה חזקה יותר ומועברת מהורה לילד או מילד לילד... התיוג הזה לפעמים יותר חזק מהתרבות, ולפעמים הופך להיות התרבות (גם אם הוא לא מוצהר כהתרבות של אותה האוכלוסיה)
במקרה של הקטע הנכתב התרבות שממנה הדמות הראשית, תום, הגיעה לעולם בו היא נמצאת היא התרבות ה"שמרנית", התרבות אותה אנחנו מכירים. ואני מציינת שמרנית במרחאות כי מצד אחד ללכת לים ערומים או ללא חזיה (מה שנהוג למשל בצרפת) לא מקובל אצלנו, ומצד שני, ללכת עם חולצות שקופות, חושפניות או לרוץ עם חזית ספורט ברחוב זה מקובל (דרך אגב, ניראה אותך רצה עם חזית ספורט בצרפת ולא מקבלת דוח... אני הייתי פעם במעין פנימיה בצרפת בה היה נוער מכל העולם. אני זוכרת שהלכנו עם המדריכה לים, והיא הורידה את הבגדים שלה ונשארה עם תחתונים בלבד ושאלה מי רוצה לבוא איתה לים, לרוב הילדים זה היה שוק, אבל זאת התרבות בצרפת, זה מקובל שם)
ונחזור למה שאני מנסה להסביר, אותה תום מגיעה לכוכב אחר בו התרבות שונה, אבל פה קשה לה להתאים את עצמה לסביבה ולתרבות, כי התרבות שלה מנוגדת לזה, ומבין כל המכשולים שיש לה בהכרת התרבות של אותם האנשים, זה אחד השיעורים הגדולים שיש לה, שיעור שבעתיד גם ישפיע על היחס שלה לאחרים (כשתחזור לכדור 'ארץ' זה קטע שאני עובדת עליו כיום)
 
בעצם התרבות שלנו מעצבת אותנו בצורה כזאת שאנחנו הופכים להיות ביקורתיים כלפי האחרים, אם הם הולכים אחרי התרבות ואם הם הולכים כנגד התרבות.
אני אתן דוגמא ממקום קצת אחר. הקהילה ההומו לסבית בארץ, זה דבר מקובל מבחינה תרבותית. בבתי הספר והגנים כבר מלמדים את דור הילדים העכשוי שאבא ואבא או אמא ואמא זה דבר נורמלי. אבל אם תשאלי מישהו מהקהילה אם הוא מרגיש בנוח בתרבות שלנו הוא יציין שלא. הוא יציין שאין קבלה שלהם בחברה, שלא כל המוסדות מותאמים להם. וזה נכון! בארץ רואים את זה בנושא העליה, בנושא הנכים, בנושא הקהילה ההומולסבית, בנושא הנשים! (עדיין יש פערים בשכר בין נשים לגברים, עדיין קמים ארגונים שהמטרה שלהם היא לקדם נשים בתחום ההיטק! הדרת נשים עדיין קיימת בשנת 2016!) פה אין להתאים את עצמנו לסביבה, פה הסביבה צריכה לדעת לקבל אותנו. התרבות לא באמת משתנה, הנורמות לא משתנות. והשינויים האלו לא יגיעו עם הזמן... כי גם אם הם יגיעו עדיין לא יהיה שיוויון עדיין יהיה מצב בו הסתיגמה חזקה יותר ומועברת מהורה לילד או מילד לילד... התיוג הזה לפעמים יותר חזק מהתרבות, ולפעמים הופך להיות התרבות (גם אם הוא לא מוצהר כהתרבות של אותה האוכלוסיה)