'מזרחיים' סובלים יותר מדכאון וחרדה. האמנם?

[sense9]

'מזרחיים' סובלים יותר מדכאון וחרדה. האמנם?

ושימו לב לתגובה מס' 34

 

[moran filan for ever]

תמיד שוכחים את החברה בפסיכולוגיה.

ומתמקדים יותר מדיי ביחיד, אחת הביקורות הנוקבות שלי כלפי הפסיכולוגיה כשיטה.
כמו שלנשים יש יותר דיכאון. למה? מן הסתם שזה קשור לחברה, לדיכוי של נשים בחברה, לתנאים הסביבתיים שמקשים עלהחיים שלהן יותר, יותר קשה להן להגן על עצמן.הכל זה סביבתי, כמובן שהולך יד בידעם הפרי עד שאי אפשר לנתק ביניהם. ואם זה הנכון לגבי מזרחים, מן הסתם גם פה בצורה דומהיש קשר לאיך שהם חיים במדינה, לתנאי המחייה הקשים שלהם בכלי בהשוואה לאשכנזים. אי אפשר להתעלם מזה. הפסיכולוגיה לפעמים נהיית מגוכחת כאשר היא מתנהלת בואקום.

 

[sense9]

אני לא חושבת שהיום

יש פערים משמעותיים ברמת החיים של מזרחיים ואשכנזים.

 

[moran filan for ever]

אז את לא יודעת, אני מצטערת.

ברור שיש הבדל. יותר עניים ויותר אנשים ממעמדות נמוכים שייכים עדיין לעדות המזרחיות יותר מלאשכנזיות. עזבי, בואי נסתכל בתכלס: מי שולט באקדמיה? מי שולט בשוקי ההון, בחברות הגדולות, מי גר ברמת אביב ג'? המרצים באוניברסיטה מזרחים או אשכנזים? הפרופסורים לפסיכולוגיה, או בכלל השכלה גבוהה בפסיכולוגיה, מי שולט בה, מי נמצא בה? אשכנזים או מזרחים? בואי נסתכל על העובדות, בואי נודה בזה. המערכת "אשכנזית", אז ברור שהיא פשוט תסתכל מחשיבה ומסובלנות "מזרחית" ואני אומר יותר מזה, לדעתי אפשר לומר שהשפיטה הפסיכולוגית היא "אשכנזית" ולא טהורה וחפה משוני בין תרבויות, כן כן.........

 

[moran filan for ever]

**לא תסתכל מחשיבה מזרחית

lets face it.

 

[אורןr]

את מצחיקה

תראי כמה מזרחים יש בפוליטיקה...בצמרת הצבאית...בשכונות יוקרה...בתקשורת וגם באקדמיה!!
אם את טוענת שהיום קיים פער סוציואקונומי בין מזרחיים לאשכנזים...לפחות תביאי הוכחות מהלמ"ס...

 

[moran filan for ever]

קצת עצוב שאתה צריך הלמס בשביל להבין ולהסכים

עם ההודעה שלי שאליה הגבת. הו וול, מה עוד אני יכולה לעשות אם זה לא ברור לך............

 

[manson23]

בטח שיש. לא גרועים כמו פעם אבל עדיין יש

לדעתי זה במגמת ירידה

 

[katzeran]

מה הקשר?

שוב התעורר מרבצו הויכוח פסיכולוגיה-סוציולוגיה? שמישהו יקרא לאווה אילוז.

עכשיו ברצינות, למה מחקר שטוען שמזרחים סובלים מיותר פסיכופתולוגיה נוירוטיית מוביל לאמירה שפסיכולוגיה מתמקדת יותר מדי ביחיד ולא מתייחסת כלל להשפעה של הסביבה? זה מגוחך ולא רלוונטי בכלל. המחקר מתאר ממצא אפידמיולוגי, לא? עכשיו אפשר להסביר את הממצא הזה בכמה דרכים. אפשר להסתכל רק על הפרט ולומר שמזרחים לא יודעים לפתור את תסביך אדיפוס בגלל שקרכלשהו ואפשר לומר שמזרחים סבלו וסובלים יותר דיכוי ולכן חיים ביותר חרדה ודכאון. מי שחושב שהפסיכולוגים לא מסתכלים על ההסבר השני ולא מתייחסים אליו פשוט טועה.

 

[moran filan for ever]

נכון, נכון אבל >>

אתה נמצא עמוק בתוך הואקום הזה שנקרא "פסיכולוגיה" בלי להעליב. קח לעצמך כמה דקות לפני השינה ותחשוב על ההשלכות הרחבות יותר, מעבר לאקדמיה, שאתה מגדרי מיעוטי כוח כמו נשים או מיעוטים תרבותיים למיניהם כסובלים יותר ממחלות נפש.

 

[moran filan for ever]

*** מגדיר....אוח....אבל גם מגדר הולך

 

[katzeran]

בוא לא נבלבל בין מתאם וסיבתיות

יש הבדל גדול מאוד בין הטענה "מזרחים סובלים יותר מדכאון כי הם מזרחים" לבין הטענה "מזרחים סובלים יותר מדכאון נקודה". הרי אם אני מבין אותך נכון, אנחנו צריכים להימנע מטענות כמו הטענה השניה בכלל, כדי שלא יחשדו בנו שאנחנו טוענים את הראשונה, לא? אז אם כך, בוא פשוט נתעלם מכך שבקרב אוכלוסיות מסוימות יש סיכוי גבוה יותר להפרעות נפשיות מסוימות וזהו. אבל אם נעשה את זה אנחנו מונעים מעצמנו (כחברה באופן כללי, לא כפסיכולוגים) להושיט יד לאוכלוסיות האלו באופן שיתאים להן - דווקא מתוך ההבנה שהסביבה, החברה והנסיבות אולי תורמים לסיכון המוגבר.

 

[הילה_והגבר]

מורן- המציאות מורכבת, יש לזה גם חשיבות רבה

אין ספק שלאמירה כזו ('מזרחים יותר משוגעים') יש השלכות רבות, ואני מניחה שאת מדברת בעיקר על הסטיגמות והדעות הקדומות ('אתיופים חולים באיידס').

מאידך, לאותן אמירות יכולות להיות גם השלכות חיוביות רבות:
- הפניית זרקור למצוקה הכלכלית / רגשית / תפקודית / אחרת של אותן אוכלוסיות, ובשאיפה גם הגברת התקציבים המופנים לטיפול בכך.
- הגברת הרגישות של אנשי מקצוע לנושא הספציפי הנבדק ולהבדלים בין-תרבותיים או מגדריים. אגב, לא רק אנשי בריאות הנפש אלא גם רופאים ראשוניים - רופאי משפחה, רופאי נשים, רופאי ילדים (שהרבה פעמים הם הרופאים שרואים בעיקר אמהות עסוקות...)
- מודעות רבה יותר של האנשים עצמם הן למצב והן לדרכי התמודדות איתו. את יודעת כמה פניות היו רק אלי, בוירטואליה, בעקבות פרסומים על דיכאון סמוי ?
- מצבים בהם דווקא היעדר אבחון מביא לסטיגמה שלילית, בגלל דפוסי ההתנהגות המאפיינים את הקושי המסוים הזה, בעוד אבחון מאפשר לא רק טיפול אלא גם צמצום הסטיגמה. לדוג' את יודעת כמה ילדים אתיופיים **לא** מאובחנים עם ADHD ו/או לא מקבלים טיפול תרופתי מתאים, בגלל שילוב של חשדנות כלפי הממסד הרפואי (בצדק היסטורי) והיעדר נגישות ? ואז המון ילדים מוגדרים כ'מופרעים', 'טיפשים' או ווטאבר, נפגעים עוד יותר, התפקוד הלימודי גרוע - ואת מנציחה את הסטיגמה ואת הדיכוי.

אז נכון, יש לזה מחיר, ע"ע אתיופים ואיידס -- אבל החשיבות הקלינית עולה בעיניי על המחיר. אני זוכרת ששמעתי לפני כמה שבועות דיווח ברדיו על שיעור אדיר של דיכאון לאחר לידה בקרב נשים בדויות בנגב, שם יש גם עוני, גם דיכוי, גם חוסר נגישות למשאבים. וחשבתי לעצמי איזה ממצא חשוב זה, וכמה יש דרכים פשוטות להגביר האבחון והטיפול, לדוג' דרך רופאי ילדים או טיפות חלב, דרך בי"ס וכיוצב'. אפילו דרך חדרי הלידה.

 

[moran filan for ever]

אבל מה עם להבין את המצב הכולל, הגדול,

אם נניח שהסיבה טמונה בדיכוי חברתי, מה עם התייחסות לזה?? מה עם"טיפול בחברה" במקום הפלת כל האחריות על היחיד?
שוב, בעיה אינהרנטית של הפסיכולוגיה כפי שאני רואה את זה.

 

[katzeran]

אבל זה לא באמת עובד ככה

לא ברורה לי ההתעקשות הזו שבה טוענים שהפסיכולוגים מפילים את כל האחריות על היחיד ולא מתייחסים לבעיות בחברה.
פסיכולוג טוב - לדעתי - הוא כזה שבהחלט יעסוק בבעיות הקיימות בחברה ואיך הן משפיעות על המטופל שלו. (כתבתי על זה בפוסט שלי אחרי המאמר של אווה אילוז - http://www.alhasapa.com/posts/psychology-and-social-discourse/)

מול הפסיכולוג בחדר יש אדם אחד. אם האדם הזה עבר דיכוי חברתי כלשהו, אי אפשר לצפות מהפסיכולוג שישנה את זה, נכון? אפשר לקוות שהוא ירצה לעסוק בשינוי חברתי מחוץ לשעת הטיפול, אבל חייבים לזכור שפסיכולוג לא "מטפל בחברה". עם זאת, אפשר וצריך לצפות ממנו שיעבוד עם האדם הפרטי שמולו כדי להבין, לפרש ולהתמודד עם ההשלכות של הדיכוי הזה עליו.

 

[baaviad3]

לא ברור אם ניתן לקשר האפליה לדיכאון אבל,

אין ספק שהמזרחיים סובלים מזהות חברתית שלילית בתרבות הישראלית,
אשר מושרשת היטב בחינוך, בתקשורת, ובאקדמיה..
ולאלה כאמור יש השפעות מרחיקות לכת על הפרט בחברה, אשר יתכן שנמצא להם מתאם עם חרדה...
אם זאת זה תחום אשר לתפיסתי קשור יותר לסוציולוגיה או חברתית. בסופו של דבר הפסיכולוגיה עוסקת בסימפטומים ולא במקור החולי.

אגב מחקרים עדכנים מגדירים את הגזען המודרני ככזה הרואה בקבוצות אתניות אחרות כ״בכייניות״ ו״נהנות מהעדפה מיותרת״ אירוני שגם המתאם הגבוה לחרדה וגם הסטיארוטיפ ה״בכייני״ הם מאפיין בולט של יהדות ארה''ב אשר מורכבת ברובה מיוצאי אשכנז.

 

[moran filan for ever]

בדיוק.

"בסופו של דבר הפסיכולוגיה עוסקת בסימפטומים ולא במקור החולי".

הפסיכולוגיה מאוד מעניינת אותי כן, אני לא יוצאת נגד, פחות מקווה לשפר ולשנות בתוכה להכניסבה חברתיות אולי...ראיה רחבה יותר לא תזיק. רק תקרב ליותר הגיון ומציאות.

 

[הילה_והגבר]

פסיכולוגיה עוסקת בסימפטומים ולא במקור החולי?

ומורן, אחרי כל מה שכתבת, את עושה לזה לייק ?

חברים, חלק מהמהות של הפסיכולוגיה הדינמית הוא שהסימפטומים מבטאים את מקור המצוקה- מקור חברתי, מערכתי, בינאישי ו/או תוך-אישי. יתר על כן, חלק ניכר מהטיפול הדינמי מבוסס על כך שההבנה הזו היא חיונית לצורך ההתמודדות.

אני חושבת (וזו דעתי האישית וכידוע הלא-מאוד מנוסה), ששילוב של הבנה חברתית- כאשר זו מתאימה כמובן- בטיפול יכול רק להעשיר את העבודה. את הנסיבות החברתיות לא ניתן לשנות, אבל דווקא דרך עבודה טיפולית ניתן לקרוא עליהן תיגר ברמת הפרט, הן נלקחות כמצב שאינו מובן מאליו, אוניברסלי ומוחלט, ושהפרט יכול לבחור את תגובתו אליו, גם אם יכולתו לשנות אותו קטנה.

אני בטוחה שאני, כמו כל אדם אחר, נגועה בדעות קדומות מסוימות. במקרה שלי דווקא לא סביר שאלו דעות סביב מזרחים, אולי להיפך

, ודאי יש אחרות שלא זה המקום לדון בהן

אני מרשה לעצמי לקוות שדווקא פסיכולוגים שעוברים שנות טיפול והדרכה ארוכות, מודעים קצת יותר (קצת, לא לחלוטין) מאחרים לנקודות התורפה שלהם גם ברמה הזו, ונזהרים בהן.

 

[baaviad3]

את מ

קודם כל , פסיכולוגיה דינמית?....יש דבר כזה עדיין??

הפסיכולוגיה של היום בטח בתחום של מחקר וטיפול, היא ברובה התנהגותית וקוגניטבית, שהדגש בהן הוא כאמור על תהליכי חשיבה מוטעים והתנהגויות לקויות אשר מעצבים דפוסי התנהגות לא מסתגלים...
הזרם המדעי שממנו צמחו התיאוריות האלה לא מכיר ולא יכיר בהשפעות מורכבות של החברה, כיוון שאלה לעולם יספקו קשר מתאמי בלבד.(לא ניתן לכימות ומדידה) וזו כאמור הגישה הפסיכולוגית היום.

אך לא די בזה, גם הטענה שלך לגבי הגישות הדינמיות (שכבר לא רלוונטיות) כאילו אלה כן עוסקות בהשפעות שמורן דיברה עליהם מוטעה, הזרם הדינמי גם בשלב הפוסט אינטרפסיכי, הפסיכוסוציאלי שלו (הפסיכולוגיה של האני-אריקסון, ווינקוט, מאהלר) מעולם לא יצא באופן מובהק מגבולות התא משפחתי, והויכוח נותר על השפעתו של אלה על האישיות (פנטזיות ילדות מול חוויות אמיתיות).

הנושא שמורן מעלה פה, המחסור בהסברים הנוגעים להשפעתן של מסרים תרבותים ואתנים על פתלוגיה, אכן לא נידון,
,ןיש תחושה כי לפסיכולוגיה אין עניין בגישות כאלה ולכן אלה לא בנמצא...

**אגב, גם אם ניצא לגמרי מהזרמים המקובלים ונילך לשוליים אשר לא ביקשו את אישורה של הקהילה המדעית, כמו גישתו של הפסיכואנליסט פרום (חרדות ילדות בעולם קפיטליסטי), קרל יונג (מוזר מדי להסביר), וגישות הזרם השלישי-ההומניסטים (השפעתה השלילית של הקונפרמיות על הנפש), נמצא נגיעות פשטניות למדי של השפעות התרבות והחברה הגדולה על הפרט...

 

[moran filan for ever]

*אנחת רווחה, אני לא לבד*
תודה