את רואה את זה כאותו הדבר ואותו סוג של התגייסות?
עבור ילד חולה בן חודש המדינה ובתי החולים ממילא לא מחזיקים מערך תמיכה וההורים נדרשים להתגייס ממילא. כמו כן הוא חולה, וברור שזה נתפס אחרת מאשר תינוק בריא, ומעורר חרדה רבה. עבור תינוק בן יומו, בישראל המדינה עדיין נותנת שירות שיכול להקל במשהו על אמהות אחרי לידה שנמצאות לעתים קרובות בכאבים פיזיים, במצבים הורמונליים, בהסתגלות קשה ועוד. עם לא היה ביות בבתי חולים, היו באמת מביאים את התינוקות לאמהות רק בזמנים מאוד קצרים ומוגדרים של היום, קרובי משפחה יכלו לראות אותם רק דרך חלון התינוקיה, נשים נשארו בבית היולדות יותר זמן גם אחרי לידה רגילה (אמא שלי נשארה אחרי לידתי כמעט שבוע, וזאת לא הייתה לידה קיסרית או לידה שהסתבכה), וכו'. כיום זה הרבה פחות נוקשה, וטוב שכך; ועדיין המדינה מסוגלת לקחת את האחריות בנושא התינוקיות תוך כבוד יותר גדול להורים. המגמה בבתי היולדות של היום היא שמאפשרים להורים לבחור אם לקחת את התינוקות לביות, וכמה. אם קשה להם מדי, הם יכולים להשאיר את התינוק בתינוקייה, ואם לא, הם יכולים לקחת אותו לכל הזמן.
את מציעה להפיל את כל האחריות מלכתחילה על ההורים באופן גורף כי גם זה לא טוב. גם זה תהליך. מה שאת מציעה תואם למגמה כללית שהמדינה נותנת פחות ופחות והמשפחה אחראית על יותר ויותר, בתחומים שונים של החיים. כמו שאפשר לצפות שיתגייסו כולם מרגע שתינוק נולד, ככה לא צריך לחשוב ברצינות על סבסוד כלשהו של מערך של לימודים אקדמיים פחות יקרים, לבנות דירות ברות השגה או דירות עמידר מסובסדות. שההורים יפתחו ת'ארנק ויממנו לימודים גבוהים ודירה יקרה לילדים, ומי שאין לו, באמת זב"שו. גם לא צריך להשקיע הרבה בתחבורה ציבורית, אפשר לצמצם אותה אם היא לא נמושאת רווחים למדינה ושכל משפחה תקנה שני רכבים וגמרנו, מי שאין לו זב"שו, ואז מה אם הפקקים ומצוקת החניה וזיהום הסביבה גוברים; וגם לא צריך לשפר את התנאים והטיפול בתינוקיות, עדיף פשוט לסגור אותן, שההורים ידאגו 24/7 לילדים שלהם מגיל אפס, ואם הם מתקשים שיגייסו בני משפחה וחברים, העיקר שהמדינה לא תצטרך להיות מעורבת או אחראית במשהו.
כשבני הגדול נולד הייתי אחרי קיסרי, לא היה לי שום רצון להקפיץ על הרגליים את המשפחה המורחבת לעזוב הכל ולעשות משמרות סביב התינוק (הבריא) שאני החלטתי ללדת, ולא הייתי עושה זאת גם כעת. שמתי אותו בתינוקיה בלילה ולקחתי אותו למשך כל היום. כשבתי הקטנה נולדה, היא הייתה איתי בביות, אבל בלילה הראשון צרחה בלי הפסקה בחדר ולא הצליחה לאכול ולהירגע, בסופו של דבר שמתי אותה לכמה שעות בתינוקיה, שם שמרו עליה ל-4 שעות. לא עשו לי פרצופים על שהבאתי אותה כי התינוקיה זה לא רק למקרי חירום, ואני יכולתי לישון קצת. מוקדם בבוקר באתי לקחת אותה ומאותו רגע היא הייתה איתי כל הזמן כמו כל התינוקות ברגע שמגיעים לבתי הוריהם. אז במשך היומיים הראשונים בחייה קיבלתי את האופציה שהמדינה תעזור לי איתה, ובחרתי כמה לנצל מזה. אז אני "חסרת מודעות" כי השתמשתי בזה וכי זה נראה לי תקין? שיהיה.
