מחווה למייק ברנט ועוד כמה הירהורים;

moon line

New member
וגם אי אפשר שלא להזכיר את קורט

קוביין "נירוונה" האגדי שהתאבד (סמים ופחד מכישלון ) בשיא הצלחתו.
 
בשורה התחתונה...

לאמן יש בעיה לתמרן בין 2 העולמות שהוא חי בהם: חייו התקשורתיים שבהם מייצרים איזו דמות שאינה קשורה למה שהוא באמת ומצד שני בחייו האישיים הוא אדם מן הישוב עם כל המעלות וה"דפקות" שיש לכולנו... אצל אמן בד"כ מעבר לקושי לתמרן בין 2 העולמות, הצד הריגשי מאד משמעותי... האינטנסיביות הריגשית בה חי האמן מעצימה את תחושת הבדידות הזו כאילו לא מבינים אותו, כך שלתמיכה של מעריצים דווקא שמור מקום חשוב אצל האמן... אבל כמובן שהחלטות כמו לסיים את החיים קשורות למשהו הרבה יותר רציני מתמיכה או אי תמיכה של מעריצים... וכמו שנכתב בשיר: "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע...", זה כבר באמת קשור לחייו האישיים של האמן...
 
תודה שסיכמת לנו את הנושא../images/Emo8.gif

תגידי צימוקים זה משמין? כי טחנתי פה שקית שלמה.. בזמן שמצאתי לכן ביוטיוב את ג'ף ... תהנו..
 
תודה בובי... זה הצליח...

צימוקים זה משמין אם אוכלים כמויות... אם זה קצת זה בסדר.. חוצמיזה... טו בשבט או לא? אז תהני...
 

kapit5

New member
../images/Emo6.gif הט'ו בשבט הזה

כמו כל החגים שלנו-מחרב דיאטות נוראי.
 

kapit5

New member
כניראה שצריך מידה מסוימת של בגרות

ריגשית כדי להיתמודד עם הצלחה.חלק גדול מהאומנים מתפרסמים בגיל צעיר ולרוב זה קורה בבת אחת לפעמים בין לילה. מיסתבר שלא לכולם יש את היכולת להכיל את העניין ומכאן המיקרים המצערים של התאבדויות בגיל צעיר בעקבות הצלחה גדולה.
 

rifkin1

New member
אני חייבת לתת דוגמא חיובית אחת !!!

זמר הקאנטרי המדהים ג'וני קאש אשר היתה לו נטיה להרס עצמי אשר הובילה אותו להתמכרות קשה לסמים אך ניצל מהסוף המר בזכות אהבת חייו, ג'ון קארטר, אף היא זמרת קאנטרי ... הם התחתנו לאחר הכרות של 12 שנה ומתו בהפרש של כמה חודשים לאחר 30 שנות נשואים מאושרים. מי שלא צפה בסרט "הולך בדרכי" עם חואקין פיניקס ןריס וותרספון שיעשה זאת ומהר מפני שזו דוגמא מצויינת לכך שאהבה יכולה לנצח את הכל...
 
כן...מהר ללכת לראות את הסרט..

וגם ג'וני קאש הוא ענק שבענקים...מצחיק לפני שבוע בערך כתבתי כאן בית מתוך שיר שלו... וגם רוצו לקנות את הדיסק הזה..American V: A Hundred Highways .... לא תצטערו זה מלפני שנה...הקלטות שונות ומשונות שלו... אי אפשר להוריד באחריות, שווה ... If you could read my mind, love, What a tale my thoughts could tell. Just like an old time movie, 'Bout a ghost from a wishing well. In a castle dark or a fortress strong, With chains upon my feet. You know that ghost is me. And I will never be set free As long as I'm a ghost that you can't see ותודה לריפקין שהוציאה אותנו מהדכאון ומההרס העצמי... לי יש כאן מישו שהורס את הבית... מיד אשוב...
 

rifkin1

New member
מה שיפה בסרט

זה שמתארים את הנפילה של קאש ואת כל הדרך הארוכה שעשו קאש וקארטר עד שסוף סוף מימשו את אהבתם זה לזו לאחר שנים, וזה בעצם מה שהחזיק את ג'ון בתלם.
 

shongold

New member
ערב טוב כפית/ שיר

גם אני ראיתי את הכתבה על מייק. גם לי הוא 'זכור' בעיקר לאחר מותו, בגלל האיזכורים הרבים שזכה כאן אחרי..בארץ ניסה להצליח ולא פרץ, אחרי הפריצה הענקית בצרפת, קבל את הגופשקנה גם בארץ. החיבור שלי לאותה כתבה היא בקטע של המעריצים. חושבת שאם נאמר לא הייתי חווה את התוכנית האחרונה של 'נולד' ולא הייתה לי הזכות לראות את ג'קו, מן סתם הייתי רואה בהם קבוצת תמהונים, שמחפשים דרך על מנת למצוא להם חברה או ענין בחיים או כל ספקולציה היתה טובה בעיני. למעשה גם עכשיו אני די תמהה, שלמרות שעברו 32 שנים האנשים עדיין באותו קטע, צריך לעבור הלאה בחיים לא? הבן אדם היה מכושר בצורה מדהימה קול ששומעים אחת לדור הופעה גרנדוזית, אבל דחילק הוא לא כאן עם כל הצער. ברור כל אחד יכול לעשות ולבחור את הדברים שעושים לו טוב. אבל ממבט חיצוני נראה תלוש מהמציאות. בכל זאת ההקשר הראשוני היתה תופעת המעריצים/מעריכים, שבאים לתת תמיכה לזמר/אומן שהם מאד אוהבים. במקרה שלנו ללכת אחריו לכל הופעה במקרה שלהם לא עלינו ללכת להזכרה שלו. במקרה שלנו זה לחזקו דרך הפורום שלו, אולי אולי אם היה אינטרנט בתקופה ההיא עם פורמים לאמנים אהובים, הוא היה מקבל בצורה ישירה יותר אהבה ותמיכה היה עושה לו מעט טוב יותר. רק זה שלמעלה יודע, מה מידת ההשפעה שהיתה לכך עליו. המענין הוא שאותה כתבה חיברה בין כמה מאתנו, ביחס למה שאנו עושים כאן, וגרמה להרהורים כאלה ואחרים סביב הנושא.
 

kapit5

New member
היי שון-קשה שלא לעשות השוואות

האמת שכשחושבים על זה לולא ג'קו ,סביר להניח שהייתי רואה את הכתבה באדישות מה.כניראה שבאיזשהו מקום הרגשתי הזדהות עם אותן נשים בוגרות, שהדבר היחידי שנישאר להן אלה הזיכרונות וההתרפקות על העבר.אני יכולה להבין את הנאמנות ארוכת השנים למרות שמושא הפורום כבר לא בין החיים.מה שמדהים לדעתי בכל הסיפור זה שרובן היו בגיל העשרה ,גיל שאתה בדרך כלל לא ממש שומר אמונים לאומן אחד,ובכל זאת חלק מהן עדיין אוהבות אותו ומוקירות את זיכרו וזה מאוד ריגש אותי. באחד האתרים יש סרט וידאו נוסף בו הן מתארות את הקמת הפורום לכבודו.מה אני אגיד לכם-יש משהו מצמרר במחשבה על פורום חי נושם ובועט כשנשוא הפורום הזה כבר לא בין החיים
 

rifkin1

New member
לומר לכם תאמת

קצת מדכא כל השרשור של אגדות מוסיקה שמתאבדות או מגיעים לתחתית בגלל חומרים כימיים או אלכהולים... נקווה שנשוא הפורום הוא מהקבוצה הנכונה...
 
למעלה