אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מחזירה דיון נושן
- פותח הנושא adipo
- פורסם בתאריך
וחלק אחרון:
ה. הבנאליות דל הדחיטה בסרט נע: כיוון שהתורה עסקה בטיהור בני ישראל מן האכזריות הגסה, היא לא עסקה בהתמודדות עם הבעיה ההפוכה: הפיכת השחיטה לתהליך אוטומטי, בנאלי, נטול אמוציות ויצרים. אך סיפור אחד של חז"ל נותן לנו בכל זאת משהו בעניין זה. המעשה המופיע במסכת בבא מציעא (פה.) מספר על ייסורים שקיבל עליו ר´ יהודה הנשיא, שבאו עליו עקב מעשה שהיה. על פי המעשה, בא יום אחד עגל שהיה מובל לשחיטה, הכניס את ראשו מתחת לכנפי בגדו של הרב ובכה. אמר לו הרב: לך, לכך נוצרת. אמרו בשמיים: הואיל ואינו מרחם יבואו עליו ייסורים. כך החלו 13 שנות הייסורים של הרב שנסתיימו עקב רחמיו עח בעל חיים במקרה אחר. ברו שתשובתו של הרבי נכונה: אכן ההצדקה לשחיטה היא בכך שזהו סדר העולם, ובעלי החיים נתונים לשירות האדם, כולל לשם שחיטה. יותר מכך: כאחד מעשירי דורו, ברור שעל שולחנו של הרב עלו בשרים לרוב, ולא מצאנו כל ביקורת על כך. נראה כי דווקא תשובתו של הרב, "לכך נוצרת", היא הבעיה. העובדה כי בעלי חיים נשחטים לשם מאכל אדם היא נתון ידוע, אך אסור שייתפס בעיני המתבונן כמו קטיפת יבול לשם אכילתו. האוטומטיות של השחיטה, השגרתיות שלה, והיעדר היכולת לשמוע את בכיו של העגל, הם שסופגים כאן את הביקורת, כדברים המעידים על חוסר רחמים. כיום בעלי חיים רבים מגודלים לבשר, כמו כל גידול חקלאי אחר. תעשיית הבשר בנויה על התעלמות מוחלטת מעובדת היות מקור המזון הזה חי, ולא צומח. האדם האוכל בסופו של דבר את הבשר הזה, איננו יודע דבר על בעל החיים שאת בשרו הוא אוכל. העגל אינו יכול לרוץ אל תחת בגדו ולהתחנן על נפשו; אוכל הבשר מעדיף לשכוח ולהדחיק את העגל שמצוי בקדרת החמין שלו. לעניות דעתי, הגידול התעשייתי של בעלי חיים לבשר, השימוש הנרחב כל כך בבשר כאוכל סטנדרטי, והניתוק המוחלט של רוב הסועדים מהיכרות עם בעלי החיים שמהם מורכב מזונם - בכל אלה יש טעם לפגם. מה ניתן לעשות, ומהי "אתיקת השחיטה" היהודית - זאת אינני יודע. אין מאמר זה אפוא, אלא בגדר קריאת כיוון והעלאת שאלות לדיון עתידי של תלמידי חכמים וחפצי תיקון עולם באשר הם. אין ספק שאין כל דמיון בין בעל מקנה, הלוקח מפעם לפעם, מתוך צורך בהרחבת הנפש ובבריאות הגוף, בהמה מהעדר לשחיטה, בהמה שהוא מכיר, לבין מי שאוכל בשר שנשחט בסרט נע של משחטה. אינו דומה דם השוחט את בהמתו, לאדם השוחט עשרות בהמות ביום, מעשה שגרה. לעניין זה אולי היה נוח לנו לאמץ מחדש את הדברים שהובאו לעיל: "ר´ אלעזר בן עזריה אומר: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שלא יאכל בשר אלא לתיאבון. יכול יקח בשר צן השוק ויאכל? תלמוד לומר: וזבחת מבקרך ומצאנך - הא אין אדם אוכל בשר עד שהיו לו בקר וצאן. יכול יזבח כל צאנו וכל בקרו? תלמוד לומר מבקרך ולא כל בקרך, מצאנך ולא כל צאנך". לעיל ראינו בכך הנחיה כלכלית בלבד; אך אולי מותר לנו להשתמש ב"דרך ארץ" הזאת גם כהנחיה נאה לעניין האתיקה של אכילת הבשר.
ה. הבנאליות דל הדחיטה בסרט נע: כיוון שהתורה עסקה בטיהור בני ישראל מן האכזריות הגסה, היא לא עסקה בהתמודדות עם הבעיה ההפוכה: הפיכת השחיטה לתהליך אוטומטי, בנאלי, נטול אמוציות ויצרים. אך סיפור אחד של חז"ל נותן לנו בכל זאת משהו בעניין זה. המעשה המופיע במסכת בבא מציעא (פה.) מספר על ייסורים שקיבל עליו ר´ יהודה הנשיא, שבאו עליו עקב מעשה שהיה. על פי המעשה, בא יום אחד עגל שהיה מובל לשחיטה, הכניס את ראשו מתחת לכנפי בגדו של הרב ובכה. אמר לו הרב: לך, לכך נוצרת. אמרו בשמיים: הואיל ואינו מרחם יבואו עליו ייסורים. כך החלו 13 שנות הייסורים של הרב שנסתיימו עקב רחמיו עח בעל חיים במקרה אחר. ברו שתשובתו של הרבי נכונה: אכן ההצדקה לשחיטה היא בכך שזהו סדר העולם, ובעלי החיים נתונים לשירות האדם, כולל לשם שחיטה. יותר מכך: כאחד מעשירי דורו, ברור שעל שולחנו של הרב עלו בשרים לרוב, ולא מצאנו כל ביקורת על כך. נראה כי דווקא תשובתו של הרב, "לכך נוצרת", היא הבעיה. העובדה כי בעלי חיים נשחטים לשם מאכל אדם היא נתון ידוע, אך אסור שייתפס בעיני המתבונן כמו קטיפת יבול לשם אכילתו. האוטומטיות של השחיטה, השגרתיות שלה, והיעדר היכולת לשמוע את בכיו של העגל, הם שסופגים כאן את הביקורת, כדברים המעידים על חוסר רחמים. כיום בעלי חיים רבים מגודלים לבשר, כמו כל גידול חקלאי אחר. תעשיית הבשר בנויה על התעלמות מוחלטת מעובדת היות מקור המזון הזה חי, ולא צומח. האדם האוכל בסופו של דבר את הבשר הזה, איננו יודע דבר על בעל החיים שאת בשרו הוא אוכל. העגל אינו יכול לרוץ אל תחת בגדו ולהתחנן על נפשו; אוכל הבשר מעדיף לשכוח ולהדחיק את העגל שמצוי בקדרת החמין שלו. לעניות דעתי, הגידול התעשייתי של בעלי חיים לבשר, השימוש הנרחב כל כך בבשר כאוכל סטנדרטי, והניתוק המוחלט של רוב הסועדים מהיכרות עם בעלי החיים שמהם מורכב מזונם - בכל אלה יש טעם לפגם. מה ניתן לעשות, ומהי "אתיקת השחיטה" היהודית - זאת אינני יודע. אין מאמר זה אפוא, אלא בגדר קריאת כיוון והעלאת שאלות לדיון עתידי של תלמידי חכמים וחפצי תיקון עולם באשר הם. אין ספק שאין כל דמיון בין בעל מקנה, הלוקח מפעם לפעם, מתוך צורך בהרחבת הנפש ובבריאות הגוף, בהמה מהעדר לשחיטה, בהמה שהוא מכיר, לבין מי שאוכל בשר שנשחט בסרט נע של משחטה. אינו דומה דם השוחט את בהמתו, לאדם השוחט עשרות בהמות ביום, מעשה שגרה. לעניין זה אולי היה נוח לנו לאמץ מחדש את הדברים שהובאו לעיל: "ר´ אלעזר בן עזריה אומר: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שלא יאכל בשר אלא לתיאבון. יכול יקח בשר צן השוק ויאכל? תלמוד לומר: וזבחת מבקרך ומצאנך - הא אין אדם אוכל בשר עד שהיו לו בקר וצאן. יכול יזבח כל צאנו וכל בקרו? תלמוד לומר מבקרך ולא כל בקרך, מצאנך ולא כל צאנך". לעיל ראינו בכך הנחיה כלכלית בלבד; אך אולי מותר לנו להשתמש ב"דרך ארץ" הזאת גם כהנחיה נאה לעניין האתיקה של אכילת הבשר.
ואני אומרת לכל לקוחות החנויות לחיות
קשה לי, ואני מאמינה שלכולכם,להכנס לחנויות המזוויעות לחיות מחמד, ואני אומרת: מי שאוהב חיות, צופה בנשיונל ג´אוגרפיק, או לוקח משקפת בשביל לצפות בציפורים בדרך למכולת, אבל מי שאוהב את עצמו...קונה אותן בכלוב לשעשעו, וכבדרך אגב, מעודד את תפיסתן של עוד עשר ציפורים שתשע מתוכן תמותנה בדרך.
קשה לי, ואני מאמינה שלכולכם,להכנס לחנויות המזוויעות לחיות מחמד, ואני אומרת: מי שאוהב חיות, צופה בנשיונל ג´אוגרפיק, או לוקח משקפת בשביל לצפות בציפורים בדרך למכולת, אבל מי שאוהב את עצמו...קונה אותן בכלוב לשעשעו, וכבדרך אגב, מעודד את תפיסתן של עוד עשר ציפורים שתשע מתוכן תמותנה בדרך.
לי זה עושה פשוט רע
לראות בעל חיים בכלוב. פשוט, כי אני לא הייתי רוצה לחיות בכלוב. בספארי, למשל, יש נמר ששמו אותו בכלוב קטנטן - כל מה שהוא יכול לעשות זה להסתובב סביב עצמו בעוד אנשים וילדיהם נועצים מבטים, צוחקים עליו, זורקים עליו במבה וכו´. זה מצב מטריף! אין שום פלא בכך שנמר שהשתחרר לא מזמן מכלוב בגן חיות טרף ילד. כמובן שאז הרגו אותו בני האדם המזועזעים והמצטדקים... לסיכום - אני מתנגדת לכליאת בעלי חיים נחרצות! זהו זלזול בהם, בחיים שלהם וגרימת סבל בשל סיבות מגוכחות.
לראות בעל חיים בכלוב. פשוט, כי אני לא הייתי רוצה לחיות בכלוב. בספארי, למשל, יש נמר ששמו אותו בכלוב קטנטן - כל מה שהוא יכול לעשות זה להסתובב סביב עצמו בעוד אנשים וילדיהם נועצים מבטים, צוחקים עליו, זורקים עליו במבה וכו´. זה מצב מטריף! אין שום פלא בכך שנמר שהשתחרר לא מזמן מכלוב בגן חיות טרף ילד. כמובן שאז הרגו אותו בני האדם המזועזעים והמצטדקים... לסיכום - אני מתנגדת לכליאת בעלי חיים נחרצות! זהו זלזול בהם, בחיים שלהם וגרימת סבל בשל סיבות מגוכחות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.