תשובה
בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 סעיף 2 שבו מגדיר מהם פרטי הרישום.
בסעיף קטן 3 נקבע כי "קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי" הינה פרט רישום.
בהנחה ולא מדובר בקטין אזי הרישום מתיישן כעבור 7 שנים ונמחק כעבור 10 שנים נוספות.
לגבי השיקולים בדבר הצורך לתעד קביעות שכאלה כפרט רישום צריך לשים לב, בין היתר, לכך שמי שהואשם בכתב-אישום, לכאורה, נמצא, על-ידי רשויות התביעה, כמי שיש סיכוי סביר להרשיעו ובהנחה ואותו אדם אף היה מיוצג ובחר שלא לנהל משפט תחת אותה "עננה" אזי ניתן לראות בו כמי "שהסכים" עם המיוחס לו.
בהקשר זכותו של הנאשם לברר את האישום נגדו:
סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 "נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין":
"(א) קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו...".
במצב דברים שכזה ניתן להבין מדוע יש לקיים תיעוד מסודר אודות מקרים פלילים שהנאשם "ביצע".
ויודגש, בחיי המעשה בהרבה פעמים לא מייחסים חשיבות לבירור האשמה שכן עצם הפסקת ההליכים לאותו אדם "מספיקה", בשים לב למצבו האישי, הנפשי ועוד.
לגבי הסיכוי למחוק רישום שכזה קשה להעריך מבלי להכיר את כלל הפרטים.
אציין כי מדובר בבקשה לחנינה מנשיא המדינה שבה מבקשים לקצר את תקופת ההתיישנות ו/או המחיקה.
יש מקרים רבים שבהם הנשיא נעתר לבקשות שכאלו.
לגבי עורך-דין ושכרו, העלויות משתנות בהתאם לזהותו של עורך-הדין ובכל מקרה שווה לעשות "סקר שוק" ולהתרשם באופן אישי מעורך-הדין.
משך הזמן משתנה בהתאם לדחיפות העניין ובגדול מדובר בעד מספר חודשים.
בהצלחה.
