מחפשת זמן....

[ר-חלי]

מחפשת זמן....

אולי מישהו יכול להביא לי מעט זמן אני כל פעם מצליחה להגיע לכאן למספר דקות רואה את נפלאות המקום ומה אני מפסידה בקושי מצליחה לקרוא את נפלאותיה של היחפנית היקרה שלנו וכל שאר החברים ומישהו או משהו אחר קורא לי למקום אחר אז פשוט בגלל זה לא כל כך "שומעים" אותי כאן בגדול לכל המתמודדים נראה לי שהכי ענק וכדול והכל צורת ההתמודדות היפה והנפלאה שמוצעת כאן יש לקחת בחשבון שכל אחד או אחת הוא עולם בפני עצמו וזכות הבחירה נתונה לכולם והכל נכון גם הבחירה בלהגיד אני עכשיו חלש אני רוצה שיעזרו לי קשה לי כואב לי אני מסכן כן מותר להגיד אני מסכן ולדעת שזו תקופה רעה שעוברים וככה זה עכשיו ולא אומר שזה ישאר אני ברגעים הכי קשים מסתכל ימינה מסתכל שמאלה ומיד אומרת אשרי וטוב לי במה שיש לי (או צרות שאין לי) כן לבוא הביתה ולהרגיש כמו סמרטוט רצפה ועוד יש הרבה "צריך" למי שמטופל בילדים קטנים בנוסף לטיפולים רפואיים זה לא קל זה קשה זה מאתגר אני ביקשתי ללא בושה עזרה מהרבה אנשים וקיבלתי כל מיני פריבלגיות קטנות שלא הייתי מעיזה בימים רגילים מאז הניתוח יש עוזרת בית שמנקה - מגיע לי - אפילו שיש לי בית קטן מאז הניתוח לא איכפת לי יותר כשאני מאחרת לעבודה - אז חסרות שעות בסוף החודש אז מה ועדיין לא לא עשיתי מסע נפשי ולא התגברתי על הרבה דברי פשוט זרמתי, עברתי , והם נשארו מאחור יום אחד כשאני אתחזק (ויהיה לי זמן) אולי אני אחזור לכל אותם מקומות פתוחים ואסגור אותם ואני חוזרת להתחלה - מותר גם להיות חלש, נכון יותר בריא , טוב או כל מילה אחרת ההתמודדות להמחלמה לא לכולם יש היכולת וכל אחד הוא עצמו והאמת שלו היא האמת הנכונה יצא מבולבל ויש לי עבודה אז אני מסיימת אהבה ואור לכולם רחלי

 

[rubber duck]

רחליייייייי ../images/Emo24.gif

מותר מותר מותר תני לגוף להתאושש בקצב שלו הטיפולים הם ........... אל תהססי לעשות כל דבר שעושה לך טוב כמו גם להבהיר שכרגע את לא יכולה לתת כמו שאת רוצה תני כמה שאת יכולה וזהו המון בריאות ואושר

שרון

 

[אודליה*]

רחלי רחלי

קודם כל שומעים וקוראים כל מילה ומילה שלך אפילו אם הן מעטות בעינייך ואני שמחה שנעים לך להגיע לכאן ובכלל לא יצא שום דבר מבולבל עכשיו תראי, לגבי הטיפולים וכל השאר אני אישית לא עוברת סוג זה של טיפולים לכן קצת קשה לי להבין ולהרגיש את אשר עובר עלייך אבל בהחלט יכולה לנחש את מה שאת מרגישה, נכון מותר להגיד אני מסכן מותר להיות חלש, כפי שאז אמרתי ליחפנית כולנו אוהבים לרחם על עצמנו ויתרה מכך אפילו זקוקים לזה, אז כרגע את צריכה את החולשה הזו,תני לעצמך להיות חלשה לרדת "לתהום" תבקשי מהסביבה שלך להיות איתך שם, לא לנסות "להרים" אותך אלא רק כשאת תחליטי שאת מוכנה ומבטיחה לך שתהיי מוכנה ואז את תפרצי החוצה לגמרי אל תקשי על עצמך רחלי, מותר לאחר לעבודה, זה כייף שיש עוזרת שמנקה במקומך תמצאי את האמת שלך ותמודדי את ההתמודדות שלך. מותר הכל רחלי העיקר שתצליחי ושתהיי מאושרת אנחנו כאן ובנתיים קבלי

אודליה*

 

[יחפנית]

מותר לומר אני מסכן ,

ר-חלי ..........יקירתיייי . ראשית לגבי הזמן ........ אז הנה שיר על הזמן . אין לי זמן כי נגמר לי הזמן כי נגמר לי כל הזמן . פה (בסיני ) , אין זמן . כי נגמר פה הזמן כי לא קיים פה זמן בכלל התנוענעות בזמן – היא קשה ומעייפת במקום בו אין זמן - נעים מהר , כי אין נגד מה ללכת . ולוא משום שכל פעם שעולה עיניני זמן , השיר הזה עומד לי על קצה הלשון ..... ( חיוך ) לגבי ההודעה הנפלאה שלך ..... גם אני לא חוויתי בלבול בכתוב . אלא מאד ברור . אמרת דברים מאד נכונים ויפים . אחד הדברים החשובים שאני רוצה להבליט זה את המשפט ....." שכל אחד או אחת הוא עולם בפני עצמו וזכות הבחירה נתונה לכולם והכל נכון גם הבחירה בלהגיד אני עכשיו חלש אני רוצה שיעזרו לי קשה לי כואב לי " . אני חייבת ווידוי . ואני בטוחה ששרון כאן יהה עדי . לפני כשנה בערך , נכנסתי לעולם הפורומים .... ובליבי חדורה המשימה להראות לכל חולי הסרטן ( בעולם)( נו אני מגזימנית בכל רעיון , בזמן הכימו עם הסוטול הפראי בכלל יצאתי במסע הסבר שצריך לפנות לכל היהודים בעולם לבנות את בית המקדש ......זה קורה לי ההגזמות הפראיות האלה .....) את הדרך הנכונה במיגור סרטנים . אני עשיתי את הדרך בהצלחה מסחררת , והנה באתי להפיץ את הבשורה . כדון קישוט , נטולת עוזר אישי , אך עם חרבות שלובות לעומת רופאים ( שבזמן הסרטן זה היה מתחביבי לפטר אותם ) יצאתי לכיוון הפורום ובליבי קולות ומצהלות הבשורה . דון קישוט חטף עגבניות וביצים , האשמות וגידופים , אך בליבו היתה חדורה משימתו עלי אדמות , לראות חולי סרטן מחייכים מכל הלב . צוחקים בשימוש מלא בריאות . באיזה שהוא שלב דון קישוטית שכמוני חשה עייפות . בודדה במערכה , הלכתי לחפש אנשים המבינים לליבי והדוברים אותה שפה כמוני , וככה התוודעתי לאיש יקר .... בשם אבנר שילה . אבנר שילה ריפא עצמו מסרטן ללא עזרה מהרפואה הקונוונציונלית . משום אהבתי לסמים ... אני אישית השתמשתי בסמים שסופקו בבתי החולים . אך תמיד היתה עיני מכוונת לשלב הבא , להעיף סרטן מהמקור שלו ...... מבפנים ללא צורך בסמים . אבנר .... יש לו תחביב ..... הוא אוסף אנשים .... כן , נו מבריאי סרטן הם לא האנשים הכי צפויים ברצונות שלהם ...... ואבנר אוסף לו אוסף של מבריאי סרטן אחרים . גם הוא חדור באמונה על הבשורה ...... וכך יצא שבקיץ ( בעודך "משתזפת" במכון השיזוף ) אני יצאתי עם מצלמה וצלמת לשבוע וחצי מלאי אור ..... בהם ראיינתי את אבנר ואת שאר מבריאי הסרטן ..... שבוע שזו פשוט חגיגה לנשמה ..... שבוע להפגש עם אנשים הדוברים אותה שפה כמוני . בשבוע הזה נחתמה גם ההבנה שברוב טובך הזכרת כאן ....... כולנו שונים .... בין האנשים היו כאלה שברגע שקיבלו את האיבחון , הם הודו יפה לרופא והלכו הביתה ...... ומצאו את הדרכים האישיות פרטיות שלהם בהבראה . היו כאלה שניסו מעט מהרפואה הקונוונציונלית , ואז הלכו הביתה ונרפאו , והיו שסיימו את התאים עם הרפואה הקונוונציונלית , וגם הלכו הביתה ומיששו את הדרך שלהם במציאת כל המקומות שבהם האסימונים נתקעו מעט . כל אחד מהם יותר לציין שהוא אדם מופלא בפני עצמו . כל אחד מהם עצום ביכולות הנפשיות המופלאות שלהם ...... ובכל זאת , למרות השינויים הקיצוניים בדרך שכל אחד סלל בעצמו לכיוון הבראתו ...... למרות השינויים הקיצוניים לעיתים בצורות הריפוי ..... לדוגמא , בעוד אבנר ואני נהנה מסטייק בריא , ארזה ושרה , יאכלו רק דברים מן הטבע ובהקפדה .. ויש עוד מלא הבחנות רציניות בדרכים להבראה , ובכל זאת כולם חברים בנפש ...... כי כולם דוברים אותה שפה . שפת אחריות הבחירה . ומי שמרשה לעצמו את חופש הבחירה בדרכי ליבו , חייב מכורח ההבנה והתובנה לאשר את בחירות האחרים , באשר הם ואפילו שונות משלו . שאלתי אגב את כולם לגבי מה העצה הכי חשובה של מידת עזרה ראשונה שתמליץ למתמודד עם סרטן , וכולם ללא יוצא מן הכלל , אחד המשפטים היה "לקיחת אחריות על הבחירות שלנו בחיים ." אנשים שונים גילאים החל מ- 23 וחלה ב- 70 פלוס ....... כולם אותו שפת בחירה . אותה בחירה שעליה דיברת . אז עתה מששבתי להיות גילה , והורדתי את שיריון הקשקשים , ואני נזכרת שבעצם אינני תרזה הקדושה , אלא מבריאת סרטנון מוטרפת ( הטירוף היה לפני הסרטן אגב .........חחחחח רק שאז הוא היה מעוגן ברציונליות ובתפאורה , הסרטן נתן לו גושפנקת יציאה ...... ) ואף אני לא מושלמת בדבר שאלך להטיף לאחרים . ואני פה בעינייני סרטנים כי עוד יש לי מתנה שטרם פתחתי ..... ( כי בעיני הסרטן הוא מתנה רק ארוז בעטיפה לא מושכת ) אז מי אני שאחליט מה הדרך הנכונה ????? קטונתי . כיום אני מאמינה ..... שהדרך הנכונה , היא דרך הלב . מכיוון שלכל אחד מאיתנו יש לב אישי פרטי . כל שאני יכולה לעשות זה ..... א. לתת מידע . ב. להזכיר להביט פנימה ולהקשיב לקול שהדרך האישית של הלב מתווה לכל אחד ואחד ואחת . אז בקיצר בכלל מי אני לומר לך שאסור לומר אני מסכן ? ואפילו ארבע מגילות בפורום לא ישנו את הלכי הלב שלך , וכשהלב מבקש רחמים ..... אז תמיד תמיד צריך להקשיב , בקשב רב . כי זו אחת מצורות הלב לומר את דרכו או , דרכך אליו .

 

[יחפנית]

ו......

אני בטוחה שכרגע את סוללת את דרכי הבראתך בדרך הנפלאה והאישית והפרטית שלך . תהייה כרגע , תחיי כל רגע בדיוק כמו שבא לך ....... כי כרגע וברגע הבא ולמעשה בכל רגעי חייך , הם שלך . וזכות הקיום היא גם זכות הבחירה החופשית . עוזרות , איחורים , להרשות לעצמך לחוש חלשה . או כל הדרכים בהם את בוחרת ....... ואני אוהב אותך לכל אורכה של הדרך , גם אם תלכי בדרך שהיא שונה משלי כדרכי לילה ויום , וגם כאשר נלך צמוד בדרכים זהות , האהבה שלי לא תישתנה במאום . וכך גם הכבוד לדרך האישית שלך ...... וכשיהיה לך זמן , והעיקר חשק ..... אולי תרחיבי ותספרי על הדרך שלך , על מה את מצאת שעובד נפלא לך בהתמודדות , ומה גילית בדרך שלך שעושה לך רע ועל כן את מוותרת . כי כאן בפורום בואו נדבר כל אחד מדרכי ליבו ..... וככה נוכל לראות ולהעזר בצורות נוספות להביט על אותו עיניין בדיוק , ואז לבחור מתוך בחירה מוצעת של אפשרויות בדיקה . ומותר לומר אני מסכן . מותר לומר למעשה ולבטא כל מה שבא ..... בכלל , על המשפט ..... – " לבוא הביתה ולהרגיש כמו סמרטוט רצפה ועוד יש הרבה "צריך" למי שמטופל בילדים קטנים בנוסף לטיפולים רפואיים זה לא קל זה קשה זה מאתגר אני ביקשתי ללא בושה עזרה מהרבה אנשים וקיבלתי כל מיני פריבלגיות קטנות שלא הייתי מעיזה בימים רגילים " הייתי רוצה להרחיב עוד על מה שאמרת ...... זה זמן שאת צריכה להעמיד עצמך וילדייך ראשונים , כי למרות שטרם נהיתי לאמא , אני מבינה ממעמקי רחמי שאמא לא תעשה דבר לעצמה ללא ילדיה . כשקראתי את המשפט חשתי ממנו כאילו לא נעים לך לבקש את הפריוולגיות הקטנות . וכאן אני מאד מאד הייתי רוצה לחזק את ידייך ..... בעיקר כי הזוגיות קשה אולי .. אם את זקוקה לתמיכה מוראלית , אני מתנדבת ומאמינה שאודליה אילת וכולם כאן יהוו לך תמיכה מוראלית למה שאנו כנשים לעיתים חשות שאסור לנו , או שזה מן הפינוק . חומד ..... לא פריוולגיות קטנות ......... כרגע , ועד אותו זמן שבא לך ...... מותר ואפילו כדאי ..... פריוולגיות גדולות . סדרי ככה שעבודות הבית גם תהה נתמכות בעוד עזרה , וגם ביבי סיטר .... כי יקרה את עוברת הרבה כרגע , הצלחת עמוסה לעייפה ...... ומה שברור לי לחלוטין שבראש מעייניך אלו הילדים , אז אני בזאת מעודדת אותך לשבת ברכב בדרך לעבודה לשים מוסיקה נעימה ולחשוב כיצד ובאיזו צורה כדאי לנווט את העזרה , שלחלוטין מותר לך לקבל ולבקש , ללא רגשי חרטה אשמה או מצפון בכלל , ואפילו אם זה אומר לשלם עבור שירותים . כי אם הילדים חשובים לך , אז סדרי ככה שתהה לך זמן מנוחה מספיק , כדי להיות איתם באופן מלא . אני יודעת שכעוד לא אמא , אין לי מושג על העיניין , אך אני בטוחה גם שבמחשבה על ייעול הזמן וניצול נכון של משאבי העזרה , גם צפרדע תטיל ביצה ...... (חחחחח לא,,,, סתם ) תוכלי לפנות לך מעט זמן להיות עם עצמך להכנס למירכוז ...... ואני מצטטת מהמכתבים המופלאים של אילת ........... מ- חלק ב´ " אחרי שהבנתי את משמעות וחשיבות ההווה בחיי, למדתי לשים את עצמי במקום לא מבוטל בסדרי העדיפויות שלי- אני משתדלת לעשות המון דברים בשביל עצמי היום דברים קטנים אך כה חשובים..." ( אגב אילת .... אולי תפרטי איך אצלך נהייה התהליך ההבנתי והיישומי ? ) אז לימדי לשים את עצמך במקום לא מבוטל , ומקום כזה דורש עם ילדים קטנים עזרה , גם ואם לא היית צריכה להתמודד עם גידיים או סרטנונים . אז עתה על אחת כמה וכמה , לא רק שלא להתנצל , אלא אולי לבקש פה טיפים מאית , ומאודליה איך להתמודד עם הרגשות של ....... רגע חברה , אני פה גם חשובה , כי בלעדי יהיה פה בלגן , אז התחושות שלי והרוגע שלי חשוב לא פחות מהסטריה אחרת שקוראת מסביב ונזקקת לטיפולי , למדי להעביר סמכויות לאחרים , כדי שאז הזמן של הבחירה שלך יוכל להיות יותר רחב באהבה אני .