מחפשת: מפת מסילת ברזל עותומנית

מצב
הנושא נעול.
מחפשת: מפת מסילת ברזל עותומנית

מחפשת: מפת מסילת ברזל עותומנית
שלום לאנשי התחבורה הציבורית. אי שם בסוף המאה ה - 19 החלו הטורקים להניח רשת מסילות ברזל בארץ הקודש. הם חיברו את חיפה למסילה החיג'אזית באמצעות רכבת העמק. השלוחה המצרית הגיעה עד באר שבע. אני מחפשת מפה של המסילות העותומניות. האם מישהו מכיר לינק? תודה מראש!
 

nitsansh

New member
מסילת העמק הוקמה בתחילת המאה ה-20

מחפשת: מפת מסילת ברזל עותומנית
שלום לאנשי התחבורה הציבורית. אי שם בסוף המאה ה - 19 החלו הטורקים להניח רשת מסילות ברזל בארץ הקודש. הם חיברו את חיפה למסילה החיג'אזית באמצעות רכבת העמק. השלוחה המצרית הגיעה עד באר שבע. אני מחפשת מפה של המסילות העותומניות. האם מישהו מכיר לינק? תודה מראש!
מסילת העמק הוקמה בתחילת המאה ה-20
1904 אם זכרוני אינו מטעני... לפני כן היתה רק המסילה מיפו לירושלים, שהוקמה ב-1892. המסילה התורכית לניצנה דרך באר-שבע הוקמה בזמן מלחמת העולם הראשונה, ורובה פורק לאחר מכן. הבריטים סללו את המסילה ממצרים לארץ ישראל. היא עברה לאורך החוף ולא הגיעה מעולם לבאר-שבע. יש ערך מפורט מאד על רכבת העמק בויקיפדיה העברית, כולל מפת הקו.
 
קו רפיח-באר שבע

מסילת העמק הוקמה בתחילת המאה ה-20
1904 אם זכרוני אינו מטעני... לפני כן היתה רק המסילה מיפו לירושלים, שהוקמה ב-1892. המסילה התורכית לניצנה דרך באר-שבע הוקמה בזמן מלחמת העולם הראשונה, ורובה פורק לאחר מכן. הבריטים סללו את המסילה ממצרים לארץ ישראל. היא עברה לאורך החוף ולא הגיעה מעולם לבאר-שבע. יש ערך מפורט מאד על רכבת העמק בויקיפדיה העברית, כולל מפת הקו.
קו רפיח-באר שבע
דווקא המסילה הבריטית התקנית של מלחמת העולם הראשונה כללה שלוחה מרפיח לבאר שבע, שגם הופעלה על-ידי רכבת המנדט האזרחי עד 1926/7 (אם אני זוכר נכון)
 

luckydude

Active member
בבקשה...

מחפשת: מפת מסילת ברזל עותומנית
שלום לאנשי התחבורה הציבורית. אי שם בסוף המאה ה - 19 החלו הטורקים להניח רשת מסילות ברזל בארץ הקודש. הם חיברו את חיפה למסילה החיג'אזית באמצעות רכבת העמק. השלוחה המצרית הגיעה עד באר שבע. אני מחפשת מפה של המסילות העותומניות. האם מישהו מכיר לינק? תודה מראש!
בבקשה...
ראי פה בלינק הזה. ....
 
תודה חברים וגם חברות

עוד מפה
העלתי לך קובץ בפורום גיאוגרפיה.
תודה חברים וגם חברות
יש לי את המפה הזאת, חסר בה הקטע בין באר שבע לרפיח. משום מה אני לא מצליחה למצוא תמונה שלמה שיש בה את המסילה לרפיח וגם את הקטע עד קציימה. ללי חן-חן עניתי לך בפורום גיאוגרפיה. אגב יש גם ספרון חמוד להפליא של דוד תירוש על רכבת העמק, פעם טיילתי לפי התחנות שמופיעות בו. מומלץ!
 

luckydude

Active member
באתר שציינתי ישנן עוד כמה מפות

תודה חברים וגם חברות
יש לי את המפה הזאת, חסר בה הקטע בין באר שבע לרפיח. משום מה אני לא מצליחה למצוא תמונה שלמה שיש בה את המסילה לרפיח וגם את הקטע עד קציימה. ללי חן-חן עניתי לך בפורום גיאוגרפיה. אגב יש גם ספרון חמוד להפליא של דוד תירוש על רכבת העמק, פעם טיילתי לפי התחנות שמופיעות בו. מומלץ!
באתר שציינתי ישנן עוד כמה מפות
לינק אולי זה יעזור
 
תודה - מצרפת תמונה להנאתכם

באתר שציינתי ישנן עוד כמה מפות
לינק אולי זה יעזור
תודה - מצרפת תמונה להנאתכם
אני נמצאת בקשר עם ה web master של האתר. הוא כתב לי כך (מתרגמת מאנגלית): ... האתר נועד במקור לתעד את התרבות הנבטית העתיקה. יום אחד החלטתי לשים דף אחד (כך הוא הדגיש במקור) על המסילה החיג'אזית. חשבתי שאוכל למשוך חובבי רכבות לאתר. ובכן, אנשים החלו לשלוח תמונות על גבי תמונות כמעט על כל תחנה לאורך המסילה. בתחילה חשבתי להתמקד במסילה המקורית מדמשק למדינה, אבל אנשים המשיכו לשלוח מפות ותמונות גם מהשלוחות והאתר התרחב. בתחילה שמתי מעט מידע על פלסטינה (שוב, כך הוא כתב לי), בדיוק כמו שלא שמתי מידע על החלק שמצפון לדמשק, ובכל זאת אנשים המשיכו לשלוח לי תמונות. ניסיתי לשמור על השמות כפי שהיו במקור בטורקית, למרות שהזכרתי את ירושלים ולא כתבתי אל-קודס. רוב המידע שיש לי בא מעובדי התחנה בדמשק. אם יש לך תמונות ומידע על התחנות האחרות אשמח לשים באתר עד שיהיו לי כל התחנות לאורך כל המסילה". על המכתב חתום Dan Gibson אז אני חושבת שאשלח לו את התמונה מבאר שבע. הנה התחנה הטורקית שנבנתה בשנת 1915. משמאל אפשר לראות קטע מהרציף. כמו שחופים הם לפעמים געגועים, אז גם התחנות מתגעגעות לשריקת קטר וצ'יק צ'יק צ'ק... שוב תודה לכולם.
 
בניין התחנה בתחנת באר שבע התורכית

תודה - מצרפת תמונה להנאתכם
אני נמצאת בקשר עם ה web master של האתר. הוא כתב לי כך (מתרגמת מאנגלית): ... האתר נועד במקור לתעד את התרבות הנבטית העתיקה. יום אחד החלטתי לשים דף אחד (כך הוא הדגיש במקור) על המסילה החיג'אזית. חשבתי שאוכל למשוך חובבי רכבות לאתר. ובכן, אנשים החלו לשלוח תמונות על גבי תמונות כמעט על כל תחנה לאורך המסילה. בתחילה חשבתי להתמקד במסילה המקורית מדמשק למדינה, אבל אנשים המשיכו לשלוח מפות ותמונות גם מהשלוחות והאתר התרחב. בתחילה שמתי מעט מידע על פלסטינה (שוב, כך הוא כתב לי), בדיוק כמו שלא שמתי מידע על החלק שמצפון לדמשק, ובכל זאת אנשים המשיכו לשלוח לי תמונות. ניסיתי לשמור על השמות כפי שהיו במקור בטורקית, למרות שהזכרתי את ירושלים ולא כתבתי אל-קודס. רוב המידע שיש לי בא מעובדי התחנה בדמשק. אם יש לך תמונות ומידע על התחנות האחרות אשמח לשים באתר עד שיהיו לי כל התחנות לאורך כל המסילה". על המכתב חתום Dan Gibson אז אני חושבת שאשלח לו את התמונה מבאר שבע. הנה התחנה הטורקית שנבנתה בשנת 1915. משמאל אפשר לראות קטע מהרציף. כמו שחופים הם לפעמים געגועים, אז גם התחנות מתגעגעות לשריקת קטר וצ'יק צ'יק צ'ק... שוב תודה לכולם.
בניין התחנה בתחנת באר שבע התורכית
קודם כל תודה על התמונה הנחמדה (אם כי עצובה, בגלל מצב המבנה). כדאי אולי להדגיש שהרציף שנראה בצד שמאל לא מיועד לשימוש הנוסעים, שכן בתחנות הרכבת החג'אזית (למעט דמשק קנאואת) לא היו רציפים לנוסעים, זאת בהתאם לנוהג במרכז אירופה. הרציף מיועד לטעינת ופריקת קרונות משא בלבד, ולכן הוא צמוד לסככת המטען של התחנה (האגף השמאלי בתמונה). דרך אגב, בניין התחנה בבאר שבע הוא היחיד שנשאר שלם יחסית מבין הבניינים התקניים לתחנות גדולות שהקימו התורכים בארץ במלחה"ע ה-1. בנחל שורק (ואדי צראר / תחנת הצומת) נעלם הגג עוד בתקופת המנדט, את חורבת הבניין של תחנת מסעודיה ראיתם אולי בשנות ה-70 בהתנחלות 'סבסטיה' (למעשה גם היתה פעם תחנת סבאסטיה, אבל לא שם) ולמיטב הבנתי בטול כרם לא שרד כלל בניין התחנה.
 
הסתמכות על מקורות קלוקלים, בעיה

תודה חברים וגם חברות
יש לי את המפה הזאת, חסר בה הקטע בין באר שבע לרפיח. משום מה אני לא מצליחה למצוא תמונה שלמה שיש בה את המסילה לרפיח וגם את הקטע עד קציימה. ללי חן-חן עניתי לך בפורום גיאוגרפיה. אגב יש גם ספרון חמוד להפליא של דוד תירוש על רכבת העמק, פעם טיילתי לפי התחנות שמופיעות בו. מומלץ!
הסתמכות על מקורות קלוקלים, בעיה
א. המסילה הנקראת "רכבת העמק" נפתחה לפעולה מלאה 15.10.1905 ב. קטע בן 7 ק"מ נסלל ע"י חברה שנקראה "סיריאן עותומן רילווי" ונסלל בסוף המאה ה-19 מחיפה. הם בנו גם את הגשר בצומת חארתייה. ג. חס וחלילה מלהסתמך על ויקיפדיה בנושא רכבת-העמק. ההיסטוריה מועתקת נכון, לגבי הרכבת יותר שגיאות מאשר פרטים נכונים. בכלל מויקיפדיה בה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה וכל אחד יכול לבוא ולשנות, חסרת אמינות מוחלטת בעיני. ד. החוברת של תירוש מלאה בכל כך הרבה טעויות, שכאשר התחלתי לתקן, אחרי רבע חוברת התייאשתי והפסקתי. אגב, בהשתלמות מורי-דרך, ישנה השתלמות בנושא רכבת העמק אותה מעביר מישהו שלמד את החוברת של תירוש בעל פה, על שגיאותיה. מכתב למשרד התיירות להפסיק את הבזיון הזה, ללא הועיל. ה. ברכבת העמק היו סך הכל בכל התקופות 44 תחנות מחיפה ועד צמח (כמה אצל תירוש?) ו. טיפ למי שרוצה לעסוק ברצינות ברכבת: כמה תחנות נחל-שורק/ואדי-שראר היו? (שתיים) ז. בענין מפות, שימו לב שאם אין רשת קואורדינאטות (כמו שנהגו פעם, במעלות) זו איננה מפה אלא תרשים בלתי מחייב לחלוטין. מפה ניתן למצוא למשל בספר דה חיג'אז רילווי של טורט. הבטתי בשני הלינקים, הראשון הוא מפה מהספר של טורט ואלו כל קוי הרכבת הכלליים (היו עוד מקומיים) והלינק השני הוא עירבוב של תרשימים של ניקולסון ומפות של טורט.
 
מאיר בסופו של דבר...

הסתמכות על מקורות קלוקלים, בעיה
א. המסילה הנקראת "רכבת העמק" נפתחה לפעולה מלאה 15.10.1905 ב. קטע בן 7 ק"מ נסלל ע"י חברה שנקראה "סיריאן עותומן רילווי" ונסלל בסוף המאה ה-19 מחיפה. הם בנו גם את הגשר בצומת חארתייה. ג. חס וחלילה מלהסתמך על ויקיפדיה בנושא רכבת-העמק. ההיסטוריה מועתקת נכון, לגבי הרכבת יותר שגיאות מאשר פרטים נכונים. בכלל מויקיפדיה בה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה וכל אחד יכול לבוא ולשנות, חסרת אמינות מוחלטת בעיני. ד. החוברת של תירוש מלאה בכל כך הרבה טעויות, שכאשר התחלתי לתקן, אחרי רבע חוברת התייאשתי והפסקתי. אגב, בהשתלמות מורי-דרך, ישנה השתלמות בנושא רכבת העמק אותה מעביר מישהו שלמד את החוברת של תירוש בעל פה, על שגיאותיה. מכתב למשרד התיירות להפסיק את הבזיון הזה, ללא הועיל. ה. ברכבת העמק היו סך הכל בכל התקופות 44 תחנות מחיפה ועד צמח (כמה אצל תירוש?) ו. טיפ למי שרוצה לעסוק ברצינות ברכבת: כמה תחנות נחל-שורק/ואדי-שראר היו? (שתיים) ז. בענין מפות, שימו לב שאם אין רשת קואורדינאטות (כמו שנהגו פעם, במעלות) זו איננה מפה אלא תרשים בלתי מחייב לחלוטין. מפה ניתן למצוא למשל בספר דה חיג'אז רילווי של טורט. הבטתי בשני הלינקים, הראשון הוא מפה מהספר של טורט ואלו כל קוי הרכבת הכלליים (היו עוד מקומיים) והלינק השני הוא עירבוב של תרשימים של ניקולסון ומפות של טורט.
מאיר בסופו של דבר...
לא תהיה ברירה ו"תאלץ" להוציא ספר מקיף על הקטע המכונה "רכבת העמק" כמעט כל מה שנכתב על הרכבת הזאת אינו מדוייק ובחוברות-ספרים שיצאו לאור בארץ יש "אי דיוקים" רבים. ישנם ספרים רבים חלקם טובים אחרים פחות, שיצאו לאור בעולם בעיקר בבריטניה,ארה"ב וגרמניה שמכסים את כל קווי הרכבת החיגאזית אך לא מתמקדים במיוחד בקטע הארץ ישראלי. אני חושב שאתה ובעזרת כמה משוגעים לדבר תוכל להוציא תחת ידך מסמך-ספר ברמת דיוק גבוהה ביותר לפחות יותר ממה שידענו בארצינו הקטנטונת עד כה. יש לך כבר אחד שירכוש את הספר..
 
העבודה שלי מתקרבת ל-400 עמודים

מאיר בסופו של דבר...
לא תהיה ברירה ו"תאלץ" להוציא ספר מקיף על הקטע המכונה "רכבת העמק" כמעט כל מה שנכתב על הרכבת הזאת אינו מדוייק ובחוברות-ספרים שיצאו לאור בארץ יש "אי דיוקים" רבים. ישנם ספרים רבים חלקם טובים אחרים פחות, שיצאו לאור בעולם בעיקר בבריטניה,ארה"ב וגרמניה שמכסים את כל קווי הרכבת החיגאזית אך לא מתמקדים במיוחד בקטע הארץ ישראלי. אני חושב שאתה ובעזרת כמה משוגעים לדבר תוכל להוציא תחת ידך מסמך-ספר ברמת דיוק גבוהה ביותר לפחות יותר ממה שידענו בארצינו הקטנטונת עד כה. יש לך כבר אחד שירכוש את הספר..
העבודה שלי מתקרבת ל-400 עמודים
ויש בה מאות תמונות ותרשימים. ביום שבת ערכתי סיור לעמותת האופנועים והסיור היה בן 9 שעות עם המון דילוגים. לבצע את הסיור כמו שצריך על כל 44 התחנות זה ענין של 16 שעות בערך למשוגעים לדבר. בחגיגת 100 שנה לרכבת הסיור היה בין השעות 0600-1800 ונאלצתי לדלג על כמה תחנות. אגב, לפני מספר חדשים הודעתי שנראה לי שהגג של התחנה בגבע יתמוטט בקרוב, כי לאף אחד לא ממש איכפת. הוא התמוטט. יום שישי אסע לצלם אותו.
 

mucool2

New member
ביזיון!

העבודה שלי מתקרבת ל-400 עמודים
ויש בה מאות תמונות ותרשימים. ביום שבת ערכתי סיור לעמותת האופנועים והסיור היה בן 9 שעות עם המון דילוגים. לבצע את הסיור כמו שצריך על כל 44 התחנות זה ענין של 16 שעות בערך למשוגעים לדבר. בחגיגת 100 שנה לרכבת הסיור היה בין השעות 0600-1800 ונאלצתי לדלג על כמה תחנות. אגב, לפני מספר חדשים הודעתי שנראה לי שהגג של התחנה בגבע יתמוטט בקרוב, כי לאף אחד לא ממש איכפת. הוא התמוטט. יום שישי אסע לצלם אותו.
ביזיון!
 

mucool2

New member
(הגג של התחנה לא העבודה שלך ../images/Emo8.gif)

(הגג של התחנה לא העבודה שלך
)
 
היי מאיר

מאיר בסופו של דבר...
לא תהיה ברירה ו"תאלץ" להוציא ספר מקיף על הקטע המכונה "רכבת העמק" כמעט כל מה שנכתב על הרכבת הזאת אינו מדוייק ובחוברות-ספרים שיצאו לאור בארץ יש "אי דיוקים" רבים. ישנם ספרים רבים חלקם טובים אחרים פחות, שיצאו לאור בעולם בעיקר בבריטניה,ארה"ב וגרמניה שמכסים את כל קווי הרכבת החיגאזית אך לא מתמקדים במיוחד בקטע הארץ ישראלי. אני חושב שאתה ובעזרת כמה משוגעים לדבר תוכל להוציא תחת ידך מסמך-ספר ברמת דיוק גבוהה ביותר לפחות יותר ממה שידענו בארצינו הקטנטונת עד כה. יש לך כבר אחד שירכוש את הספר..
היי מאיר
באיור התוואי מזכיר תירוש 24 תחנות מחיפה עד אל חמה. בלוחות הזמנים המצולמים אין אפילו כמספר הזה. לפי הספר מספר התחנות גדל והשתנה ברבות השנים. הספרון נסמך על מקורות רבים ולא ברור לי איזה טעויות מצאת בו. אני יודעת שיצאו שני ספרים על המסילה החיג'אזית אבל לצערי הם לא נמצאים בספרייה במקום מגורי. רכבת העמק ידועה והיא שזורה באגדות החלוצים והמייסדים. השלוחה המצרית שהגיעה לבאר שבע פחות נחקרה, אולי משום שימיה היו קצרים, אולי משום שלא היו חלוצים לאורכה... לאחרונה נערך סקר אתרים לאורך המסילה עד ניצנה, אולי זה יקדם את המחקר.
 
כאן עלי להתערב: ראשית: יצאו עד היום

היי מאיר
באיור התוואי מזכיר תירוש 24 תחנות מחיפה עד אל חמה. בלוחות הזמנים המצולמים אין אפילו כמספר הזה. לפי הספר מספר התחנות גדל והשתנה ברבות השנים. הספרון נסמך על מקורות רבים ולא ברור לי איזה טעויות מצאת בו. אני יודעת שיצאו שני ספרים על המסילה החיג'אזית אבל לצערי הם לא נמצאים בספרייה במקום מגורי. רכבת העמק ידועה והיא שזורה באגדות החלוצים והמייסדים. השלוחה המצרית שהגיעה לבאר שבע פחות נחקרה, אולי משום שימיה היו קצרים, אולי משום שלא היו חלוצים לאורכה... לאחרונה נערך סקר אתרים לאורך המסילה עד ניצנה, אולי זה יקדם את המחקר.
כאן עלי להתערב: ראשית: יצאו עד היום
56 ספרים על הרכבת החיג'אזית ! רובם באנגלית, גרמנית ותורכית. בארכיון שלי נמצאים כל 56 הספרים. בספר של תירוש יש הרבה טעויות ! הערתי לו בעבר והוא בחר להתעלם. סתם לצורך המחשה, הוא מציין בכריכה האחורית כי הקטר הנראה בה הוא מתקופת המנדאט !!! זה בולשיט שלא ייאמן ! לא מנדאט ולא סנדלי אצבע. הנה האמת הקשה: מדובר בקטר "דוייץ" מס' 202 , מס' יצרן: 57062 שנת יצור: 1959נפרק בנמל חיפה ביום 25.09.1959 (פ) שם אוניה פורקת: "תמר". קטר מס' 202 מופיע כקטר בשירות ברשימת קטרים בשירות מיום 31.03.1969. (אסמכתא: תיק: אחק/ 2 / 2, אר"י). קטר מס' 202 היה מעורב בתאונת נזק לכבל פיקוד במוסך חיפה ביחד עם קטר מס' 113 ביום 30.08.1971, שעה: 16:30. לפרטים נוספים ראו: לוחות ארועים. מופיע כקטר בשירות ברשימת קטרים בשירות מיום 31.03.1972. (אסמכתא: תיק: אחק/ 2 / 2, אר"י). הועבר למוזיאון הארץ ברמת-אביב (תל-אביב), החלטה לגרוט / למכור: 15.10.1977. דגם הקטר: DEUTZ VOITH, Class BDH, (A12 L614 R) מעניין שתקופת המנדאט לא תמה אצל תירוש בשנת 1959 ?????????? איפה היה האינגעלה הזה 11 שנה ? את לא רגילה לרמות דיוק כאלה אבל אני עברתי על כל הספר של תירוש בצורה הייקית שלי ובדקתי לו כל שורה ! כדאי שלא ארחיב בנושא.... עיזבי אותך ממקורות בעברית. אל תסתמכי על כלום חוץ ממאירק'ה שלנו. הוא קבע: 44 תחנות וזה יותר נכון מנכון ! צר לי: אין בארץ כיום חוץ ממאירק'ה, מישהו שמסוגל לכתוב על הנושא. כדאי לך מאוד להשיג את הספר הבא: הוא משובח ביותר ורציני מאוד. זה הכל להיום. ליל מנוחה מירושלים. אביתר.
 

odedee

New member
אתה מוזמן לתקן שגיאות ולהוסיף פירוט

הסתמכות על מקורות קלוקלים, בעיה
א. המסילה הנקראת "רכבת העמק" נפתחה לפעולה מלאה 15.10.1905 ב. קטע בן 7 ק"מ נסלל ע"י חברה שנקראה "סיריאן עותומן רילווי" ונסלל בסוף המאה ה-19 מחיפה. הם בנו גם את הגשר בצומת חארתייה. ג. חס וחלילה מלהסתמך על ויקיפדיה בנושא רכבת-העמק. ההיסטוריה מועתקת נכון, לגבי הרכבת יותר שגיאות מאשר פרטים נכונים. בכלל מויקיפדיה בה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה וכל אחד יכול לבוא ולשנות, חסרת אמינות מוחלטת בעיני. ד. החוברת של תירוש מלאה בכל כך הרבה טעויות, שכאשר התחלתי לתקן, אחרי רבע חוברת התייאשתי והפסקתי. אגב, בהשתלמות מורי-דרך, ישנה השתלמות בנושא רכבת העמק אותה מעביר מישהו שלמד את החוברת של תירוש בעל פה, על שגיאותיה. מכתב למשרד התיירות להפסיק את הבזיון הזה, ללא הועיל. ה. ברכבת העמק היו סך הכל בכל התקופות 44 תחנות מחיפה ועד צמח (כמה אצל תירוש?) ו. טיפ למי שרוצה לעסוק ברצינות ברכבת: כמה תחנות נחל-שורק/ואדי-שראר היו? (שתיים) ז. בענין מפות, שימו לב שאם אין רשת קואורדינאטות (כמו שנהגו פעם, במעלות) זו איננה מפה אלא תרשים בלתי מחייב לחלוטין. מפה ניתן למצוא למשל בספר דה חיג'אז רילווי של טורט. הבטתי בשני הלינקים, הראשון הוא מפה מהספר של טורט ואלו כל קוי הרכבת הכלליים (היו עוד מקומיים) והלינק השני הוא עירבוב של תרשימים של ניקולסון ומפות של טורט.
אתה מוזמן לתקן שגיאות ולהוסיף פירוט
בוויקיפדיה יש הרבה חומר נכון וטוב. יש גם שגיאות, אבל כך גם בבריטניקה. כל אחד יכול לכתוב, אבל זה לא אומר שמה שנכתב לא ייבדק ויימחק ויתוקן אם הוא שגוי. בברכה, עודד מפעיל מערכת בוויקיפדיה
 
להשוות ויקיפדיה מול בריטניקה?

אתה מוזמן לתקן שגיאות ולהוסיף פירוט
בוויקיפדיה יש הרבה חומר נכון וטוב. יש גם שגיאות, אבל כך גם בבריטניקה. כל אחד יכול לכתוב, אבל זה לא אומר שמה שנכתב לא ייבדק ויימחק ויתוקן אם הוא שגוי. בברכה, עודד מפעיל מערכת בוויקיפדיה
להשוות ויקיפדיה מול בריטניקה?
זה ממש לא רציני. קראתי את הכתוב, ואין שום מקום לשבת ולתקן א. משום העבודה הרבה ב. משום שמחר כל דיכפין יכול לבוא ולתקן לפי מה שמתחשק לו, מה שמחייב מעקב מתמיד ג. מי שרציני לא ניגש בכלל לויקיפדיה, כי זה איננו יכול לשמש אסמכתא לשום דבר. ד. כמו שאמר אבייתר לגבי תירוש, החוברת נחמדה אבל לא לקחת אותה ברצינות וכך כנראה תיראה גם העבודה של השניים שמכינים כעת ספר/חוברת על רכבת העמק. כדי לכתוב חייבים לעשות עבודה רצינית ויסודית. אני חוקר את רכבת העמק כארבע שנים, יש לי בעבודה קרוב ל-150 מקורות ובעיקר: אנשים, מסמכים, תמונות, תרשימים מקוריים, בתוך כך גם כשמונים ספרים ועבודות וכו וכו כאשר יש לערוך כל הזמן המון הצלבות וניתוחי מידע כדי לדעת את העובדות לאשורן. את המחקר על רכבת העמק התחלתי מאפס, כאשר הרוב המוחלט של הישובים והאתרים לאורך המסילה מסרבים לעזור ולא עונים בכלל (כולל עמרי שלמון) אבל נעזרתי רבות בידי חברים שונים, חברים מפורום התחבורה הציבורית, מוזיאון הרכבת, סוחרי ספרים שנרתמו לחפש ספרים שיש בהם חומר על רכבת העמק כולל נדירים ביותר ועוד רבים אחרים שהבינו את חשיבות התיעוד הזה, כולל אסיפת הקיבוץ בעין חרוד שהחליטו לתת לי במתנה את קטע המסילה שבה ברכת הסולטן, הסתייעות בצוות התחקירים של חיל האויר ועוד המון מקורות. בסבלנות מרובה, הוצאת כספים עצומה (עבורי), איסוף פרט לפרט, נגישות לאנשים (דוגמא: כדי לקבל סיפורים מרחל בר הייתי צריך להגיע מוקדם בבוקר לכפר יהושע ולצעוד איתה ותוך כך לקבל את הסיפור. דוגמא: האשה היחידה שנולדה ממש ברכבת העמק הסכימה אחרי שיכנוע משך חודשיים ובעדינות מרובה, לכתוב את קורותיה ולסיפור לידתה בכתב ידה ובלשונה). היום אני מכיר היטב ממש כל מטר לאורך המסילה וברשותי ים של סיפורים שרובם כלל לא מוכרים. הסיפור הטרי ביותר: פורסם בעיתונות כי נערכה פתיחה רשמית להצבת האוטובוס השיקרי בגשר וכי אחת הנוסעות בו, חנה ריבלין, נסעה בו לפני 60 שנה ללדת בטבריה. הסיפור הוא שקר. אני דיברתי עם חנה ריבלין (אחותו של חיים גורי המשורר) והיא מיוזמתה אמרה שזה לא היה האוטובוס, וכאשר הראיתי לה את תמונת האוטובוס הנכונה, אמרה בנוכחות עשרות עדים:"כן, זה האוטובוס של לובה" [הנהג לובה ליברמן]. מחקר כזה מחייב איחוי של מאות פרטים וסתימת כל חלל במידע בפרטים רבים הצולבים זה את זה, וזהירות מסיפורים מומצאים או אנשים שלא זוכרים ומשלימים פרטים שלא היו ולא נבראו, וכו. מספר התחנות הנכון של רכבת העמק הוא 44, נכון להיום.
 

odedee

New member
זה רציני מאוד.

להשוות ויקיפדיה מול בריטניקה?
זה ממש לא רציני. קראתי את הכתוב, ואין שום מקום לשבת ולתקן א. משום העבודה הרבה ב. משום שמחר כל דיכפין יכול לבוא ולתקן לפי מה שמתחשק לו, מה שמחייב מעקב מתמיד ג. מי שרציני לא ניגש בכלל לויקיפדיה, כי זה איננו יכול לשמש אסמכתא לשום דבר. ד. כמו שאמר אבייתר לגבי תירוש, החוברת נחמדה אבל לא לקחת אותה ברצינות וכך כנראה תיראה גם העבודה של השניים שמכינים כעת ספר/חוברת על רכבת העמק. כדי לכתוב חייבים לעשות עבודה רצינית ויסודית. אני חוקר את רכבת העמק כארבע שנים, יש לי בעבודה קרוב ל-150 מקורות ובעיקר: אנשים, מסמכים, תמונות, תרשימים מקוריים, בתוך כך גם כשמונים ספרים ועבודות וכו וכו כאשר יש לערוך כל הזמן המון הצלבות וניתוחי מידע כדי לדעת את העובדות לאשורן. את המחקר על רכבת העמק התחלתי מאפס, כאשר הרוב המוחלט של הישובים והאתרים לאורך המסילה מסרבים לעזור ולא עונים בכלל (כולל עמרי שלמון) אבל נעזרתי רבות בידי חברים שונים, חברים מפורום התחבורה הציבורית, מוזיאון הרכבת, סוחרי ספרים שנרתמו לחפש ספרים שיש בהם חומר על רכבת העמק כולל נדירים ביותר ועוד רבים אחרים שהבינו את חשיבות התיעוד הזה, כולל אסיפת הקיבוץ בעין חרוד שהחליטו לתת לי במתנה את קטע המסילה שבה ברכת הסולטן, הסתייעות בצוות התחקירים של חיל האויר ועוד המון מקורות. בסבלנות מרובה, הוצאת כספים עצומה (עבורי), איסוף פרט לפרט, נגישות לאנשים (דוגמא: כדי לקבל סיפורים מרחל בר הייתי צריך להגיע מוקדם בבוקר לכפר יהושע ולצעוד איתה ותוך כך לקבל את הסיפור. דוגמא: האשה היחידה שנולדה ממש ברכבת העמק הסכימה אחרי שיכנוע משך חודשיים ובעדינות מרובה, לכתוב את קורותיה ולסיפור לידתה בכתב ידה ובלשונה). היום אני מכיר היטב ממש כל מטר לאורך המסילה וברשותי ים של סיפורים שרובם כלל לא מוכרים. הסיפור הטרי ביותר: פורסם בעיתונות כי נערכה פתיחה רשמית להצבת האוטובוס השיקרי בגשר וכי אחת הנוסעות בו, חנה ריבלין, נסעה בו לפני 60 שנה ללדת בטבריה. הסיפור הוא שקר. אני דיברתי עם חנה ריבלין (אחותו של חיים גורי המשורר) והיא מיוזמתה אמרה שזה לא היה האוטובוס, וכאשר הראיתי לה את תמונת האוטובוס הנכונה, אמרה בנוכחות עשרות עדים:"כן, זה האוטובוס של לובה" [הנהג לובה ליברמן]. מחקר כזה מחייב איחוי של מאות פרטים וסתימת כל חלל במידע בפרטים רבים הצולבים זה את זה, וזהירות מסיפורים מומצאים או אנשים שלא זוכרים ומשלימים פרטים שלא היו ולא נבראו, וכו. מספר התחנות הנכון של רכבת העמק הוא 44, נכון להיום.
זה רציני מאוד.
זו השוואה שערך לאחרונה כתב העת היוקרתי Nature (קרא בעצמך כאן). אתה כמובן רשאי לפקפק בוויקיפדיה, כמו בכל מקור מידע אחר. ייתכן שלגבי רכבת העמק חסר לנו מידע, אבל ביכולתך לשנות זאת... להגיד ש"מי שרציני לא ניגש בכלל לוויקיפדיה" זו אמירה חסרת כל ביסוס. ולגבי המעקב המתמיד - אל תדאג, הוא קיים. אני חושב שאם תרחיב את הערך אתה עשוי להיות מופתע לראות שאחריך יבואו וירחיבו אחרים. נסה - מה כבר יכול לקרות?
 
ראה: יש בעיה מסויימת בענין זה:

זה רציני מאוד.
זו השוואה שערך לאחרונה כתב העת היוקרתי Nature (קרא בעצמך כאן). אתה כמובן רשאי לפקפק בוויקיפדיה, כמו בכל מקור מידע אחר. ייתכן שלגבי רכבת העמק חסר לנו מידע, אבל ביכולתך לשנות זאת... להגיד ש"מי שרציני לא ניגש בכלל לוויקיפדיה" זו אמירה חסרת כל ביסוס. ולגבי המעקב המתמיד - אל תדאג, הוא קיים. אני חושב שאם תרחיב את הערך אתה עשוי להיות מופתע לראות שאחריך יבואו וירחיבו אחרים. נסה - מה כבר יכול לקרות?
ראה: יש בעיה מסויימת בענין זה:
85% מהחומרים שאיתם ניתן להרחיב את הערך "רכבת-העמק" אינם נגישים לציבור. רוב החומרים הנדירים הללו נמצאים בידיים פרטיות. מאיר עשה עבודה מצויינת בנושא אבל עדיין רוב החומר על הרכבת בארץ אינו נגיש לציבור ומה שאנחנו יודעים כיום על תולדות הרכבת באזורנו מגיע אולי במקרה הטוב ל- 10%. הרוב עדיין שוכב ללא טיפול במחסני ארכיון הרכבת (להערכתי 20%) ואצל אנשים פרטיים (להערכתי 70%). ארכיון הרכבת אינו פתוח לביקורי קהל וככל הנראה לא יהיה פתוח בשנים הקרובות. מאיר, חן ואני חוקרים את הנושא לעומק אך מדי יום מגלים דברים חדשים. כל אחד מאיתנו אוהב את הנושא מכל הלב אך קיימת בעיה נוראה בארץ: אין פה כמעט חובבי רכבת רציניים של ממש ואפשר לספור את הגרעין הכבד על שתי ידיים....הבעיה מחריפה כאשר ההוצאות לאור מסרבות לנו להוציא ספר על תולדות הרכבת בעבר, בהווה ובעתיד. אף אחת מהן לא מעוניינת. פול רוצה להוציא ספר שני. הוא לא מוצא הוצאה לאור לצערינו כולנו. אין לך בעברית שום ספר רציני ממש בנושא. החומר יושב אצלנו על דיסקים ואני למשל נובר בהוצאות בריטיות לאור כדי לבדוק היכן ניתן להוציא פרסום. הספר היחיד שיצא בעברית הוא של אילן פלקוב ז"ל אך גם הספר הזה עתיר בעיות, אי דיוקים רבים, טעויות והוא יצא לפני 24 שנה ! הספר של תירוש על רכבת העמק הוא לא יותר מאשר עבודה סמינריונית בעיניי והוא חסר המון מידע חשוב שכבר בשנת 88, עת יצא לאור, ניתן היה לתקן אותו. שמעתי על שני אלה שרוצים להוציא בקרוב ספר על רכבת העמק. דיברתי עם אחד מהם טלפונית. לא התרשמתי שזה הולך להיות מסמך מקצועני. סורי. ויקיפדיה הוא רעיון נחמד אך יכול להתאים במקרה הטוב לציבור של מתעניינים ובטח שלא לציבור של מקצוענים ! נראה לך שאפשר לתמצת למעלה ממיליון עמודים לאתר כזה ??? ואני מודיע לך חגיגית ידידי: מאיר ואני מסוגלים להוציא לאור אנציקלופדייה שלמה בת 20 אלף עמודים לפחות רק על הערך "רכבת-העמק" ! לכן, זה לא רציני בעיניי. כאשר הייתי באיסטנבול (ביקור יחיד שם בשנת 1993) ראיתי בארכיון האוניברסיטה עשרות ארגזים שבהם חומר על שלוחת הרכבת החיג'אזית לארץ ישראל. החומר לא היה ברובו ממוחשב אז וגם כיום אינו ממוחשב מי יודע מה. נתקלתי במאות צילומים של הקו. שיכפלתי לי רק את אלה שבהם מופיעים קטרים. הפרוייקט של "רכבת-העמק" לא יסתיים לעולם אם רכבת ישראל לא תמצא לנכון להעסיק במשרה מלאה כ- 8 עובדים מינימום במוזיאון ובארכיון שלה. (כמו בארכיון חברת החשמל). לסיכום: ויקיפדיה זה נחמד לתלמידי תיכון, לסתם מתעניינים וכדומה אבל זה גרוע לחובבים "מטורפים" כמונו שמחפשים את שם היצרן ותאריך היצור של בורג מסויים בחלק התחתון של דוד הקיטור של קטר "בורסיג"..... נקווה לטוב. נקווה שיקום גוף ממלכתי שירכז את נושא "יודאיקת" התחבורה הציבורית. במקום להתעסק עם חנוכייה או פמוט כסף עתיק, הגיע הזמן להתעסק באותו אופן בדיוק עם אוטובוס או קטר עתיק. ארכיאולוגיית רכבות, חשובה לא פחות מארכיאולוגיית בית ראשון או שני ובעיניי באופן אישי - הרבה יותר מעניין להיות ארכיאולוג-רכבתי..... לילה טוב. "המגה".
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה