תרגישי חופשי להידחף
הנטייה לשתף דווקא זרים, מובנת.
ואת צודקת, קל מאד לשפוט. "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". לכל אחד קל מאד לדבר ולייעץ מהצד.
אני לא יודעת באיזו חברה את מסתובבת אבל אני מכירה חבר'ה (גם חברים וגם משפחה) שממש מתחרים ביניהם, אצל מי יותר קשה.
ובכל זאת, אם את לא מרגישה נוח עם חברים מסוימים, את לא חייבת להתראות עימם. בנוסף, את ממש לא חייבת לצייר תמונה כל כך ורודה (ומה יקרה אם התמונה לא תהיה ורודה?). את יכולה להיות בטוחה שלא אצל כל אחד הכל דבש. גם אצל אחרים יש סיכוי מאד גבוה שהכל פייק אחד גדול.
לא, זה לא דפוק. זה מעליב שאנשים שופטים ומסתכלים בעין אחרת. השאלה היא האם את חוששת רק מהצורה שבה שהם "רואים" אותך מהיום, או האם את חוששת גם מתגובות שלהם או ממה אומרים עליך מאחורי גבך. בכל מקרה, נסי לחשוב כיצד דרך ההסתכלות שלהם משפיעה עליך והאם זה שווה את זה.
מה שיקרה בינך לבין בעלך זה כבר סיפור אחר, גם אם בסוף תתגברו על המשבר וגם אם לא.
הנטייה לשתף דווקא זרים, מובנת.
ואת צודקת, קל מאד לשפוט. "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". לכל אחד קל מאד לדבר ולייעץ מהצד.
אני לא יודעת באיזו חברה את מסתובבת אבל אני מכירה חבר'ה (גם חברים וגם משפחה) שממש מתחרים ביניהם, אצל מי יותר קשה.
ובכל זאת, אם את לא מרגישה נוח עם חברים מסוימים, את לא חייבת להתראות עימם. בנוסף, את ממש לא חייבת לצייר תמונה כל כך ורודה (ומה יקרה אם התמונה לא תהיה ורודה?). את יכולה להיות בטוחה שלא אצל כל אחד הכל דבש. גם אצל אחרים יש סיכוי מאד גבוה שהכל פייק אחד גדול.
לא, זה לא דפוק. זה מעליב שאנשים שופטים ומסתכלים בעין אחרת. השאלה היא האם את חוששת רק מהצורה שבה שהם "רואים" אותך מהיום, או האם את חוששת גם מתגובות שלהם או ממה אומרים עליך מאחורי גבך. בכל מקרה, נסי לחשוב כיצד דרך ההסתכלות שלהם משפיעה עליך והאם זה שווה את זה.
מה שיקרה בינך לבין בעלך זה כבר סיפור אחר, גם אם בסוף תתגברו על המשבר וגם אם לא.