מחפשת רעיון ליום בילוי בראשל"צ. תודה

פייטוש

New member
סיפור מושבת נס ציונה ואצבעות כף ידי הימנית

סיפורה של המושבה נס ציונה ואצבעות כף ידי הימנית מבט על כף ידי וחמשת האצבעות שבה ,כאשר חלק מאצבעותיי מיותרות לספירה , כך אתאר את מספר הביקורים האישי שלי ושל ישראלים בעיר נס ציונה ,פרט למעבר חולף בכביש בין המושבות ראשון לציון ומושבת רחובות לא זכיתי לראות ולהכיר את ההיסטוריה של המקום מתחילת ההתיישבות, עד הלום ימינו אנו וכמוני קהל ישראל וזהו הזמן לגשר על הפער בהיסטוריה של העיר ולנסות לגשר על החור השחור הזה .
 

פייטוש

New member
סיפורו של איש העלייה הראשונה בנס ציונה

סיפורו של איש העלייה הראשונה יהושוע זנגוויל הידוע בשמו ראובן לרר הקדמה סיפורה של הקמת המושבה נס ציונה משולב בקורות חיו של ראובן לרר ,מיהו האיש ראובן לרר , תחילת חיו באחוזה ב עיירה קריסטו יבנוקו ליד העיר אודסה , למשפחת סוחרים יהודיים , ציוני ודתי שעסקה באספקת תבואה ומזון לצבא הרוסי והרומני , באותה תקופה היה נהוג לגייס נערים לצבא הרוסי ובגיל 12 נחטף הילד יהושוע לשירות בצבא, גרסאות מספר מספרות את בריחתו ממחנה הגיוס ,שהבולטת בהם היא סיפורה של הדודה שעטתה על גופה שכבות של בגדים,הצטיידה במשקה חריף ,הגיעה לבסיס הגיוס שיכרה את השומרים חדרה לבסיס ,הכניסה את הילד בן ה 12 מתחת לשכבות הבגדים ונעלמה עימו מבעד לשערי המחנה. כיוון שנותר הפחד לגיוסו מחדש ,החלה המשפחה בתוכניות לחלצו מגיוס כפוי זה, באחד ממסעות הרכישה של אביו לסחורות בגרמניה ניתקל בסוחר עמית בשם לרר ותינה בפניו את חששו מלקיחת בנו שוב לצבא הצאר, לרר שהיה חשוך ילדים הציע את עזרתו באימוץ הילד כילדו ובא גואל לציון , הילד יהושוע עבר לדור בגרמניה ונקרא ראובן לרר. אצל משפחתו המאמצת היה במשך שש שנים עד שמלאו לו שמונה עשר ,ואז גמלה בו ההחלטה לחזור למשפחתו באודסה, הוא השתלב בעסקי המשפחה , עד אשר הגיע לידיו מכתב מאמו המאמצת שבה הודיעה לו כי אביו המאמץ נפטר ואת רכושו הוא הוריש לו, ראובן חזר לגרמניה , עשה חיל בעסקיו החדשים בגרמניה, אימץ את שם אביו המאמץ וקרא לעצמו ראובן לרר , למרות עסקיו המצליחים ,לאחר זמן מה חזר לאודסה והמשיך את עסקי המסחר במזון ,משאת נפשו עדיין הייתה ירושלים וארץ ישראל כדתי לאומי בנפשו וכאיש תנועת חובבי ציון. כאשר חזר לאודסה החליט להינשא ומצא את גיטה בת לסוחרים,אשה דעתנית ונמרצת ושהייתה מבוגרת ממנו בתשע שנים , השתקעו בקן והחלו במפעל יצור הילדים בנוסף לעסקי המזון, פייגה ילדה 18 ילדים האחרון בן הזקונים שמעון כאשר הייתה בת 62 .
 

פייטוש

New member
גוסטב רייסלר ועמק המחלות

בשנת 1872 בישראל חי בשכונה של יוצאי גרמניה ברמלה גוסטב רייסלר שעלה לארץ מטעמי הגשמה דתית ,אך כפי הנראה לא היה טמפלרי לפי הסברות, הוא החליט לרכוש ולהקים נחלה ופרדסים באזור שנקרא בידי הערבים ואדי עיה ,עמק המחלות כך נקרא המקום ,בין אדמות ראשון לציון של היום ורחובות , באזור רחוב ויצמן ודרום העיר נס ציונה , בעמק הקטן רכש רייסלר כאלפים דונם בשטח בצורת פרסת סוס ובמרכזו של השטח גבעה שלימים נקראה גבעת האהבה, כל הנחלה הייתה מוקפת בשטחים של ערבים, שטחים אלו שהקיפו את הנחלה נקנו מידי התורכים בידי אנשים מכובדים ועשירים שנקראו בקים לאות כבוד בידי התורכים, כאשר המטרה של הבקים לשלוט על דרכי המסחר לכוון חברון של היום בדרך שנקראה דרך חליל בין יפו לחברון והשנייה שלטה על המעבר משפלת החוף הדרומי לכוון רמלה . הבעיה העיקרית של השטח הייתה בעיית ניקוז המים , לצורך זה שני נחלים ניסו להעביר את מימי הגשמים מהעמק לים נחל חנין בתחום נחלת ראובן ונחל שלאל באזור מגרש הכדור רגל של העיר כיום, מים עומדים אלו גרמו ליצירת מחלות ותמותה באזור בעיקר קדחת ומכן שמו של העמק עמק המחלות. לאחר רכישת הקרקע החל רייסלר גוסטב הגרמני לחפור באר מים , לטעת פרדס תפוזים ולהתגורר בחאו הישן שהיה במרכז השטח צמוד לנחל חנין, לאחר מאבק עיקש שבו מתו אשתו ושתי בנותיו , החליט גוסטב לנטוש הכול ולבקר את משפחתו שגרה בסביבת אודסה בעת הביקור שמע רייסלר על תנועת חובבי ציון ואשר מטרתם הייתה לעלות לישראל וליישבה, כיוון שראובן לרר דובר היה גרמנית נפגשו השניים באודסה בשנת 1882 ואז בהברקה רגעית החליט ראובן להציע לרייסלר את עסקת חיו ,עסקת החלפה רייסלר יקבל את אחוזת ראובן ליד אודסה וראובן יקבל את אחוזת רייסלר ,כפי שהגדיר אותה בקרבה לירושלים . ראובן שכנע את אשתו גייטה לרעיון , השאיר אותה לנהל את העסקים ,ארז מעט מטלטלים לקח את בנו בכורו משה ויצא עם רייסלר לישראל להגשמת הרעיון ולהעברת רכושו על שמו במשרדי הקושנים בעזה,הם נחתו בנמל יפו ובעת ששאל את התושבים היהודים ביפו איכן הנחלה בעמק עיה או ואדי חנין או אפילו ,הורמו הרבה גבות ותנועת הכתפיים בלוית שליחת הידיים קדימה בתנועה הידועה איני יודע ,הייתה תנועה שגורה לתשובה , לאחר מסע קצר הגיע לנחלה ואז שוד ושבר המראה שנתגלה לעיניו היה, הבאר יבשה,העצים מתו מחוסר מים והבית מוטב לא לתאר, למרות זאת החליט ראובן להמשיך בהגשמת חזונו להקמת נחלה חקלאית בארץ ישראל , כפי שנאמר לו קרוב לירושלים. רייסלר וראובן נסעו לעזה על מנת להסדיר את הרישום של הנחלה על שמו של ראובן ולחפש חופרי בארות לשיקום הבאר, כאשר הגיש את הבקשה לרישום הנחלה על שמו , התנגדה לבקשה משפחת חמולת סרפנד באזור בטענה שהאדמות שייכות להם , ובצעד של פשרה הוא ויתר על חלק מהאדמות והרישום נגמר.
 

פייטוש

New member
שיקום נחלת ראובן

ראובן החל לשקם את הנחלה ארבע שנים לקח לשקמה , הבאר שוקמה וניטעו עצים חדשים בפרדס,ואז השאיר את בנו משה עם שומר הנחלה הערבי ויהודי בשם מיכאל כץ זגאר כמו שאנו אומרים בעל גוף להמשיך לשקם את הנחלה , חזר לאודסה ובשנת 1883 שכר אונייה והעמיס עליה ציוד,חומרים חקלאיים , זרעים בעיקר חיטה, כלי עבודה והרבה מצרכים ,בהמות עבודה, העמיס עלייה את אשתו פייגה בניו ובנותיו ,אחותו ובעלה וילדתם בתום ההפלגה ליפו ,הוריד את הכבודה והחל בישוב הארץ ובשיקום הנחלה, מעל לחאן הישן נוספו שני חדרים למגורים , בשנת 1878 הוכרזה המושבה כאחוזת ראובן לרר . מעבר למחלות שבהם איבד אל ילדו שמעון שחלה בקדחת בשנת 1885 , בעת שהיה בקניות עם בנו ביפו, ומספרים שאישתו פייגה עטפה את הילד בסדין ויצאה למושבה ראשון לציון על מנת לקברו, ולתנאים הקשים סבלה הנחלה מהצקות של ערביי האזור , ובלא מעט פעמים נשדדה הסחורה אשר הוביל ליפו או סחורה שקנה בעבור הנחלה, תנאים אלו דיללו את כספו במהירות ואף הביאו אותן לפת לחם, והאגדה מספרת כי באחד מסופי לא נותר לו לחם לחלת השבת , חישבו על אדם דתי שמחסור זה מהווה בעייה, אך באישון לילה נשמעה דפיקה על הדלת וכפתח את הדלת מצא שק חיטה במפתן דלתו ,הוא העיר את אשתו טחנות את הקמח ואפו חלת שבת, לימים סיפר צאצאו של מיכאל כץ זאגר סב סבו הניח את השק במפתנו של ראובן בעילום שם.
 

פייטוש

New member
אנשי העלייה הראשונה מצטרפים למפעל

כאדם דתי ומרצונו להקים לו מניין תפילה עלה בו הרעיון לפצל את חלקתו ליחידות של כשלושים דונם לחלקה ולהקציב כשלוש מאות ושישים דונם למטרה ולמכור חלקות אלו לעולי העלייה הראשונה על מנת שיגשימו את חזונם , את בקשתו זאת פרסם ביפו ובמושבה ראשון לציון, הייתה הענות בעיקר מאנשי המושבה ראשלצ בעיקר מאנשי אגודת פועלי המושבה . צריך לזכור כי התורכים לא אפשרו, לעובדים שלא היו בעלי קרקעות בראשון לציון ללון בעיר,כך שהם שהם נאלצו ללון ברמלה ולהגיע לעבודה בראשון לציון בכל יום. למודעת מכירת הקרקעות נענו אנשי העלייה הראשונה , אפילו אהרון אייזנברג מזכיר אגודת פועלי רשלצ ,כן מהבית המשותף בנס ציונה רכש חלקה גדולה חילק אותה לחלקות קטנות ומכר למבקשים, הקו המנחה היה לרכוש חלקה לנטוע בה חלקות כרמים או פרדסים לעבד אותם ואז שתיערך הגרלה והפועלים חברי האגודה של פועלי ראשון לציון יזכו בחלקות המעובדות אנשים נוספים שנענו לקריאה אשר פרסם ראובן לרר היו : האלמנה גולדה מולוסלבסקי עם בתה החורגת ובעלה , אברהם ילובסקי הנפח שמיד החל לבנות את ביתו מחמר בצומת וגם נפחיה בנה במקום, אלא שלאחר הגשם הראשון ספג את הגשם על ראשו מגג הבית וברח עם משפחתו ללון אצל ראובן,יוסף פלדמן קרובו של ראובן, צבי ושמואל ממשפחת הוכברג הנשים והילדים,דוד לנדאו משפחת פצורניק, ירימיהו בוקסר ומיכאל הלפרין שלמיטב ידיעתי חי במקום רק שנתיים אף שקנה 70 דונם והקים את המעון לחיילים משוחררים או בית הבראה .
 

פייטוש

New member
נס ציונה הוקמה

בעת ביקורו של הרצל בישראל ובעת שביקר במושבות בישראל של העלייה הראשונה עבר הרצל בדרכו ממושבת ראשון לציון לכוון מושבת רחובות ועצר לביקור במושבת ראובן לימים נס ציונה נאלץ על דברים שכתיו בספרו ,לבקר בכל בית ובית במושבה ולטעום בכל נחלה ממטעמי הנחלה , איזה חיים קשים להרצל ממש סבל. בשנת 1906 רכשה חברת גאולה כשש מאות דונם בין גבעת האהבה נחלת העובדים של נס ציונה לנחלת ראובן לרר (נחלת יהודה) ובכך נוצר רצף שטחים שאפשרו את הקמת מושבת נס ציונה , ובשנת 1915 אף הוצב פעמון אזעקה על גבעת האהבה ששימש להתרעה כנגד מתקפת השכנים,או אזעקת סכנה או פשוט אזעקה לכינוסי המושבה . למעשה עד סיום השלטון העותמני סבלה מושבת נס ציונה ומשנכבש השטח בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה , החלה תקופה חדשה של שלווה יחסית עד תחילת המאורעות לפני מלחמת העצמאות.
 

פייטוש

New member
סיפורו של גן העולים לגרדום בדמשק

סיפורו של גן העולים לגרדום בדמשק ברחוב תל אביב העולה מרחוב ראובן לרר ,שקיבל את שמו תל אביב ארבע שנים לפני שהוקמה העיר תל אביב, ניצב בבית מספר 17 , המשמש כיום כגן ילדים וסיפורו המצמרר מהווה אחת מאבני היסוד של המושבה נס ציונה , כמנהג התורכים לחטוף חיילים לצרכי צבאם פשטו ביום שישי התורכים על המושבה במטרה ללכוד גברים לצבאם, חלק גדול מגברי המושבה נסו על נפשם אך שמונה נעצרו ונלקחו לכלא ברמלה,התאספו התושבים לאסוף כסף על מנת לשלם בקשיש להוציאם לחופשי, כאשר הגיע השליח לרמלה כספו הספיק לפדות רק אדם אחד מהשמונה. יתרת שבעת האסירים הועלו על רכבת לדמשק ,בדרך שנים נמלטו מהרכבת ולקח להם ארבעה חודשים לחזור רגלית כי ביום הם היו מסתתרים מהפחד, הם הגיעו בליל הסדר וכאשר פתחו את הדלת לאליהו הנביא נכנסו הנמלטים, חמשת הנותרים המשיכו לכלא בדמשק ונעלמו מדפי ההיסטוריה בתלייה, אחד מהחמישה דוגנוב שמו, היה רווק שבנה את ביתו ברחוב תל אביב 17 בנס ציונה , הוא לא התגורר במושבה אך הגיע לבדוק את קצב התקדמות בניית ביתו ונלכד , לאחר מותו הושלם הבית בידי תושבי המושבה ומאז בחוקת המקום שימושו יהיה רק כמבנה ציבורי .
 

פייטוש

New member
שאו ציונה נס ודגל דגל מחנה יהודה

שאו ציונה נס ודגל דגל מחנה יהודה ותיקי המושבות ראשון לציון ונס ציונה ימשיכו לאחוז עוד דורות רבים את הזכות להנפה הראשונה של הדגל היהודי הראשון, בצבע כחול לבן שבעקבותיו נקבע המודל כדגלה של מדינת ישראל . הצד של רשל"צ טוען לנו זכות הראשונים ואומנם כן , אך מנגד טוענים האוחזים בקרנות הדגל מהמושבה נס ציונה, כי דגלם שהונף בידי מיכאל הלפרין בשנת 1891 הוא דגל אמיתי ששוזר בחוטי זהב עם פס כחול שבו כתוב מושבת נס ציונה ודגלם של תושבי המושבה ראשון לציון, הוא בסך הכול טלית שהומרה לדגל. סיפור הנפת הדגל במושבה נס ציונה קשור למעשה אמיץ בתקופת השלטון התורכי , כי הסכנה הייתה רבה, תחילת הסיפור בשנת 1891 בעת שתושבי המושבה נאספו לחגוג שלושה אירועים במקשה אחת : 1 . חנוכת הבית המשותף שנבנה בעבור משפחת הוכברג ומשפחת אייזנברג וכלל ארבע חדרים שנחלקו כך : חדר אחד למשפחת אייזנברג , שני חדרים למשפחת הוכברג, אחד לכל אח והחדר הרביעי לטובת הציבור ושימש במשך היום ככיתת לימוד ,בית כנסת ובית הועד של המושבה . 2 . שמחת הברית של בנו של אייזנברג 3 . הנחת אבן הפינה לבניית ביתו של מיכאל הלפרין . בעת שכולם כונסו לשמחה נשמעו קולות פרסות סוסים , קהל הנוכחים נלחץ מהפחד של פשיטה תורכית על המושבה, אך לפתע פרץ סוסו של מיכאל הלפרין מעל למדורה ובידו המונפת אחז את הדגל הראשון של העלייה הראשונה שהווה אירוע בעל חשיבות לאומית, מיד עצר ירד מיכאל מעל סוסו הוציא את חרבו וחתך את ידו , טפטף דם על הדגל והכריז את האמרה אם אשכך ירושלים תשכח ימיני , מיד לאחר מכן נעלם בחשכת הליל לקבור את הדגל באדמה, כמובן שהדגל אבד וכיום קיימים רק חיקויים לדגל המקורי.
 

פייטוש

New member
הבית המשותף ואנדרטת הנפת הדגל

הבית המשותף ואנדרטת הנפת הדגל האנדרטה בחלקה הקדמי ברחוב יצחק רבין בנס ציונה המקביל לרחוב ראובן לרר שממנו עולה רחוב תל אביב. כיום בנקודה קיימת אנדרטת הנפת הדגל מצד ימין לידה , ממוקמים שני מבנים מבנה הבית המשותף המשמש כיום כחלק ממוזיאון בית ראשונים ומימינו ביתו של ראובן לרר שהוקם בשנת 1911 ,שבו חיי בשנותיו האחרונות לאחר שפשט רגל וחיי עד 1914 ביפו אצל הרב קוק , וחזר למושבת נס ציונה ובנו משה בנה לו את ביתו הקטן מימין לבית המשותף בבית זה האריך ימים ,אך לאחר מותו המשיכה לגור בבית אשתו פייגה עד גיל 115 שנה. כל זאת על מנת לתאר את האיוולת שנעשתה במתחם הבית המשותף ובית ראובן לרנר ברחוב יצחק רבין, מאחורי המבנה בשטח שעדיין לא ננגס נטועים ארבעה עצי פיקוס רמי קומה ,ממש גדולים שבעבר צמחו בו עצי תות ועוד. ומה הקשר לעץ התות בחצר מאחורי הבית המשותף ,בכיתת הלימוד בבית המשותף שבו גר המורה צבי הוכברג , אילוצי המקום וחומרים אילץ אותו להכין מערכי ציוד וחומר לימוד יש מאין, כיוון שרצה ללמד גיאוגרפיה ולא היה לו גלובוס שעליו משורטטות מדינות החליט המורה צבי כי לטובת הנושא, יסכין הדמיון לכדור הארץ הגלובוס בצמרת העץ וענפיו של עץ התות שהיה בחצר הבית המשותף. כל ענף היווה מדינה, צורת עלוות העץ דומיינה ככדור וכל ילד בשיעור הגיאוגרפיה , ידע איזה ענף מסמל איזו מדינה ואף נערכו מלחמות עמים בהשתתפות הילדים בינות לענפי המדינות להדגמת השיעור בהיסטוריה המשולב בגיאוגרפיה שימושית .
 

פייטוש

New member
מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש

מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש איך להגיע כאשר מגיעים מהמרכז כביש 431 או רשלצ רחובות נסיעה ברחובה הראשי של נס ציונה רחוב וייצמן על לרמזור ופנייה לדרך יצחק רבין , פנייה שמאלה לרחוב תרמ"ג ומגרש החנייה לנחלת ראובן ,שילוט קיים ,הדרך הישנה דרך נחל חנין חסומה בכניסה לכביש בית הקברות. מוזיאון נחלת ראובן הוא סניף חדש של מוזיאון בית הראשונים של מושבת נס ציונה הממוקם ברחוב תל אביב. צאצאי משפחת לרר ועיריית נס ציונה החליטו לשקם את נחלת ראובן לרר , שהוותה את המתווה להקמת העיר נס ציונה המונה כארבעים אלף תושבים,שביל עפר משובץ במימי הגשמים בשלוליות שנותרו לאחר הגשם עקב בעיית הניקוז הקשות של האזור מימים ימיה מוליך לשער הנחלה שבשלט מעליו כתוב נחלת ראובן. מיד משמאל לשביל הצמוד לוואדי חנין משמאל לשער הכניסה , ממוקמים ספסלי ישיבה שעל אחד מהם יושבים פסליהם של הזוג פייגה וראובן לרר ולידם מכשיר אודיו המספר את סיפורם . בחלק הימני של החצר הטבולה בתוך פרדס עצי הדר ועץ תאנה אחד ,ממוקמת באר האנטילה המשוקמת שכאשר מסובבים את גלגל השינים נכנסת מערכת העלאת המים בסלי המים ומזרימים את המים לתוך בריכת אגירה , לידה דגם הבאר להבהרת הפעולה תוך שפיכת מים מבקבוק ליד הבאר שרידי החאן ששימש למגורים. מבנה המרכזי בלב הפרדס הוא שיחזור של בית אריזת תפוזים טיפוסי של אותם הימים המשמש להדרכה לקבוצות מבקרות,כאשר חפרו לשקם את יסודות המבנה נתגלו שרידי ביתו של רובן לרר ,על קירות המבנה תמונות וחומר מידע על ראשית ההתנחלות בימי העלייה הראשונה ,קורות משפחת לרר,הפרדסנות ותחילת ענף הדברנות בישראל שירותים ומים גם כן במבנה . לאחר ההדרכה ,עוברים במיצגים של מפות השטח וקורות הנחלה,דגם באר אנטילה,דגם כלים ועבודתם של העוסקים במלאת הדבש,ציוד וכלים לקטיף פרי ההדר וסיור בין עצי הפרדס, כאשר שהיינו במקום עצי ההדר היו מלאים בפרי, ממש קרסו מכובדם וניתן לנו ליינות מטעימה עסיסית מגירת עסיס . משם המשך לאנדרטת הדגל והבית המשותף ומשם לבית ראשונים ובית הכנסת של המושבה מרשים ושווה ביקור.
 

dify

New member
יו :)

אני יכולה להסתקרן למה בחרת דווקא בנס ציונה? לגמרי במקרה ראיתי את השירשור וזה משעשע אותי נורא כי האנשים בתמונה הם הסבא והסבתא "הגדולים" שלי (סבי הוא נינם של ראובן ופייגה לרר :)) בתור ילדה שמעתי את הסיפורים הללו אינספור פעמים
 

פייטוש

New member
קודם כל הפתעת אותי בקשר המשפחתי

החלטתי לכתוב על המקום כי הוא לא קיבל את מקומו הראוי בהיסטוריה של העם היהודי סיבה נוספת היית בסיור של שלושה אוטובוסים של מורים גימלאיים ( אשתי) במוזיאון החדש המשופץ בנחלת ראובן ,בסקר קטן שעשיתי התברר לי שאולי היו בנס צינה פעם או פעמיים בחיים ואף אחד כמעט לא ידע את פועלו של לרר. בכול אופן אני אהבתי את הביקור ובדרך כלל אני כותב מזווית אחרת מעט למקומות שאינם מסט בישראל ובעולם מסקרנות באם יש לך חומר נוסף ותמונות אשמח לקבל ואל תראי בזה חוצפה אלא סקרנות אמיתית
 

dify

New member
לנו בבית

יש כמובן את הספר שנכתב על קורות נס ציונה, "אדמה ללא תנאי" מאת גרשון גרא, שסבא שלי היה מעורב בכתיבתו. סבא שלי היה מדריך בבית ראשונים (המקום שבו צולמה התמונה), יש לו בבית אינסוף מידע על תולדות הקמת המושבות, הוא התעניין מאד מאד וגם עסק בתחום באופן פעיל המון שנים (הוא היה מדריך טיולים), לצערי כרגע הוא כבר לא יכול לנצל את הידע יותר, בגילו המתקדם מצבו הבריאותי לא טוב. אני גדלתי על הסיפורים, שסבא שלי לא הפסיק לדבר עליהם
, את סבתו פייגה הוא עצמו הכיר, היא היתה בבר מצווה שלו... היא זכתה לחיים ארוכים במיוחד. חבל שלא יצא לנו להתחבר לפני כמה שנים, סבא שלי היה מאד נהנה לשבת איתך לשיחה ארוכה ולספר ולספר :)
 

פייטוש

New member
שאלה ברשותך

מה הסיפור הנכון להברחת ראובן מהמנזר לאחר שנלקח בידי החיילים איך בדיוק הסתיים הפרק הראשון שלו בנחלה ויציאתו ליפו באיזה שנה אודה לך על התשובות הם סוגרות לי מעגל
 

פייטוש

New member
נס ציונה אגדת וואדי חנין

נס ציונה אגדת וואדי חנין השטח שמקיף את וואדי חנין נקרא עמק עיה שפירושו בערבית עמק המחלות ,במרכזו ממוקמת גבעת האהבה ,כיום הגבעה מעל בית הכנסת ובית ראשונים ברחוב תל אביב בנס ציונה. ספור האגדה של וואדי חנין מתחיל בתקופת התורכים שבו ארבעה חמולות ערביות בראשם בקים ( תואר כבוד תורכי לבעלי כבוד,ממון ושררה מבין הבדואים ) רכשו אדמות במתחם בין ראשון לציון ורמלה לאחר שעברו שנות בצורת קשות בדרום . אחד הבקים – שייח שהשתייך לחמולת סיתריה , ירד מצריימה והביא משם כלה נסיכה מבית המלוכה במצרים,על גבעת האהבה בנה להם חווילה למגורים,לכשנודע לאשתו הטריה כי עקב בעיות ניקוז המים חלו רבים מבני החמולה במקום ,ממחלות שפרצו מהמים העומדים שבהם קיננו מחלות רבות, טענה כלפיו לאיזה בית הבאתה אותי, השייח שהיה אוהב באישתו נתן הוראה לאנשיו לחפור בארות כמספר ימות השנה בלוח המוסלמי,לנטוע גני פרי וגינות שושנים( ורדים) גם כן במסר ימות השנה. האגדה ממשיכה ומספרת כי בכול בוקר לאחר מכן אישתו הייתה מתעוררת בבוקר וליד המיטה ניצב קנקן מים קרים וזכים, סלסלת פירות בסל מוזהב וזר שושנים להתחלת יום מבורך , התרצתה האישה וכמו באגדות ...... חנין פירושו בערבית מדוברת שושן ומכאן שמו של הוואדי .
 

פייטוש

New member
מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש

מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש איך להגיע כאשר מגיעים מהמרכז כביש 431 או רשלצ רחובות נסיעה ברחובה הראשי של נס ציונה רחוב וייצמן על לרמזור ופנייה לדרך יצחק רבין , פנייה שמאלה לרחוב תרמ"ג ומגרש החנייה לנחלת ראובן ,שילוט קיים ,הדרך הישנה דרך נחל חנין חסומה בכניסה לכביש בית הקברות. מוזיאון נחלת ראובן הוא סניף חדש של מוזיאון בית הראשונים של מושבת נס ציונה הממוקם ברחוב תל אביב. צאצאי משפחת לרר ועיריית נס ציונה החליטו לשקם את נחלת ראובן לרר , שהוותה את המתווה להקמת העיר נס ציונה המונה כארבעים אלף תושבים,שביל עפר משובץ במימי הגשמים בשלוליות שנותרו לאחר הגשם עקב בעיית הניקוז הקשות של האזור מימים ימיה מוליך לשער הנחלה שבשלט מעליו כתוב נחלת ראובן. מיד משמאל לשביל הצמוד לוואדי חנין משמאל לשער הכניסה , ממוקמים ספסלי ישיבה שעל אחד מהם יושבים פסליהם של הזוג פייגה וראובן לרר ולידם מכשיר אודיו המספר את סיפורם . בחלק הימני של החצר הטבולה בתוך פרדס עצי הדר ועץ תאנה אחד ,ממוקמת באר האנטילה המשוקמת שכאשר מסובבים את גלגל השינים נכנסת מערכת העלאת המים בסלי המים ומזרימים את המים לתוך בריכת אגירה , לידה דגם הבאר להבהרת הפעולה תוך שפיכת מים מבקבוק ליד הבאר שרידי החאן ששימש למגורים. מבנה המרכזי בלב הפרדס הוא שיחזור של בית אריזת תפוזים טיפוסי של אותם הימים המשמש להדרכה לקבוצות מבקרות,כאשר חפרו לשקם את יסודות המבנה נתגלו שרידי ביתו של רובן לרר ,על קירות המבנה תמונות וחומר מידע על ראשית ההתנחלות בימי העלייה הראשונה ,קורות משפחת לרר,הפרדסנות ותחילת ענף הדברנות בישראל שירותים ומים גם כן במבנה . לאחר ההדרכה ,עוברים במיצגים של מפות השטח וקורות הנחלה,דגם באר אנטילה,דגם כלים ועבודתם של העוסקים במלאת הדבש,ציוד וכלים לקטיף פרי ההדר וסיור בין עצי הפרדס, כאשר שהיינו במקום עצי ההדר היו מלאים בפרי, ממש קרסו מכובדם וניתן לנו להיינות מטעימה עסיסית מגירת עסיס . משם המשך לאנדרטת הדגל והבית המשותף ומשם לבית ראשונים ובית הכנסת של המושבה מרשים ושווה ביקור.
 
למעלה