הבהרות
נורה, תחילה לגבי מספר הנשים, שאן לורנס מתבססת עליהם. רק תראי איך בהודעתך הקודמת העלמת מידע באופן דמוגוגי. אן לורנס ציטטה בתוך המאמר שלה חמש נשים. מדובר במאמר! מקובל להביא במאמר מספר דוגמאות, לא את כל הממצאים. אבל את לא ציינת זאת. את רק אמרת, שהיא התבססה על ששה מקרים. עוד עובדה, שכדאי לזכור, שאן לורנס מכירה היטב את הנושא אותו היא חוקרת - שהרי היא טרנסקסואלית בעצמה. וכפי שאת אמרת, מספר הנשים הנחקרות אינו הנושא המהותי כאן. לגבי המאמר A new introduction to autogynephilia. זהו אינו מאמר תיקון, כפי שאת טוענת. אן לורנס אינה חוזרת בה מהטענות שהציגה במאמריה הקודמים. היא רק מבהירה מספר הבהרות, בשל הביקורות הקטנוניות שדבריה עוררו. למשל, היא מבהירה, שאינה פוסלת את העובדה, שרבות מן הטרנסקסואליות מרגישות שאי-התאמה מגדרית היא הגורם המרכזי או אף הבלעדי שהניע אותן לשינוי. העובדה, שהיא משתמשת בהשאלה במונח "הומוסקסואליות" אינה אומרת, שהיא רואה בנשים אלה גברים. כשהיא מציגה את הנושא לראשונה היא כותבת, שישנן נשים שהמשפט "נשים בגוף זכר" אינו לגמרי נכון עבורן. כלומר, היא מכירה בעובדה, שישנן נשים שמשפט זה כן נכון עבורן. היא גם אומרת, שיכולות להיות נשים טרנסקסואליות לסביות שאי-התאמה מגדרית היא המניע שלהן, וגם מבחינה זו אין להיתפס לביטוי "הומוסקסואליות". המהות היא בדיוק נושא המיניות שהוסטה מהאפיק הטבעי שלה כדברייך (וגם כאן אין להיתפס ל"הטרוסקסואליות"). מיניות זו אכן מתבטאת בפנטזיות מיניות של נישוי הגוף, כלומר בין השאר כן, ש"מישהי התגרתה מינית אי פעם מכך שדימיינה לעצמה כוס בין הרגליים". כשסיימתי לקרוא את מאמר ה- new intro, הבנתי, שלא היה לי צורך בו. כל הדברים שאמרה, היו מובנים לי כבר קודם מדבריה. הסיבה, שאן לורנס הזדקקה למאמר זה, היא שהתיאוריה שהתבססה עליה לא הייתה פתוחה ודינמית, כמו רוח הדברים של אן. הפניה לבלאנשרד (שאותו לא קראתי) דרשה הבהרות ביחס לתיאוריות המגדר. בכך הפכה אן לורנס את התיאוריה האוטוגינופילית לרלוונטית מאוד לימינו, לעומת אולי זו המיושנת של בלאנשרד. נראה לי, שיש לנו בכלל ויכוח על מהו התוכן של התיאוריה האוטוגינפילית שאן מציגה. את מציגה את התיאוריה הזו כמי שבאה להסביר את כל התופעה הטרנסקסואלית כמבוססת על מיניות, ואילו אני רואה בה תיאוריה, המנסה להסביר חלק מסויים של התופעה וחלק מהנשים, שהתיאוריה המגדרית אינה מצליחה להסביר. כאשר את אומרת, שאת מכבדת את מה שאן לורנס חושבת על עצמה, זה עדיין לא אומר, שכשאת תדברי באיזה כנס על טרנסקסואליות, את תעלי כמה מן המחשבות של אן לורנס. לכך אני מתכוונת, באיך שאת מגדירה טרנסקסואליות. ההגדרה שלך מתבססת על רעיון אי-ההתאמה המגדרית: אישה בגוף זכר. לכן גם את לא מייצגת נשים כמו אן לורנס, שמאמינות שאי-התאמה מגדרית לא הייתה מניע מרכזי במעבר שהן עשו. פשוט כי, לדעתך, הן טועות. את מי את כן מייצגת? א. טרנסקסואליות, שאי-התאמה מגדרית היתה המניע העיקרי או אף היחידי למעבר המגדרי. ב. טרנסקסואליות, שמסתירות/מכחישות את היותן אוטוגינפיליות, ומעדיפות להיות מוצגות כמו הנשים מהסוג הקודם. לכן כתבתי, שאני לא מאמינה לניסוחים דיפלומטיים... את יכולה להגיד שאת מכבדת כל טרנסקסואלית באשר היא על המחשבות שלה. אבל אם את מציגה את הנושא של טרנסקסואליות מבלי להעלות את אותן מחשבות, מבלי להציג דעות שונות משלך, את לא מכבדת חלק מהנשים, שאת מדברת עליהן או בשמן. סתוית
נורה, תחילה לגבי מספר הנשים, שאן לורנס מתבססת עליהם. רק תראי איך בהודעתך הקודמת העלמת מידע באופן דמוגוגי. אן לורנס ציטטה בתוך המאמר שלה חמש נשים. מדובר במאמר! מקובל להביא במאמר מספר דוגמאות, לא את כל הממצאים. אבל את לא ציינת זאת. את רק אמרת, שהיא התבססה על ששה מקרים. עוד עובדה, שכדאי לזכור, שאן לורנס מכירה היטב את הנושא אותו היא חוקרת - שהרי היא טרנסקסואלית בעצמה. וכפי שאת אמרת, מספר הנשים הנחקרות אינו הנושא המהותי כאן. לגבי המאמר A new introduction to autogynephilia. זהו אינו מאמר תיקון, כפי שאת טוענת. אן לורנס אינה חוזרת בה מהטענות שהציגה במאמריה הקודמים. היא רק מבהירה מספר הבהרות, בשל הביקורות הקטנוניות שדבריה עוררו. למשל, היא מבהירה, שאינה פוסלת את העובדה, שרבות מן הטרנסקסואליות מרגישות שאי-התאמה מגדרית היא הגורם המרכזי או אף הבלעדי שהניע אותן לשינוי. העובדה, שהיא משתמשת בהשאלה במונח "הומוסקסואליות" אינה אומרת, שהיא רואה בנשים אלה גברים. כשהיא מציגה את הנושא לראשונה היא כותבת, שישנן נשים שהמשפט "נשים בגוף זכר" אינו לגמרי נכון עבורן. כלומר, היא מכירה בעובדה, שישנן נשים שמשפט זה כן נכון עבורן. היא גם אומרת, שיכולות להיות נשים טרנסקסואליות לסביות שאי-התאמה מגדרית היא המניע שלהן, וגם מבחינה זו אין להיתפס לביטוי "הומוסקסואליות". המהות היא בדיוק נושא המיניות שהוסטה מהאפיק הטבעי שלה כדברייך (וגם כאן אין להיתפס ל"הטרוסקסואליות"). מיניות זו אכן מתבטאת בפנטזיות מיניות של נישוי הגוף, כלומר בין השאר כן, ש"מישהי התגרתה מינית אי פעם מכך שדימיינה לעצמה כוס בין הרגליים". כשסיימתי לקרוא את מאמר ה- new intro, הבנתי, שלא היה לי צורך בו. כל הדברים שאמרה, היו מובנים לי כבר קודם מדבריה. הסיבה, שאן לורנס הזדקקה למאמר זה, היא שהתיאוריה שהתבססה עליה לא הייתה פתוחה ודינמית, כמו רוח הדברים של אן. הפניה לבלאנשרד (שאותו לא קראתי) דרשה הבהרות ביחס לתיאוריות המגדר. בכך הפכה אן לורנס את התיאוריה האוטוגינופילית לרלוונטית מאוד לימינו, לעומת אולי זו המיושנת של בלאנשרד. נראה לי, שיש לנו בכלל ויכוח על מהו התוכן של התיאוריה האוטוגינפילית שאן מציגה. את מציגה את התיאוריה הזו כמי שבאה להסביר את כל התופעה הטרנסקסואלית כמבוססת על מיניות, ואילו אני רואה בה תיאוריה, המנסה להסביר חלק מסויים של התופעה וחלק מהנשים, שהתיאוריה המגדרית אינה מצליחה להסביר. כאשר את אומרת, שאת מכבדת את מה שאן לורנס חושבת על עצמה, זה עדיין לא אומר, שכשאת תדברי באיזה כנס על טרנסקסואליות, את תעלי כמה מן המחשבות של אן לורנס. לכך אני מתכוונת, באיך שאת מגדירה טרנסקסואליות. ההגדרה שלך מתבססת על רעיון אי-ההתאמה המגדרית: אישה בגוף זכר. לכן גם את לא מייצגת נשים כמו אן לורנס, שמאמינות שאי-התאמה מגדרית לא הייתה מניע מרכזי במעבר שהן עשו. פשוט כי, לדעתך, הן טועות. את מי את כן מייצגת? א. טרנסקסואליות, שאי-התאמה מגדרית היתה המניע העיקרי או אף היחידי למעבר המגדרי. ב. טרנסקסואליות, שמסתירות/מכחישות את היותן אוטוגינפיליות, ומעדיפות להיות מוצגות כמו הנשים מהסוג הקודם. לכן כתבתי, שאני לא מאמינה לניסוחים דיפלומטיים... את יכולה להגיד שאת מכבדת כל טרנסקסואלית באשר היא על המחשבות שלה. אבל אם את מציגה את הנושא של טרנסקסואליות מבלי להעלות את אותן מחשבות, מבלי להציג דעות שונות משלך, את לא מכבדת חלק מהנשים, שאת מדברת עליהן או בשמן. סתוית
. בנוסף להקדמה שכותבת כל אחת מהעורכות של הספר, ישנו חיבור של ריקי ווילקינס. היה מעורר השראה ומרתק עבורי לקרוא אותו אני מתרגם אותו לעברית. כשיהיה מוכן אציב כאן את הקובץ. לילה טוב