מחפש מתורגמנית לנשים...
הסיפור הולך ככה: התאהבתי במישהי שאני מכיר מזה כשנה. היא גרושה צעירה ללא ילדים, שהייתה עובדת שלי (אבל כבר שמונה שנה לא עובדת תחתיי). יצא לי להכיר אותה מאוד לעומק כי היא עבדה איתי צמוד חצי שנה והפכנו להיות חברים טובים יחסית. הייתה מתייעצת איתי (ועדיין) על כל דבר בחיים. כמה חודשים אחרי שהתחלנו לעבוד יחד התחלתי לפתח רגשות אליה, וקצת אחרי שהפסקנו לעבוד ביחד, כלומר לפני כחצי שנה, התוודיתי בפניה שאני מתאהב בה...היא די אמרה לי אז שאצלה אין משהו דומה. העסק נרגע (גם אצלי זמנית עד שחזר לשיא מלפני כשלושה חודשים). נשארנו חברים טובים - נפגשים כל שבוע לצהריים (היא עובדת לא רחוק ממני) ומדברים בטלפון ובווטסאפ פעם ביום בממוצע.
היא כבר יצאה ממשבר הגירושין שלה והתחילה לצאת עם גברים (אבל לא נתפסה עדיין על מישהו רציני).
כיף לנו מאוד ביחד - שנינו ממש באותו ראש, אוהבים את אותם דברים, מתרגשים מאותם דברים, חושבים דומה, מי שמכיר אותנו מהצד יגיד שאנחנו ממש מתאימים לזוגיות ושנינו די מבינים את זה. אבל לא היה שום דבר רומנטי - לא נשיקה ולא מעבר.
אני ממש אוהב אותה - לא "נדלקתי" לא "התאהבתי" אלא ממש ממש אוהב במובן הרחב ביותר של המילה.
והנה הטקסט שאני מחפש לו פרשנות:
היא: "אני מאוד אוהבת אצלך את התכונות א', ב' ג'...י"ב. אני ממש מעריצה אותך. אל תתבלבל, אלה תכונות שאני מחפשת אצל בן זוג, לא אצל חבר טוב. אתה מכיר אותי ויודע כמה חשוב לי שאני אעריץ את בן הזוג שלי. אבל אני לא נמשכת אליך. הלוואי והייתי, כי אתה בן זוג אידיאלי עבורי, במיוחד שאיבדתי קצת את האמון שלי אחרי הגירושין שלי כשגיליתי שהייתי נשואה כמה שנים למישהו שלא באמת הכרתי."
אני מרגיש שנפלתי קצת למלכודת החבר הטוב - דואג לה, המלאך שלה (כמו שהיא קוראת לי) אבל לא מצליח להעביר את זה לפסים רומנטיים כמו שמאוד הייתי רוצה. שנינו נראים טוב יחסית, מחוזרים ע"י אחרים, מצליחים מבחינת קריירה וכו'.
מה היא אומרת לי? מה לדעתכם עושים? האם זה הפיך ואפשר לייצר אצלה את המשיכה ואיך?
הסיפור הולך ככה: התאהבתי במישהי שאני מכיר מזה כשנה. היא גרושה צעירה ללא ילדים, שהייתה עובדת שלי (אבל כבר שמונה שנה לא עובדת תחתיי). יצא לי להכיר אותה מאוד לעומק כי היא עבדה איתי צמוד חצי שנה והפכנו להיות חברים טובים יחסית. הייתה מתייעצת איתי (ועדיין) על כל דבר בחיים. כמה חודשים אחרי שהתחלנו לעבוד יחד התחלתי לפתח רגשות אליה, וקצת אחרי שהפסקנו לעבוד ביחד, כלומר לפני כחצי שנה, התוודיתי בפניה שאני מתאהב בה...היא די אמרה לי אז שאצלה אין משהו דומה. העסק נרגע (גם אצלי זמנית עד שחזר לשיא מלפני כשלושה חודשים). נשארנו חברים טובים - נפגשים כל שבוע לצהריים (היא עובדת לא רחוק ממני) ומדברים בטלפון ובווטסאפ פעם ביום בממוצע.
היא כבר יצאה ממשבר הגירושין שלה והתחילה לצאת עם גברים (אבל לא נתפסה עדיין על מישהו רציני).
כיף לנו מאוד ביחד - שנינו ממש באותו ראש, אוהבים את אותם דברים, מתרגשים מאותם דברים, חושבים דומה, מי שמכיר אותנו מהצד יגיד שאנחנו ממש מתאימים לזוגיות ושנינו די מבינים את זה. אבל לא היה שום דבר רומנטי - לא נשיקה ולא מעבר.
אני ממש אוהב אותה - לא "נדלקתי" לא "התאהבתי" אלא ממש ממש אוהב במובן הרחב ביותר של המילה.
והנה הטקסט שאני מחפש לו פרשנות:
היא: "אני מאוד אוהבת אצלך את התכונות א', ב' ג'...י"ב. אני ממש מעריצה אותך. אל תתבלבל, אלה תכונות שאני מחפשת אצל בן זוג, לא אצל חבר טוב. אתה מכיר אותי ויודע כמה חשוב לי שאני אעריץ את בן הזוג שלי. אבל אני לא נמשכת אליך. הלוואי והייתי, כי אתה בן זוג אידיאלי עבורי, במיוחד שאיבדתי קצת את האמון שלי אחרי הגירושין שלי כשגיליתי שהייתי נשואה כמה שנים למישהו שלא באמת הכרתי."
אני מרגיש שנפלתי קצת למלכודת החבר הטוב - דואג לה, המלאך שלה (כמו שהיא קוראת לי) אבל לא מצליח להעביר את זה לפסים רומנטיים כמו שמאוד הייתי רוצה. שנינו נראים טוב יחסית, מחוזרים ע"י אחרים, מצליחים מבחינת קריירה וכו'.
מה היא אומרת לי? מה לדעתכם עושים? האם זה הפיך ואפשר לייצר אצלה את המשיכה ואיך?
