מחקר חדש...

[מירי,]

מחקר חדש...

אבל אני מ´כפת לי , הילדים שלי כבר הראו שהם מחוץ לסטטיסטיקה...

 

[dani09]

גם שלי

אבל,האם יש בזה משהו ממשי? האם מדינה כמו ישראל יכולה,או היתה רוצה לשלם לאמהות דמי ביטוח לאומי במשך שנה? היות שהעניין לא ריאלי מבחינתנו,זאת פשוט מכה בבטן הרכה.

 

[אבא גאה]

זאת חנה מהמחשב של אבא גאה...

התאוריה כנראה לא מנותקת מהמציאות....בכל פעם שאיזה גבר או קבוצת גברים חושבים שנשים עצמאיות באופן שמסכן את ההגמוניה שלהם, הם ממציאים מחקר שמוכיח את חשיבות ישיבתה של האשה בבית והשקעתה בגידול ילדים וספונג´ה. אי אפשר לעשות מחקר על ספונג´ה כי זה לא נראה טוב, אז עושים את זה על IQ או חשיבות ההנקה לבריאות התינוק בהגיעו לגיל 60. זו לא מכה בשום בטן - וזו אחת המשימות החשובות שלנו כאן להסביר את זה למי שאולי חושבות שיש משהו בכל המחקרים הללו. אגב - אני לא רק אמא עובדת, אלא כזו שנמצאת הרבה בנסיעות ועם בכורי זה היה עוד מגיל חודשיים (שאז הוא כבר היה במעון עד שש כל ערב) - הילד חכם באופן יוצא דופן, בשל לגילו ובעל יכולות אינטלקטואליות שאני מעדיפה שמכיריו כאן יעידו עליו לגביהן ולא אימו המשוחדת. שידחפו את ההטיה השובניסטית שלהם, החבר´ה האלא, לכל מקום שבא להם - רק לא למוחות גולשותינו

 

[מירי,]

למה ספונג´ה לא ניראה טוב?

היה יותר טוב אם היו אומרים אישה עובדת לא יוצא לה הספונג´ה כמו שצריך... (איש שלי ישר הייתי מודיעה לו שהוא מפסיק לעבוד , ´למה´ הספונג´ה עליו)

 

[ציפי ג]

מה שלי מפריעה

שהמחקר נגע בלל להתפתחות האינטלקטואלית של הילד. האם זהו הדבר המענין את ההוירם היום? איפה כאן הפן הריגשי? אני מצהירה בזאת שגם אם המחקר היה מגלה שילדים שאמם נשארה עימם בבית סובלים מחמש נקודות פחות באינטליגנציה, הייתי נשארת עימם, שכן כל כמה ששכל חשוב, לי, הרגש חשוב פי כמה. ולשאלת השאלות. מה הייתי עושה לו מחקר היה טוען שילדיה של אם היוצאת לעבוד, בריאים יותר מבחינה רגישית? הייתי עושה בדיוק מה שחנה עשתה. הייתי אומרת שזה מחקר מוטה על ידי חוקרים ששמו לעצמם מטרה להוציא אמהות לעבודה.

 

[ציפי ג]

ההא המיותרת היא הא האנחה

 

[dani09]

מסכימה לגמרי עם ציפי

ועוד חושבת שכל אמא, מספיק מכירה את הילד שלה ויכולה לראות בעצמה אם משהו נראה לה חריג. ולטפל בכל נושא כזה כראות עיניה.

 

[רוני ספיר]

ומאחר שהפן הרגשי מושפע

(ואיתו גם זה האינטלקטואלי, אין כאן שום אבחנה חדה, הרי), במידה רבה מאד ממה שמשדרים לילדים הוריהם, וממה שמשדרים הוריהם באופן כללי, הרי שאילוץ של אם, שכל רצונה לשוב לעבוד, להשאר עם ילדיה בבית, יכול לגרום פגיעה בילדים, וכך גם אילוץ של אם (הורה), שכל רצונה לשבת בבית (ויכולה להרשות לעצמה את הבחירה) - לצאת לעבוד. שלא לומר, כתבות שכל כך עמוסות בשגיאות ניסוח ותחביר - כל החשק לקרוא אותן עובר לי בשורה השניה. מישהו לא מאד רציני, שם. זאת התחושה היחידה שעולה מהכתבה הזו, אצלי.

 

[רוני ספיר]

ומה שבעצם רציתי לכתוב,

ופרח לי מפאת אמהותי המאד פעילה במקביל, היה - שמעניין מה היו התוצאות, אילו נבדק המתאם לא רק בין זמן היציאה של האם מהבית, ובין ההשפעה על התפתחות הילד - (בהנחה שזה המתאם שניסו לבדוק כאן), אלא גם בין זמן היציאה של האם מהבית - תחושתה כלפי היציאה בחזרה לעבודה - הייחוס שלה לגבי תחושות הסביבה, בעיקר הקרובה, כלפי חזרתה לעבודה - והתפתחות הילד, רגשית ואינטלקטואלית. רוצה לומר, אם שבוחרת לשוב לעבוד, אבל חווה את עצמה מסיבה זו כאם מזניחה, אם בגלל שההנחה ש"ככה זה" (מי שיוצאת לעבודה מזניחה את ילדיה), מוטמעת בה לחלוטין, או מאחר שהיא מניחה שכך תופסת אותה הסביבה הקרובה שלה, ואלה התגובות שהיא מקבלת או עשויה לקבל, עוברת קושי עצום. אם שמתמודדת עם קושי כזה, בלי ספק תמצא בעצמה פחות אנרגיות, כוחות ובטחון, לגדל את ילדיה בשלווה ובשופי. וכל זה, כמובן, הנחות - לא בדקתי ולא חקרתי - אבל הן לא הנחות בעלמא. או כך נראה לי, לפחות.

 

[חנה בית הלחמי]

אם שחווה קונפליקט כאם וכאשה

תשפיע בכך מן הסתם על ילדיה. זה מחזיר לגישה של "כל מקרה לגופו". רוב הילדים היותר מוזנחים אינטלקטואלית ורגשית כאחת שהכרתי, היו ילדים לאמהות לא עובדות. אולי מזל רע שלי - זה מה שפגשתי. רוב הילדים המטופחים רגשית, אינטלקטואלית ובכלל שפגשתי - הם בנים לנשים קרייריסטיות לעילא ולעילא.

 

[רוני ספיר]

נו נו.. יש עוד כמה מקומות על הציר,

את יודעת. זה לא שאו "לא עובדות", או "קרייריסטיות לעילא", זה ככה, בין פה ובין שם. ואם במקרים פרטיים - שתי הילדות היחידות שאני מכירה מקרוב, והן מוזנחות רגשית (קשות), הן בנות לשני הורים קרייריסטיים עד אימה. נפוץ למדי, בקריירה הקודמת שלי. אפילו יש על זה מחקרים

 

[מונו]

אולי את צודקת

אבל אם המחקר היה טוען שאין שום נזק אם האם תחזור לעבודה שבוע לאחר הלידה, האם גם אז היית שוללת אותו? ובכלל, מתי תסכימי לקבל מחקר שהמסקנות שלו נוגדות את מה שאת מאמינה בו? מהם הקריטריונים למחקר רציני לגבייך?

 

[מירי,]

אבל קודם שיעשו מחקר...

אולי אם בכלל אבא היה נשאר עם הילד הוא בכלל היה יוצא גאון - אז מה? אז מעכשיו אבות עדיף שישארו בבית עם ילדיהם? אבל בעצם איך ייעשה כזה מחקר? הרי אין פרמטר השוואה.... איך בדיוק מודדים דברים כאלה , אולי הילדים הללו מראש היו יותר אינטילגנטיים, ואולי לא? אז האם המסכנה היא שנשים צריכות להשאר בבית??

 

[מונו]

לא התייחסתי כלל למחקר הנ"ל

שאלתי נגעה למחקרים בכלל. נוצר אצלי הרושם שכל מחקר שמסקנותיו תואמות את הדעה המוקדמת של הקורא זוכה למחמאות, ואילו שלא מתקבל בזילזול ובחשד להיותו מוטה.

 

[חנה בית הלחמי]

לא אני צריכה להגדיר אמפיריות

לשמחתי כבר הגדירו אותה לפני. אז כמה תשובות - ראשית לציפי - אני מסכימה איתך לחלוטין שהקריטריון המרכזי והחשוב היא התפיסה ההורית שלך כאם ומסכימה שרוב ה"מחקרים" בנושא מוטים.... קחי לדוגמה את ה"מחקרים" שהראו על חשיבות יציאת האם לעבודה למען התפתחות הילד במלחה"ע השניה וכמה מהר הם התחלפו במחקרים על חשיבות ההנקה לטווח ארוך וההשארות של התינוק/ת עם האם לטווח ארוך, מייד כשגברים חזרו מהמלחמה וגילו שהמשרות שלהם תפוסות ע"י....נשים. היה לנו את הדיון הזה בינינו, בורסיות שונות סביב הורות, הנקה וכולי, בהזדמנויות אחרות. אולי זו התפיסה שלי את העולם והחברה כקונספירטיביים - גבריים, אבל לדאבוני זה נראה ומתברר פה ושם כמאוד נכון....

 

[vered4]

מבקרת בעקבות הדיון

ואולי אני מעלה שאלה שכבר דנתן עליה פעמים רבות. גם אם הילד מוצלח, נפלא ומוכשר. מי בעצם מגדל אותו, ומה לגבי ההפסד שלראות אותו גדל? מתי רואים אותו בכלל? וזה שהגברים לא רואים את הילדים, היום יש יותר גברים שמודעים למה שהם מפסידים, למרות שהחברה לא ממש מעודדת את המחשבה הזו. היתה תוכנית בטלויזיה, לגבי ההורים בכוכב יאיר, ישוב עם אוכלוסיה מבוססת ומשכילה, שהם רואים את הילד שלהם, זמן מועט ביום, מפתיע עד כמה מועט. אולי גם כאן היה דיון על כך.

 

[vered4]

מבקרת מלשון אורחת, כמובן

 

[רוני ספיר]

למה בחרו דווקא בכוכב יאיר?

ומה עלה מהתוכנית הזו?

 

[vered4]

רצו לבחון ישוב, עם אוכלוסיה

משכילה, עם מודעות, איכות חיים. הורים שחשוב להם מהילדים, הורים ששאלו אותם, מה אתם מוכנים לעשות למען הילדים שלכם? והתשובה היתה הכל. ביום יום, ההורים עסוקים עד שעות הערב, ובקושי רואים את הילדים. ולתת הכל? כנראה נשאר בגדר תאוריה. התוכנית היתה במסגרת תוכניות בערוץ 8 שנקראת "פרות קדושות". מכאן הטיפול ב"פרה קדושה" כמו זו, שהיא ההורה שאוהב את הילד שלו ומוכן לתת בשבילו הכל.

 

[ציפי ג]

ראיתי את התכנית

והיתה לי המון בקורת עליה. ולא משום שההורים שם מצאו חן בעיני. רובם באמתנראו עסוקים מאוד בעצמם, וראו את הילדים למעט מאוד זמן. הבקורת נבעה מכך שהם מדדו מה שנקרא זמן איכות. וכך אם שעובדת מהבית ונמצאת נגישה לילדיה כל היום, נחשבה כאם שאינה נותנת לילדיה הרבה, משום שכאשר את מתמצתת את השעות את לא מגיע ל24.5 דק´ ראש אל ראש ביום. או אם שיוצאת עם ילדיה לקניות בערב בשובה מהעבודה, נחשבת כמי שלא מבלה עם ילדיה מספיק זמן, דבר שנראה לי מופרך - וכי מתי תעשה האם הזו קניות? נקודת המוצא של יוצרי הסרט - כולם לא הורים - היתה שילד צריך הורה רק עבורו לכך וכך שעות ביום. אבל אם הוא ינהג כך, לא יהיה לו זמן לעשות, למעשה ,כמעט שום דבר אחר. זה לא ריאלי. אני חושבת שהורות צריכה להיות גם פרקטית, ולא ברמה של קדושה יתירה.