מחקר חדש...

[vered4]

נכון, אבל אחרי "תיקון" ההגדרה של

זמן איכות, וההסכמה שגם לעשות קניות עם הילד, וגם להכין איתו עוגה זה זמן עם הילד. בכל זאת הזמן שאותם הורים שהו עם הילדים שלהם היה מועט מאוד, מעט מדי. והפרה הקדושה שניסו לנפץ, היתה "אני אעשה למען הילד שלי הכל". ובסופו של דבר, הריצה אחרי להשיג את הכסף, כדי שלמשפחה שלי יהיו חיים איכותיים, באה על חשבון איכות החיים של המשפחה.

 

[חנה בית הלחמי]

לא ראיתי את התכנית

אולם אני חושבת שיש בעייה מובנית ביישובים מרוחקים יחסית ממרכזי העבודה שלהם, שכן זמן ההגעה אל/מהעבודה הוא כזה שיוצר בהכרח פחות שהות בבית. כוכב יאיר הוא כזה, למרות קרבתו למרכז. עוד יש לזכור שהרבה הורים שם - גברים בעיקר - הם אנשי צבא במיל. שמתוכנתים להרבה שהות בחוץ ואולי "עוורים" לכן להפסד הגלום בכך. היה הבדל בין האמהות לאבות ?

 

[מירי,]

???

כמה זמן לוקח בממוצע להגיע למקום העבודה במרכז (ולא מי שעובדת מהבית) עם כל הפקקים שם זה לפחות חצי שעה (אני שומעת "סיפרורים" גם על שעה +) אז כאן מקומות העבודה יותר מרוחקים אבל אין פקקים - הדברים מתאזנים...

 

[חנה בית הלחמי]

זה אחרת

אני נוטה להתייחס בכל זאת ב"חומרת יתר" ל"יום תל אביב" מאשר לנסיעה לכרמיאל (ויש לי הרבה כאלה) שלוקחת יותר זמן אבל חלקה וייעודית - יוצרת, נוסעת, מגיעה - אין לי מצוקות דרך, חנייה ועוד. משהו בבטן, לא בראש כנראה

מנסיון (לא בארץ אמנם - כאן גרתי תמיד בערים מרכזיות) - כשאת בפריפריה לא עירונית, את מתקשה יותר לעשות "קפיצות" הלוך חזור ומקובעת יותר ליציאה מהבית כ"מבצע", גם אם יומיומי.

 

[מירי,]

ואצלי הפוך...

בתחילת הדרך שלי כאן באירגון עבדנו בהרצליה... (מבחנתי כשעוברים את חדרה זה ת"א)... תגידו איך אתן חיות שם?????? (טוב זה גם אחרי ביקור סופ"ש שם עם הרבה שימחה לחזור לפריפריה שלנו...)

 

[vered4]

מן הסתם הגברים היו פחות בבית

אני לא ממש זוכרת. אבל גם אני חושבת שהיום הרבה אנשים עובדים במרחק מהבית, בכל חלקי הארץ. הם לא יוצאי דופן.

 

[חנה בית הלחמי]

אני ביניהם, כך שמובן לי

עבודותי מתפרסות ממטולה עד אילת, בעיקרון, מעצם הפרילנסריות.

 

[חנה בית הלחמי]

האיש מהאתר כתב לי, והרי התכתובת:

----- Original Message ----- From: Nir Steinherz To: [email protected] Sent: Wednesday, July 24, 2002 12:38 AM Subject: מתי רצוי לחזור לעבודה לאחר הלידה לכבוד גב´ בית הלחמי, תודה על תגובתך באתר סטארמד לידיעה "מתי רצוי לחזור לעבודה לאחר הלידה?". צר לנו לקרוא שאת חושבת שמדובר במחקר מפוברק ושלא מדובר בחדשות. המחקר נערך במסגרת פעילות של מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב. זהו אחד הגופים המכובדים, המקצועיים והמוערכים ביותר בעולם. אבל אולי את צודקת והכל קונספירציה של העולם הגברי כפי שמשתמע מדבריך בפורום. אגב, לפחות אחת משלושת החוקרים היא אשה - פרופסור מ-Harvard. בכל מקרה, אני שמח שזה עורר דיון פורה בפורום נשים וקריירה ונתן חומר למחשבה. בברכה, ניר שטינהרץ סטארמד בע"מ ותשובתי במייל לבחור: ניר שלום, תודה על התגובה. הפיברוק הוא חברתי בסיסי ועמוק ועתיק ממני וממך, כנראה... המאמר עורר תגובות לא אוהדות (שלא לדבר על הכתיבה העילגת) גם בפורומים נוספים ומתוך הכרות אישית עם הכותבות - אין מדובר בכאלו שדעתן נשלפת מן השרוול. אשמח אם תקרא את התגובות אצלינו ובפורום חינוך לגיל הרך שמספרו 192. חנה.

 

[ציפי ג]

ולמה הוא פשוט לא נותן הפניה למאמר

או שהמאמר לא על הרשת?

 

[מבקרתp]

"הבחור מהאתר"...

לי דווקא צרם משהו שולי לגמרי: האיש מהאתר מכונה על ידייך: "האיש מהאתר" - "ניר" - ו: "בחור" הוא דווקא פונה אלייך בכבוד: "לכבוד גב´ בית הלחמי" מה היינו חושבות אם זה היה הפוך???

 

[מונו]

לא צריך להסחף

אם היא היתה כותבת את שמו, היינו צריכים לטרוח כדי להבין את הרלוונטיות שלו לדיון. ובכלל, הקוד הנימוסי המזוייפים האלו של מתן שמות תאר כמו מר וגברת או לפנות בשם המשפחה די מגוכחים בעיני (אלא אם כן יש כוונת זדון כדי להשפיל או לזלזל).

 

[חנה בית הלחמי]

"היא" ? אני מסכימה עם מונו...