רם ../images/Emo24.gif
אני מכירה את התחושה בתקופה כזו של המתנה לתשובות. בשנה שעברה, השבוע בו החלו הזימונים לראיון השני בב"ש היה קשה ביותר. המתח, הלחץ, הציפייה, הקפיצה מכל צלצול טלפון גם לאחר שאפסה תקווה, והאכזבה. בראיון השני בב"ש השנה שאלו אותי המראיינים מה הרגשתי כשנדחיתי בראיון בשנה שעברה. מייד אמרתי מה שהרגשתי: כעסתי. רק אחרי הראיון חשבתי על כך שרגש יותר קונבנציונלי ופוליטיקלי-קורקט לומר כתשובה הוא עצב, למשל. אבל אמרתי את מה שהרגשתי, ובאמת כעסתי על אותה דחייה. עוד לפני שקיבלתי את הודעת הדחייה הרשמית כבר ידעתי שבשנת תשס"ו לא אלמד רפואה. חשבתי לאן לנתב את האכזבה והכעס. אבל ידעתי בבירור שאירשם גם בשנה הבאה. שיפרתי פסיכומטרי שוב באוקטובר, רק כדי להיות בטוחה (עד כמה שניתן לאור עליית הסכמים המתמדת) שאזומן למיונים של כל האוניברסיטאות ולא רק לחלקן. ובינתיים התחלתי ללמוד פיסיקה באב"ג מתוך כוונה לעבור לרפואה בסוף השנה. והתכוננתי לכך שאם אדחה גם השנה, אמשיך לעוד שנה בפיסיקה ואירשם שוב לרפואה לשנת הלימודים שאחריה. רבים כאן בפורום עברו דחיות, שיפרו ציונים ובילו תקופה ארוכה בלחץ, בציפייה ובאכזבות, ובסוף התקבלו. אם לימודי רפואה הם מה שאתה רוצה, והם חשובים לך עד כדי כך שתבלה שנה נוספת ב"מקצה שיפורים" אם יהיה צורך, אז חבל שבעבור שנה אחת נוספת תוותר על חלום, שהוויתור עליו ילווה אותך כל החיים. ומצד שני, אולי תתחיל ללמוד משהו אחר, תתאהב בו, תמשיך למחקר ולא תצטער על כך, ואולי תתרום לאנושות הרבה יותר משיכולת לתרום כרופא. הכל תלוי בך ובמה שתחליט. ובינתיים אני מקווה שתתקבל השנה לשתי אוניברסיטאות לפחות, ותקופת ההמתנה מורטת-העצבים הזו תהיה מאחוריך בדרך להתחלה חדשה כסטודנט לרפואה.
אני מכירה את התחושה בתקופה כזו של המתנה לתשובות. בשנה שעברה, השבוע בו החלו הזימונים לראיון השני בב"ש היה קשה ביותר. המתח, הלחץ, הציפייה, הקפיצה מכל צלצול טלפון גם לאחר שאפסה תקווה, והאכזבה. בראיון השני בב"ש השנה שאלו אותי המראיינים מה הרגשתי כשנדחיתי בראיון בשנה שעברה. מייד אמרתי מה שהרגשתי: כעסתי. רק אחרי הראיון חשבתי על כך שרגש יותר קונבנציונלי ופוליטיקלי-קורקט לומר כתשובה הוא עצב, למשל. אבל אמרתי את מה שהרגשתי, ובאמת כעסתי על אותה דחייה. עוד לפני שקיבלתי את הודעת הדחייה הרשמית כבר ידעתי שבשנת תשס"ו לא אלמד רפואה. חשבתי לאן לנתב את האכזבה והכעס. אבל ידעתי בבירור שאירשם גם בשנה הבאה. שיפרתי פסיכומטרי שוב באוקטובר, רק כדי להיות בטוחה (עד כמה שניתן לאור עליית הסכמים המתמדת) שאזומן למיונים של כל האוניברסיטאות ולא רק לחלקן. ובינתיים התחלתי ללמוד פיסיקה באב"ג מתוך כוונה לעבור לרפואה בסוף השנה. והתכוננתי לכך שאם אדחה גם השנה, אמשיך לעוד שנה בפיסיקה ואירשם שוב לרפואה לשנת הלימודים שאחריה. רבים כאן בפורום עברו דחיות, שיפרו ציונים ובילו תקופה ארוכה בלחץ, בציפייה ובאכזבות, ובסוף התקבלו. אם לימודי רפואה הם מה שאתה רוצה, והם חשובים לך עד כדי כך שתבלה שנה נוספת ב"מקצה שיפורים" אם יהיה צורך, אז חבל שבעבור שנה אחת נוספת תוותר על חלום, שהוויתור עליו ילווה אותך כל החיים. ומצד שני, אולי תתחיל ללמוד משהו אחר, תתאהב בו, תמשיך למחקר ולא תצטער על כך, ואולי תתרום לאנושות הרבה יותר משיכולת לתרום כרופא. הכל תלוי בך ובמה שתחליט. ובינתיים אני מקווה שתתקבל השנה לשתי אוניברסיטאות לפחות, ותקופת ההמתנה מורטת-העצבים הזו תהיה מאחוריך בדרך להתחלה חדשה כסטודנט לרפואה.
מכל החברים שהתקבלו למספר אוניברסיטאות להקדים את הביטול באוניברסיטה שאינכם חפצים ללמוד . ושוב תודה רבה לכולכם!במיוחד לך אושרית שנופחת בי תקווה כל פעם מחדש!
