מחר פתיחה של גשר יהודית

נוסע23

New member
כמו שאתה אומר, זה לא שחור ולבן וצריך לבדוק כל מקרה לגופו

זה שוב אילוץ של בחירה בין רע לרע
שנובע מהמרחק הקטן בין האיילון ליגאל אלון. לא היה מקום להרחבת המדרכה באופן מספק בקטע הזה.
אם היו מפצלים את המדרכה ל-2 (חצי במפלס הרחוב וחצי במפלס הרמפות), הייתי מקבל רמפות ומדרכות צרות שלא היו מאפשרים בשום צורה שילוב של שביל אופניים. היית אומר לרוכבי האופניים. בקצה הגשר תרדו מהאופניים ותלכו לידם. והם כמובן לא היו מקשיבים לך...
העובדה שמי שממשיך ישר על המדרכה צריך לעלות במתינות מטר גובה ואז לרדת במתינות מטר גובה היא לא אידיאלית, אבל בבחירה בין רע לרע זה הרע במיעוטו.

לגבי מעבר חציה תת קרקעיים (או גשרים). ברמת העקרון אני נגד. כי לתפיסתי להכריח הולכי רגל לרדת ואז לעלות (או לעלות ואז לרדת), רק כדי לא להפריע לזרימת התנועה.
א. לא חוסך להם זמן לעומת הרמזור כי יש את העליה והירידה.
ב. מוסיף להם מאמץ (ולא בכל מקום אפשר לשים דרגנועים)
ג. מקשה על הנגישות עבור אוכלוסיות מתקשות ולרוב דופק גם רוכבי אופניים. ומייצר רתיעה בשעות מסוימות לאוכלוסיות מסוימות (נשים בעיקר סובלות ממעברים תת קרקעיים בשעות החשכה).
ד. תופס שטח מדרכה יקר, מקשה על ההתמצאות במטלה הפשוטה של חציית כביש וכמו שאמרת לרוב גם קשה לתחזוקה ברמה טובה ועשוי לשמש מקום לפעולויות לא רצויות.

לא בכדי הפתרון הזה שאומץ בשני מקומות בתל אביב (כיכר המושבות וכיכר מגן דוד) בוטל והוחלף במעברי חציה ידידותיים יותר להולכי רגל.

יחד עם זאת כמובן שאין שחור ולבן, ויש מקומות שבהם זה מתאים.
א. היכן שהטופוגרפיה בכל מקרה תעבוד טוב יותר לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים במעבר מתחת לכביש (לדוגמה המעברים מתחת לגשרים צמוד לירקון, או חלק מהמעברים בעמק המצלבה בירושלים, או המעבר בין בריכת הסולטן לסינמטק שמנצלים את טופוגרפיית העמק שהכביש עובר מעליו).
ב. היכן שהמעבר התת קרקעי צריך להיות מאד רחב ומזמין מאחר ובנוסף להיותו מעבר הוא משמש גם כניסה/יציאה לתחנה חזקה של מערכת הסעת המונים. במקרה כזה ריבוי הפעילות האנושית (שלעתים גם מצדיק מסחר) מקל על הבעיה הפסיכולוגית המעבר.

לדוגמה אם ניקח את תחנת שאול המלך, מעבר תת קרקעי דרך הכניסה לתחנה מהצד המערבי (מגדל הספירלה של עזריאלי) לצד המזרחי (מגדלי קרן קריה לעתיד לבוא) יכול לעבוד מצוין ולהרגיש בטוח ונוח לכולם, לגבי המנהרה ממנו ועד לאיכילוב אני לא בטוח. זה עשוי להיות קטע מאד לא נעים שעדיף לעשות אותו במפלס הרחוב, גם אם זה ייקח עוד כמה דקות.
כמו שאתה אומר, זה לא שחור ולבן וצריך לבדוק כל מקרה לגופו
כאשר מדובר בכביש עירוני רגיל, כלומר כזה שיש מה לחפש בשני צידי הכביש, אז אני מסכים לגמרי שצריך מעבר חציה ולא גשר או מעבר תת קרקעי. המעבר צריך להיות כזה שמתעדף הולכי רגל: מעבר רציף באור ירוק, ולא כזה שתוקע אותם באי תנועה בשמש או בגשם, גם אם זה פחות נוח למהנדס שמתכנן את הרמזורים.
&nbsp
לעומת זאת, קח כדוגמה את החיבור הישיר בין תחנת השלום למגדל עזריאלי. האם היית מציע לוותר עליו ושמי שצריך ייצא מתחנת השלום ויחצה את הכביש כדי להגיע למגדלים? אני חושב שרוב האנשים יסכימו שיש ייתרון בחיבור הישיר הזה. עכשיו כשבונים את החלק הדרומי של תחנת השלום, היה צריך לתכנן מעברים דומים (ארוכים יותר) שיקשרו בינו לבין משרדי המממשלה ממערב והמגדלים ביגאל אלון ממזרח, במקום לשלוח את הנוסעים ישר מהתחנה לאי תנועה. כנ"ל לדעתי לגבי הגשר. אלה מקרים יוצאים מן הכלל - הכלל, כפי שכתבת, הוא שצריך מעברי חציה ידידותיים במפלס הכביש.
 

matrix200200

Active member
הבאת דוגמה טובה שגם רציתי להביא.

כמו שאתה אומר, זה לא שחור ולבן וצריך לבדוק כל מקרה לגופו
כאשר מדובר בכביש עירוני רגיל, כלומר כזה שיש מה לחפש בשני צידי הכביש, אז אני מסכים לגמרי שצריך מעבר חציה ולא גשר או מעבר תת קרקעי. המעבר צריך להיות כזה שמתעדף הולכי רגל: מעבר רציף באור ירוק, ולא כזה שתוקע אותם באי תנועה בשמש או בגשם, גם אם זה פחות נוח למהנדס שמתכנן את הרמזורים.
&nbsp
לעומת זאת, קח כדוגמה את החיבור הישיר בין תחנת השלום למגדל עזריאלי. האם היית מציע לוותר עליו ושמי שצריך ייצא מתחנת השלום ויחצה את הכביש כדי להגיע למגדלים? אני חושב שרוב האנשים יסכימו שיש ייתרון בחיבור הישיר הזה. עכשיו כשבונים את החלק הדרומי של תחנת השלום, היה צריך לתכנן מעברים דומים (ארוכים יותר) שיקשרו בינו לבין משרדי המממשלה ממערב והמגדלים ביגאל אלון ממזרח, במקום לשלוח את הנוסעים ישר מהתחנה לאי תנועה. כנ"ל לדעתי לגבי הגשר. אלה מקרים יוצאים מן הכלל - הכלל, כפי שכתבת, הוא שצריך מעברי חציה ידידותיים במפלס הכביש.
הבאת דוגמה טובה שגם רציתי להביא.
מעבר תת"ק היה נהדר שם.
די ברור ששם הוא די בלתי אפשרי בגלל שמדובר בגשר ומעבר תת"ק בעצם צריך להיחפר מתחת לאיילון שזה לא ממש ניתן לביצוע.
שם לדעתי צריך לעשות משהו אחר.
הייתי חושב על מעברים משוקעים לרכבים הפונים מדרך השלום לאיילון.
הבעיה העיקרית זה אפילו לא חציית הגשר עצמו, אלה המעברים האלה שאנשים נאלצים להמתין שם הרבה מאוד זמן, עד שהרמזור מתחלף.
 
והנה נקודה למחשבה

כמו שאתה אומר, זה לא שחור ולבן וצריך לבדוק כל מקרה לגופו
כאשר מדובר בכביש עירוני רגיל, כלומר כזה שיש מה לחפש בשני צידי הכביש, אז אני מסכים לגמרי שצריך מעבר חציה ולא גשר או מעבר תת קרקעי. המעבר צריך להיות כזה שמתעדף הולכי רגל: מעבר רציף באור ירוק, ולא כזה שתוקע אותם באי תנועה בשמש או בגשם, גם אם זה פחות נוח למהנדס שמתכנן את הרמזורים.
&nbsp
לעומת זאת, קח כדוגמה את החיבור הישיר בין תחנת השלום למגדל עזריאלי. האם היית מציע לוותר עליו ושמי שצריך ייצא מתחנת השלום ויחצה את הכביש כדי להגיע למגדלים? אני חושב שרוב האנשים יסכימו שיש ייתרון בחיבור הישיר הזה. עכשיו כשבונים את החלק הדרומי של תחנת השלום, היה צריך לתכנן מעברים דומים (ארוכים יותר) שיקשרו בינו לבין משרדי המממשלה ממערב והמגדלים ביגאל אלון ממזרח, במקום לשלוח את הנוסעים ישר מהתחנה לאי תנועה. כנ"ל לדעתי לגבי הגשר. אלה מקרים יוצאים מן הכלל - הכלל, כפי שכתבת, הוא שצריך מעברי חציה ידידותיים במפלס הכביש.
והנה נקודה למחשבה
בתוכנית המקורית של המבנה הדרומי של תחנת השלום, היצה גם יציאה נוספת ישירות ליגאל אלון. אם אני לא טועה היא היתה אמורה להיות קומה מעל היציאה העיקרית לגשר השלום, כדי שתוכל לעבור גם מעל רמפת היציאה מהאיילון שבדיוק מתחילה להתגבה שם, כלומר היא אמורה להגיע ליגאל אלון גבוה יותר מגשר יהודית (ומנגד במקום שיש קצת יותר שטח בין רמת האיילון ליגאל אלון).
בדיוק פורסם שמתכננים מגדל של 48 קומות על שטח מפעל סיפולוקס (מצפון למגדל אלקטרה).
בתכנון נכון היציאה הזו מהרכבת יכולה לחלוף בגשר מעל יגאל אלון ולהתחבר בחיבור דרגנועים נוח לרחבה ציבורית נאה שתוקם בחזיתו (כמו החיבור של גשר הקריה).
זה אומר שהגשר יצטרך להיות אלכסוני וארוך קצת אבל זה בהחלט אפשרי.
מגדל סיפולוקס עצמו לא מצריך כניסה נפרדת לרכבת, רק חיבור איכותי לרחוב יגאל אלון לכל התעסוקה והמגורים לאורכו יכול הלצדיק זאת. לכן חשוב החיבור האיכותי עם מפלס הרחוב. (זה לא שולל חיבור נוסף ישירות ללובי הבניין אם ירצו אך לא במקום החיבור לרחוב).

חשוב שזה יהיה חיבור עם תכנון איכותי במיוחד כי כדוגמה הפוכה אפשר להביא את הגשר בין בית המשפט למגדל המוזיאון מעל רחוב ברקוביץ', שהינו יוזמה פרטית למכור את המגדל לחבורת עורכי דין שילכו בקלות לבית המשפט ובגלל זה החיבור שלו לרחוב בשני הצדדים בעייתי מאד, הוא לא נעים להליכה כי הוא צר וארוך והתחזוקה שלו לקויה. לעיר כעיר כנראה היה עדיף בלעדיו.
 

נוסע23

New member
מעניין! האם יש לך קישור לתכנית הזו של המבנה הדרומי?

והנה נקודה למחשבה
בתוכנית המקורית של המבנה הדרומי של תחנת השלום, היצה גם יציאה נוספת ישירות ליגאל אלון. אם אני לא טועה היא היתה אמורה להיות קומה מעל היציאה העיקרית לגשר השלום, כדי שתוכל לעבור גם מעל רמפת היציאה מהאיילון שבדיוק מתחילה להתגבה שם, כלומר היא אמורה להגיע ליגאל אלון גבוה יותר מגשר יהודית (ומנגד במקום שיש קצת יותר שטח בין רמת האיילון ליגאל אלון).
בדיוק פורסם שמתכננים מגדל של 48 קומות על שטח מפעל סיפולוקס (מצפון למגדל אלקטרה).
בתכנון נכון היציאה הזו מהרכבת יכולה לחלוף בגשר מעל יגאל אלון ולהתחבר בחיבור דרגנועים נוח לרחבה ציבורית נאה שתוקם בחזיתו (כמו החיבור של גשר הקריה).
זה אומר שהגשר יצטרך להיות אלכסוני וארוך קצת אבל זה בהחלט אפשרי.
מגדל סיפולוקס עצמו לא מצריך כניסה נפרדת לרכבת, רק חיבור איכותי לרחוב יגאל אלון לכל התעסוקה והמגורים לאורכו יכול הלצדיק זאת. לכן חשוב החיבור האיכותי עם מפלס הרחוב. (זה לא שולל חיבור נוסף ישירות ללובי הבניין אם ירצו אך לא במקום החיבור לרחוב).

חשוב שזה יהיה חיבור עם תכנון איכותי במיוחד כי כדוגמה הפוכה אפשר להביא את הגשר בין בית המשפט למגדל המוזיאון מעל רחוב ברקוביץ', שהינו יוזמה פרטית למכור את המגדל לחבורת עורכי דין שילכו בקלות לבית המשפט ובגלל זה החיבור שלו לרחוב בשני הצדדים בעייתי מאד, הוא לא נעים להליכה כי הוא צר וארוך והתחזוקה שלו לקויה. לעיר כעיר כנראה היה עדיף בלעדיו.
מעניין! האם יש לך קישור לתכנית הזו של המבנה הדרומי?
הייתי לפני שנה-שנתיים באיזשהו מפגש של העיריה עם תושבים שבו הוצגה התכנית של המגדלים במתחם איווקו. שאלתי לגבי הקישור הגרוע לתחנת הרכבת של הולכי הרגל. נציג העיריה אמר לי שעקרונית בניה של מעבר עילי להולכי רגל לא רק שאפשרי, אלא לדעתו אפילו היזמים יסכימו לממן אותם מכספם כי זה כדאי להם. אלא שמסיבה שלא הובהרה, דווקא העיריה לא הייתה מעוניינת בכך.
 
אין לי

מעניין! האם יש לך קישור לתכנית הזו של המבנה הדרומי?
הייתי לפני שנה-שנתיים באיזשהו מפגש של העיריה עם תושבים שבו הוצגה התכנית של המגדלים במתחם איווקו. שאלתי לגבי הקישור הגרוע לתחנת הרכבת של הולכי הרגל. נציג העיריה אמר לי שעקרונית בניה של מעבר עילי להולכי רגל לא רק שאפשרי, אלא לדעתו אפילו היזמים יסכימו לממן אותם מכספם כי זה כדאי להם. אלא שמסיבה שלא הובהרה, דווקא העיריה לא הייתה מעוניינת בכך.
אין לי
זה מהזכרון, וגם אני חושב שכשהתחילו לעבוד על היציאה החדשה האדריכל של ה"גל" המקורי סיפר את זה.
 

נוסע23

New member
עכשיו זה כבר לבכות על חלב שנשפך

לדעתי מה שעשו זה נכון יותר
א. הגשר משרת גם הולכי רגל וגם רוכבי אופניים. במקרה כזה הולכי הרגל חשובים יותר מרוכבי האופניים.
ב. גם באופניים, הגשר מעולם לא היה ולא תוכנן להיות חלק מאוטוטראדת אופניים מהירה אלא חיבור עירוני.

הארכה מעל יגאל אלון הית דורשת הגבהה של הגשר בערך ב-5 מטר יותר מאשר עכשיו (ההגבהה הקיימת לא גבוהה במיוחד). מה שהיה גורר לצורך בעשיית גשר בשיפוע כלפי מעלה מיהודית ועד ליגאל אלון (זה כשלעצמו לא נורא כי הגשר ארוך מאד, אבל זה כן מקשה על חלק, גם הולכים וגם רוכבים)
יותר נורא, זה היה גורר מבנה מאד לא אלגנטי שאין שום דרך לעשות אותו נוח לאף אחד בצד המזרחי של יגאל אלון. וכלל לא בטוח שזה בכלל היה אפשרי מאחר והוא היה צריך לחרוג מזכות הדרך. עליה וירידה מכל גשר היא פשוט סיוט.

עיר צריכה להתנהל עד כמה שניתן במפלס אחד. מעברי החציה ממתנים את התנועה ביגאל אלון וזה מאד לטובה.
איפה שאפשר לעשות מעבר חציה, אסור לעשות גשר.

ועוד לא דיברנו על התוספות לעלויות...
עכשיו זה כבר לבכות על חלב שנשפך
אני לא רואה מה הייתרון של מעבר חציה במקרה הזה, כאשר המטרה היחידה של חציית הכביש היא להתחבר לגשר. אפשר היה לסיים את הגשר בצד המזרחי, עם עליה וירידה באמצעות דרגנוע, כפי שיש בגשר הולכי הרגל בין הקריה למגדלי עזריאלי, למשל. אנשים משתמשים בגשר הולכי הרגל הזה כל הזמן, ועליה וירידה ממנו היא ממש לא "סיוט".
&nbsp
אפשר גם היה ליצור פיצול שמחבר בין הגשר ישירות למגדל אלקטרה בקומה השניה או השלישית (התוספת לעלות במימון של בעלי הבניין - כדאי להם כי זה מעלה את ערך הנכס שלהם).
אולי זה פחות נוח לרוכבי אופניים, אבל ודאי יותר נוח להולכי הרגל.
 

GLSRA

Active member
הערת את הנושא מזוויחות שבהחלט לא עלו בראשי בראשונה.

לדעתי מה שעשו זה נכון יותר
א. הגשר משרת גם הולכי רגל וגם רוכבי אופניים. במקרה כזה הולכי הרגל חשובים יותר מרוכבי האופניים.
ב. גם באופניים, הגשר מעולם לא היה ולא תוכנן להיות חלק מאוטוטראדת אופניים מהירה אלא חיבור עירוני.

הארכה מעל יגאל אלון הית דורשת הגבהה של הגשר בערך ב-5 מטר יותר מאשר עכשיו (ההגבהה הקיימת לא גבוהה במיוחד). מה שהיה גורר לצורך בעשיית גשר בשיפוע כלפי מעלה מיהודית ועד ליגאל אלון (זה כשלעצמו לא נורא כי הגשר ארוך מאד, אבל זה כן מקשה על חלק, גם הולכים וגם רוכבים)
יותר נורא, זה היה גורר מבנה מאד לא אלגנטי שאין שום דרך לעשות אותו נוח לאף אחד בצד המזרחי של יגאל אלון. וכלל לא בטוח שזה בכלל היה אפשרי מאחר והוא היה צריך לחרוג מזכות הדרך. עליה וירידה מכל גשר היא פשוט סיוט.

עיר צריכה להתנהל עד כמה שניתן במפלס אחד. מעברי החציה ממתנים את התנועה ביגאל אלון וזה מאד לטובה.
איפה שאפשר לעשות מעבר חציה, אסור לעשות גשר.

ועוד לא דיברנו על התוספות לעלויות...
הערת את הנושא מזוויחות שבהחלט לא עלו בראשי בראשונה.
גם אותי שכנעת. הטיעונים שלך חזקים וטובים.
יש אמנם משנו מעט מוזר שאתה חוצה גשר מגיע למדרכה והדבר הראשון שאתה מחפש זה מעבר חצייה כדי לחצות את הכביש כי אין לך מה לעשות על המדרכה המערבית.
תודה על ההסברים !
 

Ccyclist

Well-known member
כתבה בטמקא לפיה שביל הגשר לא מתחבר מזרחה

אני לא מבין מה הוא מחבר בעבר הירקון.
אין שם חיבור לדרך ראשית הפונה מזרחה. רחוב משה דיין נראה לי מחסום די משמעותי בפני רוכבים שמנסים לרכב מערבה ומבנה הרחובות בינו לגשר יהודית מצריך רכיבה במסלולים מסובכים ופתלתלים.
&nbsp
אם תנאי הרכיבה בת"א היו דומים לאלו שבאירופה (רכיבת כביש ב 30 קמ"ש +) אז היה אפשר להגיע משדרות ההשכלה לגן לונדון ב 10 דקות רכיבה בערך. להבנתי בת"א יש העדפה לשבילים במפלס המדרכה שמצריכים חצייה בפאזה של הולכי רגל וכן מכשולים שונים על המדרכות שאינם מאפשרים רכיבה ב 30 קמ"ש.
&nbsp
פרוייקטים גרנדיוזיים שאינם חלק ממסלול רכיבה רציף אינם תורמים הרבה לרוכבי האופניים. אופניים הם רכב שיכול לכסות 8 ק"מ בחצי שעה או 16 ק"מ בשעה בשטח עירוני ולתת פייט טוב לכלי רכב ממונעים או תח"צ. אם כבר הסיפור מזכיר לי את שביל עוקף קמדן, 1.7 ק"מ של שביל שהיה נגיש בעיקר לבאים מצפון, אך בלתי נגיש מדרום בגלל שימוש נרחב ברחובות חד כיווניים כציר יחיד. ניסיתי להתחקות אחריו בגוגל ונראה שרק החצי הצפוני שרד, דבר שלא מפתיע אותי כי מעולם לא השתמשתי בחצי הדרומי שלו אלא במסלולים אחרים. בלונדון עיריית הגג הבינה לפני כעשור שאי אפשר לתכנן שבילים מקומיים שלא כחלק מרשת עירונית ובמקום שעיריות הרובע יתכננו שבילים בתחומן (עוקף קמדן הוביל לשום מקום משרדי צפונית להולבורן בקרבת משרדי עיריית קמדן כשהכביש הראשי מקמדן הוביל ללב הווסט אנד, מרכז הבילויים של העיר) עיריית הגג תתכנן שבילים כלל עירוניים חוצי רבעים במסלולים ישירים למרכז העיר. כשרכבתי בלונדון לפני כעשור שבילי האופניים היו מבחינת המלצה בלבד ואפילו ברמת "כבדהו וחשדהו" כי היו מספר שבילים שהובילו את הרוכב לפניות בלתי רצויות לפי איזה הגיון פנימי של עיריות הרובע כאשר הציר המשיך הלאה.
כתבה בטמקא לפיה שביל הגשר לא מתחבר מזרחה
https://m.ynet.co.il/Articles/5664274
&nbsp
מצורף שירטוט מבנים חדשים שהיה בכתבה. שימו לב שלא רק שאין המשך כלשהו לשביל יש ייצוג של בניין שחלק ממנן יחסום המשך ישיר מזרחה.
&nbsp
גשר שהקמתו חסמה חצי מדינה צריך להיות חיבור ראשי על ציר אופניים ממזרח למערב.
&nbsp
בשלב זה נטען בכתבה שאין חיבור ישיר לתשתית אופניים בצד המזרחי של הגשר ושגם חיבורו ממערב הוא שאיפה עתידית. אני חוזר על קביעתי שחיבור אופניים יעיל דרך הגשר היה מאפשר לרכב מגן לונדון לאוניברסיטת בר אילן או מסוף אלוף שדה תוך חצי שעה.

 

Bus Nerd

Active member
מעניין מאוד

מחר פתיחה של גשר יהודית
מעניין איך הדבר ישפיע בשבועות הקרובים, על האיזור ועל המצב בתחנת השלום.
מעניין מאוד
חשבתי שאמרו שתהיה דחייה של לפחות שנה, והנה פתאום פתוח והכל בסדר. מה קרה לכל התחזיות הקודרות?

בכל מקרה אני חושב שייקחו כמה חודשים במקרה הטוב מהפתיחה של הגשר עד שתהיה השפעה מורגשת על האיזור, לאנשים לוקח זמן לשנות הרגלים (כמו קווי אוטובוס חדשים שנפתחים, בהתחלה נוסעים ריקים, כמה חודשים אחר כך מפוצצים לגמרי). סביר שבהתחלה רוב התנועה עליו תהיה בעיקר הייטקיסטים מהמגדלים ביגאל אלון שישתמשו בו כדי להגיע לארוחת צהריים בשרונה ורחוב הארבעה, ורק אחר כך אנשים יתחילו להשתמש בו כדי לשנות הרגלי יוממות (למשל להסתמך על קווי האוטובוס של בגין במקום רק על קווי האוטובוס של יגאל אלון). לדעתי זה לא ישפיע על תחנת השלום עצמה, אבל כן יעזור לקיבולת הולכי הרגל המוגבלת של גשר השלום שצר מלהכיל.
 

אוהד1110

New member
גם כשלא דיברו על כך עבדו בשבתות

מעניין מאוד
חשבתי שאמרו שתהיה דחייה של לפחות שנה, והנה פתאום פתוח והכל בסדר. מה קרה לכל התחזיות הקודרות?

בכל מקרה אני חושב שייקחו כמה חודשים במקרה הטוב מהפתיחה של הגשר עד שתהיה השפעה מורגשת על האיזור, לאנשים לוקח זמן לשנות הרגלים (כמו קווי אוטובוס חדשים שנפתחים, בהתחלה נוסעים ריקים, כמה חודשים אחר כך מפוצצים לגמרי). סביר שבהתחלה רוב התנועה עליו תהיה בעיקר הייטקיסטים מהמגדלים ביגאל אלון שישתמשו בו כדי להגיע לארוחת צהריים בשרונה ורחוב הארבעה, ורק אחר כך אנשים יתחילו להשתמש בו כדי לשנות הרגלי יוממות (למשל להסתמך על קווי האוטובוס של בגין במקום רק על קווי האוטובוס של יגאל אלון). לדעתי זה לא ישפיע על תחנת השלום עצמה, אבל כן יעזור לקיבולת הולכי הרגל המוגבלת של גשר השלום שצר מלהכיל.
גם כשלא דיברו על כך עבדו בשבתות
 

matrix200200

Active member
היה צדק מסוים בתחזתיות הקודרות בכל זאת

מעניין מאוד
חשבתי שאמרו שתהיה דחייה של לפחות שנה, והנה פתאום פתוח והכל בסדר. מה קרה לכל התחזיות הקודרות?

בכל מקרה אני חושב שייקחו כמה חודשים במקרה הטוב מהפתיחה של הגשר עד שתהיה השפעה מורגשת על האיזור, לאנשים לוקח זמן לשנות הרגלים (כמו קווי אוטובוס חדשים שנפתחים, בהתחלה נוסעים ריקים, כמה חודשים אחר כך מפוצצים לגמרי). סביר שבהתחלה רוב התנועה עליו תהיה בעיקר הייטקיסטים מהמגדלים ביגאל אלון שישתמשו בו כדי להגיע לארוחת צהריים בשרונה ורחוב הארבעה, ורק אחר כך אנשים יתחילו להשתמש בו כדי לשנות הרגלי יוממות (למשל להסתמך על קווי האוטובוס של בגין במקום רק על קווי האוטובוס של יגאל אלון). לדעתי זה לא ישפיע על תחנת השלום עצמה, אבל כן יעזור לקיבולת הולכי הרגל המוגבלת של גשר השלום שצר מלהכיל.
היה צדק מסוים בתחזתיות הקודרות בכל זאת
הגשר לא מוכן ובעצם הוא ייפתח כשאין את כל האלמנטים של ההצלללה.
אלה יתווספו במהלך 2020 וייקח כנראה עוד כמה חודשים עד להשלמת כל הפרוייקט.
פשוט החליטו לפתוח אותו במצב הנוכחי (אני כמובן בעד).
 

Bus Nerd

Active member
אה, אז מתוכננת הצללה? חשבתי שויתרו על זה לגמרי

היה צדק מסוים בתחזתיות הקודרות בכל זאת
הגשר לא מוכן ובעצם הוא ייפתח כשאין את כל האלמנטים של ההצלללה.
אלה יתווספו במהלך 2020 וייקח כנראה עוד כמה חודשים עד להשלמת כל הפרוייקט.
פשוט החליטו לפתוח אותו במצב הנוכחי (אני כמובן בעד).
אה, אז מתוכננת הצללה? חשבתי שויתרו על זה לגמרי
גם אני בעד לפתוח את הגשר כל עוד אפשר לחצות בבטחה. צל וכו' זה נחמד אבל לא קריטי
 
חשוב שהגשר יהיה מוארק היטב ושכל חלקיו המתכתיים יהיו

היה צדק מסוים בתחזתיות הקודרות בכל זאת
הגשר לא מוכן ובעצם הוא ייפתח כשאין את כל האלמנטים של ההצלללה.
אלה יתווספו במהלך 2020 וייקח כנראה עוד כמה חודשים עד להשלמת כל הפרוייקט.
פשוט החליטו לפתוח אותו במצב הנוכחי (אני כמובן בעד).
חשוב שהגשר יהיה מוארק היטב ושכל חלקיו המתכתיים יהיו
מחוברים עם חבורים אקוויפוטנציאלים לפני הפתיחה לצבור בימים אלה; לא מזמן היו בארץ קורבנות בגלל פגיעות ברקים.
 

matrix200200

Active member
הרצפה שלו עשויה מדק של במבו (עץ)

חשוב שהגשר יהיה מוארק היטב ושכל חלקיו המתכתיים יהיו
מחוברים עם חבורים אקוויפוטנציאלים לפני הפתיחה לצבור בימים אלה; לא מזמן היו בארץ קורבנות בגלל פגיעות ברקים.
הרצפה שלו עשויה מדק של במבו (עץ)
מה שאמור להוות הגנה.
חוץ מזה, במרחק של מאות מטרים מהגשר יש לך מספר מגדלים שבאופן טבעי אמורים למשוך את הברקים אליהם.
מה שמטריד אותי יותר, זה שמעקה של הגשר נראה די נמוך.
אני מקווה מאוד שהמקום לא יהפוך ל"פופולארי" בקרב אנשים שרוצים להתאבד.
אני בכל אופן הייתי מתקין מעקה בגובה של בן אדם ולא מה שיש שם כרגע.
 
עקרונית אתה צודק, עם רצפת עץ(במיוחד בבית) אין כמעט סכנה, אבל

הרצפה שלו עשויה מדק של במבו (עץ)
מה שאמור להוות הגנה.
חוץ מזה, במרחק של מאות מטרים מהגשר יש לך מספר מגדלים שבאופן טבעי אמורים למשוך את הברקים אליהם.
מה שמטריד אותי יותר, זה שמעקה של הגשר נראה די נמוך.
אני מקווה מאוד שהמקום לא יהפוך ל"פופולארי" בקרב אנשים שרוצים להתאבד.
אני בכל אופן הייתי מתקין מעקה בגובה של בן אדם ולא מה שיש שם כרגע.
עקרונית אתה צודק, עם רצפת עץ(במיוחד בבית) אין כמעט סכנה, אבל
כאשר מדברים על ברקים(קרי 100000000 וולט), חוקי החשמל לא ״תופסים״ כל כך ושכבת במבו הופכת ל״צחוק״.
לא פעם ראיתי בגרמניה סימני הזהרה מהסוג שבתמונה המצורפת(לשמור מרחק של 3מ׳ לפחות מ הארקה או מתשתית מתכתית יחודית).
הנה גם צלום של הארקת מעקה מתכתי על גשר קטן באורכו, מעל מסילה מחושמלת.

סה״כ אני מאמין שהנושא טופל כי הוא מאוד חשוב, כך שאין בגשר סכנה, אבל אין ספק שביום עם רעמים וברקים, מוטב לעזוב אותו כמה שאפשר יותר מהר, ליתר בטחון.



 
למעלה