מחר שוב תזרח השמש

[spectacular]

מחר שוב תזרח השמש

מאחלת לכם הרבה יופי.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

טל,הכי חשוב שהיא תזרח כמה שיותר

מבחינתי היא התחילה לזרוח אתמול,והיא תמשיך לזרוח כל עוד קבעתי אחרת.. נשמע קצת יומרני,כי השמש חזקה ממני בנפח ובעוצמה,אבל אני משתמש בה ככלי לצרכיי הפרטיים,ומנסה להוציא ממנה את המיץ... אני מקווה שהכל בסדר איתך,ומאחל לך שוב חג שמח,לך ולכל המשפחה,שם,רחוק מאד מכאן,וגם קרוב... חג שמח.

 

[ש איילת]

זורחת וגם שוקעת..

וזה כל כך יפה שבא.... היום ראיתי שקיעה כל כך כל כך יפה.. הלואי וכל יום הייתי יכולה לראות שקיעות או זריחות אבל אני מוקפת חומות בשעות האלה לרוב..חבל. והירח מנגד.. והים.. והפריחה... לנשום ולנשוף.. עמוק.. חג שמח!

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

איילת,חג שמח גם לך,מותר שאלה?

למה את מתכוונת בחומות האלה... אני סבור שאת לא אסירה,האם הכוונה לחומות/קירות? חג שמח. אם השאלה אישית מדי,אבין אם לא תגיבי לשאלתי,תודה.

 

[ש איילת]

אסירת תודה..

כן, חומות= קירות.. אין אפשרות לראות מהקומה הראשונה המוקפת בניינים מסביב.. אין אפשרות לעקוב אחר השמש המבצבצת או הנעלמת באופק.. אין אופק.. מזל שיש ריאות ירוקות.. ושישנה אפשרות להגיע לים כשרוצים לראות אופק ושמש ושקיעה לחוש איך הכדור סובב על ציר..

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

אז איילת,

יכול להיות שאצלך להיות חופשי,זה להגיע למצב שתפצי את עצמך על העובדה שכרגע את מוקפת בקירות....איזה צורם! מבחינתי להיות חופשי,זה לא להרגיש כמו שאת מרגישה כרגע,כי גם אני מוקף בקירות כאלה,אך משום מה,אני דואג,מיד כשאני קם,לעשות את מה שאני הכי אוהב לעשות. אומלט עם סלט טרי,אחרי צחצוח ושטיפה,ולשמוע גלי צהל,תוך כדי גלישה, לפתוח את חלון המרפסת,ולזרוק את המבט החוצה... אני גורס שמי שהכי נהנה מכוס מיץ,הוא דווקא זה שהכי צמא.... ואז המים הם הכי טעימים....,מנסיון... אולי אני אופטימי,וזה טוב לי,והיום ראיתי עד כמה אני אופטימי,כשפתאום צרם לי,כשקראתי את הכותרת של טל מהבוקר....ואז פתאום חשבתי,שאני לא חושב ממש ככה,ושאני מנסה להסתכל בדרך כלל,רק על מה שיש לי,..!!!!!! זהו,תודה על תגובתך החמודה,ואני שמח שאת לא בנוה תירצה.... וגם אם היית שם,היינו ממשיכים לשוחח,מבחינתי. ערב טוב.

 

[סמסרה1]

אינטרנט בנוה תרצה ../images/Emo8.gif

 

[ש איילת]

דיסוננס קוגנטיבי, הי..

גם אני דואגת לעשות את מה שאני אוהבת... כשלא אוהבת מתחיל לצרום לי.. אותו רגע שנקרא אתמול 'כרגע' היה נהדר. ראיתי שקיעה.. הרגשתי נהדר עם זה. אהבתי את זה.. לא כל יום יש לי אפשרות לראות שקיעה , זה נכון.. אבל אני לא חושבת על האין הזה כל יום. לא חושבת שהמשפט הראשון שכתבת מתאים לי וטוב שכתבת ש'יכול להיות..' כי זה גם 'יכול לא להיות..' וכך אני מרגישה. אלא אם כן אתייחס למשפט הזה בצורה הרבה יותר עמוקה..אבל כאן זה הופך לאינטימי מידי לענות כרגע. רק אתמול, אחרי שראיתי שקיעה, חשבתי לעצמי שחבל שזה לא יכול ללוות אותי כל יום כי אני אוהבת את זה. בדרך כלל אני גם מסתכלת על היש. לא כל יום אני חושבת שחבל שאני לא יכולה לראות שקיעה. מסכימה עם המשפט על הצמא ששותה. אני חושבת שאני גם אופטימית. חג שמח

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

פעם למעלה,ופעם למטה,...

בוקר טוב איילת,מה שלומך? כיף לשמוע אותך כל פעם מחדש,כי יש בך משהו מאד אמיתי,שאני מתחבר אליו מאד,והייתי רוצה שכל העולם יהיה כמוך... יש את עניין ההעזה,והשאלה שאדם צריך לעיתים לשאול את עצמו היא: "עד כמה אני מרשה לעצמי להעז,לקחת,לאפשר...." ואז,אם הוא מצליח לקבל החלטה,בדרך כלל הוא יצליח לשנות... אני רואה אנאלוגיה ברורה בין היכולת לקחת החלטה לידיים,וליישמה,לבין פתרון בעיות מין הסוג שאנו דנים בו. שיהיה לך חג שמח,ובוקר

 

[ש איילת]

דיסו יקר

לילה טוב, מתנצלת שרק עכשיו אני עונה. תודה רבה על המחמאה

אני פוחדת לאכזב ממנה והלאה.. אבל אני אתגבר על זה.. גם אני מרגישה שיש בך אמיתיות.. אתה יודע, אני לא חושבת ששאלתי את עצמי יותר מידי את השאלה הזו ("עד כמה אני מרשה לעצמי להעז"..) ואולי באמת הגיע הזמן.. המשך חג שמח ובוקר טוב או ליל מנוחה

איילת

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

בוקר טוב לך איילת,

אני חושש,מהחשש שלך לאכזב,כי אז את תעלמי לי בנסיונות לא לאכזב.... תודה לך,שעשית לעצמך רווח(בכפל משמעות),ולי סיפוק... איילת,מה לדעתך יותר חשוב בסוף משפט? סימן ? או סימן ! בלי להתייחס לתוכן,אלא יותר ממבט בהטל על כזה.... בוקר טוב,כל בוקר... הדיסוננס הקוגניטיבי.

 

[ש איילת]

אחר צהריים טובים דיסוננס

מה שלומך? הפחד/ החשש הזה שלא לאכזב היה באותו רגע.. ורגע שאחריו חייכתי כי חשבתי בדיוק על זה: נסיונות לא לאכזב.. כי כשמנסים לא לאכזב יש בזה משהו שיכול להיות לא אמיתי ויכול להיות קשה או מידי קל.. מצד שני, כשמנסים לא לאכזב מנסים להתרכז ולהוציא את העיקר ואת האיכותי מתוך שלל המלל.. לא פלא שלקח לי זמן לענות..(קריצה). אז החלטתי לקבל המחמאה ולעבור הלאה כדי שלא יהיה חשש (ממה שתגיד שאני ברגע הבא) וכדי שלא תהיה העלמות (ארוכה מידי).. כשאני חושבת על זה, אני יכולה ללמוד מזה גם על קבלת א- מחמאות. פעם קיבלתי א- מחמאות קשה מאוד וזה שיבש לי ת'שכל ות'רגש לגמרי אז עדיף לפעמים להקשיב למה שאומרים, לחשוב על זה ולהבין מזה אבל לא יותר מידי לחשוב שאני כזאת כי כמו שאמרת, פעם למעלה ופעם..למטה. (את ההודעה הזו כתבתי עם הרבה הפסקות, בשל הפרעות חיצוניות. מקווה שלא שמים לב לזה). ולגבי שאלתך, אם בסוף משפט עדיף ? או !..ממבט בהטל על .. בלי התייחסות לתוכן וכדומה די מוזר לי לענות על השאלה הזו כי היא נשמעה לי בהתחלה רק ויזואלית לאט לאט הצלחתי לראות קצת מעבר לויזואליה אבל זה מחבר אותי קצת גם לתוכן או לסגנון דיבור של המדבר. אני חושבת שזו שאלה מאוד אישית. אני אישית מעדיפה (את ה-....נקודה/ות ואחר כך) את ה- ? ורק אחר את ה- ! כי אני אוהבת עגולים לא פשוטה השאלה הזו ויחד עם זה כל כך פשוטה ויצירתית ומה הדעה שלך לגבי: מה יותר חשוב בסוף משפט ? או ! ממבט בהטל על? כל טוב, איילת (מעניין שאת המשפט הלפני אחרון, שלפני חתימת שמי ,כתבתי אחרון אבל אחר כך החלטתי להעביר אותו להיות לפני אחרון, כשהאחרון עם סימן שאלה. כמו כן יכלתי לשים שם סימן קריאה אבל העדפתי שלא...)

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

איילת,

זה מצחיק,אבל לא ראיתי אותך,אז לא הגבתי. נעלמת לי בנבכי שלל ההודעות והתגובות,ואני מודה בזה שהדבר הזה קורה לי לא פעם. זכור לי שלא עניתי ל spectacular,ולאחרים בפורום,ולטעמי היה כבר מאוחר מדי,כי כבר לא היה טעם לזה,פשוט עברנו הלאה כמה ימים... בוא'נה,את דומה לי רצח,או שזה נדמה לי ? איילת,מה זה א-מחמאות? אני לא מצליח לפענח למה התכוונת באות א' . הבנתי שהתכוונת לאמר אולי,שהמחמאות עלו לך לראש... אצלי כשאני מקבל מחמאה,אני נעצר,"חוטף שוק",ומסתכל כמה שניות על המסך, תלוי ממי כמובן,לגבי זמן ההסתכלות,ואני נעצר באופן אוטומטי,וגם רצוני (לא יודע איך זה יכול ללכת יחד...),ומרגע זה כל מה שמעניין אותי,זה לחזור לתלם,לחזור לעצמי,בלי להסתנוור יותר מדי,כי כשאני מסונוור,אני עלול לעשות תאונה... לגבי סימני השאלה והקריאה,העירה לי פעם מישהי,שהסימנים סוגרים אפשרויות למישהו אחר,ושאני כביכול מונע ממנו לבטא משהו אחר,ובהתחלה היה לי קשה לזוז מהעמדה המבוצרת שהייתי בה,מהדעה שלי -כמובן,אבל לאחר מספר פעמים לא קטן,נפל לי האסימון ללא הערה חוזרת. השתניתי בזכות הערה חד פעמית-שלא ממש עזרה,אלא "הדליקה אותי",ואולי היוותה איום לגביי,ומה ששינה אותי בהיבט של סימן הקריאה,היה המוטיב החוזר שצרם גם לי. נשאלת השאלה,האם ללא אותה הערה שולית,ועם אותם המוטיבים החוזרים שלי, עדיין היה חל בי השינוי הקשור לסימן הקריאה. זה קורא גם כעשיו,אבל פחות,ומבחינתי,זהו תחילת תהליך שסופו נצחון התבונה על הרגש.... וצדקה אישה אורחת.... וצדקה מי שהעירה לי. וגם את מאד צודקת,ובגלל שאת מאד צודקת,נתתי לעצמי חופש להגיע לאנשהו, והגעתי לכאן... לילה טוב לך חומד. הדיסוננס הקוגניטיבי.

 

[ש איילת]

אהלן דיסו

א- מחאות (כמו א-סימטרי.. [זו דוגמת היקש?]) התכוונתי לההיפך ממחמאות.. התכוונתי לביקורת (הורסת ואולי גם כזו שבונה) ואולי גם להערות ה'מדליקות', כמו הדוגמא שנתת.. הי דיסו, אני לא דומה לך ר צ ח... סביר להניח שדומה בחלק .. אהבתי את מה שכתבת לגבי קבלת מחמאה.. ומה לגבי ביקורת? אתה מקבל אותה? מתי היא הורסת ומתי היא בונה? מה דעתך? לילה טוב ושבת שלום ותודה. איילת.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

שלום איילת,טוב שבאת.

אני לא דוגמה מייצגת,והשאלה אפילו מביכה אותי קצת. אני "מחזיק",יותר מביקורות,אבל אובה מאד "לאכול" אותן עניניות,ולא קנטרניות. למה לא שמתי לב לאות א',בהקשר של אסימטריה,לא יודע.. תודה על התשובה. את מכירה את הדבר הזה,שאותו אדם,יאמר לך את אותו הדבר בדיוק,רק בטון משתנה,ואז זה פתאום נתפס אצלך אחרת? משהו כזה,אני מסוגל לקבל ביקורת,ואפילו "נדלק",מזה במובן החיובי,כי שם נמצאת הכנות האמיתית,גם כשזה מאד כואב...ולי הכאב הזה משרת אינטרסים.. יש ביקורות שמאד מרגיזות אותי,גם כשאני מביט בהן מהצד,ואז אני מתערב. וכשאני מתערב,אני מתחיל לבקר,ולפעמים הביקורות שלי לא מדליקות. ביקורת הורסת לדעתי,היא ביקורת צינית,שבאה לידי ביטוי בכך שהמבקר דורס את כבוד המבוקר במילים קשות,ובמקום להוסיף סוכר לביקורת,הוא מוסיף חומצה,ואז זה כבר יותר מידי. חשוב שביקורת תהיה ענינית,והכי חשוב לדעתי,להכיר את המבוקר,כי ע'י זה שאנו מכירים אותו,אנו יודעים כיצד "לעשות את העבודה"(אני מבקר מקצועי) כשאני מעביר ביקורת,חשוב לי לנפק איתה איזו לטיפה,זה מאזן. עוד דבר שאני למדתי: יש הבדל גדול בין להעביר ביקורת באינטרנט,לבין החיים,ולכל מקום יש את הצביון,והחוקים שלו. ביקורת בונה,היא ביקורת שאני מנסה ליישם אותה בחיים,ואני עומד במשימה ברוב רובם של המיקרים,מאד קשה לי להסביר כיצד.. אולי בשפת הגוף שלי,אולי במבט,אולי בשדר המילולי שאני מעביר למבוקר, שחשוב שהוא ידע,בשבילו,ולא בשבילי....אופס.....נ פ י ל ה ,,... אני לא מוחק כשאני נופל,כמו שאת רואה,חשוב לי להשאיר גם ליכלוך... נשאלת שאלה מענינת,איילת,והיא: מדוע זה חשוב לי גם בשבילי? לא יודע,אבל הרבה פעמים אחרים ידעו עלי דברים שלא ראיתי... תעזרי לי? כיף איתך. לילה טוב,וסופש'ב נעים.

 

[ש איילת]

שלום דיסו- טיבי..

אני אשמח לעזור עד כמה שאוכל. לגבי שאלתך, 'מדוע זה חשוב לי גם בשבילי?' אני הייתי אומרת קודם כל בשבילי ואחר כך ג ם בשביל המבוקר.. אתה אמרת את זה אחרת.. משאירים לכלוך..ממ..כי זה סימן שהייתי שם (ולא בפארק ציבורי..) כי זה אותנטי לי באותו רגע.. ותמיד, אם יש צורך, אפשר לנקות אם רוצים.. משהו שאפשר ללמוד ממנו.. מה אתה חושב? היום מישהו אמר לי בצורה רצינית (לא בהומור) שאני זומביט.. ושאני לא מספיק פלפלית, אם בכלל... עמדתי להיפגע קשות (אוטומטית..)..אבל מניסיון, כשאני נפגעת קשות זה פוגע לי בבריאות..( קשיי נשימה וכאב בחזה וכאב לב מתמשך..) אז אני די מחזיקה למטה חזק את השלטר של הסוויץ' בראש (כדי שאף מחשבה לא תנסה להדליק בחזרה) וקיבלתי מרץ של בטריית דורסל..במשך השעות האחרונות אני כל הזמן בעשייה, ואני במודעות שאני זו שבוחרת אם להיפגע או לא (ואני בוחרת שלא) ואני חושבת לעצמי שזו ביקורת הרסנית להגיד למישהו שהוא זומביט (מת מהלך?) או ישן בעמידה.. אני יכולה להסכים שלעיתים אני לא פלפלית , בעיקר בחברה שאני לא מרגישה חופשיה להיות לגמרי מי שאני בה....חבל. ההפסד כולו שלי (ואולי גם שלהם..) מה הכישורים של זומביט? אתה יכול לתאר לי אחד כזה?.. אני יכולה לנחש שבעיניו אני זומביט מפני שמישהו אחר אמר לו (ואני יודעת מי..) ואולי אני טועה...אם ניחשתי נכון אז זה מישהו שהתקשורת שלי איתו גרועה.. יאללה, ביי בינתיים חג II שמח ושבוע טוב, איילת

 

[ש איילת]

איך לא חשבתי על זה קודם...

ואולי חשבתי.. אבל היה לי קשה עם זה, עם להיקרא "זומביט" יש לי פירוש משלי לזומביט שאני, שנשקף מעיניו של מי שאמר לי.. ויש סיבה טובה למה אני יכולה להיראות בעיני מישהו כזומביט למרות שתכלס אני לא זומביט.. כי יש הרבה דברים מתחת לפני השטח והרבה דברים חשובים ועמוקים וכאלה שהובטחו לי ולא קויימו שהוא לא מתייחס אליהם... זומביט..חח..הצחיק אותי אני אראה לו מה זה זומביט.. מבטיח לי דברים שמעניינים 90 אחוזים דברים שמעניינים ומקדמים ועוד 10 אחוז הדברים שפחות (שלא) מעניינים.. ובסוף מה? 99 אחוזים של הדברים הלא כל כך מעניינים..השגרתיים..המעייפים.. המשעממים..ואני, שלאורך זמן עושה אותם כי צריך וכי לא נותנים לי מ 90 האחזוים שהובטחו לי..הדברים המעניינים.. מתייבשת מבפנים..למרות שלרגעים נהנת למרות שעושה מה שצריך לעתים בחיוך .. כנראה שרוב הזמן משהו מת מבפנים.. אבל זה לא מה שהבטיחו לי זה לא מה שרציתי וכשאני מבקשת..ומבקשת..עדיין לא נותנים לי את מה שבאמת מעניין אותי.. ולמרות שאני לא נחה..ושאני בעשייה (של משהו שהיה אמור להוות 10 אחוזים מתוך הזמן אבל הפך ל 99 אחוזים) ...הוא קורא לי זומביט.. לא מתבייש.. הגיע הזמן שגם אני לא אתבייש ואומר לו שהוא הבטיח ולא קיים שהוא אמר שיתן ולא נותן.. ושאני לא מתקדמת.. וואו.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

אני עונה,שלא תחשבי שאני לא מתייחס..

אבל אני סבור שיש בך עדיין המון כעס... אני מציע שנשוחח מחר,או מחרתיים,אחרי שכל האבק ישקע לו...ותהיה ראות טובה יותר.... אני לא יודע מה זה בדיוק זומביט,חוץ מהסדרה לנערים בטלויזיה,שגם אותה אני לא רואה כלל,ואני לא מכיר אותך מספיק בכדי לחוות מה מתאים ומה לא. אצלי כינויים,באים בצחוק,ולא מקשר אותם למושא. לא מכיר את מ'ע היחסים מספיק,ולא שמעתי את הטון...לא יכול לחוות דיעה. ערב טוב. להשתמע.

 

[ש איילת]

תודה ../images/Emo45.gif ערב טוב

 

[ש איילת]

אהלן דיסוננס

הנה עברו להם כמה ימים.. עדיין לא יצא לי לדבר עם מי ש"ירד עליי".. (מעניין שיצא לי בטעות "ירק עליי" מקודם ותיקנתי) הציעו לי לתפוס איתו שיחה, להגיד לו מה שאני חושבת.. האמת היא, שנראה לי שהכי טוב בשבילי זה לחפש מקום אחר, לעזוב..כי יש לי הרגשה שהוא ימשיך בשלו. אתה צודק..אנחנו לא מספיק מכירים ואינך מכיר את מע' היחסים ואת הטון וכדומה בשביל לדבר על נושא טעון זה.. הקל עליי קצת כששחררתי את זה פה.. תודה. לילה טוב