מחשבה בוראת מציאות ויהדות

יעל146

New member
מחשבה בוראת מציאות ויהדות

שלום, הראו לפני כשבוע סימוכין מספר הזהר לגבי כך שכבר אז בספר הזהר דיברו על כך שמחשבה בוראת מוצאת ואם אדם רוצה להשיג משהו הוא צריך להתרכז בו (אולי אני לא מדייקת אבל זה היה רוח הדברים). האם היהדות באמת תומכת במה שמראים בסרט הסוד? והאם יש אתרים או ספרים שמדברים על כך (בלשון נורמאלית ולא בארמית). תודה מראש, יעל
 

MrAnderson

New member
ככה

הרעיון המרכזי של הסוד נכון. פשוט עשו את זה מסחרה להמונים. מה שרואים בסוד אפשר לכנות כעבודה זרה כי בעצם הוצאת את בורא העולם מהתמונה.אתה מבקש מהיקום...וגם בסרט רואים לרוב שאנשים מבקשים דברים חומריים. הקטע שגם צריך לדעת מה לבקש. כי יכול להיות שמה שאתה מבקש זה בידיוק ההפך ממה שאתה צריך. אני לא יודע אם יש ספרים או אתרים שמדברים על זה כי זה נושא מאוד עמוק. אבל הסרט מטריקס מסביר את הקטע של המחשבה פשוט בצורה נפלא . ""וכיעדו לכולם"" מטריקס נכתב על ידי אחים ושבסקי שלקחו שיעורים בקבלה מרב אלמוני(שהם מסרבים להגידאת את שמו) בסאן דיאגו לפני שכתבו את שלושת הסרטים.
 

לקשמי

New member
אם כך שאלה נוספת

אתה כותב: "מה שרואים בסרט הסוד אפשר לכנות כעבודה זרה כי בעצם הוצאת את בורא העולם מהתמונה. אתה מבקש מהיקום". האם עפ"י היהדות היקום ובורא העולם הם שני דברים נפרדים? האם היקום אינו אלוהים עפ"י היהדות? ובכלל, מהי תפיסת האלוהות עפ"י היהדות? מהו אותו אלוהים?
 

MrAnderson

New member
אתה שואל שאלות יפות.

דבר ראשון היקום הוא בגדר הטבע. בורא עולם הוא מחוץ לטבע. אז כשבסרט הם מבקשים מהיקום הם מבקשים כיביכול מחוק מושרש בטבע שלא יכול לסרב להם. בעקרון הוא באמת לא יכול לסרב להם...הבורא, לא החוק. "אין תפילה שחוזרת ריקה"-המשפט הזה לא בא סתם לעודד אותנו. זה חוק. השאלה היא איך היא חוזרת. אתה יכול להתפלל על דבר מסויים אבל בסוף מהשו אחר יקרה ותחשוב שזה לא קשור בכלל. אז על פי היהדות בטח שכל היקום כולן הוא חלק מהבורא(שזה כולל אותנו כבני אדם). אז כמו שאני לא יבקש מהשמש ומירח אני לא יבוא ויתפלל ליקום. כי מישהו כנראה עשה גם את היקום. בסרט זה הדבר הכי אונברסלי שהם הצליחו להביא...היקום. אבל מעליו יש את הבורא(לפי היהדות). אתה שואל "מהו אותו אלוהים?"... שאלה יפה. לנו אין תפיסה כלל מה הוא הבורא. רק משה רבנו ראה את אלוהים פנים על פנים. שזה צריך להסביר שבוע מה זה "ראה" ומה זה פנים על פנים. תלמיד חכם משנה את התפיסה שלו כלפי הבורא כל יום. עד אין סוף..... אז אין לזה תשובה חד משמעית. ואסור לנו גם להגיד אותו בהגדרות. כל הגדרה שתביא לבורא זה הגדרה מעולם החומר שאתה מכיר. אתה לא יכול להגיד משהו בשברים שאתה לא מכיר. אז אני אישית כל הזמן חשבתי איך לקורא לבורא. ולא אהבתי כל כך את ההגדרה של"הקדוש ברוך הוא".אבל עכשיו אני חושב שזה הגדרה הכי מאתימה. קדוש זה משפיע. דבר שהוא קדוש נותן לך. דבר טאמה לוקח ממך. אז הקדוש ברוך הוא(או בקיצור הקב"ה) רק נותן. כי אין לו ממי לקבל.
 
המחשבה שלנו היא לא בוראת שום דבר.

הבריאה מתייחסת לדבר שנברא יש מאין, שלא היה ונוצר. אולי מחשבות יוצרות מציאות שהיא נמדדת כלפינו בלבד (שימי לב = סובייקטיביות בפרשנות של המציאות), אך המחשבות שלנו מכוונות על פי מחשבת הבריאה בראשית כל, ולכן, יש לברור עדיין את הדבר ולא לקפוץ למסקנות נמהרות. בקשר ליצירה יש מיש שהסביר לך מנהל פורום קבלה: בריאה מתייחסת לדבר שלא היה קיים בעבר, יצירה מתייחסת לצורה של דבר. היהדות מלמדת שהבורא הוא היה הווה ויהיה, משמע, הוא תמיד היה קיים אלא שהצורה שבה הוא מתראה לנו, היא משתנה, וניתן לראות זאת בכמות השמות של הבורא. איך זה קשור לחוכמת הקבלה: אנו מפרשים את "התנהגות" הבורא כלפינו בצורות מסויימות, בדרגות הנמוכות אנו רואים אותו כ"טוב" או "רע", בדרגות גבוהות יותר כ"מכוון למטרה", ובדרגה הסופית "טוב ומיטיב".....מקווה שזה עוזר לך קצת
 

יעל146

New member
אז רגע . . . .

אז אולי לא צריך לקרוא לזה "מחשבה בוראת מציאות" אלא מחשבה יוצרת מציאות? האם יכול להיות שהבורא כבר ברא את כל האופציות כמו סופרמרקט ענק שיש בו את כל סוגי הגבינה והבשר והשתיה וכו ואנחנו חושבים על משהו ומושכים אותו אלינו אבל אנחנו לא יכולים להמציא מוצר שהבורא לא שם על המדף מראש . . . .? לזה התכוונת?
 
תשובה ליעל.

מחשבת הבריאה כוללת בתוכה את הרצון להיטיב לנבראים. יוצא מכך שהיא כוללת את כל ההתפתחות שלנו כחלק מהרצון לקבל שהוא הנברא האמיתי (אם תרצי אסביר מעט בהמשך..), ולנו יש חופש בחירה רק היכן שאנו מגיעים לבחירה ברוחניות ולא מתוך כפייה = בריחה מסבל אלא רצון ממשי לרוחניות.
 
כן ויש על זה הרבה ספרים....שמוכיחים את טענתך

כמו זה שכל ההמצאות בעולם נמסרו לאנשים ע"י ישויות של אור.. תומס אדיסון המציא בזמן שהיה מתעורר שתנומהת צהריים קלה והיה חולם- הוזה זאת.. ואינשטיין מצא את הפיתרון לתורת הקוונטים בעקבות חלום ועוד המון דוגמאות של מחשבות בשרעפים...שהן מסר יש סרט מקסים, יותר ישן מזה שאומר את אותו דבר למעשה הוא מראה שאנרגיה אפשר למדוד שמחשבה זה סוג של אנרגיה המלצתי עליו לפני חודש קוראים לו....בליץ
זו ההודעה מאז.... רוצה להמליץ על סרט קולנועו לאונרדו האחת ו 01:44 | 11/11/07 לא..לא התבלבלתי בפורום סרט שמוקרן בערוץ 15 בהוט פריים לפעמים וראיתיו בשנית אתמול, סרט מדהים תיעודי שנקרא "בליץ" עם שחקנית חרשת שני מעריצה - מרלי מטלין והרבה מרואיינים שהם אנשים חכמים מתחומי דעת שונים - הרבה פיסיקאים.. (פיסיקה שלא כמו שחושבים מלימודי התיכון הוא מקצוע סופר-פילוסופי!!!) אחד מהפ פרופ' לפיסיקה שעוסק בתורת הקונטים נתן הגדרה מדהימה למילה אלוהים "God", באנגלית, כמובן.. הוא אמר שאלוהים הוא סכ"ה הנשמות בהתהוות" אני עדיין נרגשת מההברקה הסרט לא עוסק ביהדות הוא עוסק במודעות ובהוויה וקשור אלינו כבני אדם..מישהו ראה??? ממליצה בחום! (אני ממש אוהבת את השחקנית שם....אגב, יש לה אישיות כובשת ודווקא העובדה שהמילים והדיקציה הוא לא הנושא מעניין פה על רקע המחשבה של עוצמת המחשבה...)
 
התודעה יכולה לברוא מציאות

הבריאה אכן מתייחסת לביראת יש מאיין, ואולם לא בדיוק הגדרנו את היש מאיין הזה , התודעה של האדם אוחזת בהרבה רמות רובן לא מודעות לנו במחשבה הרגילה, מי שיצא וזכה לעלות בסולם הרוחני יכול ללמוד כמה דברים עקרים עליהם גם מדברת הקבלה, העולם שלנו הוא עולם נוצר מתמיד, עולם נוצר מתמיד יש מאיין, ולמה הכוונה העולם בנוי לפי רמות משמעות מתכנסות או מתפרטות תלוי מאיזה צד של זרימה מסתכלים על זה, ככל שאת עולה ברמות המשמעות או רמות המודעות או הרמות הרוחניות אם נקרא להן כך, הדברים שהיו פה נפרדים ושנים מקבלים את גוון האחדות שלהם, את המשמעות המשותפת להם את מרחב הזמן ממנו הם נובעים לכאן, הטיפוס הוא לא של שלב אחד בלבד אלא טיפוס מתמיד אין סופי ברמת ההתכללות שלו, העולם כולו נברא באופן מתמיד מהרמות הרוחניות או מרמות המשמעות הגבוהות, אפשר לומר זאת בצורה נוספת העולם כולו נברא בכל רגע נתון על ידי כל הנשמות החייות כולן, על ידי השלכתו כפרוייקציה של התודעות של כולנו יחד, כאשר כל רמת תודעה שלנו תורמת את חלקה, כל נשמה ונשמה מחוברת עד הדרגות הכי גבוהות וכן הלאה הבעיה היא להיות מודע לזה הבעיה היא להיות מחובר לזה בתודעה שלנו, הבעיה היא המסע הנפשי שכל אחד מאיתנו נדרש לעשות על מנת להעלות את הנשמה שלו מדרגה אחת למעלה אז כמו שאמרת אולי מחשבה רגילה לא בוראת כלום, כי המחשבות ברמה שאת מתכוונת אליהן הן המחשבות ברמות הנמוכות של ההוויה, אבל יש מקום בנו שמחובר לדרגות הרבה יותר גבוהות ואם אנחנו מכוונים את עצמנו לשם משם אנחנו יכולים להשתתף בבריאה עצמה
 
הנברא לא בורא את המציאות...

על כן לא הוא נקרא הבורא או הטבע. התחושות הסובייקטיביות שלנו כלפי מהי המציאות, הנתפסות דרך מגבלת החושים, הן אלו שיוצרות עבורינו את המציאות הממשית. אבל רק עבורינו. אין זה אומר מהי המציאות האמיתית שאותה ברא הבורא.
 
היקום כולו בורא ונברא בו זמנית

אכן כמו שנאמר פה בכותרת קודמת היקום הוא האלוהים על פי שפינוזה , ואנסה להסביר איך אני רואה את זה, כולנו מחוברים בתוכנו ואולי יותר בשכבות התת הכרתיות שלנו אל הסולם של ההוויה ממנו ניזון היקום, כשאדם עושה צעדים רוחנים הוא מתחבר לטווח יותר גדול של מודעות, לטווח יותר גבוה של כוחות הוויה, ברגע שאתה נמצא במימד גבוה יותר של הוויה את כאילו נמצא בצומת ממנה זורמת המציאות שלנו, במקום ממנו היא נבראת ברור שתמיד יהיו מימדים גבוהים של הוויה מעליך ותמיד אתה תהייה במסגרת נברא, אבל בדיוק באותה המידה אתה יכול להיות גם במסגרת הבורא זה שמשליך צורה של מציאות ממנו והלאה במורד הסולם, היקום על כל צורות ההוייה שלו ועל כל צמתי המשמעות שלו בורא את עצמו תמידית וכשאני אומר בורא את עצמו תמידית זאת אומרת כולל איזורי זמן מרחב שונים, בסדר היררכי שוב, כששפינוזה מדבר על זה שיש חפיפה מלאה בין האלוהות ליקום , הוא לא רק מתכוון ליקום כמו שאנחנו מכירים אותו אלא הרבה מעבר, היקום כמו שאנחנו מכירים אותו הוא חלק קטן מכוחות ההויה "האלוהיים" וככול שנמשיך להעמיק ולהכיר את עומקו למעשה נגלה יותר חלקים אלוהיים שלו, היקום האלוהי בשבילנו הוא בדרגה בלתי מושגת ואין סופית בדרגות ההוויה שלו. כשאני מדבר על דרגות הוויה או דרגות התהוות אני לא מדבר על דרגות אמונה אלא על עומקים ממשים "פיזים" או מימדיים או איך שלא תרצו לקרוא להם אפשר לומר שהמערכת ההיררכית של דרגות ההויה מציבה כל נקודה בה באופן יחסי גם כנברא וגם כבורא ומעבר לזה מעמידה סולם אין סופי עבור כל צומת בה לשני הכיוונים גם של מרחבים שמתכנסים מעליו וגם של מרחבים שמתפרטים ממנו
 
לבורא אין מספר מציאויות

רק כלפינו מתראה האור שלו כפי שהוא מתראה, הדבר מתבטא במירב שמותיו של הבורא. מספר דרגות ההוויה של המציאות הן רק התפיסה שלנו ולא שלו. הנשמה היא אכן חלק אלוקה ממעל אך תפיסת המציאות של הנשמה לאחר התיקון היא זהה למציאותו של הבורא. אבל נכון, ישנו דימוי קבלי שטוען לכך שהנשמה היא כמו סלע שנחצב מהר. אבל אני לא יודעת אם ניתן להסביר זאת כפי שהסברת. נדרש לכך יותר ניסיון ועומק.
 
לבורא אין מספר מציאויות

על מנת לקבוע משפט כזה אנחנו צריכם להסכים קודם על הגדרת הבורא ואחר כך על הגדרת המציאות או המציאויות ורק לאחר מכן לבדוק את ה משפט כמו שניסחת אותו, בכל מקרה לפי הבנתי הכינוי בורא יכול להנתן רק לכיוון מסויים של מהות מתפתחת ולא לשום נקודה בסולם הההתכנסות של המודעויות או של ההוייה, כאשר מדובר על סולם אין סופי הוא באמת אין סופי והנסיון להצביע על נקודה מסויימת בו זה כמו הנסיון לבחור את המספר האין סופי הגדול ביותר, דבר שקל להוכיח מתמטית שהוא אינו נכון, נחזור למציאות עצמה, גם אנחנו כבני אדם יכולים לחוות מספר שונה של מציאויות ולא רק אחת, בתי החולים הנפשים מלאים באנשים שלא יודעים להבחין ולא לגשר בין המציאויות השונות שהם חווים, ואולם לא מזה אביא את הראיה, לא אלך רחוק ואביא מתוך עצמי, יצא לי לחוות במצבים מסויימים רוחנים אם אפרש לקרוא להם כך מצבים של מציאות שונה, מצבים של התחברות למימדים אחרים של מודעות למימדים אחרים של הוויה, הדברים הם שם רק צריך ללמוד לכוון את עצמך להתחבר אליהם, ואפשר להתחבר אליהם שלב אחר שלב כל עוד אתה בונה בתוכך כלי מודעות ותקשורת את האני הפנימי התת הכרתי שלך, זה בהחלט לא טרוייאלי, וזה פותח את המודעות שלך לדברים שלא היית משער ללא החוויות האלו, אבל מכל החוויות האלה אתה לומד כקל וחומר איך בנוי סולם ההוויה איך בנוי סולם ה מודעות בכל מקרה להניח שהבריאה נוצרה רק עבורונו ויש רק אותנו וממול את האלוה, זאת אפשר לומר בהמעטה תפיסה בהחלט לא צנועה ובהחלט כמעט שטחית או פשטנית.
 
מה באמת קיים?

הנברא והבורא. שים לב, הנברא הוא לא היצור האנושי החומרי אלא רצון לקבל. הרצון לקבל את כל הטוב שהבורא רוצה לתת. החיסרון של הרצון לקבל הוא כזה בדיוק = למצוא סיפוק ותענוג, והחיסרון של הבורא הוא לתת, משפעו שכבר יש לו, שכן הוא שלם, ועל כן מתוך שלימותו וטבעו להשפיע ברא רצון חדש ,יש מאין, שלא היה קיים בעבר...מכיוון שאלוהים הוא רק טבע לתת והוא היה הווה ויהיה.זאת אומרת, הוא נצחי. לעומת הנברא שהתחיל מנקודה מסויימת, כבריאה ממשית, בריאה היא יצירה של דבר חדש. הרצון לקבל הוא נשמה כללית שנקראת "אדם הראשון" והיא נשברה לחלקים בעוצמה מסויימת, שכיום אנו תופסים אותה על פי העולם החומרי, מכיוון שיש העתקה מן הקורה בעולמות עליונים אל תוך העולם הזה. הנשמה הזו כולל את כל הבריאה החומרית, לא לטעות, אך האדם הוא היחיד שעליו מוטל התיקון של הנשמה הזו ויחד עם תיקונו הוא מעלה את כל הבריאה החומרית למצב הרוחני המתוקן.
 
התמונה שאת מציירת היא תמונה יהודית

התמונה שאת מציירת היא תמונה יהודית קבליסטית בעיקרה אבל זה לא אומר שזאת התמונה היחידה האפשרית או הנכונה, בשונה ממנה התמונה שאני מצייר מדברת על סולם אין סופי יחסי ולא על סולם קבוע עם נקודות יחוס קבועות כפי שאת אוחזת. בנבדל מהתמונה שאת מציירת כל נקודה בסולם שאני מניח יכולה להיות יחסית לנקודות אחרות כל אחד מהמצבים גם כן גם כבורא גם כנברא גם כרוחני וגם כחומרי, אנחנו כבני אדם מורכבים משילוב של כמה נקודות יחוס גם יחד בגלל זה יש לנו מרחבי תפיסה שונים של חומר ורמות שונות של דברים מופשטים עד אינטואטיבים או תת הכרתים רוחנים גבוהים לצייר את כל הבריאה האין סופית העצומה במימדיה כבריאה שנועדה לתווך בין אלוהים לביננו בלבד כשתי נקודות קיצון של המערכת זאת חשיבה מאד אגוצנטרית וממעיטה , כל הסביבה שאנחנו מכירים כולל כל הגלקסיה שאנחנו נמצאים בה הן רק פסיק של פסיק של הבריאה כפי שאנחנו מכירים אותה שלא לדבר על זה שקוסמוליגם מגיעים למסקנות שאת רוב המסה של היקום אנחנו בכלל לא מסוגלים לחוות וקוראים לזה בשם מוזר של חומר שחור, גם כשאנחנו יורדים ל עולם התת חלקקי אנחנו מוצאים שם מגוון תופעות מודרות ומפתיעות המלמדות אותנו על שממשיכה את המיסתורין שלה עד לרמה התת אטומית, אלוהים שרוצה רומן קטן בינו לביון האדם לא יצטרך לברוא עולם אין סופי במימדיו בכל הכיונים רק בשביל כדור ארץ אחד קטן ושברירי שהאדם כמעט מצליח לקלקל כבית היחידי שישי לו, וזאת למרות הספר של ההוראות היחידי והמוחלט שאת חושבת שניתן רק לנו במיוחד לנו על ידי האל. מה שאני מציע הוא לחפש את האלוהות ואת הדרך שהיא כותבת את עצמה בטבע ולא רק בספרים, וכל זה מנקודת צניעות וענווה למרות שאנחנו בני אדם. אז בואו וננצל את המודעות הזאת לא רק כדי לטפוח לעצמנו על השכם, אלא להתבוננות מתך פרופורציה
 
שלום.

חוכמת הקבלה לא נקראה סתם חוכמה, שכן היא הגיונית ושיכלית. אינטרפרטציה היא לא כזו. פרשנות שמסתכמת ב"אולי" היא לא נכונה. מקובלים בדקו, התנסו וחוו והשיגו ועל כן קרו לדברים בשמם וכינוייהם בחוכמה. הגלקסיה היא אכן חתוכה מהעולם הרוחני, כדברי בעל הסולם, שהגשמיות נפרדת בגרזן מהרוחניות. מי טפח לעצמו על השכם?...מדוע אתה חושב שקבלה זה תפיסה דתית? היהדות המקוריתהיא רחוקה מהתפיסה הדתית,אלא תפיסתה מעמיקה הרבה מעבר . תורת הקבלה היא תורת כל העמים ולא יהודים הודים או מוסלמים בלבד. זוהי תורת המשיח או הגאולה של כל העמים. התורה שאתה מביא מתבססת על תיאולוגיה ולמדנות אינטואיטיבית בלבד, ולא על רמת השגה ממשית. ספר הוראות, טעות! זהו לא ספר הוראות כפי שמציגים הדתיים או החילוניים, אלא ספר קודש, שנבדל מהעולם הגשמי שכולנו מכירים. הסיבה היחידה שהוא נכתב מתוך היבט היסטורי, הוא משום שדווקא אירועים אלו מציינים משהו מן העולם הרוחני. זוהי שפה של ענפים שדבוקים בשורשם = הקב"ה. כן, קשה לשמוע, אני יודעת, אבל למי שלומד קבלה ומתבונן בתנ"ך מחדש, מגלה אוצרות ונפלאות, כמו גם בסידור התפילה הכל כך מוכר.
 
גשמיות נפרדת בגרזן מהרוחניות ומה יעשה האחד ?

כשמשה קיבץ את בני ישראל בערבות מואב לומר להם את צוואתו הוא אמר להם משפט שמסכם את מהות הדרך הרוחנית שלו. "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד" זאת לא רק ברכה או תפילה או מה שלא יהיה, זה עיקר עיקרי התורה, משה אחד "בניקוד קמץ" את כל הדברים למהות אחת והבעל הסולם שעם כל הכבוד לו הוא רק אחד מאלפי החכמים שהתבטאו כל אחד בצורה שונה ויחודית לו מפריד את הרוחניות והחומריות בגרזן, לא כל חוטב עצים רשאי להניף גרזן, ובטח שלא על כל דבר, אולי התורה היא ספר קודש אבל גם לשיטתך נאמר שהקדוש ברוך הוא הביט בתורה וברא את העולם, ולא אני ולא את מבינים למה הספר נכתב כמו שהוא נכתב אלא זוכים לעיין בו ולהפיק כל אחד את מה שהוא מסוגל להפיק ממנו, מה שרציתי לומר בהתייחסות לתורה ולקבלה או לכל הספרים החכמה או הקודש האחרים שבעולם, שאת האלוהים צריך קודם כל לחפש בבריאה עצמה ולא בספרים, במציאות "המופרדת בגרזן לשיטתך" מאחר והאל שוכן בבריאה עצמה יותר מאשר בספרים, בספרים את יכולה להתחבר למחשבות של אנשים שהתחברו לאל, במציאות לאל עצמו, שלא תחשבי שאני מזלזל בעצות חכמות אבל לא מקדש אותן, כבר נאמר לא תעשה לך פסל ומסיכה על פני וזה כולל את לא לקדש שום פרשונות, ולא אדם, על פני הקשר הישיר אל האל כפי שהוא מתבטא במציאות עצמה, הוא שאמר על עצמו "אהייה אשר אהייה" בטח מתבטא כאן בדרגות חופש רבות יותר מאשר תפיסות חכמות כאלו ואחרות אבל בכל אופן מצומצמות אכן חכמת הקבל היא הגיונית ושכלית מאד מתקדמת מול תפיסות מקבילות אבל היא לא סוף הדרך בחשיב הגיונית ושכלית, תמיד מותר להמשיך לחשוב ולהפעיל את ההגיון , עם כל הכבוד לייחס את הקבלה לכל העמים ולכל הדתות הייתי אומר שיש פה שמץ של קצת תפיסה שלא רואה ולא מכבדת את התפיסות של האחרים גם אם היא לא נכונות לפי דעתך, אכן התאוריה שאני מביא מתבססת על למדות ואיטואיציה גם יחד בנוסף לדברים אחרים אבל באותה הדרך נוצרה גם תאורית הקבלה על ידי רבי שמעון או הארי או ויטל או מי שתבחרי את לנכון, לכן אם את מטילה ספק בתוצאות הדרך הזאת להסקת או להתחברות לדברים את צריכה להטיל ספק גם בדברים שנוצרו לאורך ההיסטוריה באותם השיטות. בסך הכל אני רואה שיש ביננו יותר הסכמות מאשר חילוקי דעות ואכן זה כבר פחות משנה אם נלך רק חלק מהדרך יחד כי גם לי וגם לך יש עדיין דרך ללכת לפני שנגיע לדקויות דברים
 
יש עוד דרך ללכת, נכון

ומבחינתי אני רואה אותה כארוכה אבל נכתב כמובן " כי לא ירחק ממך הדבר".. בכל אופן, כמובן שבבריאה ניתן למצוא את ה' הרי הכל מעוצם כוחו ושפעו ואנו רואים העתקה גם במציאות הגשמית שחושינו מבחינים בה. פסל ותמונה, מה הכוונה? הספר של התנ"ך הוא מכוסה בשפה גשמית על השמות של התורה או הקב"ה. זה בכוונה כך, משום תורת הנסתר שרק לאחרונה תפקידה להתגלות. בעזרת העסק בספרי החוכמה אנו נכנסים למימד רוחני ונכון שזה נשמע לא הגיוני, אבל אני מבחינה בכך ולא מתוך רצון, אלא כי זה באמת קורה. בחוכמה יש גם עיון ושכלי וגם נשמתי, זה היופי, שניתן לחבר ביחד גשמיות ורוחניות, אך ההשגה הרוחנית הינה חתוכה מההשגה החושית הגשמית, אלא שניתן להבין את המציאות הגשמית מתוך ההשגה הרוחני, השורש.
 
למעלה