<<>>
צריך לחלק בין הידיעות על הצדוקים לבין דת העברים הקדומה בצורה כללית יותר. לגבי הצדוקים, הרי שאין כבר צורך להסתמך על דעתו של חוקר כזה או אחר. כשרק התגלו המגילות, ובמחקרים שנעשו בעשורים שלאחר מכן, ניטש ויכוח נוקב לגבי זהות הכותבים, אך כעת כשהמגילות גלויות לכל אין בו ממש. זה פשוט: נייתי ספרא וניחזי. המחלוקת שעדיין רלוונטית היא רק לגבי שיוכן של מגילות ספציפיות ובירור השאלה אם כל המגילות נכתבו באותו מקום ועל ידי אותה קבוצה או שמא מדובר בקיבוץ של כתבים ממקומות וזמנים שונים, ועוד חזון למועד. ברם בהרבה מהמגילות, בעלי המגילות כותבים על עצמם בהדיא שהם צדוקים. אך אין הכי נמי. גם את תמצי לומר שלא מדובר בצדוקים, הרי שבכל זאת 900 המגילות שנמצאו מלמדות אותנו המון על היהדות שקדמה לחז"ל.
הידיעות על דת העברים הקדומה ודאיות יותר מאשר הידיעות על חז"ל גם מפני שהמחקר המשווה מעלה עדויות לגביה וגם מפני שמדי פעם חז"ל עצמם אזכרו את מה שהתרחש לפניהם. אמנם כתבי חז"ל אינם מהווים מקור היסטורי, אך יש להם חשיבות במחקר ההיסטורי כאסמכתא דמסייע למילתא. בספרות העמים יש יותר התייחסויות לעם ישראל בתקופה שקדמה לחז"ל מאשר לתקופה בימיהם והשוואה בין דברי העמים לבין מקורות חז"ל שוברה בצדה. כמעט כל הסופרים היוונים והרומיים שהתייחסו לקיומו של עם ישראל דנו על היהודים שבמאות הראשונות לפני ספירת הנוצרים. אמנם הידיעות שלהם על היהודים היו מעוותות לחלוטין, אך חוקרים דלו ידיעות חשובות מדבריהם לאחר שהשוו בין הממצאים. אגב, גם המחקר הארכאולוגי העלה יותר ממצאים על היהדות שקדמה לחז"ל.
צריך לחלק בין הידיעות על הצדוקים לבין דת העברים הקדומה בצורה כללית יותר. לגבי הצדוקים, הרי שאין כבר צורך להסתמך על דעתו של חוקר כזה או אחר. כשרק התגלו המגילות, ובמחקרים שנעשו בעשורים שלאחר מכן, ניטש ויכוח נוקב לגבי זהות הכותבים, אך כעת כשהמגילות גלויות לכל אין בו ממש. זה פשוט: נייתי ספרא וניחזי. המחלוקת שעדיין רלוונטית היא רק לגבי שיוכן של מגילות ספציפיות ובירור השאלה אם כל המגילות נכתבו באותו מקום ועל ידי אותה קבוצה או שמא מדובר בקיבוץ של כתבים ממקומות וזמנים שונים, ועוד חזון למועד. ברם בהרבה מהמגילות, בעלי המגילות כותבים על עצמם בהדיא שהם צדוקים. אך אין הכי נמי. גם את תמצי לומר שלא מדובר בצדוקים, הרי שבכל זאת 900 המגילות שנמצאו מלמדות אותנו המון על היהדות שקדמה לחז"ל.
הידיעות על דת העברים הקדומה ודאיות יותר מאשר הידיעות על חז"ל גם מפני שהמחקר המשווה מעלה עדויות לגביה וגם מפני שמדי פעם חז"ל עצמם אזכרו את מה שהתרחש לפניהם. אמנם כתבי חז"ל אינם מהווים מקור היסטורי, אך יש להם חשיבות במחקר ההיסטורי כאסמכתא דמסייע למילתא. בספרות העמים יש יותר התייחסויות לעם ישראל בתקופה שקדמה לחז"ל מאשר לתקופה בימיהם והשוואה בין דברי העמים לבין מקורות חז"ל שוברה בצדה. כמעט כל הסופרים היוונים והרומיים שהתייחסו לקיומו של עם ישראל דנו על היהודים שבמאות הראשונות לפני ספירת הנוצרים. אמנם הידיעות שלהם על היהודים היו מעוותות לחלוטין, אך חוקרים דלו ידיעות חשובות מדבריהם לאחר שהשוו בין הממצאים. אגב, גם המחקר הארכאולוגי העלה יותר ממצאים על היהדות שקדמה לחז"ל.