אף פעם לא רציתי לקנות בגדים
לקנות בגדים זה אחד הדברים השנואים עלי ביותר. רק להכנס לחנויות האלו עם המוכרות הפרחות ברובן, שמנסות לדחוף לך דברים, להתחיל למדוד שוב ושוב. על שוק ובסטות אני בכלל לא מדבר. רגלי לא תדרוך שם ומעדיף לשלם יותר בגלל זה.
חנויות בגדים הן ממש כמו אויר בשבילי, חולף על פניהן בלי להתייחס. אם באופן נדיר כבר נכנס, זה רק כי באמת הייתי צריך משהו דחוף.
מה שקורה בד"כ הוא שאמא שלי לא יכולה לשאת את זה והיא פשוט מביאה לי דברים מדי פעם. היא יודעת בדיוק מה הטעם המאוד מסויים שלי, ואת המידות שלי, ואם משהו יוצא ממש מוצלח היא קונה לי כמה מאותו סוג. חוץ מזה אחי הקטנים מורישים לי בגדים שנראים להם משום מה בלויים (בשבילי הם כמו חדשים).
