מחשבות שרצו להיכתב.

[Message inaBottle]

ואם תחליט

להוריד מ2 השלבים הקשים את הכובד הרב שהנחת עליהם?

ההחלטה לא תהיה כבדת משקל כ"כ אם במקום להחליט שזו מישהי שאתה מעוניין בה או לא תחליט שאתה סקרן לגביה. (כי אנחנו לא באמת יכולים לדעת כ"כ קדימה לפני שנפגשים ומתחילים תהליך של הכרות). עזוב בצד את הכובד של הרומנטי/ זוגי /מיני. קח איתך את הקלילות של הסקרנות להכיר. ותחליט שכאן אתה פועל. בלי החלטות קדימה, רק ממקום סקרן שרוצה להכיר.

וגם ההכרזה לא תביא איתה את כל כובד המשקל של ידיעה שלך על משהו ברור.
כי השלב הזה, הוא שלב בו אתה עוד לא יודע אם יש לך ממש משיכה אליה. זה מאוד אינדיבידואלי מתי היא מגיעה, המשיכה. לפעמים לוקח לה רגע להגיע.
כי משיכה היא (לפעמים) שילוב של משיכה שכלית, רגשית ופיזית
וכשאינך מכיר מספיק, אולי עוד לא תימשך.

הדבר שהכי בלט לי במה שכתבת זה שאתה רוצה להתחייב. כלפי עצמך או כלפייה
או כלפיי שניכם, שיש לך איקס תחושות.
כשמתחילים, זה מקום מגשש. לא מתחייב, לא מצהיר הצהרות.
ואם תבוא לשם עם סקרנות וקלילות, עם פתיחות להכיר,
אם תחליט שאתה נהנה מהדרך, מההכרות, גם אם יתברר שאין ביניכם את החיבור
ובסופו של המפגש תמשיכו כל אחד/ת לדרכו/ה,
זה יכול לעשות את השינוי, את ההבדל.

 

[מעיין א3]

ביג לייק

שלא תגידי שאני לא מפרגנת

 

[Message inaBottle]

תודה על הפירגון!

 

[dahoe]

הבעיה היא בהגדרה האישית של זה

אני אנסה לכלול בהודעה הזאת מחשבות על כל מה שנכתב גם בהודעות האחרות. היא מיועד לכל מה שהוגב מאז ההתחברות האחרונה שלי

סקרנות וקלילות, רצון להכיר - יש.
אם אני לא מנסה לחשוב במונחים האלה, כל ההתנהלות שלי טבעית בהחלט, ואין לי שום בעיה להזמין מישהי נחמדה למפגש חברתי כלשהו, או למשהו שלא מאותת הרבה יותר מידידות. להציע לעשות משהו, שאומר באופן ברור "דייט", אני לא מסוגל לראות את עצמי עושה, משום מה. להציע באופן מפורש לצאת נראה לי כמו משהו ממש מוזר שקשה להעלות במילים.
ומעיין, המונחים האלה שקבעתי לעצמי - הם חלק מהניסיון שלי להציף מה בדיוק אין בהתנהלות שלי כדי לפעול. אני יודע שכלום לא יקרה אם לא אפעל, וזה בדיוק התסכול, וזו בדיוק ההכרזה שהגדרתי לי - מדייט ועד הצעה מפורשת.
אני תמיד בא ממקום בסיסי של הכרות. יופי חיצוני לבדו עושה מעט מאוד רושם. ולרוב אני יכול לזהות את האנשים שאליהם אני מתחבר די בקלות. ושוב - אין לי שום בעיה לשמור על קשר סתם ככה. ברגע שאני רוצה לעשות יותר - אני נבלם.

ואגב, ההודעות אולי עושות רושם כלשהו של יאוש, אבל הן לא בהכרח כאלה. המחשבות האלה מגיעות דווקא ממקום של תקופה טובה וחיובית, שמביאה איתה הרבה רצון לעבודה עצמית ורצון לחלוק את המחשבות שלי בתוך מה שאני מנסה לעבור. תודה לכל מי שמשתתף, ואתם מוזמנים לספר גם עליכם

 

[Message inaBottle]

נראה שאתה מכניס את הדברים לסכמות או ל

הגדרות ש מקבעות אותך ושעוצרות אותך.
ברגע שאתה מתקרב ל"דבר האמיתי"
(שגם הוא כלל לא אמיתי כי עד שלא מכירים לא יכולים לדעת)
משהו בך בולם אותך.

אם תחשוב על זה, אז תכלס יש לך רצף, בוא נקרא לזה קו בשביל להבהיר את הנקודה: אתה הולך עם נשים על הקו. הוא כרגע צבוע בירוק (אור ירוק ברמזור, אפשר לנסוע ) יש סקרנות, רצון להכיר, קלילות. אפשר להמשיך על אותו הקו בדיוק ולהעמיק את ההכרות אבל בשלב מסויים, אתה (התת מודע שלך מסיבותיו) מחליט לצבוע את הקו באדום. לשים

למרות שאתה נשאר אתה, האישה שמולך/ לידך/איתך נשארת אותה אישה והייתם יכולים בטבעיות להמשיך על הרצף של ההכרות.
את זה אתה צריך לפצח. למצוא מה גורם לך "לשנות את הצבע" כי אתה כבר נמצא על הרצף הנכון, רק צריך להמשיך קדימה בצעדים קטנים.

לא קיבלתי ממך רושם של ייאוש.
כן קיבלתי רושם של תקיעות.

 

[dahoe]

שנוי הצבע? תוצרת מודעת שלי.

אם נעים רק על מפגש סטנדרטי, בלי הגדרה, כלום לא מבדיל בין זה לידידות סטנדרטית, וכלום לא יהפוך את זה לקשר זוגי, חוץ מהרבה מזל.

 

[Message inaBottle]

(מניפה דגל לבן)

 

[מעיין א3]

לקח לי שעה לחשוב על תגובה להודעה

ואמרו לי בהודעה פרטית שלא מיועדת לאחרים (אהמ אהמ בקבוקית

) שאני צריכה לרשום דברים בצורה קצת רכה יותר, אז אני אנסה לעשות את זה כאן על ידי דוגמא מעצמי...

אני עד לפני החבר הראשון שלי (בגיל 20 בערך...) הייתי גם חסרת ניסיון מוחלט. בלי נשיקה, בלי חבר, בלי אפילו מצמוץ לעברי.
ותמיד הייתי מחליטה עבור עצמי "הבחור הזה יהיה החבר שלי, ואעשה הכל על מנת להשיג אותו".
מה קרה מעצם ההחלטה? הרבה התנהגות מוזרה ליד הבחור, ובעיקר הרבה מחשבות על מה יהיה "אם הוא יהיה הראשון שאתנשק איתו".
אחלה. היה כיף לפנטז ולדמיין. אבל מה נשאר מכל זה? כלום....

כל זה קרה עד שהיה לי את החבר הראשון שלי (שלמזלי הרב, הוא זה שהתחיל איתי ולא ההפך).
אחרי הקשר שלי איתו, נפל לי האסימון!:
אני יכולה לעשות שני דברים: 1. להיכנע ל"מבוכה" - כלומר, לא להתחיל עם הבחור ובסוף "להידלק עליו" לתקופה ממושכת.... וכמובן בכל התקופה הזאת להיות מבואסת שאני לא עושה משהו עם עצמי עד שעובר לי. בדרך כלל אני מצליחה להתגבר על המצב הזה אחרי כמה שבועות אם לא כמה חודשים (כי לרוב מדובר במישהו שאני מכירה, ולא בחור ש"פגשתי בפאב").
2. לא להיכנע "למבוכה" - ולומר לעצמי: "תנסי".
אז מה בעצם יכול להיות מה"תנסי" הזה?- א. הבחור יענה לי בחיוב ואני אצא איתו ויהיה כיף. ב. הבחור יענה בשלילה ואני אתבאס על ה"לא" שקיבלתי.

עכשיו, אם תשאל אותי, האופציה היותר מבאסת זה כאשר אני לא עושה כלום עם ה"הידלקות" שלי, ומתבחבשת לעצמי למשך שבועות/חודשים.
לעומת זאת, במידה והבחור עונה לי לא- אני מתבאסת באותו יום, ולרוב יום אחרי זה, זה עובר לי (לפעמים גם אחרי שעה).

עם זאת, אני חייבת לציין כאן, שבשביל לא להתבאס מה"לא", צריך לדעת (אבל באמת לדעת) שאתה שווה את זה, ומי שמפסיד זה הצד השני.

לגבי ההודעה שלך.
תראה, אני מסתכלת על ההודעות שלך מתחילת השהות שלי בפורום (שזה מעל 8 חודשים בערך), וזה נשמע שאתה מעדיף להמשיך בשלב של "לפנטז" על בחורה כזאת או אחרת, אבל לא באמת לעשות את הצעד הממשי.
"להחליט", "להכריז"- אלו כותרות שלא עוזרות.... הדבר היחידי שיעזור זה להציע לבחורה לצאת איתך...
אני יודעת שזה קשה.
תאמין לי שאני יודעתתתתתתתת

אני אוכלת הרבה קש עד שאני מציעה לבחור לצאת איתי. אבל אני מזכירה לעצמי שחרטה אף פעם לא מגיעה על דברים שאני עושה, אלא החרטה מגיעה על דברים שאני לא עושה.

עכשיו אני רוצה להגיד לך אמת שכולם יודעים, אבל קשה לומר אותה:
כן מצפים מגבר להיות זה שיוזם ושיתחיל עם הבחורה.
אני אגב מאוד סולדת מזה... בעיקר בגלל שיש הרבה בחורים (מן הסתם) שהם מאוד ביישנים,
אבל אני כן מכירה הרבה בחורות שלא יהיו מוכנות להתחיל עם בחור או ליזום איזשהו מהלך, בגלל שהן מעדיפות ללכת על פי מה שמקובל....
(אני אישית הבנתי, במיוחד עם האקס שלי, שאם אני לא אהיה ה"יוזמת", שום דבר לא יתקדם לבד)
אם אתה לא תחליט ליזום ותבצע מהלך (וזה צריך להיות באותה נשימה), שום דבר לא יקרה.

אני אמרתי את זה מקודם, ואני אגיד זאת שוב:
אני אף פעם לא מתחרטת על צעדים שכן עשיתי ונפלתי בהם.
אני כן מתרטת על דברים שרציתי- ולא עשיתי מספיק על מנת להשיג אותם.

אל תתחרט על דברים שמעולם לא קרו! קח יוזמה - ותהנה מהרגע שבו תגיע בחורה ותאמר לך "כן".

בהצלחה

 

[Berethor]

איך אתה יכול להחליט סופית אם אתה בקושי מכיר אותה בשלב הזה?

בעיקר לפי המראה שלה אתה תחליט אם אתה מעוניין בזוגיות איתה? זה לא נראה לך שטחי? כן למראה בדרך כלל יש חשיבות רבה באופן כללי, וברושם הראשוני, אבל זה שלב שאתה עדיין לא יודע אם האישיות שלה מתאימה לך, ואם גם היא מעוניינת בך. אז אתה יכול להגיד לה מכתחילה שאתה מעוניין בקשר אינטימי איתה, אבל זה דבר שקשה לעשות וגם משהו שעלול להלחיץ אותה, במיוחד אם היא לא בחורה בליינית. אני באופן אישי מעדיף להכיר בצורה ידידותית, גם אם זה עם בחורות אשר ברור מראש שמכירים לא רק למטרה ידידותית, כמו למשל באתרי הכרויות, אצלי באופן אישי מסומן שם שאני מעוניין גם בהיכרות למטרה ידידותית וגם בהיכרות למטרה זוגית, למרות שבסופו של דבר יותר חשוב לי למצוא זוגיות מאשר ידידות, וידידות הרבה יותר קל לי למצוא. אתה יכול פשוט לבוא בגישה שאתה רוצה להכיר בחורה, ואולי תצא מזה ידידות, או זוגיות או כלום, תלוי במה תגלה על האישיות שלה ובאם היא תהיה מעוניינת בך, ועל אותו עיקרון אתה לא חייב להציא לה לצאת לדייט, אתה יכול גם להציע לה גם לצאת סתם ככה, ואז לראות אם היא מסרבת לך אפילו לזה. פשוט אל תגיד לה שאתה מחפש להכיר רק למטרה ידידותית, משום שזאת יכולה להיות הונאה, אתה יכול לא להגיד מה מטרת ההיכרות אלא אם כן היא שואלת, וככה שני האפשרויות ישארו פתוחות לעת עתה.