מחשבות
ברור לי שמה שאני כותבת יכול לעורר התנגדויות... אני מדברת רק בשם עצמי, ולא מבקרת אף אחד, כולנו מתמודדים כל אחד בדרכו, אני מנסה למצוא את הדרך שלי. קשה לי להבין איך שינוי הגוף יכול להביא לשיפור אמיתי בחיים. זה נוגד את כל מה שאני מאמינה בו. אני מאמינה שהגוף הוא קליפה חיצונית והוא לא האני שלנו. ושאין רק גבר או אישה ויש הרבה באמצע, ולא כל דבר הוא מה שהוא נראה בעין, וזה ב ס ד ר. יש לי חתול שנראה ענק ומפחיד, ובעצם הוא כל כך עדין ורגיש ותמיד אנשים מפחדים ממנו או מתנהגים אליו באגרסיביות. זה אומר שהוא לא בסדר? שהוא צריך להשתנות? לא. זה אומר שאנשים לא קולטים אותו נכון ואם כבר צריך להיות שינוי זה אצלם ולא אצלו. חוסר התאמה בין גוף לאישיות (שזה עניין סטריאוטיפי לגמרי) קיים אצל הרבה אנשים. וחתולים : ) הבעיה שלנו, בני האדם בחברה המודרנית היא שיש תמיד לאן לברוח במקום להתמודד עם מה שיש, לשבת בשקט עם עצמך וללמוד ל ק ב ל. אני קולטת אצל טרנסקסואלים כל כך הרבה תסכולים גופניים, וההתמקדות היא לשנות במקום לקבל. זה לא מסתדר לי. ובכל מקרה.. האני הפנימי לא משתנה לא חשוב מה נעשה עם הגוף. אז לדעתי השינוי הפיסי בא רק כדי לעשות את החיים קלים יותר, שנאהב יותר את מה שבמראה, ושאנשים אחרים יראו את איך שאנחנו מרגישים בפנים. שנתאים לסטריאוטיפ של האישיות שלנו. אני מתחילה להגיע להבנה שהדרך האמיתית היא להתמודד ולא להקל על החיים על ידי שינויים פיסיים. להכיר את עצמי, להתקרב לעצמי כמה שאפשר, ולא לברוח להסחות דעת כמו מה לובשים או מה עושים עם הציצים או באיזה לשון אני מדברת או אם השם שלי הוא גברי או נשי ואיזה בושם אני שמה. כל אלה שטויות. אם אני אתנהג ואקרין החוצה את מי שאני, ולא אשים לב למה שאנשים אומרים אם משהו לא נראה להם - - - אם אדע לשדר את ההאישיות הכוללת שלי גם מבעד לגוף הנשי - אז לא תהיה לי שום בעיה, ולשם אני שואפת להגיע. יהיו תסכולים אבל אני לא מחפשת חיים קלים. אני מחפשת את האמת. חשוב לי להתמודד ולא לברוח מעצמי. קניתי תחבושות אלסטיות לפני כמה ימים. בקשירה הראשונה הרגשתי מאושרת... ראיתי את עצמי והתרגשתי נורא. בפעם השניה כנראה שקשרתי חזק מדי והרגשתי דפיקות לב ממש חזקות והיה לי קשה לנשום. ידיד שלי ישב לידי ושאלתי אותו "איך זה שאתה לא שמח בשבילי?"... הוא אמר שאני נראית סובלת אז איך הוא יכול לשמוח בשבילי. והאמת היא... שהוא צדק. כי עדיף להיות עם גוף לא מושלם מאשר לסבול ולעבור ייסורים פיסיים ולהתעסק כל הזמן בחיצוניות. ההתעסקות בחיצוניות הגעילה אותי תמיד, אז למה להתחיל עכשיו???
ברור לי שמה שאני כותבת יכול לעורר התנגדויות... אני מדברת רק בשם עצמי, ולא מבקרת אף אחד, כולנו מתמודדים כל אחד בדרכו, אני מנסה למצוא את הדרך שלי. קשה לי להבין איך שינוי הגוף יכול להביא לשיפור אמיתי בחיים. זה נוגד את כל מה שאני מאמינה בו. אני מאמינה שהגוף הוא קליפה חיצונית והוא לא האני שלנו. ושאין רק גבר או אישה ויש הרבה באמצע, ולא כל דבר הוא מה שהוא נראה בעין, וזה ב ס ד ר. יש לי חתול שנראה ענק ומפחיד, ובעצם הוא כל כך עדין ורגיש ותמיד אנשים מפחדים ממנו או מתנהגים אליו באגרסיביות. זה אומר שהוא לא בסדר? שהוא צריך להשתנות? לא. זה אומר שאנשים לא קולטים אותו נכון ואם כבר צריך להיות שינוי זה אצלם ולא אצלו. חוסר התאמה בין גוף לאישיות (שזה עניין סטריאוטיפי לגמרי) קיים אצל הרבה אנשים. וחתולים : ) הבעיה שלנו, בני האדם בחברה המודרנית היא שיש תמיד לאן לברוח במקום להתמודד עם מה שיש, לשבת בשקט עם עצמך וללמוד ל ק ב ל. אני קולטת אצל טרנסקסואלים כל כך הרבה תסכולים גופניים, וההתמקדות היא לשנות במקום לקבל. זה לא מסתדר לי. ובכל מקרה.. האני הפנימי לא משתנה לא חשוב מה נעשה עם הגוף. אז לדעתי השינוי הפיסי בא רק כדי לעשות את החיים קלים יותר, שנאהב יותר את מה שבמראה, ושאנשים אחרים יראו את איך שאנחנו מרגישים בפנים. שנתאים לסטריאוטיפ של האישיות שלנו. אני מתחילה להגיע להבנה שהדרך האמיתית היא להתמודד ולא להקל על החיים על ידי שינויים פיסיים. להכיר את עצמי, להתקרב לעצמי כמה שאפשר, ולא לברוח להסחות דעת כמו מה לובשים או מה עושים עם הציצים או באיזה לשון אני מדברת או אם השם שלי הוא גברי או נשי ואיזה בושם אני שמה. כל אלה שטויות. אם אני אתנהג ואקרין החוצה את מי שאני, ולא אשים לב למה שאנשים אומרים אם משהו לא נראה להם - - - אם אדע לשדר את ההאישיות הכוללת שלי גם מבעד לגוף הנשי - אז לא תהיה לי שום בעיה, ולשם אני שואפת להגיע. יהיו תסכולים אבל אני לא מחפשת חיים קלים. אני מחפשת את האמת. חשוב לי להתמודד ולא לברוח מעצמי. קניתי תחבושות אלסטיות לפני כמה ימים. בקשירה הראשונה הרגשתי מאושרת... ראיתי את עצמי והתרגשתי נורא. בפעם השניה כנראה שקשרתי חזק מדי והרגשתי דפיקות לב ממש חזקות והיה לי קשה לנשום. ידיד שלי ישב לידי ושאלתי אותו "איך זה שאתה לא שמח בשבילי?"... הוא אמר שאני נראית סובלת אז איך הוא יכול לשמוח בשבילי. והאמת היא... שהוא צדק. כי עדיף להיות עם גוף לא מושלם מאשר לסבול ולעבור ייסורים פיסיים ולהתעסק כל הזמן בחיצוניות. ההתעסקות בחיצוניות הגעילה אותי תמיד, אז למה להתחיל עכשיו???
