מחשבות
לאחרונה נמנעתי מלכתוב פה, גם כי באמת הייתי עסוקה, אבל גם בגלל כל מה שהולך פה (ובתור קוראת ותיקה, זאת לא תקופת הסערה הראשונה שעוברת על פורום זה...) וישבתי וחשבתי לעצמי. וחשבתי שמה שקורה פה מהווה אלגוריה מצויינת לאיך מתחילות מלחמות. תחשבו על זה לרגע. מה מבדיל אנשים כמו ארפילית וקאלה מאנשים כמו אלונה (שהיא באמת קיצונית) ודומיה. בשני המקרים הדיעה היא שונה מדעתנו. הראשונות מאמינות בזכותנו לבחירה חופשית והאחרות מאמינות שאין אופציה של בחירה בכלל. אבל לא זה העיקר. מה שחשבתי עליו הוא מה שזה עושה לכל אחת מאיתנו ואיך זה ממשיך משם חזרה לפורום ו/או לחיינו. מה שאני מנסה לשאול (את עצמי ואותכם) זה לא - למה זה מרגיז, כי זה מרגיז. אבל למה זה גורם לנו להיות חייבות להגיב? הרי כל תגובה שנגיב רק תשכנע את ה"אופוזיציה" בצידקת דרכה. (לשם הבהרה אציין שקאלה וארפילית לא נחשבות אופוזיציה בעיני ואני מאד מעריכה אותן ואת כתיבתן פה). שהרי שום דבר שנכתוב לא ישכנע את אלונה שאנחנו אנושיות (שלא לדבר על נורמליות) התגובה היחידה שתוריד אותה מהגב שלנו היא:"את צודקת, איך לא ראינו את האמת קודם, להתראות בגן עם הילדים". כמו שהן לא ישנו את דיעותנו, אנו לא נשנה את שלהן. בואו נחשוב ביחד איך להחזיר את השקט לפורומינו. הצעות?
לאחרונה נמנעתי מלכתוב פה, גם כי באמת הייתי עסוקה, אבל גם בגלל כל מה שהולך פה (ובתור קוראת ותיקה, זאת לא תקופת הסערה הראשונה שעוברת על פורום זה...) וישבתי וחשבתי לעצמי. וחשבתי שמה שקורה פה מהווה אלגוריה מצויינת לאיך מתחילות מלחמות. תחשבו על זה לרגע. מה מבדיל אנשים כמו ארפילית וקאלה מאנשים כמו אלונה (שהיא באמת קיצונית) ודומיה. בשני המקרים הדיעה היא שונה מדעתנו. הראשונות מאמינות בזכותנו לבחירה חופשית והאחרות מאמינות שאין אופציה של בחירה בכלל. אבל לא זה העיקר. מה שחשבתי עליו הוא מה שזה עושה לכל אחת מאיתנו ואיך זה ממשיך משם חזרה לפורום ו/או לחיינו. מה שאני מנסה לשאול (את עצמי ואותכם) זה לא - למה זה מרגיז, כי זה מרגיז. אבל למה זה גורם לנו להיות חייבות להגיב? הרי כל תגובה שנגיב רק תשכנע את ה"אופוזיציה" בצידקת דרכה. (לשם הבהרה אציין שקאלה וארפילית לא נחשבות אופוזיציה בעיני ואני מאד מעריכה אותן ואת כתיבתן פה). שהרי שום דבר שנכתוב לא ישכנע את אלונה שאנחנו אנושיות (שלא לדבר על נורמליות) התגובה היחידה שתוריד אותה מהגב שלנו היא:"את צודקת, איך לא ראינו את האמת קודם, להתראות בגן עם הילדים". כמו שהן לא ישנו את דיעותנו, אנו לא נשנה את שלהן. בואו נחשוב ביחד איך להחזיר את השקט לפורומינו. הצעות?
