מחשבות

[גאטו נגרו]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

 

[אמיר אבוטבול]

אבל מצד שני...לוותר על שדיים...גדול

עלי אחת מהפנטזיות החולות שלי היא... להשתיל לעצמי שד. ואיפה? בירך! למה? שם נמצאת כף היד שלי במצב טבעי של עמידה והליכה...אוי החיים הטובים...

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo6.gif כמו שאמרת בעצמך ...

אין שכל אין דאגות ! [צר לי על הירידה, אחי, אני בד"כ לא נוהגת לרדת על אנשים שמצחיקים אותי עד דמעות, אבל האחרון היה פשוט מתחת לחגורה

]

 

[אמיר אבוטבול]

הרמתי להנחתה, מישהו חייב היה

לקחת את זה...

 

[QueenOfMagic]

נו...אין מה לעשות

אחת הסיבות שאני אוהבת את החבר שלי כי הוא נראה ממש חמוד...כשהוא ישן.

 

[אמיר אבוטבול]

גאטו, בשבילך:

אלוהים בא לאדם בגן עדן ואומר: "אח שלי גבר קבל עיסקה: תביא לי עין אחת, אוזן אחת, יד אחת, רגל אחת ובתמורה אני מביא לך פה חתיכת עזר כנגדך" אדם חושב, חושב, חוכך ועונה: "ומה תביא לי תמורת צלע?"

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo45.gif ../images/Emo6.gif סבא שלי תמיד אומר

"נשים הן עם נפלא - הן יעזרו לך לפתור את ל הבעיות שלא היו לך אם לא היו נשים ..."

 

[גאטו נגרו]

אמיר, במיוחד בשבילך

פתחתי שירשור חדש, שמתחיל בכותרת "אשה חכמה".

 

[gלולוגית]

כוונתי היתה

כמובן רק עם אלו שאין טעם לדבר איתן (אלונה, נטלי כדוגמאות מהעמוד הזה) ברור שיש רבות ורבים שיש לנו הרבה על מה לדון איתם... כמו שכתבת: אנשים אינטיליגנטים שבאמת מעוניינים לשמוע.

 

[gertrude]

דעתי

לדעתי יש למחוק כמה שפחות. יש לזכור שאת הרעש שנוצר סביב ההודעות הטרוליות אנו עושות בעצמנו - את עשרות התגובות אנחנו כותבות ולא הטרולים. לו רק היינו יכולות לראות הודעה מקוממת ולהגיד לעצמנו שאנחנו יכולות לחיות עם איזו דבילית שמתקיימת אי-שם וחושבת עלינו רעות, הפורום היה הרבה יותר שקט. לא חייבים להגיב לכל פליטה מטומטמת, ובעיקר זה לא עוזר לכלום מלבד למריטת עצבינו הרופפים. הרי אף אחת פה לא באמת נעלבת כשאיזו אלונה קוראת לה דפוקה, אז למה לשחק את הנעלבת? אני לא מצליחה להבין מדוע אנו חושבות שאיזו שנינות מחודדת תשנה תפיסת עולם של אדם שחושב שאת חוטאת לעיקר. שום שנינות לא תעשה את זה, מה שמביא אותנו לסיבה נוספת להשאיר את ההודעות המעצבנות – האמת היא שאנו מגיבות, בעיקר, בשביל עצמנו: התגובות הרבה פעמים מצחיקות, שנונות, אינטילגנטיות, מלמדות, מעצימות, נותנות תשובות חדות לשאלות שאנו נשאלות בחיים האמיתיים, נותנות לנשים חדשות בפורום טריגר לצאת מהארון, מאפשרות לנו ללמוד על עצמנו לא פחות מבכל דיון מלומד ויזום ובעיקר, כאמור, מחקות את החיים האמיתיים בסביבה מוגנת ובטוחה (וכן, יש מי שזקוקות לכך מאד). סיבה שלישית לא למחוק היא ברמה אחרת לגמרי: אני מאמינה בכל לבי שאנו עושות כאן היסטוריה. לא היתה בישראל התארגנות של נשים שלא רוצות ילדים עד הקמת הפורום הזה. אנו, במידה רבה, מהוות אוונגארד ובסיס לכל התארגנות מסוג זה שתבוא אחרינו. אנחנו חומר הגלם של מחקרים סוציולוגיים, פסיכולוגיים, מגדריים ועוד שיעשו בנושא בעתיד. לא כל-כך מעניין אותי לעשות לחוקרים מלאכה קלה, כמו שמעניין אותי לשמור על האמת - קשה לנו, יורדים עלינו בלי הפסקה, התגובות אלינו מדהימות בעוצמתן, השנאה יוקדת וזה חלק מהחוויה שלנו כנשים שלא רוצות ילדים. זה החיים האמיתיים שלנו והם לא סטריליים. ודבר אחרון - אני חושבת שמחיקת הודעות כמוה כסתימת פיות, דבר שיש לי בעיה לעשות או לתמוך בו. צנזורה מחשבתית שתאפשר לנו לשמוע אך ורק מה שאנו רוצות היא דבר בעייתי, לכל הפחות, ושיש לתת עליו את הדעת בכל מקרה ומקרה בנפרד. אסור למחיקת הודעות להפוך לאופציה הברורה מאליה בכל פעם שמישהו חושב שאנחנו צריכות פסיכולוג (ובנוסף, זה גם לא עוזר, הן יכנסו שוב, מצוידות בתגבורת, בעלבון המחיקה ובלהט הצדקני של אנשים מושתקים ויציפו את הפורום פי אלף מאשר אם היינו מתעלמות מראש). לדעתי יש למחוק הודעות אך ורק במקרים בהם יש פגיעה בחברות הפורום על רקע אישי (למשל ירידה על סגנון הכתיבה, קללות אישיות, אאוטינג וכדומה) וכן במקרים קיצוניים אחרים (למשל הודעה שמלאה אך ורק במלים גסות). בכל שאר המקרים – התעלמות מוחלטת ושתיקה רועמת יקדמו את האינטרס שלנו יותר מכל דבר אחר. ותודה ג'ילולוגית שהעלת את הנושא בצורה חכמה, שקטה ורגישה (את חסרה בפורום, אולי תחזרי?)

 

[QueenOfMagic]

אבל יש כאלה שזה מפריע להם

תראי חלק מהתשובות לטרולים לפי מה שאני רואה. זו דרך מסויימת של כמה אנשים להוציא את החוצה את מה שמתסכל אותם באנשים שהם טרולים ודומיהם שאנו שומעים כל יום. פה אנחנו אשכרה יכולים לענות להם ויש לנו לגיטימציה. אבל כשהמצב נהפך לבילתי נסבל והטרול מגיע ע"מ לעצבן צריך להשתיקו. כי שוב..יהיו כאלה (ובינהם אפילו אני) שלא שיתקו.

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo45.gif שוב עשית זאת ../images/Emo42.gif

גרטרוד היקרה, עשית זאת שוב! בעזרת כמויות כל כך נדירות של חכמה ורגישות, שוב את מנסחת בבהירות מחשבות שעברו בראשי רק בצורת בליל סבוך של מושגים מופשטים, שלא יכולתי לנסח במילים כמעט בכלל. מסכימה עם כל מילה ומילה שלך. אני מסכימה לחתולין עם המדיניות שאת מדברת עליה (וקרניתי מיישמת במסירות רבה). אני יודעת שיש כאן בפורום אופוזיציה למדיניות הזאת, ושהנושא שנוי במחלוקת, וחשוב לי להביע את תמיכתי, ולומר לכן שיש כאן גם אופוזיציה (אם כי, כמו במקרים רבים אחרים, האופוזיציה הזו היא שקטה מטבעה). אני איתכן!

 

[גאטו נגרו]

אופס ...

התכוונתי לומר שיש לכן גם קואליציה כאן ...

 

[gertrude]

../images/Emo9.gif

 

[gלולוגית]

גרטרוד יקרה כל כך!

ריגשת אותי מאד.

אני מסכימה עם כל דברייך ושוב מתפעלת מהיכולת שלך להעבירם בצורה כ"כ מדוייקת וקולעת. רוצה להוסיף עוד נקודת מבט. הזכרת נשים שהעימות כאן נותן להן חיזוק בסביבה בטוחה ונשים שהעימות מהווה להן טריגר לצאת מהארון בפורום. יש נשים שיקחו עימותים כאלו למקומות שונים שדווקא יגרמו להן להישאר עמוק בתוך הארון עם המחשבה שאם בבית שלהן הן לא מוגנות (כשהבית הוא הפורום) אז איפה כן? יש גם נשים שנכנסות לכאן (מסיבות שונות: התלבטות בעצמן, יש להן חברה שלא רוצה והן מנסות להבין ולקבל, סקרנות, תמיכה בדעה שונה ועוד..) רואות את שדה הקרב ו...בורחות. כאשר נכנסים לכאן והעמוד הראשון כולו קרבות והודעות שמטרתן להוריד ולהעביר טרוליות לעמוד הבא זה מאד מרתיע. כאשר אני גיליתי את הפורום, הייתי כ"כ מוקסמת מהרעיון שאני לא לבד (למרות שידעתי זאת, מעולם לא נתקלתי בעוד אישה שלא רוצה) שבשני לילות לבנים ישבתי וקראתי את כל הפורום אחורה עד לתחילתו. הסיבה שלקח לי זמן להצטרף היתה קרבות אלו. זה גם גרם לי לפעמים לא לרצות לקרוא ולהיכנס לכאן. ואם כבר דיברתי על עצמי, אני רוצה לציין שבחיי הפרטיים לא נתקלתי בתגובות כאלו. הסביבה שלי מקבלת (גם אם לא מסכימה) וגם אנשים רחוקים יותר שיצא לי לדבר איתם על העיניין מעולם לא הגיבו באותה חריפות שבה אני נתקלת כאן. התגובה הכי חריפה שקיבלתי היתה (ולא נאמרה במפורש) "כשתגדלי תביני" והיא (לא) נאמרה מאישה שהיתה בהריון כי הגיע הזמן (הגיע הגיל). במקרה יצא לי לדבר איתה לא מזמן, כשהיא בהריון השני, והיא לא הצליחה לתפוס איך לא שיניתי את דעתי ואיך העובדה שחברתי הטובה ילדה-לא עשתה לי חשק. אבל למרות שהיא באמת לא יכלה לראות אופציה אחרת חוץ מהורות, היא קיבלה את השוני כעוד משהו שהיא לא מבינה. (תחשבו על זה - יש המון דברים שאנו לא מבינים בעולם הזה). יצא לי לשאול אנשים שלא מבינים את חוסר הרצון: "תגידו, חשבתם פעם לעשות ניתוח לשינוי מין?" התשובה לרוב "לא" (עדיין לא קיבלתי תשובה אחרת...) ואני שואלת:"למה?" ואז בדר"כ הצד השני מסתבך קצת ובסוף אומר:"כי אני לא רוצה להיות גבר/אישה" או "כי אני לא רוצה." אני:"ואני לא רוצה להיות אמא" או "ואני לא רוצה ילדים". אולי בגלל שאני לא מרגישה שאני נלחמת על הדעה שלי, גם הצד השני לא נלחם בחזרה. אפילו אחי (אותו אחד שכתבתי עליו ועל אישתו בדילמה המשפחתית שלי) שחושב שאני עושה את טעות חיי, לא מעלה את הנושא או מציק לי. אם יוצא שמגיעים לנושא, הוא אומר את מה שהוא חושב (יאללה תעשי ילד!), אני עונה שלא ובזה נגמר העיניין. היחיד שדעתו משנה הוא בן זוגי. וגם הוא יודע שאם לא ארצה להיות, לא אהיה אמא. (וגם על זה כתבתי כבר..). כשקראתי את דעתך, היו לי כ"כ הרבה דברים להגיד. ועד שמצאתי את הזמן לשבת ולענות לך, הגיע יום שישי ואיתו מיני שפעת ואני לא כ"כ מרוכזת... אז יצאו דברים אחרים לגמרי. (או לא לגמרי, אבל אחרים וחלק ממה שרציתי להגיד והיה לי מנוסח בראש, נשטף עם כמויות התה-שפעת שאני שותה (לימונית, מנטה, קמומיל ומקל קינמון), אז יש לי קצת תחושת פיספוס בתגובתי). ורציתי להגיד שגם כשלא הייתי כאן (היתה לי בעיה טכנית לכתוב), קראתי והייתי כאן בליבי. שיהיה לכולנו סוף שבוע רגוע.

ג'לולוגית.