מטה התמיכה החברתי למען עובדי הקבלן

[אדרי יצחק גקי]

מטה התמיכה החברתי למען עובדי הקבלן

מטה התמיכה החברתי למען עובדי הקבלן
מטה התמיכה החברתי. לקידום הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ה-2005 בעקבות יוזמתו של חה"כ יגאל יאסינוב (שינוי) בהגשת הצעת חוק " חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים", הוקם בהתנדבות "מטה התמיכה החברתי" של אזרחים התומכים בהצעת החוק המוגשת לכנסת ישראל. "מטה התמיכה החברתי." הוקם מתוך תובנה חברתית - אזרחית לחשיבותו של החוק למען "עובדי הקבלן" ואשר נועד: · לחזק את מעמדם של "עובדי הקבלן" שנשחק בכוחניות ע"י מעסיקים. · להגן על זכויותיהם של עובדי הקבלן אשר נרמסות ברגל גסה. · לנשיאת אחריות ישירה של מזמין שירותי קבלן על "עובדי הקבלן". הצעת החוק מתקנת את חוקי העבודה כך שהאחריות לזכויותיהם של העובדים תוטל גם על מזמין השירות. כלומר, חברה שהזמינה עבודות דרך קבלן (ניקיון, אריזה, קלדניות, מסגרים, רתכים, עובדי בתי מלון, תחזוקה, שמירה, אבטחה וכו') תהיה אחראית באופן ישיר על זכויות העובדים המועסקים אצלה. "מטה התמיכה החברתי" קורא לסולידריות חברתית של כל הארגונים החברתיים, העמותות, פעילים חברתיים, כל אזרח ואזרחית, פועל ופועלת, עובד ועובדת שהחברה הישראלית, עתידה ודמותה חשובים להם, להצטרף "למטה התמיכה החברתי" כצו השעה לחברה הישראלית. ממשלת ישראל הפקירה את תחום יחסי העבודה, את חוקי העבודה, את אכיפת החוק ושמירה על זכויות העובדים, לידיהם של מעסיקים הפוגעים ורומסים בכל דרך אפשרית את "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים, "עובדי הקבלן" הפכו למטבע עובר לסוחר בידי הוועדים הגדולים, "עובדי הקבלן" מובלים ע"י כוחות כלכליים למעמד של עבדים במדינת ישראל, "עובדי הקבלן" עובדים לפרנסתם וחוזרים עניים הביתה, המדינה! היא המעביד הגדול ביותר במשק שמפר את זכויות העובדים למענה דרך חברות כוח אדם או כאלה שנותנות שירותים שונים. הצטרפו והביעו את תמיכתכם בעצומה החברתית לקידום הצעת החוק, כולנו ביחד! בסולידריות חברתית למען זכויות "עובדי הקבלן", נפגין את כוחנו ונשמיע את קולנו לחברי כנסת ישראל. בברכה ותודה, יוזם "מטה התמיכה החברתי" יצחק ג'קי אדרי - דימונה עובדי הקבלן אנשים חיים!לא שקופים לחיים.

 

[שיר ורד]

הערות

מטה התמיכה החברתי למען עובדי הקבלן
מטה התמיכה החברתי. לקידום הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ה-2005 בעקבות יוזמתו של חה"כ יגאל יאסינוב (שינוי) בהגשת הצעת חוק " חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים", הוקם בהתנדבות "מטה התמיכה החברתי" של אזרחים התומכים בהצעת החוק המוגשת לכנסת ישראל. "מטה התמיכה החברתי." הוקם מתוך תובנה חברתית - אזרחית לחשיבותו של החוק למען "עובדי הקבלן" ואשר נועד: · לחזק את מעמדם של "עובדי הקבלן" שנשחק בכוחניות ע"י מעסיקים. · להגן על זכויותיהם של עובדי הקבלן אשר נרמסות ברגל גסה. · לנשיאת אחריות ישירה של מזמין שירותי קבלן על "עובדי הקבלן". הצעת החוק מתקנת את חוקי העבודה כך שהאחריות לזכויותיהם של העובדים תוטל גם על מזמין השירות. כלומר, חברה שהזמינה עבודות דרך קבלן (ניקיון, אריזה, קלדניות, מסגרים, רתכים, עובדי בתי מלון, תחזוקה, שמירה, אבטחה וכו') תהיה אחראית באופן ישיר על זכויות העובדים המועסקים אצלה. "מטה התמיכה החברתי" קורא לסולידריות חברתית של כל הארגונים החברתיים, העמותות, פעילים חברתיים, כל אזרח ואזרחית, פועל ופועלת, עובד ועובדת שהחברה הישראלית, עתידה ודמותה חשובים להם, להצטרף "למטה התמיכה החברתי" כצו השעה לחברה הישראלית. ממשלת ישראל הפקירה את תחום יחסי העבודה, את חוקי העבודה, את אכיפת החוק ושמירה על זכויות העובדים, לידיהם של מעסיקים הפוגעים ורומסים בכל דרך אפשרית את "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים, "עובדי הקבלן" הפכו למטבע עובר לסוחר בידי הוועדים הגדולים, "עובדי הקבלן" מובלים ע"י כוחות כלכליים למעמד של עבדים במדינת ישראל, "עובדי הקבלן" עובדים לפרנסתם וחוזרים עניים הביתה, המדינה! היא המעביד הגדול ביותר במשק שמפר את זכויות העובדים למענה דרך חברות כוח אדם או כאלה שנותנות שירותים שונים. הצטרפו והביעו את תמיכתכם בעצומה החברתית לקידום הצעת החוק, כולנו ביחד! בסולידריות חברתית למען זכויות "עובדי הקבלן", נפגין את כוחנו ונשמיע את קולנו לחברי כנסת ישראל. בברכה ותודה, יוזם "מטה התמיכה החברתי" יצחק ג'קי אדרי - דימונה עובדי הקבלן אנשים חיים!לא שקופים לחיים.

הערות
1. מדוע בהודעתך ובאתר לא ניתן קרדיט גם ליתר הח"כים שהצטרפו להצעת החוק? 2. החוק בעייתי בכך, שהוא חושף את המעסיק בפועל יתר על המידה לעבירות של חברת כח האדם . לדעתי יש להגביל את הזכות לתבוע את המעסיק בפועל, רק למקרה שההודעה הראשונה על פגיעה בזכויות העובד ניתנה למעסיק בפועל בתקופה בה מתקימים יחסי העסקה בין המעסיק בפועל לחברת כח האדם. כמו-כן, צריך לקבוע בחוק ששהמעסיק בפועל יהיה רשאי לקזז מכל תשלום שהוא חייב לחברת כח אדם, את התשלומים שהיה עליו לשלם מכח תביעה על פי חוק זה, בין אם מודבר בהחלטת שופט או בהסכמה שבפשרה. צריך לזכור שלא תמיד המעסיק בפועל הוא הצד החזק ביחסים שבינו לבין חברת כח האדם, כך הדבר למשל בבעל מסעדה שנאלץ להחזיק מאבטח , ובגלל אילוצים שונים (כגון חובת אחזקת נשק) נאלץ לקבל את שרותי האבטחה דרך חברת כח אדם ולמעשה מוגבל ביותר בקביעה/הכתבה של תנאי השכר שינתנו לעובדים.

 

[אדרי יצחק גקי]

תשובה לשיר ורד

הערות
1. מדוע בהודעתך ובאתר לא ניתן קרדיט גם ליתר הח"כים שהצטרפו להצעת החוק? 2. החוק בעייתי בכך, שהוא חושף את המעסיק בפועל יתר על המידה לעבירות של חברת כח האדם . לדעתי יש להגביל את הזכות לתבוע את המעסיק בפועל, רק למקרה שההודעה הראשונה על פגיעה בזכויות העובד ניתנה למעסיק בפועל בתקופה בה מתקימים יחסי העסקה בין המעסיק בפועל לחברת כח האדם. כמו-כן, צריך לקבוע בחוק ששהמעסיק בפועל יהיה רשאי לקזז מכל תשלום שהוא חייב לחברת כח אדם, את התשלומים שהיה עליו לשלם מכח תביעה על פי חוק זה, בין אם מודבר בהחלטת שופט או בהסכמה שבפשרה. צריך לזכור שלא תמיד המעסיק בפועל הוא הצד החזק ביחסים שבינו לבין חברת כח האדם, כך הדבר למשל בבעל מסעדה שנאלץ להחזיק מאבטח , ובגלל אילוצים שונים (כגון חובת אחזקת נשק) נאלץ לקבל את שרותי האבטחה דרך חברת כח אדם ולמעשה מוגבל ביותר בקביעה/הכתבה של תנאי השכר שינתנו לעובדים.

תשובה לשיר ורד
שלום לשיר ורד. א. יתכן ונעלמו מעניך באתר הנושאים הבאים: 1.רשימת כל ח"כ החתומים על ההצעה (חתימה אינה בהכרח הצבעה)הרשימה מופיעה בתחתית דף האתר הראשי למטה. 2. ח"כ שהודיעו שהם מצביעים בעד החוק בכנסת ביום רביעי 16/11/05 מופיעים עם התמונות באתר. היות ולא ההיתי שותף לניסוח הצעת החוק המלאה אני מנוע לתת תשובות לא מוסמכות בנושא. אבל אני כן יכול להביע את דעתי בנושא והיא: ברגע שהמעסיק ידע ע"פ החוק שהוא נושא באחריות אישית על "עובדי הקבלן", הוא גם ידע לעגן את עצמו בהסכמי ההתקשרות שלו עם חברת הכח-אדם או כל ספק אחר המספק שרותי כח-אדם. ישנם הרבה סוגיות שניתן להעלות בנושא אבל ברגע שמעסיק מתקשר בהסכם עם ספק שרותי כח-אדם/אבטחה/שמירה/קייטרינג/גינון/הסעדה/שרותי במה המעסיק הישיר יעגן את עצמו מול הספקים גם אם העבודה מוקצבת לזמן נתון.

 

[שיר ורד]

תגובות

תשובה לשיר ורד
שלום לשיר ורד. א. יתכן ונעלמו מעניך באתר הנושאים הבאים: 1.רשימת כל ח"כ החתומים על ההצעה (חתימה אינה בהכרח הצבעה)הרשימה מופיעה בתחתית דף האתר הראשי למטה. 2. ח"כ שהודיעו שהם מצביעים בעד החוק בכנסת ביום רביעי 16/11/05 מופיעים עם התמונות באתר. היות ולא ההיתי שותף לניסוח הצעת החוק המלאה אני מנוע לתת תשובות לא מוסמכות בנושא. אבל אני כן יכול להביע את דעתי בנושא והיא: ברגע שהמעסיק ידע ע"פ החוק שהוא נושא באחריות אישית על "עובדי הקבלן", הוא גם ידע לעגן את עצמו בהסכמי ההתקשרות שלו עם חברת הכח-אדם או כל ספק אחר המספק שרותי כח-אדם. ישנם הרבה סוגיות שניתן להעלות בנושא אבל ברגע שמעסיק מתקשר בהסכם עם ספק שרותי כח-אדם/אבטחה/שמירה/קייטרינג/גינון/הסעדה/שרותי במה המעסיק הישיר יעגן את עצמו מול הספקים גם אם העבודה מוקצבת לזמן נתון.

תגובות
1. אכן לא ראיתי את רשימת חברי הכנסת הנ"ל, כי היא מופיעה בתחתית העמוד שאיננה מוצגת על המסך אם לא מדפדפים. רצוי להוסיף קישור בראש הדף לרשימה הנ"ל. 2.ישנם הרבה מעסיקים קטנים שנאלצים לקחת שירותי חברת כח אדם ואינם יכולים לעגן את זכויותיהם, מול חברות הגדולות ובעצם אינם שונים מהותית מיחיד הנעזר בחברת כח אדם (שבצדק הוחרג מתחולת החוק). 3. הבעיה הנוספת בחוק, היא שלעיתים מסתיימים היחסים בין חברת כח האדם למעסיק בפועל, הרבה זמן לפני שמוגשת בכלל תביעה, גם אם המעסיק עיגן את מצבו בצורה המיטבית, הוא לא יוכל לעכב כספים המגיעים לחברת כח האדם לתקופה של שנים רק בגלל החשש שמא אחד העובדים יתבע בגין הפרות החוק. אי אפשר גם לדרוש מכל מעסיק בפועל שיבדוק היטב שכל זכויות העובדים (לפי חוק והסכמים קיבוציים) מקוימות. זאת בניגוד לדרישה לגבי מספר קטן של דרישות חוקיות (כמו שכר מינימום) שאותם יכול המעסיק בפועל לבדוק על סמך קבלת העתקים של תלושי המשכורת שנותנת חברת כח האדם לעובדים לשלה. לדעתי חשוב להכניס את ההגבלות שציינתי לחוק במהלך תהליך החקיקה (עדיין לא מאוחר). במידה ויש לך קשר אם יוזמי החוק, אשמח אם תעביר אליהם את הערותי.

 

[אדרי יצחק גקי]

הנושאים יטופלו

תגובות
1. אכן לא ראיתי את רשימת חברי הכנסת הנ"ל, כי היא מופיעה בתחתית העמוד שאיננה מוצגת על המסך אם לא מדפדפים. רצוי להוסיף קישור בראש הדף לרשימה הנ"ל. 2.ישנם הרבה מעסיקים קטנים שנאלצים לקחת שירותי חברת כח אדם ואינם יכולים לעגן את זכויותיהם, מול חברות הגדולות ובעצם אינם שונים מהותית מיחיד הנעזר בחברת כח אדם (שבצדק הוחרג מתחולת החוק). 3. הבעיה הנוספת בחוק, היא שלעיתים מסתיימים היחסים בין חברת כח האדם למעסיק בפועל, הרבה זמן לפני שמוגשת בכלל תביעה, גם אם המעסיק עיגן את מצבו בצורה המיטבית, הוא לא יוכל לעכב כספים המגיעים לחברת כח האדם לתקופה של שנים רק בגלל החשש שמא אחד העובדים יתבע בגין הפרות החוק. אי אפשר גם לדרוש מכל מעסיק בפועל שיבדוק היטב שכל זכויות העובדים (לפי חוק והסכמים קיבוציים) מקוימות. זאת בניגוד לדרישה לגבי מספר קטן של דרישות חוקיות (כמו שכר מינימום) שאותם יכול המעסיק בפועל לבדוק על סמך קבלת העתקים של תלושי המשכורת שנותנת חברת כח האדם לעובדים לשלה. לדעתי חשוב להכניס את ההגבלות שציינתי לחוק במהלך תהליך החקיקה (עדיין לא מאוחר). במידה ויש לך קשר אם יוזמי החוק, אשמח אם תעביר אליהם את הערותי.

הנושאים יטופלו
א. אני יעביר את הערותייך הצודקות לח"כ יגאל יאסינוב או תעשי זאת בפניה ישירה למשרדו של הח"כ: [email protected] ב. לגבי האתר אני יקבל את המלצתך בנושא. ג. אני מפנה אותך לדו"ח וועדת החקירה של כימיקלים לישראל בנושא עובדי הקבלן וההמלצות של הדו"ח שיושמו במלואן ע"י המעסיק הראשי כימיקלים לישראל בשטח מפעליו (בתוכנית בולדוזר אמר ח"כ עמיר פרץ יו"ר ההסתדרות שהם מאמצים את הדו"ח של כימיקלים לישראל) הערה: דו"ח כימיקלים לישראל הופק בעקבות סרט התעודה זהב לבן עבודה שחורה שבו לקחתי חלק ושבעקבותיו גם פוטרתי מעבודתי כעובד קבלן, בתוכנית בולדוזר גם השתתפתי אבל כבר אי אפשר לפטר אותי משום מקום.

 

[שיר ורד]

חתמתי על העצומה והוספתי את הערותי

הנושאים יטופלו
א. אני יעביר את הערותייך הצודקות לח"כ יגאל יאסינוב או תעשי זאת בפניה ישירה למשרדו של הח"כ: [email protected] ב. לגבי האתר אני יקבל את המלצתך בנושא. ג. אני מפנה אותך לדו"ח וועדת החקירה של כימיקלים לישראל בנושא עובדי הקבלן וההמלצות של הדו"ח שיושמו במלואן ע"י המעסיק הראשי כימיקלים לישראל בשטח מפעליו (בתוכנית בולדוזר אמר ח"כ עמיר פרץ יו"ר ההסתדרות שהם מאמצים את הדו"ח של כימיקלים לישראל) הערה: דו"ח כימיקלים לישראל הופק בעקבות סרט התעודה זהב לבן עבודה שחורה שבו לקחתי חלק ושבעקבותיו גם פוטרתי מעבודתי כעובד קבלן, בתוכנית בולדוזר גם השתתפתי אבל כבר אי אפשר לפטר אותי משום מקום.

חתמתי על העצומה והוספתי את הערותי
גם על העצומה. כל הכבוד לך שאתה ממשיך להלחם גם אחרי שהפרשה נסתיימה מבחינתך.

 

[תום בן חיים]

שאלה לענין מאד ספציפי הנוגע לאלפים.

תשובה לשיר ורד
שלום לשיר ורד. א. יתכן ונעלמו מעניך באתר הנושאים הבאים: 1.רשימת כל ח"כ החתומים על ההצעה (חתימה אינה בהכרח הצבעה)הרשימה מופיעה בתחתית דף האתר הראשי למטה. 2. ח"כ שהודיעו שהם מצביעים בעד החוק בכנסת ביום רביעי 16/11/05 מופיעים עם התמונות באתר. היות ולא ההיתי שותף לניסוח הצעת החוק המלאה אני מנוע לתת תשובות לא מוסמכות בנושא. אבל אני כן יכול להביע את דעתי בנושא והיא: ברגע שהמעסיק ידע ע"פ החוק שהוא נושא באחריות אישית על "עובדי הקבלן", הוא גם ידע לעגן את עצמו בהסכמי ההתקשרות שלו עם חברת הכח-אדם או כל ספק אחר המספק שרותי כח-אדם. ישנם הרבה סוגיות שניתן להעלות בנושא אבל ברגע שמעסיק מתקשר בהסכם עם ספק שרותי כח-אדם/אבטחה/שמירה/קייטרינג/גינון/הסעדה/שרותי במה המעסיק הישיר יעגן את עצמו מול הספקים גם אם העבודה מוקצבת לזמן נתון.

שאלה לענין מאד ספציפי הנוגע לאלפים.
אלפי בעלי מוגבלויות בישראל מושמים (משובצים) בעבודות במקומות שונים - ציבוריים ופרטיים - במסגרת השלמת שיקומם המקצועי. השלב הזה מוגדר כשלב ה'יציאה לשוק העבודה הפתוח', הבא בסיום תהליך השיקום התעסוקתי, לאחר שלב ה'תעסוקה נתמכת' (לא אכנס כאן לפירוט ההגדרות וההסברים על שאר השלבים). בשלב זה העובד המשוקם, שלעיתים מוגבלותו עדיין קיימת, אך לא אמורה למנוע העסקתו במקום עבודה 'רגיל', מלווה ע"י הגוף המקצועי המשמש כ'קבלן' של המוסד לביטוח לאומי או של אגף השיקום במשרד הרווחה לצורך תהליך השיקום. ה'קבלן' שהוא 'זכיין' (קיבל את משימת השיקום המקצועי במכרז) מקבל עבור הלווי הזה אלפי ש"ח בחודש לכל עובד 'משוקם', כל עוד לא הכריז על גמר התהליך השיקומי. ברור שה'זכיין' מעוניין לדחות 'הכרזה' כזאת ככל שניתן, כדי להמשיך ולקבל את בתשלום 'לפי גולגולת' ('פר קפיטה') על מקסימום 'עובדים בשיקום'. מבחינת המעסיק הישיר של העובד המשוקם, אין ביניהם יחסי עובד-מעביד כמשמעותם בדיני העבודה, אלא ה'זכיין' נחשב גם כמעין 'קבלן' למתן שירות או לאספקת כוח אדם. עד כאן תאור ה'מצב' הנוגע כאמור לאלפי (אולי עשרות-אלפי) 'עובדים בשיקום' בשלב ה'יציאה לשוק העבודה הפתוח'. הבעיה: עובדים אלה בדרך כלל א י נ ם מ ק ב ל י ם כ ל ש כ ר עבור עבודתם ! היא מוגדרת לעיתים כ'תקופת למידה' או 'הכשרה' (הנמשכת בפועל הרבה מעבר לדרוש, לפעמים שנה ולפעמים יותר - בגלל האינטרס של 'קבלן השיקום' כנזכר קודם). לעיתים נמצאות 'הגדרות חכמולוגיות' אחרות, המשמשות 'כיסוי' משפטי למצב הבלתי נסבל הזה. העובד בעל המוגבלות מנוע מלדרוש את שכרו בתוקף, או לפנות לשם כך לבית הדין לעבודה, משלוש סיבות: האחת 'משפטית', בגלל ההגדרות וה'כיסויים' המשפטיים כאמור. שתי האחרות - מעשיות: מחסור במשאבים, כספיים, בידע ומתחום ה'התגייסות הנפשית', הדרושים לטיפול בירוקראטי או משפטי מתמשך ומסובך כזה. והחשש (יותר נכון - ה ח ר ד ה ) פן תוצאת הדרישה התקיפה לקבלת שכר הוגן, או הפנייה לבית הדין, תהיה הפסקת עבודתו של ה'עובד בשיקום', בתואנות שונות, בהן כביכול "מקצועיות" של "אי-בשלות" (ובעקבות זאת - החזרתו לשלבים מוקדמים יותר במסלול השיקום, העיקר שה'קבלן' ה'זכיין' ימשיך לקבל עבורו את התשלום. בפועל אין על כך פיקוח מצד הגופים המשלמים, בביטוח הלאומי ובמשרדי הממשלה !). סכנה גדולה עוד יותר (רק היום קיבלתי תאור על מקרה שכזה), שהעובד בעל המוגבלות 'ישלח הביתה' פשוטו כמשמעו, ויאבד את העיסוק הגורם לו 'לקום בבוקר מהמיטה', ולהיות 'משולב בקהילה' - מושג שכל כך מרבים להתהדר בו, כולל בהחלטות ממשלת-ישראל. הצעת החוק שהוגשה לכנסת, ומר אדרי לוחם ל'דחיפתה' (ועל כך יבורך !), כלל אינה מתייחסת לסוגיה קשה זאת, המאמללת כאמור אלפים או רבבות של בעלי מוגבלויות (נכים לסוגיהם) בישראל. האם יהיה מי שיגיב על כך ? בברכה, תום בן-חיים.

 

[אדרי יצחק גקי]

תגובה לתום בן-חיים

שאלה לענין מאד ספציפי הנוגע לאלפים.
אלפי בעלי מוגבלויות בישראל מושמים (משובצים) בעבודות במקומות שונים - ציבוריים ופרטיים - במסגרת השלמת שיקומם המקצועי. השלב הזה מוגדר כשלב ה'יציאה לשוק העבודה הפתוח', הבא בסיום תהליך השיקום התעסוקתי, לאחר שלב ה'תעסוקה נתמכת' (לא אכנס כאן לפירוט ההגדרות וההסברים על שאר השלבים). בשלב זה העובד המשוקם, שלעיתים מוגבלותו עדיין קיימת, אך לא אמורה למנוע העסקתו במקום עבודה 'רגיל', מלווה ע"י הגוף המקצועי המשמש כ'קבלן' של המוסד לביטוח לאומי או של אגף השיקום במשרד הרווחה לצורך תהליך השיקום. ה'קבלן' שהוא 'זכיין' (קיבל את משימת השיקום המקצועי במכרז) מקבל עבור הלווי הזה אלפי ש"ח בחודש לכל עובד 'משוקם', כל עוד לא הכריז על גמר התהליך השיקומי. ברור שה'זכיין' מעוניין לדחות 'הכרזה' כזאת ככל שניתן, כדי להמשיך ולקבל את בתשלום 'לפי גולגולת' ('פר קפיטה') על מקסימום 'עובדים בשיקום'. מבחינת המעסיק הישיר של העובד המשוקם, אין ביניהם יחסי עובד-מעביד כמשמעותם בדיני העבודה, אלא ה'זכיין' נחשב גם כמעין 'קבלן' למתן שירות או לאספקת כוח אדם. עד כאן תאור ה'מצב' הנוגע כאמור לאלפי (אולי עשרות-אלפי) 'עובדים בשיקום' בשלב ה'יציאה לשוק העבודה הפתוח'. הבעיה: עובדים אלה בדרך כלל א י נ ם מ ק ב ל י ם כ ל ש כ ר עבור עבודתם ! היא מוגדרת לעיתים כ'תקופת למידה' או 'הכשרה' (הנמשכת בפועל הרבה מעבר לדרוש, לפעמים שנה ולפעמים יותר - בגלל האינטרס של 'קבלן השיקום' כנזכר קודם). לעיתים נמצאות 'הגדרות חכמולוגיות' אחרות, המשמשות 'כיסוי' משפטי למצב הבלתי נסבל הזה. העובד בעל המוגבלות מנוע מלדרוש את שכרו בתוקף, או לפנות לשם כך לבית הדין לעבודה, משלוש סיבות: האחת 'משפטית', בגלל ההגדרות וה'כיסויים' המשפטיים כאמור. שתי האחרות - מעשיות: מחסור במשאבים, כספיים, בידע ומתחום ה'התגייסות הנפשית', הדרושים לטיפול בירוקראטי או משפטי מתמשך ומסובך כזה. והחשש (יותר נכון - ה ח ר ד ה ) פן תוצאת הדרישה התקיפה לקבלת שכר הוגן, או הפנייה לבית הדין, תהיה הפסקת עבודתו של ה'עובד בשיקום', בתואנות שונות, בהן כביכול "מקצועיות" של "אי-בשלות" (ובעקבות זאת - החזרתו לשלבים מוקדמים יותר במסלול השיקום, העיקר שה'קבלן' ה'זכיין' ימשיך לקבל עבורו את התשלום. בפועל אין על כך פיקוח מצד הגופים המשלמים, בביטוח הלאומי ובמשרדי הממשלה !). סכנה גדולה עוד יותר (רק היום קיבלתי תאור על מקרה שכזה), שהעובד בעל המוגבלות 'ישלח הביתה' פשוטו כמשמעו, ויאבד את העיסוק הגורם לו 'לקום בבוקר מהמיטה', ולהיות 'משולב בקהילה' - מושג שכל כך מרבים להתהדר בו, כולל בהחלטות ממשלת-ישראל. הצעת החוק שהוגשה לכנסת, ומר אדרי לוחם ל'דחיפתה' (ועל כך יבורך !), כלל אינה מתייחסת לסוגיה קשה זאת, המאמללת כאמור אלפים או רבבות של בעלי מוגבלויות (נכים לסוגיהם) בישראל. האם יהיה מי שיגיב על כך ? בברכה, תום בן-חיים.

תגובה לתום בן-חיים
ערב טוב תום בן-חיים. אני חייב לציין שהיום חויתי בכנסת את אחת הבושות החברתיות הקשות, הצעת החוק לא עברה בכנסת ומי שהרג את הצעת החוק הם "החברתיים" בכנסת ישראל ובראשם יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ שבחר להעלם מהמליאה, אחריו הגיע תור חברי ש"ס לברוח מהמליאה וההצעה נפלה על קולות בודדים 29 נגד 26 בעד. עכשיו לעצם תגובתך. נסתרות דרכי האל אבל בסופו של יום לא ניסתרות דרכי העורמה בפגיעה באזרחי מדינת ישראל ע"י כוחות מכוערים וחסרי מעצורים שהמניע שלהם הוא עושק האדם באשר הוא ומצבו. אני אלמד טוב את הנושא שאתה מעלה פה שהוא חמור ביותר ומבטיח לפעול לאחר שאצבור מספיק ידע בנושא. תודה על המידע.

 

[תום בן חיים]

אנא, פרטים על הח"כים בהצבעה

תגובה לתום בן-חיים
ערב טוב תום בן-חיים. אני חייב לציין שהיום חויתי בכנסת את אחת הבושות החברתיות הקשות, הצעת החוק לא עברה בכנסת ומי שהרג את הצעת החוק הם "החברתיים" בכנסת ישראל ובראשם יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ שבחר להעלם מהמליאה, אחריו הגיע תור חברי ש"ס לברוח מהמליאה וההצעה נפלה על קולות בודדים 29 נגד 26 בעד. עכשיו לעצם תגובתך. נסתרות דרכי האל אבל בסופו של יום לא ניסתרות דרכי העורמה בפגיעה באזרחי מדינת ישראל ע"י כוחות מכוערים וחסרי מעצורים שהמניע שלהם הוא עושק האדם באשר הוא ומצבו. אני אלמד טוב את הנושא שאתה מעלה פה שהוא חמור ביותר ומבטיח לפעול לאחר שאצבור מספיק ידע בנושא. תודה על המידע.

אנא, פרטים על הח"כים בהצבעה
עם תחילת מערכת הבחירות לכנסת ה-17 יתכן שחברי הכנסת הנוכחית יתחילו להבין שוב את 'כוחו של הבוחר'. צריך לנצל זאת. כדי להתחיל כבר מהשבוע את הלחצים המתבקשים על ה'מחוקקים' - ביחוד המצהירים על היות 'האג'נדה החברתית' בראש מעייניהם - אנא העבר לי פרטים ככל שאתה יודע על מי היו המצביעים בעד ומי נגד. אדע להחמיא לאלה ולהוקיע את אלה. יתכן שמצאנו זה בזה (אני בך ואתה בי) פרטנרים לאותה 'אג'נדה'. אני מחכה לפרטים. תום.

 

[אדרי יצחק גקי]

תוצאות ההצבעה השמית בעד ונגד

אנא, פרטים על הח"כים בהצבעה
עם תחילת מערכת הבחירות לכנסת ה-17 יתכן שחברי הכנסת הנוכחית יתחילו להבין שוב את 'כוחו של הבוחר'. צריך לנצל זאת. כדי להתחיל כבר מהשבוע את הלחצים המתבקשים על ה'מחוקקים' - ביחוד המצהירים על היות 'האג'נדה החברתית' בראש מעייניהם - אנא העבר לי פרטים ככל שאתה יודע על מי היו המצביעים בעד ומי נגד. אדע להחמיא לאלה ולהוקיע את אלה. יתכן שמצאנו זה בזה (אני בך ואתה בי) פרטנרים לאותה 'אג'נדה'. אני מחכה לפרטים. תום.

תוצאות ההצבעה השמית בעד ונגד
>>> הצעת החוק לא עברה בכנסת >>> הצביעו בעד: פורז, ליבוביץ, גולן, בריילובסקי, שריד, פולישוק-בלוך, רשף חן, וילן, שלגי, אלדד, דורון, לפיד, עבד-אלמאלכ דהאמשה, יהלום, רצאבי, כהן אליעזר, לבני אתי, יאסינוב, שטרן, הנדל, אורי אריאל, איתם, בני אלון, יולי תמיר, נודלמן, בריזון>>> התנגדו: רביץ, אפללו, סער, אזולאי, אדרי, אולמרט, בן מנחם, עזרא, נוה, הרצוג, יתום אהוד, סנה, גמליאל, בנלולו, כהן יצחק, כבל, שרון, ארדן, פרץ יאיר, לאה נס, שטרית, בלומנטל, רוני בראון, והבה, שרון עומרי, גפני, ריבלין, כחלון, רוחמה אברהם >>> נמנעו: יעקב מרגי, מוחמד ברכה >>> לא הצביעו: שלום שמחון>>> דף התמונות של ח"כ שתמכו בהצעה

 

[תום בן חיים]

תודה. אשתמש בזה.

תוצאות ההצבעה השמית בעד ונגד
>>> הצעת החוק לא עברה בכנסת >>> הצביעו בעד: פורז, ליבוביץ, גולן, בריילובסקי, שריד, פולישוק-בלוך, רשף חן, וילן, שלגי, אלדד, דורון, לפיד, עבד-אלמאלכ דהאמשה, יהלום, רצאבי, כהן אליעזר, לבני אתי, יאסינוב, שטרן, הנדל, אורי אריאל, איתם, בני אלון, יולי תמיר, נודלמן, בריזון>>> התנגדו: רביץ, אפללו, סער, אזולאי, אדרי, אולמרט, בן מנחם, עזרא, נוה, הרצוג, יתום אהוד, סנה, גמליאל, בנלולו, כהן יצחק, כבל, שרון, ארדן, פרץ יאיר, לאה נס, שטרית, בלומנטל, רוני בראון, והבה, שרון עומרי, גפני, ריבלין, כחלון, רוחמה אברהם >>> נמנעו: יעקב מרגי, מוחמד ברכה >>> לא הצביעו: שלום שמחון>>> דף התמונות של ח"כ שתמכו בהצעה

תודה. אשתמש בזה.
כל הכבוד על תשובתך המהירה, הממצה, והחזותית (התמונות). איך אתה עושה את זה ? אני 'מת' ללמוד את הטכניקה. שמחתי להיווכח שרוב הסיעה בעדה הצבעתי בבחירות לכנסת הנוכחית הצביע בעד. התביישתי לראות - בשמם (לא הצבעתי בעדם) שמכל 21 חברי סיעת ה'עבודה' הצביעה רק יולי תמיר בעד. לגבי אחרים שהצביעו בעד לא התפלאתי. לגבי מצביעי הנגד - לא הבנתי מה אחדים מהם 'עושים שם'. נשמור על קשר. כל טוב. תום בן-חיים. כמובן - אעשה שימוש במידע שהעברת אלי !

 

[שיר ורד]

מעניין למה אין התאמה

תוצאות ההצבעה השמית בעד ונגד
>>> הצעת החוק לא עברה בכנסת >>> הצביעו בעד: פורז, ליבוביץ, גולן, בריילובסקי, שריד, פולישוק-בלוך, רשף חן, וילן, שלגי, אלדד, דורון, לפיד, עבד-אלמאלכ דהאמשה, יהלום, רצאבי, כהן אליעזר, לבני אתי, יאסינוב, שטרן, הנדל, אורי אריאל, איתם, בני אלון, יולי תמיר, נודלמן, בריזון>>> התנגדו: רביץ, אפללו, סער, אזולאי, אדרי, אולמרט, בן מנחם, עזרא, נוה, הרצוג, יתום אהוד, סנה, גמליאל, בנלולו, כהן יצחק, כבל, שרון, ארדן, פרץ יאיר, לאה נס, שטרית, בלומנטל, רוני בראון, והבה, שרון עומרי, גפני, ריבלין, כחלון, רוחמה אברהם >>> נמנעו: יעקב מרגי, מוחמד ברכה >>> לא הצביעו: שלום שמחון>>> דף התמונות של ח"כ שתמכו בהצעה

מעניין למה אין התאמה
בין רשימת שמות החכים שהצביעו אתמול בעד החוק ובין התמונות באתר. למשל ח"כ איתם מופיע כח"כ שתמך בחוק אך תמונתו איננה מופיעה

 

[אדרי יצחק גקי]

צודק אבדוק את הנושא תודה

מעניין למה אין התאמה
בין רשימת שמות החכים שהצביעו אתמול בעד החוק ובין התמונות באתר. למשל ח"כ איתם מופיע כח"כ שתמך בחוק אך תמונתו איננה מופיעה

צודק אבדוק את הנושא תודה

 

[שיר ורד]

האם יש לך נתונים

שאלה לענין מאד ספציפי הנוגע לאלפים.
אלפי בעלי מוגבלויות בישראל מושמים (משובצים) בעבודות במקומות שונים - ציבוריים ופרטיים - במסגרת השלמת שיקומם המקצועי. השלב הזה מוגדר כשלב ה'יציאה לשוק העבודה הפתוח', הבא בסיום תהליך השיקום התעסוקתי, לאחר שלב ה'תעסוקה נתמכת' (לא אכנס כאן לפירוט ההגדרות וההסברים על שאר השלבים). בשלב זה העובד המשוקם, שלעיתים מוגבלותו עדיין קיימת, אך לא אמורה למנוע העסקתו במקום עבודה 'רגיל', מלווה ע"י הגוף המקצועי המשמש כ'קבלן' של המוסד לביטוח לאומי או של אגף השיקום במשרד הרווחה לצורך תהליך השיקום. ה'קבלן' שהוא 'זכיין' (קיבל את משימת השיקום המקצועי במכרז) מקבל עבור הלווי הזה אלפי ש"ח בחודש לכל עובד 'משוקם', כל עוד לא הכריז על גמר התהליך השיקומי. ברור שה'זכיין' מעוניין לדחות 'הכרזה' כזאת ככל שניתן, כדי להמשיך ולקבל את בתשלום 'לפי גולגולת' ('פר קפיטה') על מקסימום 'עובדים בשיקום'. מבחינת המעסיק הישיר של העובד המשוקם, אין ביניהם יחסי עובד-מעביד כמשמעותם בדיני העבודה, אלא ה'זכיין' נחשב גם כמעין 'קבלן' למתן שירות או לאספקת כוח אדם. עד כאן תאור ה'מצב' הנוגע כאמור לאלפי (אולי עשרות-אלפי) 'עובדים בשיקום' בשלב ה'יציאה לשוק העבודה הפתוח'. הבעיה: עובדים אלה בדרך כלל א י נ ם מ ק ב ל י ם כ ל ש כ ר עבור עבודתם ! היא מוגדרת לעיתים כ'תקופת למידה' או 'הכשרה' (הנמשכת בפועל הרבה מעבר לדרוש, לפעמים שנה ולפעמים יותר - בגלל האינטרס של 'קבלן השיקום' כנזכר קודם). לעיתים נמצאות 'הגדרות חכמולוגיות' אחרות, המשמשות 'כיסוי' משפטי למצב הבלתי נסבל הזה. העובד בעל המוגבלות מנוע מלדרוש את שכרו בתוקף, או לפנות לשם כך לבית הדין לעבודה, משלוש סיבות: האחת 'משפטית', בגלל ההגדרות וה'כיסויים' המשפטיים כאמור. שתי האחרות - מעשיות: מחסור במשאבים, כספיים, בידע ומתחום ה'התגייסות הנפשית', הדרושים לטיפול בירוקראטי או משפטי מתמשך ומסובך כזה. והחשש (יותר נכון - ה ח ר ד ה ) פן תוצאת הדרישה התקיפה לקבלת שכר הוגן, או הפנייה לבית הדין, תהיה הפסקת עבודתו של ה'עובד בשיקום', בתואנות שונות, בהן כביכול "מקצועיות" של "אי-בשלות" (ובעקבות זאת - החזרתו לשלבים מוקדמים יותר במסלול השיקום, העיקר שה'קבלן' ה'זכיין' ימשיך לקבל עבורו את התשלום. בפועל אין על כך פיקוח מצד הגופים המשלמים, בביטוח הלאומי ובמשרדי הממשלה !). סכנה גדולה עוד יותר (רק היום קיבלתי תאור על מקרה שכזה), שהעובד בעל המוגבלות 'ישלח הביתה' פשוטו כמשמעו, ויאבד את העיסוק הגורם לו 'לקום בבוקר מהמיטה', ולהיות 'משולב בקהילה' - מושג שכל כך מרבים להתהדר בו, כולל בהחלטות ממשלת-ישראל. הצעת החוק שהוגשה לכנסת, ומר אדרי לוחם ל'דחיפתה' (ועל כך יבורך !), כלל אינה מתייחסת לסוגיה קשה זאת, המאמללת כאמור אלפים או רבבות של בעלי מוגבלויות (נכים לסוגיהם) בישראל. האם יהיה מי שיגיב על כך ? בברכה, תום בן-חיים.

האם יש לך נתונים
כמה "מלווים" מעסיקה כל חברה "משקמת" ביחס למספר המושקמים המטופלים על ידה. האם נדרשים כישורים/השכלה מיוחדים מאותם מלווים, אם כן , מהם. אני רוצה לנסות ולהבין, האם אכן מדובר בניצול ציני של אותם עובדים מוגבלים, או שבעצם מדובר בעוד מערכת בירוקרטית ותווכית, שמסיטה את הכספים מהיעד העיקרי (קרי המשוקמים) אל קבוצה אחרת (המלווים והמשקמים) שאולי גם הם עובדים קשה ומקבלים שכר נמוך.

 

[תום בן חיים]

אינני יודע את הנתונים. אבדוק.

האם יש לך נתונים
כמה "מלווים" מעסיקה כל חברה "משקמת" ביחס למספר המושקמים המטופלים על ידה. האם נדרשים כישורים/השכלה מיוחדים מאותם מלווים, אם כן , מהם. אני רוצה לנסות ולהבין, האם אכן מדובר בניצול ציני של אותם עובדים מוגבלים, או שבעצם מדובר בעוד מערכת בירוקרטית ותווכית, שמסיטה את הכספים מהיעד העיקרי (קרי המשוקמים) אל קבוצה אחרת (המלווים והמשקמים) שאולי גם הם עובדים קשה ומקבלים שכר נמוך.

אינני יודע את הנתונים. אבדוק.
אכן, גם אני התרשמתי שמדובר גם (גם. לא רק) ב"מערכת בירוקראטית ו'תווכית' המסיטה את הכספים מיעדם העיקרי", וגו' אלא שנתקלתי בלפחות שתיים מהמערכות הנ"ל גם ביחס ציני מצד האנשים בהן, שעל פני הדברים התרשמתי שלא המשתקמים מעניינים אותם (מה שמנוגד לתפיסתי את תפקידם), אלא הכנסתם, נוחות עבודתם, וטיעוני ה'כיסוי' וה'הצדקה' לאופן עבודתם. במקרה מסויים שהובא לידיעתי (אישית, כי איני ממלא שום תפקיד רשמי לענין זה), וניסתי לברר את פרטיו, כדי לעזור, נאמר לי ע"י האחראי שאל לי להתערב כי הם מטפלים. לאחר מספר חודשים נוספים שעברו, כאשר סופר לי ששום דבר לא נעשה, פניתי שוב לאותו אחראי, ולאחר שהבטיח לבדוק, ולא חזר אלי במשך שבועות אחדים, 'חזרתי' אני אליו. אז הודיע לי שבכוונה לא בדק ולא טיפל ולא השיב לי כי... אני מתערב בדברים שאינם מענייני, ואם כך - שאטפל בדברים בעצמי (הוא מקבל אלפי ש"ח בחודש על ,טיפולו" זה, עבור כל אחד מה'משתקמים'. אני לא מקבל ולא מבקש פרוטה). כשהסכמתי לקחת על עצמי את הטיפול (כאמור בהתנדבות ומתוך ענין אישי), הסתבר לי חיש קל שהלה טרח להודיע לכל הגורמים המעורבים לא לשתף איתי פעולה כי אני 'חודר לתחומו'. מה שמזכיר את האימרה: ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. וזאת דוגמה אחת. יש לי עוד אחת דומה. תודה על ההתעניינות. לגבי הנתונים שביקשת, אבדוק. אין לי פרטים בדוקים ומוסמכים. תום.

 

[שיר ורד]

אני מציע לבדוק האם החברות הללו

אינני יודע את הנתונים. אבדוק.
אכן, גם אני התרשמתי שמדובר גם (גם. לא רק) ב"מערכת בירוקראטית ו'תווכית' המסיטה את הכספים מיעדם העיקרי", וגו' אלא שנתקלתי בלפחות שתיים מהמערכות הנ"ל גם ביחס ציני מצד האנשים בהן, שעל פני הדברים התרשמתי שלא המשתקמים מעניינים אותם (מה שמנוגד לתפיסתי את תפקידם), אלא הכנסתם, נוחות עבודתם, וטיעוני ה'כיסוי' וה'הצדקה' לאופן עבודתם. במקרה מסויים שהובא לידיעתי (אישית, כי איני ממלא שום תפקיד רשמי לענין זה), וניסתי לברר את פרטיו, כדי לעזור, נאמר לי ע"י האחראי שאל לי להתערב כי הם מטפלים. לאחר מספר חודשים נוספים שעברו, כאשר סופר לי ששום דבר לא נעשה, פניתי שוב לאותו אחראי, ולאחר שהבטיח לבדוק, ולא חזר אלי במשך שבועות אחדים, 'חזרתי' אני אליו. אז הודיע לי שבכוונה לא בדק ולא טיפל ולא השיב לי כי... אני מתערב בדברים שאינם מענייני, ואם כך - שאטפל בדברים בעצמי (הוא מקבל אלפי ש"ח בחודש על ,טיפולו" זה, עבור כל אחד מה'משתקמים'. אני לא מקבל ולא מבקש פרוטה). כשהסכמתי לקחת על עצמי את הטיפול (כאמור בהתנדבות ומתוך ענין אישי), הסתבר לי חיש קל שהלה טרח להודיע לכל הגורמים המעורבים לא לשתף איתי פעולה כי אני 'חודר לתחומו'. מה שמזכיר את האימרה: ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. וזאת דוגמה אחת. יש לי עוד אחת דומה. תודה על ההתעניינות. לגבי הנתונים שביקשת, אבדוק. אין לי פרטים בדוקים ומוסמכים. תום.

אני מציע לבדוק האם החברות הללו
פועלות מכח חוק שהותקן במיוחד לנושא זה, ואם כן, אז בחוק או בתקנות שתוקנו מכח החוק, יכול להיות שנקבעו דרכי פיקוח על החברות הללו. אפשר לפנות לגופים האחראים לפיקוח ולהתלונן על בעיות ספציפיות בהתנהגות חברות מסוימות או עובדים מסוימים באותם חברות. אפשר לעשות זאת בזמן אמת (כלומר סמוך לקרות המקרה), או (במיוחד אם רוצים שהמשוקם הרלבנטי לא יפגע מהתהליך) מאוחר יותר, כאשר המשוקם כבר יצא מאותה תלות בחברה. אם אין חוק בנושא, צריך למצוא את החוזים בין החברות לבין הגוף שמעסיק אותם ולבחון את עמידת החברות בהסכם ומה אמצעי האכיפה שאפשר להפעיל נגדן ואיך.

 

[תום בן חיים]

עצותיך בהחלט 'לענין', ואני פועל כך.

אני מציע לבדוק האם החברות הללו
פועלות מכח חוק שהותקן במיוחד לנושא זה, ואם כן, אז בחוק או בתקנות שתוקנו מכח החוק, יכול להיות שנקבעו דרכי פיקוח על החברות הללו. אפשר לפנות לגופים האחראים לפיקוח ולהתלונן על בעיות ספציפיות בהתנהגות חברות מסוימות או עובדים מסוימים באותם חברות. אפשר לעשות זאת בזמן אמת (כלומר סמוך לקרות המקרה), או (במיוחד אם רוצים שהמשוקם הרלבנטי לא יפגע מהתהליך) מאוחר יותר, כאשר המשוקם כבר יצא מאותה תלות בחברה. אם אין חוק בנושא, צריך למצוא את החוזים בין החברות לבין הגוף שמעסיק אותם ולבחון את עמידת החברות בהסכם ומה אמצעי האכיפה שאפשר להפעיל נגדן ואיך.

עצותיך בהחלט 'לענין', ואני פועל כך.
דאגתך לגבי סכנת היפגעות האדם בעל המוגבלות - בפוטנציה ובפועל - היא נכונה. ישנו אלמנט הזמן (בענין קונקרטי מסויים בתחום אני מטפל כבר יותר מ-3 שנים. אתה יכול לתאר לעצמך שזה 'לא מסב נחת' לאדם בעל המוגבלות). לענין הפיקוח, מכוח חוקים ותקנות, תנאי מכרז, או 'חוזה': בתיאוריה, ואולי ב'כתובים' הכל קיים. הבעיה בבצוע. כבר נוצר קשר ביני לבין 'מפקחת ארצית' בנושא הנדון, שפנתה ל'מפקחת האיזורית'... והענין הזה לבדו כבר נמשך כמעט שנה. יתכן שרק 'פיצוץ' הענין בתקשורת עם הבלטת המרכיבים האישיים, ורצוי עם 'פלפל' ו'מיץ' פיקאנטיים, ועם איום פומבי ב'הסקת מסקנות', יזיז משהו. (כמו למשל רק אתמול: סיפורה של הנערה הנכה שלא התקבלה למיכללה "לטובתה", בגלל קשיי הניידות והנגישות בתחומי ה'קמפוס'). עד כה נמנעתי מזה, אבל כיום אני מאד קרוב לחשוב שזה יהיה ה'כלי' ההכרחי לפתרון הבעיה בהיבט האישי ובהיבט הכללי גם יחד. תבין בודאי ש'הנוגעים בדבר' מאד נרתעים מן החשיפה וה'התערטלות' הזאת בציבור. כמו ב'יחסים' בין קיפודים, אני בהחלט פועל ב'נתיבים' שהצעת בתגובתך, ובדרכים נוספות (הפעלת פוליטיקאים ועוד). אבל כ ו ל ם פועלים על פי האימרה מן הסיפור ה'יהודי' המוכר:"או שהפריץ ימות קודם, או הכלב, או היהודי..."

 

[תום בן חיים]

כמו ב'יחסים' בין קיפודים - - -

עצותיך בהחלט 'לענין', ואני פועל כך.
דאגתך לגבי סכנת היפגעות האדם בעל המוגבלות - בפוטנציה ובפועל - היא נכונה. ישנו אלמנט הזמן (בענין קונקרטי מסויים בתחום אני מטפל כבר יותר מ-3 שנים. אתה יכול לתאר לעצמך שזה 'לא מסב נחת' לאדם בעל המוגבלות). לענין הפיקוח, מכוח חוקים ותקנות, תנאי מכרז, או 'חוזה': בתיאוריה, ואולי ב'כתובים' הכל קיים. הבעיה בבצוע. כבר נוצר קשר ביני לבין 'מפקחת ארצית' בנושא הנדון, שפנתה ל'מפקחת האיזורית'... והענין הזה לבדו כבר נמשך כמעט שנה. יתכן שרק 'פיצוץ' הענין בתקשורת עם הבלטת המרכיבים האישיים, ורצוי עם 'פלפל' ו'מיץ' פיקאנטיים, ועם איום פומבי ב'הסקת מסקנות', יזיז משהו. (כמו למשל רק אתמול: סיפורה של הנערה הנכה שלא התקבלה למיכללה "לטובתה", בגלל קשיי הניידות והנגישות בתחומי ה'קמפוס'). עד כה נמנעתי מזה, אבל כיום אני מאד קרוב לחשוב שזה יהיה ה'כלי' ההכרחי לפתרון הבעיה בהיבט האישי ובהיבט הכללי גם יחד. תבין בודאי ש'הנוגעים בדבר' מאד נרתעים מן החשיפה וה'התערטלות' הזאת בציבור. כמו ב'יחסים' בין קיפודים, אני בהחלט פועל ב'נתיבים' שהצעת בתגובתך, ובדרכים נוספות (הפעלת פוליטיקאים ועוד). אבל כ ו ל ם פועלים על פי האימרה מן הסיפור ה'יהודי' המוכר:"או שהפריץ ימות קודם, או הכלב, או היהודי..."

כמו ב'יחסים' בין קיפודים - - -
נשמט לי העיקר:" - - - אני פועל ב ז ה י ר ו ת - - -"

 

[שיר ורד]

ובעניין עובדי חברות כח אדם

מטה התמיכה החברתי למען עובדי הקבלן
מטה התמיכה החברתי. לקידום הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ה-2005 בעקבות יוזמתו של חה"כ יגאל יאסינוב (שינוי) בהגשת הצעת חוק " חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים", הוקם בהתנדבות "מטה התמיכה החברתי" של אזרחים התומכים בהצעת החוק המוגשת לכנסת ישראל. "מטה התמיכה החברתי." הוקם מתוך תובנה חברתית - אזרחית לחשיבותו של החוק למען "עובדי הקבלן" ואשר נועד: · לחזק את מעמדם של "עובדי הקבלן" שנשחק בכוחניות ע"י מעסיקים. · להגן על זכויותיהם של עובדי הקבלן אשר נרמסות ברגל גסה. · לנשיאת אחריות ישירה של מזמין שירותי קבלן על "עובדי הקבלן". הצעת החוק מתקנת את חוקי העבודה כך שהאחריות לזכויותיהם של העובדים תוטל גם על מזמין השירות. כלומר, חברה שהזמינה עבודות דרך קבלן (ניקיון, אריזה, קלדניות, מסגרים, רתכים, עובדי בתי מלון, תחזוקה, שמירה, אבטחה וכו') תהיה אחראית באופן ישיר על זכויות העובדים המועסקים אצלה. "מטה התמיכה החברתי" קורא לסולידריות חברתית של כל הארגונים החברתיים, העמותות, פעילים חברתיים, כל אזרח ואזרחית, פועל ופועלת, עובד ועובדת שהחברה הישראלית, עתידה ודמותה חשובים להם, להצטרף "למטה התמיכה החברתי" כצו השעה לחברה הישראלית. ממשלת ישראל הפקירה את תחום יחסי העבודה, את חוקי העבודה, את אכיפת החוק ושמירה על זכויות העובדים, לידיהם של מעסיקים הפוגעים ורומסים בכל דרך אפשרית את "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים, "עובדי הקבלן" הפכו למטבע עובר לסוחר בידי הוועדים הגדולים, "עובדי הקבלן" מובלים ע"י כוחות כלכליים למעמד של עבדים במדינת ישראל, "עובדי הקבלן" עובדים לפרנסתם וחוזרים עניים הביתה, המדינה! היא המעביד הגדול ביותר במשק שמפר את זכויות העובדים למענה דרך חברות כוח אדם או כאלה שנותנות שירותים שונים. הצטרפו והביעו את תמיכתכם בעצומה החברתית לקידום הצעת החוק, כולנו ביחד! בסולידריות חברתית למען זכויות "עובדי הקבלן", נפגין את כוחנו ונשמיע את קולנו לחברי כנסת ישראל. בברכה ותודה, יוזם "מטה התמיכה החברתי" יצחק ג'קי אדרי - דימונה עובדי הקבלן אנשים חיים!לא שקופים לחיים.

ובעניין עובדי חברות כח אדם
בנוסף להתנהגותם המחפירה של חלק מחברות כח האדם, החוק הקיים השאיר פרצות הפוגעות בעובדי חברות כח האדם ביחס לעובדים אחרים. 1. השארת העובדים בחוסר ודאות (וללא שכר בדרך כלל) אם הם "מפוטרים" אצל מעסיק בפועל אחד לתקופות משתנות של שבועות ואף חודשים, כאשר אינם יכולים לקבל דמי אבטלה ואם יתפטרו יפסידו פצויים ויצטרכו להמתין 90 יום לדמי אבטלה. 2. ישנם מקרים שהחוק מגן על עובד מפני פיטורים (עובדת בהריון, עובד שנקרא למילואים, ןכדומה). יש להחיל את האחריות למניעת פיטורים במקרים אלו, גם על המעסיק בפועל. לגבי סעיף זה, לכאורה הוא צריך לנבוע ישירות מהחוק המוצע, אך לדעתי החוק השאיר נקודה זו מעורפלת ויש צורך לפרט (אולי בסעיף ההגדרות) שהמושג זכויות כולל גם זכויות מגן כנגד פיטורים.

 

[אדרי יצחק גקי]

הבטחה לשיר ורד

ובעניין עובדי חברות כח אדם
בנוסף להתנהגותם המחפירה של חלק מחברות כח האדם, החוק הקיים השאיר פרצות הפוגעות בעובדי חברות כח האדם ביחס לעובדים אחרים. 1. השארת העובדים בחוסר ודאות (וללא שכר בדרך כלל) אם הם "מפוטרים" אצל מעסיק בפועל אחד לתקופות משתנות של שבועות ואף חודשים, כאשר אינם יכולים לקבל דמי אבטלה ואם יתפטרו יפסידו פצויים ויצטרכו להמתין 90 יום לדמי אבטלה. 2. ישנם מקרים שהחוק מגן על עובד מפני פיטורים (עובדת בהריון, עובד שנקרא למילואים, ןכדומה). יש להחיל את האחריות למניעת פיטורים במקרים אלו, גם על המעסיק בפועל. לגבי סעיף זה, לכאורה הוא צריך לנבוע ישירות מהחוק המוצע, אך לדעתי החוק השאיר נקודה זו מעורפלת ויש צורך לפרט (אולי בסעיף ההגדרות) שהמושג זכויות כולל גם זכויות מגן כנגד פיטורים.

הבטחה לשיר ורד
אני יכול להבטיח לך לאחר שתסתיים הצבעת חברי הכנסת ביום רביעי 16/11/2005 על הצעת החוק של ח"כ יאסינוב אני יזמין אותך לצוות היגוי שיעסוק בעוד הכנת הצעת חוק חברתית בנושא עובדי הקבלן. ברצוני ליידע אותך שיש הצעת חוק מדהימה של ד"ר אורלי בינימין ועו"ד דפנה רובינשטיין הצעת חוק "למניעת העסקה פוגענית" שההסתדרות אימצה והעלימה במסדרונות הכנסת (אני בשלבים הראשונים ההיתי חלק מהצוות עד לרגע שההסתדרות אימצה את הצעת החוק - דבר שהתנגדתי לו ופרשתי ולצערי צדקתי). יום טוב לך שיר ורד.