מטונימיה וסינקדוכה - לסדנא הערב
המטונימיה והסינקדוכה הן שתי פונקציות, בנוסף למטאפורה ולדימוי שבאמצעותן יכול המשורר לעבות משמעויות. מטונימיה וסינקדוכה קרובים מאד מבחינת המשמעות. המטנומיה – כמו המטאפורה, היא החלפת שם בשם אחר, אך המטאפורה היא החלפת שם בשם נרדף, בעוד המטונימיה היא החלפת שם נכון בשם לא נכון. הסינקדוכה – היא למעשה מקרה פרטי של המטונימיה, והיא מחלקת לשני חלקים: א. פרט הבא לייצג כלל. ב. כלל הבא לייצג פרט. סינקדוכה - חלק המייצג את השלם ומסמל את כל השלם. דוגמאות: "קורת גג" = בית. אם נכתוב: אזל כל כספי ואין לי קורת גג. נבין שלדובר ביצירה אין בית. "עין" = אדם. האם הבחינה בך איזו עין? משמע: האם ראה אותך אדם כלשהו? - פרט הבא ליצג כלל "לפני ארון הספרים" = בית המדרש, בית כנסת - "איבד את ראשו" = אבדה דעתו. מטונימיה - החלפת מילה באחרת מטעמי סמיכות (קרבה) או לשם קיצור. החלפת הכלי בתוכן. דוגמה: "שתיתי ארבע כוסות" קיצור בהבעה, במקום לציין את תוכן הכוסות. "קראתי את ביאליק " במקום "קראתי ספר של ביאליק" דוגמאות בסיסיות למטונימיות: כינוי לחפץ במקום לתוכנו - אכלתי את כל הקופסה. כינוי לחפץ על פי שם מוצר - אכלתי את כל הכִּיף-כֵּייף. כינוי למצב או עמדה על ידי סמל - השלום מיוצג ע"י יונה. המשמעות המטונימית הנקשרת למלה לב היא תחושה. המשמעות המטונימית הנקשרת לראש היא מחשבה. בעצם השימוש במטונימיה וסינקדוכה בשירה, בכלל בספרות, היא כתיבה שבשיגרה. אך ככל שנבין את המונחים האלה, נעשה בהם שימוש הגיוני ונכון ולא נקלע למצבים בהם נקרא "שהמתים נחו על מרבצם" (סליחה על הדוגמא, זה מה שעלה בראשי כרגע).
המטונימיה והסינקדוכה הן שתי פונקציות, בנוסף למטאפורה ולדימוי שבאמצעותן יכול המשורר לעבות משמעויות. מטונימיה וסינקדוכה קרובים מאד מבחינת המשמעות. המטנומיה – כמו המטאפורה, היא החלפת שם בשם אחר, אך המטאפורה היא החלפת שם בשם נרדף, בעוד המטונימיה היא החלפת שם נכון בשם לא נכון. הסינקדוכה – היא למעשה מקרה פרטי של המטונימיה, והיא מחלקת לשני חלקים: א. פרט הבא לייצג כלל. ב. כלל הבא לייצג פרט. סינקדוכה - חלק המייצג את השלם ומסמל את כל השלם. דוגמאות: "קורת גג" = בית. אם נכתוב: אזל כל כספי ואין לי קורת גג. נבין שלדובר ביצירה אין בית. "עין" = אדם. האם הבחינה בך איזו עין? משמע: האם ראה אותך אדם כלשהו? - פרט הבא ליצג כלל "לפני ארון הספרים" = בית המדרש, בית כנסת - "איבד את ראשו" = אבדה דעתו. מטונימיה - החלפת מילה באחרת מטעמי סמיכות (קרבה) או לשם קיצור. החלפת הכלי בתוכן. דוגמה: "שתיתי ארבע כוסות" קיצור בהבעה, במקום לציין את תוכן הכוסות. "קראתי את ביאליק " במקום "קראתי ספר של ביאליק" דוגמאות בסיסיות למטונימיות: כינוי לחפץ במקום לתוכנו - אכלתי את כל הקופסה. כינוי לחפץ על פי שם מוצר - אכלתי את כל הכִּיף-כֵּייף. כינוי למצב או עמדה על ידי סמל - השלום מיוצג ע"י יונה. המשמעות המטונימית הנקשרת למלה לב היא תחושה. המשמעות המטונימית הנקשרת לראש היא מחשבה. בעצם השימוש במטונימיה וסינקדוכה בשירה, בכלל בספרות, היא כתיבה שבשיגרה. אך ככל שנבין את המונחים האלה, נעשה בהם שימוש הגיוני ונכון ולא נקלע למצבים בהם נקרא "שהמתים נחו על מרבצם" (סליחה על הדוגמא, זה מה שעלה בראשי כרגע).
