כתגובה לחלקם:
אני שונא קסם! תמיד שנאתי! אני שונא שמכניסים קסמים לסיפורים, כי כמעט תמיד (ואולי אפילו תמיד אבל זה כדי לא להתחייב), אפשר לעשות מה שרוצים! זה מין בריחה של כותב להשתמש בקסם. כי קסם יכול לעשות הכל אם רוצים. אולי בגלל זה אני לא אוהב הארי פוטר. אתה קוסם, מאוד חזק, אז אתה יכול לעשות הרבה דברים, אבל אז מגיע מישהו יותר חזק שקשה לי נגדו. עד שפתאום אני מוצא קסם אחר, שכן פועל נגדו... זה כל כך בריחה, וכל כך פשוט. יש לנו מטוס קרב, נגיד מדגם F16 שיוצר ב1980. אנחנו יודעים מה הוא יכול לעשות. ויש לנו דרקון. אני יכול לעשות דרקון בלי קסם ואז המטוס מנצח בקלות. ואני יכול להמציא, כי הרי אני הסופר, דרקון מאוד חזק שבמקרה במגילת הקסמים שלו יש "השמד כל מטוס F16 שיוצר ב1980". שונא "קסם".