עכשיו זה כבר באמת משעשע
עליי להודות שהבאת דוג' יפות. ברור לך כמובן שלרוב זה קלוש מאוד. כלומר שגם אם מידע כזה מגיע אין בו כדי לתת תחזית של ממש. יתרה מכך, רוב הסקופים נוגעים לעבר ולא לעתיד. כך לדעתי בפועל וכך גם ראוי להיות. ואף יותר מזה: שים לב כמה שהכתבים הפרלמנטרים אינם מצליחים לחזות כלום. תראה את כל התהפוכות הגדולות שהיו לקראת הבחירות האלה. תאר לך למשל, שאיזה שר בכיר יודיע על מסיבת עיתונאים. כדי לתעתע את כולם הוא יזמין לשם כתבים מכל מיני תחומים. כך לא ידעו על מה ברצותו לדבר. זמן קצר לפני שיחל לשאת דברים העיתונאים ממש יתחרפנו, אז יחלו במחול של ספקולציות. כך אתרים גדולים ואפילו תחנות רדיו גדולות (בלי לנקוב בשמות) יגידו שאותו שר, נניח, מתכוון לחבור למועמדת חדשה ישנה, וכמה דק' אח"כ השר יוכל לאמר למשל, שהוא בכלל פורש, להפתעת כולם ולבושת אותם אתרים ואותן תחנות שרגע לפני כן טעו והטעו. וזאת למה? כי דיברו על העתיד. רוצה דוג' נוספות? חבירה של שתי מפלגות גדולות, פרישה לא צפויה של שר פופלרי, שלא לאמר תחזיות תלושות על חזרתו של ראש ממשלה מן העבר. והיד עוד נטויה. כיו"ב לא חסרות דוגמאות מתחומי צבא וביטחון, כלכלה וחברה. נבואה פשוט ניתנה לשוטים. אלא מה? ברור שלפרשן משפטי למשל, יש יכולת, על סמך החלטות מן העבר להעריך מה יחליטו שופטים במקרה הבא. ובכיר צבאי, מהיכרותו את הנפשות הפועלות, יש יכולת מסוימת להעריך כיצד ינהג האויב. אני לא חושב שזה קרוב לתחזית פוליטית שתלויה ביותר מדי משתנים שקשה מאוד לנתח.
לגביי תחילת דבריך, מלבד הטענות הסינטטיות שהצגת, אני פשוט חולק עליך. אתה לא יכול להתנסח בצורה מסוימת, להגיד שהתכוונת למשהו אחר ואז להוסיף שהמשהו האחר הזה מדויק. אבל במקרה הזה, כפי שכבר טענתי, גם מה שרמזת עליו, דהיינו הדעה הרווחת, אינה משתקפת לדעתי אצל נבחרי הציבור מהסיבה הפשוטה שברגע שהנציגים נבחרים הם פועלים ממניעים נוספים על המניע שלשמו נבחרו. ההבדל בין הדוג' של זועבי לדוג' האחרות הוא כמובן גדול מאוד, כיוון שכאן הועדה עוסקת כביכול באבסורד והיא קובעת מי יוכל להתמודד. מעבר לזה נראה שאנחנו די מסכימים. אבל אולי שגם זה לא רלוונטי, שכן, העיקר השעשוע.
למעשה אני חולק על צורת המחשבה שלך ואני חושב שבשני המקרים היא דומה. אתה מעלה הנחה שגויה, בונה עליה הנחה שגויה נוספת וממנה מסיק מסקנה, לאחר קפיצה גדולה, על דבר מה אמורפי שנוגע להנחה המוקדמת:
הנחה שגויה - יש דעה לעם.
הנחה שגויה נוספת - נבחרי הציבור מציגים בפועלם את הדעה הזו.
מסקנה - באמצעות נבחרי הציבור ניתן לגלות את דעת העם (וההסתייגות בדבר "דעה רווחת" אינה פותרת זאת)
כך גם במקרה השני:
הנחה שגויה: אפשר לחזות איך תראה הממשלה הבאה.
הנחה שגויה נוספת: לאנשים מסוימים יש גישה לכלים שמנבאת את התחזית הזו.
מסקנה - באמצעות אותם אנשים אפשר לחזות איך תראה הממשלה הבאה.
בכך לא אמרתי שזה לא נחמד להעלות תחזיות ו"לחפור" עליהן. אלא שלצערי כשזה מוגש כשירות לציבור, בדמות סקרים, זו ממש בעיה.
עליי להודות שהבאת דוג' יפות. ברור לך כמובן שלרוב זה קלוש מאוד. כלומר שגם אם מידע כזה מגיע אין בו כדי לתת תחזית של ממש. יתרה מכך, רוב הסקופים נוגעים לעבר ולא לעתיד. כך לדעתי בפועל וכך גם ראוי להיות. ואף יותר מזה: שים לב כמה שהכתבים הפרלמנטרים אינם מצליחים לחזות כלום. תראה את כל התהפוכות הגדולות שהיו לקראת הבחירות האלה. תאר לך למשל, שאיזה שר בכיר יודיע על מסיבת עיתונאים. כדי לתעתע את כולם הוא יזמין לשם כתבים מכל מיני תחומים. כך לא ידעו על מה ברצותו לדבר. זמן קצר לפני שיחל לשאת דברים העיתונאים ממש יתחרפנו, אז יחלו במחול של ספקולציות. כך אתרים גדולים ואפילו תחנות רדיו גדולות (בלי לנקוב בשמות) יגידו שאותו שר, נניח, מתכוון לחבור למועמדת חדשה ישנה, וכמה דק' אח"כ השר יוכל לאמר למשל, שהוא בכלל פורש, להפתעת כולם ולבושת אותם אתרים ואותן תחנות שרגע לפני כן טעו והטעו. וזאת למה? כי דיברו על העתיד. רוצה דוג' נוספות? חבירה של שתי מפלגות גדולות, פרישה לא צפויה של שר פופלרי, שלא לאמר תחזיות תלושות על חזרתו של ראש ממשלה מן העבר. והיד עוד נטויה. כיו"ב לא חסרות דוגמאות מתחומי צבא וביטחון, כלכלה וחברה. נבואה פשוט ניתנה לשוטים. אלא מה? ברור שלפרשן משפטי למשל, יש יכולת, על סמך החלטות מן העבר להעריך מה יחליטו שופטים במקרה הבא. ובכיר צבאי, מהיכרותו את הנפשות הפועלות, יש יכולת מסוימת להעריך כיצד ינהג האויב. אני לא חושב שזה קרוב לתחזית פוליטית שתלויה ביותר מדי משתנים שקשה מאוד לנתח.
לגביי תחילת דבריך, מלבד הטענות הסינטטיות שהצגת, אני פשוט חולק עליך. אתה לא יכול להתנסח בצורה מסוימת, להגיד שהתכוונת למשהו אחר ואז להוסיף שהמשהו האחר הזה מדויק. אבל במקרה הזה, כפי שכבר טענתי, גם מה שרמזת עליו, דהיינו הדעה הרווחת, אינה משתקפת לדעתי אצל נבחרי הציבור מהסיבה הפשוטה שברגע שהנציגים נבחרים הם פועלים ממניעים נוספים על המניע שלשמו נבחרו. ההבדל בין הדוג' של זועבי לדוג' האחרות הוא כמובן גדול מאוד, כיוון שכאן הועדה עוסקת כביכול באבסורד והיא קובעת מי יוכל להתמודד. מעבר לזה נראה שאנחנו די מסכימים. אבל אולי שגם זה לא רלוונטי, שכן, העיקר השעשוע.
למעשה אני חולק על צורת המחשבה שלך ואני חושב שבשני המקרים היא דומה. אתה מעלה הנחה שגויה, בונה עליה הנחה שגויה נוספת וממנה מסיק מסקנה, לאחר קפיצה גדולה, על דבר מה אמורפי שנוגע להנחה המוקדמת:
הנחה שגויה - יש דעה לעם.
הנחה שגויה נוספת - נבחרי הציבור מציגים בפועלם את הדעה הזו.
מסקנה - באמצעות נבחרי הציבור ניתן לגלות את דעת העם (וההסתייגות בדבר "דעה רווחת" אינה פותרת זאת)
כך גם במקרה השני:
הנחה שגויה: אפשר לחזות איך תראה הממשלה הבאה.
הנחה שגויה נוספת: לאנשים מסוימים יש גישה לכלים שמנבאת את התחזית הזו.
מסקנה - באמצעות אותם אנשים אפשר לחזות איך תראה הממשלה הבאה.
בכך לא אמרתי שזה לא נחמד להעלות תחזיות ו"לחפור" עליהן. אלא שלצערי כשזה מוגש כשירות לציבור, בדמות סקרים, זו ממש בעיה.
