מיטב הרגעים

Ytsejamer

New member
שלושת הרגלים...הרגעים סליחה...חחח

ככה: 1. הסולואים של גאבין ב futile הגרסה של הדיוידי שלו... 2. המעבר השני שלו ב Blakest eyes עם הפלמים....למי שיודע מזה חח 3. והקטע ההוא באופן קאר....מהקטע שהוא מתחיל עד שהוא נגמר בערך חחחח.....
 

singlestroke

New member
אני כלכך אוהב ת'מעבר השני ../images/Emo3.gif

כזה כיף לעשות אותו יא אללה כל השיר הזה כלכך כיף לתיפוף !!!!!!
 

Musedol

New member
לאחר התלבטות מרובה, הינה הטופ שלי

אין להם דירוג, מה יותר מה פחות. בעיקרון אלה ה3 שאני הכי אוהבת
Wedding nails, אני יכולה לשמוע את האינסטרומנטל הזה כל היום בלופים ולא ישעמם לי ממנו. Open Car, כנ"ל. וBlackest eyes, אין לי מושג למה אני כלכך אוהבת את השיר הזה.. יש משהו בקצב שלו. אה כן, מותר לי עוד אחד? גם אם כן, גם אם לא.. Sound Of Muzak זה שיר עצום!
 

Glusiking

New member
בקיצור...

את הטיפוס של הדיסקים האחרונים כנראה..... הכיטוב..
 

Musedol

New member
אפשר לומר..

קצת קשה לי להתחבר נגיד ללייטבאלב סאן, סטופיד דרים והאלה שלפניהם...
 

Musedol

New member
גם אני לא חסומה או אטומה לגביהם

שמעתי כמה שירים מכל אחד, אבל פשוט קשה להתחבר.. זה פחות הסגנון שלי..
 

Glusiking

New member
בעיקרון, גם אני

בהתחלה מאוד לא התחברתי לדיסקים הישנים, כי עד לפני חודשיים הייתי בקטע של מטאל וזהו.. ונורא נורא נורא אהבתי את דדווינג ואין אבסנטיה.. ואחרי ששמעתי טוב את שני הדיסקים האלה, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שאני סופסוף אקשיב לישנים יותר, כדי לגלות מאיפה פורקיופיין צמחו וגדלו... וגיליתי פאן אחר של פורקיופיין ושל סטיבן שלא הכרתי, שירים יותר מלנכוליים ושקטים, עם פחות השקעה בסאונד ויותר ניסיון בחלק מהשירים להישמע כמו פינק פלויד.. (Russia On Ice עד הקטע הכבד..) אבל לסיכום, מאווווווד אהבתי את הישנים.. את המאוד מאוד ישנים, הראשונים, עדיין לא שמעתי, אבל אני מדבר על לייטבאלב סאן וסטופיד דרים, שני אלבומים מצויינים לדעתי ששווים כמה האזנות, זה מה שלי לקח לפחות כדי להעריך את האלבומים.. וזהו!
 

handlessman

New member
טוב ת'אמת עוד לא שמעתי אותם יותר מדי...

אני אנסה בקרוב לעשות כמה מרתונים שלהם, לראות אם יצא מזה משהו... אה, והזכרת לי משהו כשאמרת שעד לפני כמה זמן שמעת רק מטאל... יש לי חבר שהוא איתי בכיתה וגם במגמה (מוזיקה) והוא לא שומע שום דבר חוץ ממטאל, אבל באמת שום דבר, יש לו אייפוד 30 ג'יגה והכל רק מטאל, זה מטורף! והוא גם שם זין על כל מה שקשור ללימודים, אז כל השיעור אתה רואה אותו עם האוזניות בתוך האוזניים בפול ווליום, מתופף עם הרגליים ועושה כאילו הוא מנגן על בס ומנענע את הראש, ושומעים את זה בכל הכיתה חחחח... לפעמים הוא כזה פדיחה. אממ טוב... תמיד.
 

singlestroke

New member
יש יותר מדיי !!!

But I'll try to deliver, בואו נראה. מה שתפס את תשומת ליבי עכשיו - הקטע קישור בין הסולו והבתים ב-Anesthetize (דקות 06:15 - 06:38). פאקינג מטורף. כל השיר So Called Friend כמו שכתבת בעצמך - איך שהוא נוגן בדיוידי שלהם Arriving Somewhere Live. המעבר של האריסון ב-Fear of a Blank Planet בדקה 05:00 בדיוק (ובכלל כל השיר הזה מבחינת ליריקה מפציץ ת'תחת). - וסתם כי אני לא יכול לשכוח מהשאר - הסולואים ב-Don't Hate Me. כל Sound of Muzak. כל Wedding Nails. כל Mother and Child Divided. השורה הזאת "I'm saying nothing, but I'm saying nothing with feel" בתחילת Anesthetize. כל Arriving Somewhere but Not Here. כל Futile. כל Open Car כשהוא מבוצע לייב בדיוידי שלהם Arriving Somewhere משיקאגו. וכל פאקינג שיר שלהם !!!! גאונים
 

singlestroke

New member
חבל על הזמן.

כל הקטע הזה שהם הוסיפו שם כזה כברידג' כזה טוב !!!!!!!1111
 
למעלה