בוא(ו) נחשוב ביחד אילו סוגי חרוזים יתכנו באספרנטו
ואיך בדיוק מגדירים אותם.
 
אם נסתכל על מלה טיפוסית באספרנטו, ונתעלם מסיומות הרבים והאקוזטיב, היא נגמרת באחת הסיומות o, a, e, i, as, is, os, us, u. לפני הסיומת ישנו רצף עיצורים (עיצור אחד או יותר או לפעמים אפס עיצורים) ולפניו תנועה מוטעמת.
 
נראה לי שהדרישה המינימלית לחריזה היא שוויון מוחלט בכל אלו. או שאולי זה מחמיר מדי, ובמקרה של צרור עיצורים מספיק גם שוויון חלקי (למשל etro ו־estro)?
 
אפשר כנראה לדבר על חריזה משובחת יותר ככל שיותר הגאים קודמים גם הם זהים. בדוגמה שלי בהודעה קודמת דיברתי גם על העיצור שלפני התנועה המוטעמת. האם יש טעם לדבר על יותר מעיצור אחד במקרה של צרור? האם יש טעם לדבר גם על התנועה שלפני כן?
 
ומה קורה עם מלים לא טיפוסיות? נראה לי שהמצב לא שונה בהרבה, רק שתתכנּה עוד סיומות אפשריות (כולל סיומת האפס במלים לא טיפוסיות בנות הברה אחת או במלים עם אפוסטרוף).
 
וכן, אני יכול לתכנת את המחשב לזהות את האלמנטים המוזכרים לעיל ולמצוא חרוזים שונים ומשונים ולמיין אותם בהתאם. לאו דוקא במקום לתת למשתמש שליטה, אלא בנוסף.
 
לגבי מיון התוצאות לפי עד כמה הן נפוצות בשפה, אשמח להוסיף גם את הפיצ'ר הזה – אבל צריך את המידע הזה בשביל זה...